חֲנָיָה שֶׁל חֶסֶד

רְחוֹב הָרִימוֹן אֵינוֹ רְחוֹב אָרֹךְ. הוּא רְחוֹב לְלֹא מוֹצָא. מִי שֶׁהָיָה מַגִּיעַ עִם מְכוֹנִית לְסוֹפוֹ, לֹא הָיָה לוֹ לְאָן לְהַמְשִׁיךְ. כִּי קִיר גָּבוֹהַּ חָסַם אֶת הֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ. רַק שְׁבִיל לְהוֹלְכֵי רֶגֶל הָיָה שָׁם, לְמִי שֶׁרָצָה לְקַצֵּר אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הָרְחוֹב הָרָאשִׁי. מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הָרְחוֹב הָיוּ בָּתִּים פְּרָטִיִּים קְטַנִּים. חֶלְקָם חֲדָשִׁים וְכַמָּה יְשָׁנִים, עִם חֲצֵרוֹת קְטַנִּים וַחֲנָיָה פְּרָטִית לְכָל דַּיָּר. זֶה לֹא רְחוֹב יֻקְרָתִי, אֲבָל כַּמָּה בָּתִּים יְשָׁנִים שֶׁשֻּׁפְּצוּ הָפְכוּ אֶת הָרְחוֹב לְיָפֶה יוֹתֵר.

אֶל הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן בָּרְחוֹב, זֶה שֶׁשְּׁבִיל הוֹלְכֵי הָרֶגֶל מוּקָם מֵעֵבֶר לַחוֹמָה הַגְּבוֹהָה שֶׁלּוֹ, הִגִּיעָה מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה. הַבַּיִת הַיָּשָׁן הָיָה שַׁיָּךְ לְזוּג מְבֻגָּרִים שֶׁעָבְרוּ לָגוּר אֵצֶל אֶחָד מִיַּלְדֵּיהֶם לְעֵת זִקְנָתָם. הֵם הֶחְלִיטוּ לִמְכֹּר אוֹתוֹ בִּמְחִיר סָבִיר. כָּךְ הִגִּיעָה מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי לָגוּר בַּמָּקוֹם. זֶה הָיָה הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן שֶׁהוֹרָיו שֶׁל נַפְתָּלִי קָנוּ. עַד אוֹתוֹ יוֹם הֵם שָׂכְרוּ אֶת הַבַּיִת שֶׁבּוֹ גָּרוּ קוֹדֵם.

לִפְנֵי שֶׁהֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת הֶחָדָשׁ, הָיָה צָרִיךְ לְשַׁפֵּץ אוֹתוֹ. מֵאַחַר וְהוּא נִבְנָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, הָיְתָה עֲבוֹדָה רַבָּה. תִּכְנוּן חֲדָרִים, טִפּוּל בְּצַנֶּרֶת הַמַּיִם הַיְשָׁנָה וּבְמַעֲרֶכֶת הַחַשְׁמַל, הֲכָנַת מִטְבָּח, רִצּוּף, צְבִיעָה וְהַחְלָפַת חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת. בְּכָל פַּעַם שָׁמְעוּ הַיְלָדִים שֶׁהָעֲבוֹדָה מִתְקַדֶּמֶת, אֲבָל מֵאָז שֶׁהִתְבַּשְּׂרוּ עַל הַמַּעֲבָר לַבַּיִת הֶחָדָשׁ, עַד שֶׁכָּל הַשִּׁפּוּץ הִסְתַּיֵּם, עָבְרוּ מִסְפַּר חֳדָשִׁים. הַחִדּוּשׁ הַגָּדוֹל לְכֻלָּם מִלְּבַד הָעֻבְדָּה שֶׁהַבַּיִת גָּדוֹל וּמְחֻדָּשׁ, הָיָה עֶצֶם הֱיוֹתוֹ בַּיִת פְּרָטִי. בַּיִת כָּזֶה, עִם כָּל מָה שֶׁהָיָה לְטַפֵּל בּוֹ, עָלָה כֶּסֶף רַב. הֵם הָיוּ רְגִילִים לְדִירָה בְּבִנְיַן קוֹמוֹת, וְעֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּיִת פְּרָטִי מִשֶּׁלָּהֶם, עִם חָצֵר וַחֲנָיָה מְקוּרָה, הִלְהִיבָה אֶת הַיְלָדִים. נַפְתָּלִי אָהַב אֶת הַבַּיִת בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנַס בְּשַׁעַר הַמַּתֶּכֶת הָאָפֹר. מַבָּטוֹ נִסָּה לְהַקִּיף אֶת כָּל מָה שֶׁרָאוּ עֵינָיו. הֶחָצֵר, הַחַלּוֹנוֹת הָרְחָבִים שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹר רַב הַבַּיְתָה, הָרִצּוּף הַמַּבְרִיק, הַקִּירוֹת שֶׁהִבְהִיקוּ מִלֹּבֶן, הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁהוֹבִילוּ אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, וּבְעֶצֶם הַכֹּל. עֲבוֹדָה רַבָּה צִפְּתָה לְכֻלָּם. הַלִּכְלוּךְ שֶׁנּוֹתַר לְאַחַר שִׁפּוּצֵי הַבְּנִיָּה הָיָה גָּדוֹל. כָּל מִי שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהוֹשִׁיט יָד נַעֲנָה בְּשִׂמְחָה. הָאָבָק הָאָפֹר שָׁלַט בְּכָל פִּנָּה, שְׁאֵרִיּוֹת צֶבַע וּבֶטוֹן נִרְאוּ עַל הַמִּרְצָפוֹת הַחֲדָשׁוֹת, כַּמָּה דְּלָיֵי צֶבַע רֵיקִים הָיוּ בֶּחָצֵר עִם שִׁבְרֵי בְּלוֹקִים וַאֲרִיחֵי קֶרָמִיקָה. קַבְּלַן הַשִּׁפּוּצִים הוֹדִיעַ שֶׁיָּבוֹא לֶאֱסֹף אֶת כָּל הַשְּׁאֵרִיּוֹת, אֲבָל גַּם בִּלְעֲדֵי זֶה, הָיָה הַרְבֵּה מָה לַעֲשׂוֹת.

קַרְטוֹנִים אֲרוּזִים עָמְדוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה בְּכָל פִּנָּה שֶׁרַק אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא. הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ הָיוּ קָשִׁים. הַסַּבְתּוֹת בָּאוּ לַעֲזֹר, גַּם כַּמָּה חֲבֵרוֹת שֶׁל אִמָּא שֶׁל נַפְתָּלִי וְגַם כַּמָּה דּוֹדוֹת. קָשֶׁה הָיָה לְנַהֵל חַיֵּי שִׁגְרָה מִתּוֹךְ קַרְטוֹנִים. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ זְקוּקִים לִדְבַר מָה, וְהוּא עֲדַיִן לֹא נִפְרַק מֵהַקַּרְטוֹנִים, הָיָה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַקַּרְטוֹן עִם הַכִּתּוּב הַמַּתְאִים לוֹ, וְלִשְׁלֹף אוֹתוֹ מִשָּׁם. הַרְבֵּה יוֹתֵר נֹחַ לִפְתֹּחַ אָרוֹן אוֹ מְגֵרָה וְלָקַחַת אֶת מָה שֶׁרוֹצִים, אֲבָל כְּשֶׁהָאָרוֹן עֲדַיִן לֹא הֻרְכַּב, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת.

נַפְתָּלִי הָיָה מִתְרַגֵּז מִדֵּי פַּעַם. חֲבָל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִלְחֹץ עַל כַּפְתּוֹר, וּמְכוֹנָה מְיֻחֶדֶת תַּשְׁלִיט סֵדֶר בְּכָל פִּנָּה, תִּבְנֶה אֲרוֹנוֹת, תְּתַקֵּן מַדָּפִים וּתְחַבֵּר מְנוֹרוֹת. מְכוֹנָה כָּזוֹ לֹא קַיֶּמֶת, וְרַק בְּעֶזְרַת יָדַיִם טוֹבוֹת וְאַנְשֵׁי מִקְצוֹעַ מְיֻמָּנִים, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַחְזִיר אֶת הַחַיִּים לַמַּסְלוּל הָרָגִיל.

כְּכָל שֶׁחָלְפוּ הַיָּמִים, הַבַּיִת הֶחָדָשׁ הֵחֵל לְקַבֵּל מַרְאֶה שֶׁל בַּיִת רָגִיל. הָרָהִיטִים סֻדְּרוּ לִמְקוֹמָם הַסְּפָרִים חָזְרוּ לַסִּפְרִיָּה הַגְּדוֹלָה, הַכֵּלִים סֻדְּרוּ בַּאֲרוֹנוֹת הַמִּטְבָּח, הַגַּז חֻבַּר, וּכְבָר אֶפְשָׁר הָיָה לֶאֱכֹל אֲרוּחוֹת חַמּוֹת שֶׁבֻּשְּׁלוּ עַל הַכִּירַיִם.

נַפְתָּלִי וְאֶחָיו נִצְּלוּ אֶת הֶחָצֵר שֶׁלָּהֶם לְמִשְׂחָקִים בַּהֲנָאָה גְּדוֹלָה. אִם הַכַּדּוּר הָיָה "בּוֹרֵחַ" אֶל מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר, לַשְּׁבִיל הָרָחָב שֶׁל הָרְחוֹב, זוֹ לֹא הָיְתָה בְּעָיָה כְּלָל, כִּי בְּעֶצֶם זֶה לֹא הָיָה כְּבִישׁ מְסֻכָּן. לַמָּקוֹם הָיוּ נִכְנָסוֹת רַק מְכוֹנִיּוֹת הַדַּיָּרִים. שְׁתֵּי מְכוֹנִיּוֹת יָכְלוּ לַחֲנוֹת זוֹ לְצַד זוֹ, כִּי הַמָּקוֹם כָּאָמוּר הָיָה צַר. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַחֲנוֹת יוֹתֵר מְכוֹנִיּוֹת, כִּי אָז אַף מְכוֹנִית לֹא יָכְלָה לְהִסְתּוֹבֵב וְלָצֵאת מֵהָרְחוֹב, אֶלָּא בִּנְסִיעָה אֲחוֹרִית, מָה שֶׁלֹּא הָיָה נוֹחַ בִּכְלָל. הַדַּיָּרִים שֶׁהָיוּ לָהֶם מְכוֹנִיּוֹת נָהֲגוּ לַחֲנוֹת בַּחֲנָיָה הַפְּרָטִית שֶׁלָּהֶם, כָּךְ שֶׁהַמְּכוֹנִית לֹא תַּפְרִיעַ לְאִישׁ, אֲבָל מִדֵּי פַּעַם חָנוּ כַּמָּה מֵהֶם מִחוּץ לַחֲנָיָה מִשִּׁקּוּלִים שׁוֹנִים.

לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל נַפְתָּלִי לֹא הָיְתָה מְכוֹנִית, אֲבָל חֲנָיָה הָיְתָה. בְּאַחַד הַיָּמִים כְּשֶׁנַּפְתָּלִי שִׂחֵק עִם בִּנְיָמִין וּמֹשֶׁה אָחִיו בֶּחָצֵר, הוּא שָׂם לֵב לִמְכוֹנִית שֶׁל אַחַד הַשְּׁכֵנִים. הוּא הִתְנִיעַ אֶת מְכוֹנִיתוֹ, וּמֵאַחַר וּמְכוֹנִית נוֹסֶפֶת חָנְתָה לְצִדּוֹ, הוּא נָסַע מְעַט לְאָחוֹר, עָקַף אֶת הַמְּכוֹנִית וְהִמְשִׁיךְ בִּנְסִיעָה לְאָחוֹר לְתוֹךְ הַחֲנָיָה שֶׁל בֵּיתוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי. לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה, כִּי בְּשֶׁל מְמַדֵּי הָרְחוֹב הַצַּר, זוֹ הָיְתָה דֶּרֶךְ נוֹחָה לִנְסִיעָה.

נַפְתָּלִי מִהֵר אֶל הַשַּׁעַר.

"רְאִיתֶם?!" שָׁאַל אֶת אֶחָיו.

"מָה קָרָה?" הֵם לֹא הֵבִינוּ.

"הוּא נִכְנַס לַחֲנָיָה שֶׁלָּנוּ!" לֹא הֵסִיר נַפְתָּלִי אֶת עֵינָיו מֵהַמְּכוֹנִית שֶׁל הַשָּׁכֵן, עַד שֶׁזּוֹ נֶעֶלְמָה בְּמוֹרַד הָרְחוֹב.

"מִי? אֵיפֹה?" הִתְקָרְבוּ בִּנְיָמִין וּמֹשֶׁה גַּם הֵם אֶל הַשַּׁעַר.

"אֲנִי לֹא רוֹאֶה אַף אֶחָד!" הִתְפַּלֵּא בִּנְיָמִין.

"לְמַה אַתָּה מִתְכַּוֵּן?" הִתְעַנְיֵן מֹשֶׁה.

אַף מְכוֹנִית לֹא נִרְאֲתָה בַּחֲנָיָה שֶׁלָּהֶם.

"הוּא נִכְנַס לַחֲנָיָה בִּנְסִיעָה לְאָחוֹר!" הִסְבִּיר נַפְתָּלִי.

"אָז מָה הַבְּעָיָה?" אֶחָיו בֶּאֱמֶת לֹא הֵבִינוּ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה חוֹנֶה שָׁם הֵם הָיוּ מְבִינִים, אֲבָל הוּא רַק הָיָה צָרִיךְ לְהִסְתּוֹבֵב בְּנוֹחוּת.

נַפְתָּלִי לֹא חָשַׁב כְּמוֹ אֶחָיו. לַחֲנָיָה שֶׁלָּהֶם לֹא הָיָה מַחְסוֹם כָּלְשֶׁהוּ. הִיא הָיְתָה פְּתוּחָה אֶל הָרְחוֹב. כָּךְ יָכְלוּ כָּל דָּיְרֵי הָרְחוֹב לְהִכָּנֵס לַחֲנָיָה שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי לְכַוֵּן הֵיטֵב אֶת נְסִיעָתָם.

נַפְתָּלִי נוֹכַח לָדַעַת שֶׁהַחֲנָיָה שֶׁלָּהֶם מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת כָּל מִי שֶׁחָנָה מוּל בֵּיתָם. כֻּלָּם נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲנָיָה הַפְּתוּחָה, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה בְּקַלּוּת. הוּא לֹא הָיָה מְרֻצֶּה. זוֹ הַחֲנָיָה שֶׁלָּהֶם, מָה פִּתְאוֹם הֵם נִכְנָסִים לְשָׁם, וְעוֹד בְּלִי לִשְׁאֹל אַף אֶחָד אוֹ לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת.

"לָמָּה אַתָּה מִתְרַגֵּז?" שָׁאַל אוֹתוֹ מֹשֶׁה, "אַף אֶחָד לֹא חוֹנֶה שָׁם. הֵם פָּשׁוּט צְרִיכִים קְצָת מָקוֹם כְּדֵי לְכַוֵּן אֶת הַנְּסִיעָה. אַתָּה שׁוֹכֵחַ שֶׁהָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ צַר כָּל כָּךְ".

"וְאִם הָיְתָה לָנוּ מְכוֹנִית?" הֶעֱלָה נַפְתָּלִי הַשְׁעָרָה, "אֵיךְ כֻּלָּם הָיוּ מִסְתַּדְּרִים?"...

"לֹא יוֹדֵעַ", מָשַׁךְ מֹשֶׁה בִּכְתֵפָיו, "נָכוֹן לְהַיּוֹם אֵין לָנוּ מְכוֹנִית. וְהַחֲנָיָה פְּתוּחָה לְכָל מִי שֶׁזָּקוּק".

הַהֶסְבֵּר הַזֶּה לֹא הִרְגִּיעַ אֶת נַפְתָּלִי. כַּמָּה מֵהַדַּיָּרִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּחֲנָיָה כְּאִלּוּ הָיְתָה שֶׁלָּהֶם, גַּם אִם זֶה רַק לְכַמָּה רְגָעִים.

זֶה הָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי. נַפְתָּלִי רָאָה מְכוֹנִית זָרָה חוֹנָה בַּחֲנָיָה שֶׁלָּהֶם, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. אַבָּא שֶׁלּוֹ עֲדַיִן לֹא קָנָה מְכוֹנִית, כָּךְ שֶׁזּוֹ לֹא הָיְתָה הַפְתָּעָה מִשֶּׁלָּהֶם, אֶלָּא הַפְתָּעָה אַחֶרֶת שֶׁהוּא לֹא אָהַב.

"מִישֶׁהוּ חוֹנֶה בַּחֲנָיָה שֶׁלָּנוּ!" הוּא קָרָא בְכַעַס.

זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה כְּשֶׁנּוֹתְנִים לַאֲחֵרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲנָיָה רַק לְכַמָּה רְגָעִים. הֵם מִתְרַגְּלִים וּמַרְחִיקִים לֶכֶת, עַד כְּדֵי חֲנָיָה שֶׁל הַמְּכוֹנִית בַּחֲנָיָה שֶׁלֹּא שַׁיֶּכֶת לָהֶם.

אַבָּא שֶׁל נַפְתָּלִי לֹא הָיָה מֻפְתָּע. הוּא אָמַר שֶׁנָּתַן רְשׁוּת לַשָּׁכֵן לַעֲשׂוֹת זֹאת. הוּא מְאָרֵחַ אֶת אָחִיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ לְשַׁבָּת, וּכְדֵי שֶׁהָאָח לֹא יַחֲנֶה בִּתְחִלַּת הָרְחוֹב, וְיִצְטָרֵךְ לְהִטַּלְטֵל עִם כָּל הַמִּשְׁפָּחָה וְהַמִּזְוָדוֹת, הוּא בִּקֵּשׁ מִשְּׁכֵנוֹ, אַבָּא שֶׁל נַפְתָּלִי, רְשׁוּת לְהַחֲנוֹת אֶת הַמְכוֹנִית בַּחֲנָיָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁמְּמוּקֶמֶת מוּל בֵּיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן.

"אֲבָל זוֹ הַחֲנָיָה שֶׁלָּנוּ!" הִתְעַקֵּשׁ נַפְתָּלִי. הַדָּבָר עֲדַיִן הִפְרִיעַ לוֹ.

"וּמַה בְּכָךְ?" שָׁאַל אָבִיו, "הַחֲנָיָה שֶׁלָּנוּ עוֹמֶדֶת רֵיקָה וּבֵינְתַיִם הִיא לֹא מְנֻצֶּלֶת. אֲנַחְנוּ זוֹכִים בְּמִצְוָה כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְאַפְשְׁרִים לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, לַעֲשׂוֹת זֹאת. זוֹ הַזְּכוּת שֶׁלָּנוּ. הִנֵּה זָכִינוּ וְהַמִּשְׁפָּחָה הַמִּתְאַרַחַת לֹא תִּצְטָרֵךְ לָרֶדֶת עַד לִקְצֵה הָרְחוֹב עִם הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים וְהַמִּזְוָדוֹת. הֵם פָּשׁוּט יוֹצְאִים מֵהַבַּיִת וְנִכְנָסִים לַמְּכוֹנִית בְּקַלּוּת".

נַפְתָּלִי חָשַׁב לְרֶגַע. הִנֵּה בִּמְקוֹם שֶׁהַחֲנָיָה תִּהְיֶה חֲנָיָה לֹא מְנֻצֶּלֶת, כִּי אֵין בָּהּ מְכוֹנִית, הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֲחֵרִים. בְּכָל פַּעַם שֶׁמְּכוֹנִית נִכְנֶסֶת לַחֲנָיָה שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי לְהֵיטִיב אֶת נְסִיעָתָהּ, הֵם זוֹכִים לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, וְזֹאת בְּלִי שֶׁהֵם טוֹרְחִים כְּלָל. לוּלֵי הַחֲנָיָה הַפְּתוּחָה שֶׁלָּהֶם, לְדַיָּרֵי הָרְחוֹב הָיָה קָשֶׁה לָצֵאת מֵהָרְחוֹב. הַמִּצְוָה נִמְצֵאת קָרוֹב אֲלֵיהֶם, וְהֵם לוֹקְחִים אוֹתָהּ.

עוֹד פְּעָמִים רַבּוֹת שִׁמְּשָׁה הַחֲנָיָה שֶׁלָּהֶם אֶת מִי שֶׁלֹּא גָּר בָּרְחוֹב. אֵלּוּ הָיוּ בְּעִקָּר קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה שֶׁל הַשְּׁכֵנִים, שֶׁהִגִּיעוּ לְהִתְאָרֵחַ בִּסְתָם בִּקּוּר אוֹ לְאֵרוּעַ שֶׁל שִׂמְחָה. אֲפִלּוּ בַּעֲלֵי מִקְצוֹעַ שֶׁהֻזְמְנוּ לְתִקּוּנִים שׁוֹנִים בְּבָתֵּי הַשְּׁכֵנִים, הֶחֱנוּ אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁלָּהֶם בַּחֲנָיָה הָרֵיקָה. כֻּלָּם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, הֶעְתִּירוּ בְּרָכוֹת עַל רֹאשָׁהּ שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה הַמְאַפְשֶׁרֶת אֶת הַחֲנָיָה בְּקַלּוּת שֶׁכָּזוֹ.

אֲנָשִׁים טוֹבִים יֵשׁ בִּרְחוֹב הָרִימוֹן.