סיפורי ילדים
חֻפְשָׁה בְּבַיִת אַחֵר
כבכל שנה, גם השנה משפחתה של שרי יוצאת לטייל בחופשה. אלא שהפעם הם יוצאים לטיול ארוך. בני משפחה אחרים באים לישון אצלם בבית, ושרי דואגת מאוד...
- א. מנצור / יום ליום
- פורסם י"א תמוז התשע"ד
בְּחֶנְיוֹן הַבִּנְיָן בּוֹ גָּרָה שָׂרִי, חוֹנָה רַק מְכוֹנִית אַחַת רֹב יְמוֹת הַשָּׁנָה. זוֹ הַמְּכוֹנִית שֶׁל מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן. לִשְׁאָר הַשְּׁכֵנִים אִין מְכוֹנִיּוֹת. רַק כְּשֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת מְאָרְחוֹת אֶת קְרוֹבֵיהֶן, נִרְאוֹת בַּחֶנְיוֹן מְכוֹנִיּוֹת לֹא מֻכָּרוֹת. רֹב הַשָּׁנָה הַחֶנְיוֹן נוֹתַר גָּדוֹל וְרָחָב, וּמְאַפְשֵׁר לְיַלְדֵי הַבִּנְיָן לְשַׂחֵק בּוֹ בְּבִטְחָה וּבְלִי שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהִזָּהֵר שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בִּמְכוֹנִית.
אַךְ טִבְעִי הָיָה שֶׁבְּיָמִים אֵלֶּה שֶׁבָּהֶן נִמְצָאוֹת מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת בְּחֻפְשָׁה, יִתְמַלֵּא הַחֶנְיוֹן בְּכַמָּה מְכוֹנִיּוֹת, נוֹסָף לְזוֹ שֶׁל מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן. אֲנָשִׁים חִפְּשׂוּ לְעַצְמָם שִׁנּוּי אֲוִירָה מֵהַשִּׁגְרָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּסְּבִיבָה שֶׁלָּהֶם. לָכֵן בִּקְּרוּ זֶה אֶת זֶה עִם מִטַּלְטְלִים רַבִּים, כִּי הֵם הִתְאָרְחוּ לִזְמַן אָרֹךְ מֵהָרָגִיל.
הַמְּכוֹנִיּוֹת הָיוּ גְּדוֹלוֹת בְּרֻבָּן. לְאַחַת מֵהֵן הָיָה מִתְקָן מְיֻחָד לְאוֹפַנַּיִם שֶׁחֻבַּר לְחֶלְקָהּ הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַמְּכוֹנִית שֶׁאֵלָיו הָיוּ מְחֻבָּרִים זוּג אוֹפַנַּיִם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לַיְלָדִים תַּעֲסוּקָה מְהַנָּה.
שָׂרִי הִבְחִינָה בִּמְכוֹנִית אַחַת שֶׁנִּכְנְסָה לַחֶנְיוֹן שֶׁל הַבִּנְיָן, כְּשֶׁהַגַּג שֶׁלָּהּ עָמוּס בְּמִזְווָדוֹת וּבְתִיקֵי נְסִיעָה. זֶה הָיָה נִרְאָה כְּאִלּוּ אָרְזוּ שָׁם חֲצִי מֵהַבַּיִת. בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הִיא רָאֲתָה שָׁלֹשׁ מְכוֹנִיּוֹת לֹא מֻכָּרוֹת נִכְנָסוֹת לַחֶנְיוֹן שֶׁלָּהֶם. אַחַר כָּךְ נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שִׂמְחָה שֶׁל יְלָדִים בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת. בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר וְאַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם נִרְאוּ יְלָדִים לֹא מֻכָּרִים מְשַׂחֲקִים בַּחֲצַר הַבִּנְיָן. שָׂרִי שָׂמָה לֵב שֶׁשְּׁתֵּי חַבְרוֹתֶיהָ שֶׁגָּרוּ בַּבִּנְיָן, לֹא נִרְאוּ בּוֹ כַּמָּה יָמִים. הֵן סִפְּרוּ לָהּ שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶן יָצְאוּ לְחֻפְשָׁה לְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים.
"אֵיזֶה יֹפִי לָהֶן!" חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ. לָצֵאת מִשִּׁגְרַת הַיּוֹם יוֹם. לֵהָנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר, וְלִצְבֹּר רוּחַ לְיָמִים שֶׁיָּבוֹאוּ אַחַר כָּךְ. זֶה נֶחְמָד. הַלְוַאי שֶׁגַּם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ תֵּצֵא לְאָן שֶׁהוּא. שָׂרִי אוֹהֶבֶת אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהּ, אֲבָל הִיא אוֹהֶבֶת גַּם טִיּוּלִים וַחֲווָיוֹת נְעִימוֹת. לִרְאוֹת מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, לְטַיֵּל בִּשְׁבִילִים מוֹרִיקִים, לֶאֱכֹל אֲרוּחוֹת לֹא רְגִילוֹת בְּחֵיק הַטֶּבַע, וּלְשַׂחֵק בַּמֶּרְחָבִים פְּתוּחִים בְּלִי לִדְאֹג שֶׁמָּא הַכַּדּוּר יִתְעוֹפֵף אֶל בֵּינוֹת לָעֵצִים, יִפְגַּע בִּמְכוֹנִיּוֹת אוֹ יִתְגַּלְגֵּל לַכְּבִישׁ. בִּמְקוֹמוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה יֵשׁ מְקוֹם מִשְׂחָק לַהֲמוֹן יְלָדִים, וְאַף קְבוּצָה לֹא מַפְרִיעָה לִקְבוּצָה אַחֶרֶת.
אֲנָשִׁים מְנַצְּלִים אֶת הַחֻפְשָׁה שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁכָּל הַמִּשְׁפָּחָה יַחַד. בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁל שָׂרִי אַף פַּעַם לֹא יָצְאוּ לְחֻפְשָׁה אֲרֻכָּה כָּל כָּךְ. כָּל זֶה עוֹלֶה כֶּסֶף רַב, וּכְשֶׁיֵּשׁ בִּיקּוּשׁ גָּדוֹל בִּימֵי הַחֻפְשָׁה הַבּוֹעֲרִים, עוֹלֶה גַּם הַמְּחִיר, עַד שֶׁהָעִנְיָן הוֹפֵךְ לְיָקָר מְאֹד. אִם מִישֶׁהוּ הָיָה נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַמְּכוֹנִית שֶׁלּוֹ, אוֹ מְסַדֵּר לָהֶם מָקוֹם לִשְׁהוֹת בּוֹ, זֶה הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נִפְלָא אֲבָל שָׂרִי לֹא הִשְׁלְתָה אֶת עַצְמָהּ. אֲנָשִׁים לֹא מְנַדְּבִים אֶת הַמְּכוֹנִית שֶׁלָּהֶם כָּל כָּךְ מַהֵר. הֵם בְּוַדַּאי צְרִיכִים אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם, וּמְקוֹם לִינָה... נוּ, הוּא לֹא עָמַד רֵיק וְשׁוֹמֵם וְרַק מַמְתִּין לְמִישֶׁהוּ שֶׁיִּכָּנֵס אֵלָיו.
בְּכָל חֻפְשָׁה יָצְאָה הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ לְבִלּוּי כָּזֶה אוֹ אַחֵר, אֲבָל כֻּלָּם הָיוּ קְצָרִים. הֵם יָצְאוּ בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, וְחָזְרוּ בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמְּאֻחָרוֹת. זֶה הָיָה בְּהֶתְאֵם לַמִּגְבָּלוֹת הַתַּקְצִיבִיּוֹת שֶׁלָּהֶם, וּלְשָׂרִי לֹא הָיָה שׁוּם תְּלוּנוֹת עַל כָּךְ. הַטִּיּוּלִים הָיוּ מְהַנִּים. מָה שֶׁהִיא לֹא הֶעֶלְתָה בְּדַעְתָּהּ הָיָה, שֶׁהַשָּׁנָה הַכֹּל עָמַד לְהִשְׁתַּנּוֹת. הוֹרֶיהָ תִּכְנְנוּ טִיּוּלִים לְכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְכֻלָּם חִכּוּ לְכָךְ בְּקֹצֶר רוּחַ, אֶלָּא שֶׁכָּל הַתָּכְנִית הִשְׁתַּנְּתָה בְּעִקְבוֹת מֶחֱוָה אַחַת. חָבֵר שֶׁל אַבָּא שֶׁל שָׂרִי זָכָה בַּהַגְרָלָה שֶׁעָרְכָה חֶבְרַת הַשְׂכָּרַת רֶכֶב. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים הוּא נָהַג לְהַשְׂכִּיר מֵאוֹתָהּ חֶבְרָה מְכוֹנִית גְּדוֹלָה לְטִיּוּלִים שֶׁעָרַךְ עִם הַמִּשְׁפָּחָה הַבְּרוּכָה שֶׁלּוֹ. אָמְנָם הָיְתָה לוֹ מְכוֹנִית מִשֶּׁלּוֹ, אֲבָל הִיא לֹא הִסְפִּיקָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה. כְּלָקוֹחַ קָבוּעַ שֶׁלָּהֶם, הֻכְנַס הֶחָבֵר שֶׁל אַבָּא שֶׁל שָׂרִי לְהַגְרָלַת קַיִץ שֶׁעָרְכוּ בַּחֶבְרָה בֵּין כָּל שׂוֹכְרֵי הַמְּכוֹנִיּוֹת, וְהוּא זָכָה לִמְכוֹנִית לְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים. זוֹ הָיְתָה בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, וּכְתוֹדָה לְבוֹרֵא עוֹלָם עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, הוּא הִשְׁאִיל אֶת הַמְּכוֹנִית שֶׁלּוֹ לַחֲבֵרוֹ. אַבָּא שֶׁל שָׂרִי הָיָה מֻפְתָּע. לְמֶחֱוָה כָּזוֹ הוּא לֹא צִפָּה. זוֹ הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת נִפְלָאָה לְטִיּוּל מִשְׁפַּחְתִּי בֶּן שָׁבוּעַ. כָּל הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁתֻּכְנְנוּ לְלֹא מְכוֹנִית הִשְׁתַּנּוּ. הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם רָצוּ לְבַקֵּר הִתְרַכְּזוּ בִּנְקֻדָּה אַחַת. כָּךְ הָיָה נֹחַ יוֹתֵר. לְבַקֵּר בְּכָל יוֹם בָּאֵזוֹרִים הַקְּרוֹבִים אֵלֶיהָ, וּבְכָךְ לַחֲסֹךְ זְמַן נְסִיעָה הָלוֹךְ וָשׁוֹב. עֲדַיִן נוֹתַר סִדּוּר מְקוֹם לִינָה, שֶׁעֲלוּתוֹ לֹא הָיְתָה זוֹלָה. אֶלָּא שֶׁבְּעוֹד שֶׁהוֹרֶיהָ שֶׁל שָׂרִי חִפְּשׂוּ רַעְיוֹנוֹת לְכָךְ, הִגִּיעָה הַפְתָּעָה נוֹסֶפֶת.
אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה שֶׁל אִמָּא שֶׁל שָׂרִי, הַדּוֹדָה אוֹרִית, רָצְתָה לְהַגִּיעַ לְחֻפְשָׁה עִם מִשְׁפַּחְתָּהּ בָּעִיר שֶׁבָּהּ גָּרוּ. הִיא הִצִּיעָה לַאֲחוֹתָהּ לְהִתְחַלֵּף בַּבָּתִּים שֶׁלָּהֶן. דּוֹדָה אוֹרִית תִּשְׁהֶה בַּבַּיִת שֶׁל שָׂרִי, וּמִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה תִּהְיֶה בַּבַּיִת שֶׁלָּהּ. כָּךְ כֻּלָּם יַחְסְכוּ כֶּסֶף רַב.
אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה שָׁמְעָה שָׂרִי לָרִאשׁוֹנָה מֵחֲבֶרְתָּהּ נָעֳמִי, הִיא סִפְּרָה לָהּ שֶׁבַּחֻפְשָׁה הַגְּדוֹלָה הֵם יִשְׁהוּ בַּבַּיִת שֶׁל סַבָּא וְסַבְתָּא שֶׁלָּהּ. גַּם הֵם יֵצְאוּ לְחֻפְשָׁה, וְהַבַּיִת הָרֵיק יִנָּתֵן לָהֶם. בַּבַּיִת שֶׁלָּהֶם תִּהְיֶה מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ הַנְּשׂוּאָה.
הַמִּשְׁאָלָה הַשְּׁקֵטָה שֶׁל שָׂרִי עָמְדָה לְהִתְמַמֵּשׁ. הַהוֹצָאוֹת שֶׁלָּהֶם יִהְיוּ מְעַטּוֹת. בְּלִי לִשְׂכֹּר רֶכֶב, אֶלָּא רַק לְשַׁלֵּם עַל הַדֶּלֶק, וּבְלִי תַּשְׁלוּם גָּבוֹהַּ עֲבוּר מְקוֹם לִינָה, כֻּלָּם מִסָּבִיב הָיוּ מְרֻגָּשִׁים. זוֹ תִּהְיֶה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם יַחֲלִיפוּ בַּיִת עִם מִישֶׁהוּ לְשָׁבוּעַ יָמִים. זֶה יִהְיֶה נֶהְדָּר. כֻּלָּם יֵהָנוּ וְיִצְבְּרוּ כֹּחַ. כְּשֶׁכֻּלָּם צָהֲלוּ סְבִיבָהּ, וְשָׂרִי נִדְבְּקָה בַּהִתְרַגְּשׁוּת, פִּתְאוֹם נֶעְלָם הַחִיּוּךְ הַגָּדוֹל מִשְּׂפָתֶיהָ. מַחֲשָׁבָה סוֹרֶרֶת הוֹפִיעָה בְּרֹאשָׁהּ. הֵם יֵהָנוּ בַּטִּיּוּל שֶׁלָּהֶם, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן אֲנָשִׁים אֲחֵרִים יִסְתּוֹבְבוּ בַּבַּיִת שֶׁלָּהֶם. אוּלַי לְדוֹדָה אוֹרִית לֹא אִכְפַּת שֶׁהֵם יִתְנַהֲגוּ בַּבַּיִת שֶׁלָּהּ, כְּאִלּוּ הוּא הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, אֲבָל לְשָׂרִי זֶה הָיָה חָשׁוּב פִּתְאוֹם. נָכוֹן! דּוֹדָה אוֹרִית וּמִשְׁפַּחְתָּהּ אֵינָם אֲנָשִׁים זָרִים, וּבְכָל זֹאת הֵם עֲלוּלִים לָגַעַת בַּחֲפָצִים שֶׁלָּהּ.
כְּשֶׁאָחֶיהָ הֵחֵלּוּ לְתַכְנֵן מָה יִקְחוּ לַטִּיּוּל שֶׁנָּחַת עֲלֵיהֶם בְּהַפְתָּעָה נְעִימָה, שָׂרִי לֹא יָכְלָה לוֹמַר דָּבָר. הִיא לֹא רָצְתָה לְהַשְׁבִּית אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁסְּבִיבָהּ. כָּל הָרַעְיוֹן שֶׁקָּסַם לָהּ כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ הִתְפּוֹגֵג. כְּשֶׁכָּל הַמִּשְׁפָּחָה יָצְאוּ בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר עַלִּיז עִם מַצַּב רוּחַ מְרוֹמָם, שָׂרִי לֹא הִצְלִיחָה לְהִדַּבֵּק לַהִתְרַגְּשׁוּת הַזּוֹ.
הַמְּכוֹנִית הִסְפִּיקָה לָהֶם בְּנוֹחוּת, וּבְדֶרֶךְ חָלְפוּ עַל פְּנֵי נוֹפִים יָפִים. הֵם עָצְרוּ לַאֲרוּחַת בֹּקֶר לְיַד שְׂדֵה תִּירָס גָּדוֹל, וְנֶהֱנוּ מֵהַטֶּבַע, שָׂרֵי דִּמְיְנָה אֶת יְלָדֶיהָ שֶׁל דּוֹדָה אוֹרִית פּוֹתְחִים אֶת הַמְּגֵרָה שֶׁלָּהּ, מְפַזְּרִים אֶת אֹסֶף הַמַּפִּיּוֹת שֶׁבַּקֻפְסָה שֶׁבַּמַּדָּף, מִתְעַסְּקִים בִּכְלֵי הַכְּתִיבָה שֶׁלָּהּ, וּמְדַפְדְּפִים בְּלִי זְהִירוּת בְּאַלְבּוֹם הַמַּדְבֵּקוֹת שֶׁלָּהּ. הַמִּטְבָּח בְּוַדַּאי יִתְבַּלְגֵן, וְהַמִּשְׂחָקִים וְהַסְּפָרִים יְפֻזְּרוּ בְּכָל מָקוֹם. אוֹי וַאֲבוֹי!...
שָׂרִי הַבִּיטָה עַל אַחֶיהָ. אֵיךְ הֵם יְכוֹלִים לֵיהָנוֹת בְּלִי לַחֲשֹׁב עַל מָה שֶׁקּוֹרֶה בַּבַּיִת. הִסְתַּבֵּר שֶׁהֵם יָכְלוּ גַּם יָכְלוּ. כֻּלָּם שָׁרוּ בַּדֶּרֶךְ, סִפְּרוּ בְּדִיחוֹת וְהֶעֱלוּ חֲוָיוֹת. נֶהֱנוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁלִישִׁי, וּמֵהַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם בִּקְּרוּ, וְהִשְׁתַּדְּלוּ לֵהָנוֹת מִכָּל רֶגַע. שָׂרִי הִצְלִיחָה לִשְׁכֹּחַ אֶת מָה שֶׁקּוֹרֶה בַּבַּיִת, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן אֶת מָה שֶׁדִּמְיְנָה שֶׁקּוֹרֶה. אַךְ רַק מִדֵּי פַּעַם. רֹב הַזְּמַן הִיא חָשְׁשָׁה שֶׁיִּגְּעוּ בַּחֲפָצִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלָּהּ, וִיקַלְקְלוּ אוֹתָם. הַמַּפִּיּוֹת עֲלוּלוֹת לְהִתְקַמֵּט, הַמַּדְבֵּקוֹת יֻסְטוּ מִמְּקוֹמָן, וְיוֹתֵר גָּרוּעַ מִכָּךְ, יִפְּלוּ מִתּוֹךְ דַּפֵּי הָאַלְבּוֹם, וְ...
דַּי! הִיא לֹא יְכוֹלָה לְהִתְעַלֵּם מִדַּאֲגוֹתֶיהָ. כָּאן, בַּבַּיִת שֶׁל הַדּוֹדָה אוֹרִית, הֵם לֹא נָגְעוּ בְּדָבָר, וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַה שֶׁהֵבִיאוּ מֵהַבַּיִת. הַהוֹרִים הִכְתִיבוּ לְכֻלָּם אֶת הַכְּלָל הַזֶּה. הֵם קִבְּלוּ אֶת הַבַּיִת לְלִינָה, וְלֹא הִתְכַּווְּנוּ לְנַצֵּל אֶת טוּב הַלֵּב שֶׁל הַדּוֹדָה.
הַלְוַאי שֶׁגַּם דּוֹדָה אוֹרִית תִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלָל הַזֶּה. שָׂרִי הָיְתָה מְתוּחָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ שָׁבוּעַ.
בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ שָׁבוּ לְבֵיתָם, כְּשֶׁכֻּלָּם עֲיֵפִים אַךְ מְרֻצִּים עַד הַגַּג, הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁלּוּ הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת, הָיְתָה דּוֹחֶפֶת אֶת הַמְּכוֹנִית בְּמוֹ יָדֶיהָ, כְּדֵי שֶׁתִּסַּע מַהֵר יוֹתֵר. הַמֶּתַח גָּאָה בָּהּ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הַבַּיְתָה. שָׂרִי שָׁמְטָה אֶת הַתִּיק שֶׁאָחֲזָה, וּמִהֲרָה אֶל הַחֶדֶר. הוּא הָיָה מְסֻדָּר מְאֹד, וְשׁוּם דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה. אֹסֶף הַמַּפִּיּוֹת נוֹתַר בִּמְקוֹמוֹ, וּבַמְּגֵרָה שֶׁלָּהּ נוֹתְרוּ הַחֲפָצִים מְסֻדָּרִים כְּשֶׁהָיוּ. כָּעֵת יָכְלָה לְשַׁחְרֵר אַנְחַת רְוָחָה.
מִפֶּתַח הַדֶּלֶת יָכְלָה לִשְׁמֹעַ אֶת אַחֶיהָ שֶׁנִּזְכְּרוּ בַּפָּרָה שֶׁטִּיְּלָה בְּנַחַת בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם הָיוּ, וּבָאִישׁ שֶׁנִּפַּח זְכוּכִית, וַיָּצַר מִמֶּנָּה כּוֹס בְּאֹרַח פֶּלֶא. שָׂרִי לֹא זָכְרָה אֶת הַחֲוָיוֹת הָאֵלֶּה. אֵיפֹה הָיְתָה... הֵם נָסְעוּ לְמָקוֹם אַחֵר, וְהִיא חָשְׁבָה עַל מָה שֶׁקּוֹרֶה בַּבַּיִת שֶׁלָּהּ. רַק כְּשֶׁנִּגְּשָׁה לַמְּקָרֵר לִמְזֹג לְעַצְמָהּ כּוֹס מַיִם קָרִים, רָאֲתָה אֶת הַדַּף עִם הַהוֹרָאוֹת הַקְּצָרוֹת. אִמָּא שֶׁלָּהּ כָּתְבָה שָׁם כַּמָּה דְּבָרִים לְדוֹדָה אוֹרִית וּמִשְׁפַּחְתָּהּ. הִיא אִפְשְׁרָה לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל מוּצְרֵי הַמָּזוֹן שֶׁיִּרְצוּ, הִפְנְתָה אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם לַאֲרוֹנוֹת הַבְּשָׂרִיִּים וְהַחֲלָבִים. הִסְבִּירָה הֵיכָן מֻנָּחִים חָמְרֵי הַנִּקָּיוֹן, וּבִקְּשָׁה בַּעֲדִינוּת לֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲפָצִים הָאִישִׁיִּים שֶׁנִּמְצָאִים בַּאֲרוֹנוֹת הַחֲדָרִים.
לוּ שָׂרִי הָיְתָה רוֹאָה אֶת הַדַּף הַזֶּה הִיא לֹא הָיְתָה מֻדְאֶגֶת כָּל כָּךְ. אֲבָל הִיא לֹא רָאֲתָה. הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁפִּתְּחָה לְעַצְמָהּ הִטְרִידוּ אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַטִּיּוּל. אִם הָיְתָה מְשַׁתֶּפֶת אֶת אִמָּהּ בְּמַה שֶׁעוֹבֵר עָלֶיהָ, הָיְתָה מַצְלִיחָה לֵיהָנוֹת כְּמוֹ כֻּלָּם.
הַטִּיּוּל נִגְמָר. הַמְּכוֹנִית הֻחְזְרָה לִבְעָלֶיהָ, הַתִּיקִים פֻּרְקוּ, וְשָׂרִי כְּבָר לֹא דָּאֲגָה. אֲבָל אִם דְּאָגָה תָּבוֹא אֵלֶיהָ שׁוּב, הִיא לֹא תַּשְׁאִיר אוֹתָהּ לְעַצְמָהּ, כְּדֵי שֶׁתּוּכְל לְהִשָּׁאֵר רְגוּעָה וְלֵהָנוֹת.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>