לדעת ממי לבקש סליחה

 גְּבֶרֶת בֶּלָה יִצְחָקוֹב הַקְּשִׁישָׁה שָׁלְחָה מַבָּט מָתוּחַ לְעֵבֶר הַשָּׁעוֹן שֶׁתָּלָה עַל קִיר חַדְרָהּ. כְּבָר שֶׁבַע וָרֶבַע, נִבְהֲלָה, שֶׁרַק לֹא יִהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי. הַדֶּרֶךְ שֶׁהִיא צְרִיכָה לַעֲבֹר אָמְנָם אֵינֶנָּה אֲרֻכָּה, אֲבָל בַּקֶּצֶב שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא תֶּאֱרַךְ לָהּ זְמַן לֹא קָצָר.

לֹא בְּכָל יוֹם יוֹצֵאת גְּבֶרֶת יִצְחָקוֹב מֵהַבַּיִת וּבִפְרָט לֹא בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב. הָרַגְלַיִם שֶׁלָּהּ כְּבָר לֹא מָה שֶׁהָיוּ פַּעַם. קָשֶׁה לָהּ. קָשֶׁה לָהּ לָלֶכֶת. קָשֶׁה לָהּ לָרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת וְלַעֲלוֹת בָּהֶן וְלָכֵן הִיא מְחַשֶּׁבֶת כָּל יְצִיאָה שֶׁלָּהּ מֵהַבַּיִת, מְתַכְנֶנֶת אֶת הַקְּנִיּוֹת שֶׁלָּהּ, אֶת הַבִּיקּוּרִים אֵצֶל הָרוֹפֵא וּבִסְנִיף הַדֹּאַר וְכָךְ אֶת יֶתֶר הָעִנְיָינִים שֶׁהִיא צְרִיכָה לְסַדֵּר מִחוּץ לַבַּיִת.

בָּעֲרָבִים הִיא בִּכְלָל לֹא אוֹהֶבֶת לָצֵאת. הַחֹשֶׁךְ לֹא מֵיטִיב עַל הֲלִיכָתָהּ. הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת כָּל בְּלִיטָה בַּמִּדְרָכָה וְכָל חֵפֶץ הַמֻּנָּח עָלֶיהָ. הִיא עֲלוּלָה לֹא לְהַבְחִין בִּפְסֹלֶת שֶּׁהִשְׁלִיכוּ הַדַּיָּרִים בָּרְחוֹב וַאֲפִלּוּ לְהִתָּקֵל בָּעַמּוּדִים שֶׁלִּפְנֵי מַעֲבַר הַחֲצָיָה אוֹ סַפְסָל הַמֻּצָּב בְּמָקוֹם לֹא נִרְאָה כָּל כָּךְ.

אָז הִיא מְמַעֶטֶת לָצֵאת בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב וְעוֹשָׂה זֹאת רַק כְּשֶׁהִיא מֻכְרָחָה. אֲבָל הָעֶרֶב הִיא חַיֶּבֶת. הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת הַנָּחוֹת לְעַצְמָהּ וּלְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת. הַיּוֹם עוֹרְכִים הַשְּׁכֵנִים שֶׁלָּהּ, מִשְׁפַּחַת גְרִין, בַּר מִצְוָה לַבֵּן הַבְּכוֹר וְהֶחָבִיב שֶׁלָּהֶם יְדִידְיָה.

מִשְׁפַּחַת גְרִין נִפְלָאָה, מְהַרְהֶרֶת בֶּלָה יִצְחָקוֹב תּוֹךְ שֶׁהִיא מְכִינָה אֶת עַצְמָהּ לָצֵאת. הִיא אֵינֶנָּה יוֹדַעַת כֵּיצַד הָיְתָה מִסְתַּדֶּרֶת בִּלְעֲדֵיהֶם. הִיא מִשְׁתַּדֶּלֶת מְאֹד לִדְאֹג לְכָל צְרָכֶיהָ בְּכֹחוֹת עַצְמָהּ, וּבָרוּךְ ה', הִיא עוֹמֶדֶת בְּכָךְ. וּבְכָל זֹאת, לִפְעָמִים חָסֵר לָהּ מִצְרָךְ בּוֹדֵד בַּבַּיִת אוֹ נוֹפֵל לָהּ בֶּגֶד בְּשָׁעָה שֶׁהִיא תּוֹלָה אֶת הַכְּבִיסָה. אִם הָיְתָה צְרִיכָה לָרֶדֶת מֵהַבַּיִת בְּכָל פַּעַם, זוֹ הָיְתָה מְשִׂימָה לֹא פְּשׁוּטָה. בְּהִזְדַּמְּנוּיוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת גְרִין עוֹמְדִים לְצִדָּהּ. דְּבָרִים קְטַנִּים אֲבָל עֶזְרָה גְּדוֹלָה, חוֹשֶׁבֶת גְּבֶרֶת יִצְחָקוֹב בְּלִבָּהּ. וּבִכְלָל, מִשְׁפַּחַת גְרִין כֹּה מִתְעַנְיֶנֶת בָּהּ, וִידִידְיָה שֶׁלָּהֶם, יֶלֶד נֶחְמָד. הִיא זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ מֵאָז שֶׁנּוֹלַד, מַמָּשׁ גִּדְּלָה אוֹתוֹ... שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ לַבַּר מְצֻוֶּה שֶׁלּוֹ?! הִיא אֵינֶנָּה יְכוֹלָה.

מְתַקֶּנֶת, אֵפוֹא, גְּבֶרֶת בֶּלָה יִצְחָקוֹב אֶת הַשָּׁבִיס שֶׁלְּרָאשָׁהּ. נוֹעֶלֶת אֶת נְעָלֶיהָ, מְוַודֵּאת שֶׁהַמַּעֲטָפָה וּבָהּ הַמַּתָּנָה לִידִידְיָה גְרִין נִמְצֵאת בְּאַרְנָקָהּ, נוֹטֶלֶת אֶת הַמַּקֵּל שֶׁלָּהּ וְיוֹצֵאת מֵהַבַּיִת.

אַחֲרֵי שֶׁהִיא מְסוֹבֶבֶת אֶת הַמַּפְתֵּחַ בַּמַּנְעוּל וּבְטוּחָה שֶׁהַדֶּלֶת נְעוּלָה כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ, הִיא מַתְחִילָה לָרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת. הָיָה לָהּ קַל יוֹתֵר אִלּוּ הָיְתָה מַעֲלִית עוֹמֶדֶת לְרשׁוּתָהּ. לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לְהִתְאַמֵּץ כָּל כָּךְ. אֲבָל בָּרוּךְ ה' עַל כָּךְ. הִנֵּה. הִיא יוֹרֶדֶת מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה, בְּאִטִּיּוּת, בְּסַבְלָנוּת וְעִם שִׂמְחָה. נֶחְמָד לָצֵאת לִשְׂמָחוֹת. חֲבָל שֶׁהִיא אֵינֶנָּה יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת זֹאת לְעִתִּים יוֹתֵר תְּכוּפוֹת.

רְגָעִים אֲרֻכִּים חוֹלְפִים עַד שֶׁהִיא מְסַיֶּמֶת לָרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת. הִיא מַעֲדִיפָה לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּסַבְלָנוּת וּבִתְשׂוּמַת לֵב, מֵאֲשֶׁר לְמַהֵר וְאַחַר כָּךְ, חַס וְחָלִילָה לְהִצְטַעֵר. סוֹף, סוֹף הִיא יוֹצֵאת לָרְחוֹב. מַשַּׁב רוּחַ קַלִּיל מְקַדֵּם אֶת פָּנֶיהָ. יֹפִי. בַּחוּץ חַם פָּחוֹת... הִיא נֶהֱנֵית וּמַמְשִׁיכָה לִצְעֹד בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב.

 טוֹב שֶׁהֵם עוֹרְכִים אֶת הַשִּׂמְחָה כָּאן, קָרוֹב, בְּאוּלָם בֵּית הַכְּנֶסֶת הַשְּׁכוּנָתִי. הִתְחַשְּׁבוּ בָּהּ. כָּךְ, אֲפִלּוּ עִם הַהֲלִיכָה הָאִטִּית שֶׁלָּהּ הִיא יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת. הִיא מִתְקַדֶּמֶת וּמַצַּב רוּחָהּ מִשְׁתַּפֵּר מֵרֶגַע לְרֶגַע. וְאָז...

* * *

בְּבֵית מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם מִתְלַהֲטוֹת הָרוּחוֹת. שָׂרִי וְגִילִי מִתְוַכְּחוֹת. כְּבָר שְׁעַת עֶרֶב וְהַכֵּלִים מֵאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם עֲדַיִן מֻנָּחִים בַּכִּיּוֹר. שָׂרִי חָזְרָה לִפְנֵי כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה מֵחֲבֶרְתָּהּ. גִּילִי סִיְּמָה לְאָרֵחַ חֲבֵרָה לִפְנֵי כְּשָׁעָה. בֵּינְתַיִם הִסְפִּיקָה לַעֲזֹר לְאִמָּהּ לְהַאֲכִיל אֶת הַקְּטַנִּים וּלְהָכִינָם לְשֵׁנָה.

"הַי גִּילִי", קוֹרֵאת שָׂרִי בְּהַפְתָּעָה, "לֹא הֵדַחְתְּ אֶת הַכֵּלִים?"

גִּילִי קְצָת עֲיֵפָה מֵהַיּוֹם הָאָרֹךְ וְהַחַם. הִיא הָיְתָה עֲסוּקָה כָּל דַּקָּה וְהַכֵּלִים... הַיּוֹם זוֹ אֵינָהּ הַדְּאָגָה שֶׁלָּהּ.

"שָׂרִי, הַיּוֹם תּוֹרֵךְ לִרְחֹץ, שָׁכַחְתְּ?" הִיא מַזְכִּירָה לַאֲחוֹתָהּ וּמַסְתִּירָה פִּהוּק אָרֹךְ מֵאֲחוֹרֵי כַּף יָדָהּ.

"תּוֹרִי?!" נִדְהֶמֶת גִּילִי, "מָה פִּתְאוֹם?! אֲנִי שָׁטַפְתִּי אֶת הַכֵּלִים אֶתְמוֹל!"

"הַכֵּלִים שֶׁל אֶתְמוֹל?!" מַתְחִילָה גִּילִי לִכְעֹס, "הָיוּ שָׁם שְׁתֵּי צַלָּחוֹת בְּדִיּוּק!"

הַוִּכּוּחַ מִתְגַּבֵּר, גִּילִי מְנַסֶּה לְגַיֵּס אֶת אִמָּא שֶׁתַּסְבִּיר לְשָׂרִי עַד כַּמָּה הִיא טוֹעָה, וּבִכְלָל הִיא הֲרֵי עָזְרָה לָהּ מְאֹד בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב וּבַהַשְׁכָּבָה. וְכָעֵת, הִיא מַמָּשׁ סְחוּטָה וְאֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת לִרְחֹץ אֲפִלּוּ כַּפִּית קְטַנָּה.

שָׂרִי מְסָרֶבֶת לְהִתְחַשֵּׁב. אָז מָה אִם הָיְתָה בְּבֵית חֲבֶרְתָּהּ וְנֶהֶנְתָה. זֶה מַמָּשׁ מֻתָּר לָהּ.

"מֻתָּר, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹתֵר מֵהַתַּפְקִידִים בַּבַּיִת", מְעִירָה גִּילִי וּמוֹסִיפָה הֶעָרָה מַעֲלִיבָה.

שָׂרִי שׁוֹמַעַת וְנִדְהֶמֶת וּמַרְגִּישָׁה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַחֲשׁוֹת. אֲבָל הִיא אֵינָהּ רוֹצָה לַעֲנוֹת. עוֹד מְעַט רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִיא אֵינֶנָּה מְעֻנְיֶנֶת לֶאֱסֹף לְעַצְמָהּ  עֲבֵרוֹת חֲדָשׁוֹת.

גִּילִי הָעֲיֵפָה אֵינָהּ מִתְרַשֶּׁמֶת. הִיא מַמְשִׁיכָה לְהַעֲלִיב וְלִפְגֹּעַ בְּשָׂרִי. אוּלַי הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁכָּךְ תַּכְרִיחַ אוֹתָהּ לְטַפֵּל בַּכֵּלִים שֶׁבַּכִּיּוֹר, וְאוּלַי הִיא אֵינָהּ חוֹשֶׁבֶת כְּלָל וּפוֹלֶטֶת מִלִּים מִתּוֹךְ חֻלְשָׁה מִבְּלִי לִזְכֹּר שֶׁהִיא בְּעֶצֶם מִתְנַהֶגֶת בְּצוּרָה לֹא נְכוֹנָה.

הַסְּעָרָה גּוֹבֶרֶת, וּפִתְאוֹם עוֹלֶה בְּלִבָּהּ שֶׁל שָׂרִי רַעְיוֹן. מִתּוֹךְ כַּעֲסָהּ הִיא מִתְקָרֶבֶת אֶל גִּילִי, אֲחוֹתָהּ וּמֵעִיפָה אֶת מְכַל הַלֶּבֶּן שֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בְּיָדָהּ. וְהַמְּכָל שֶׁקִּבֵּל תְּנוּפָה רְצִינִית אֵינוֹ מְסַיֵּם אֶת מַסָּעוֹ בְּתוֹךְ הַמִּטְבָּח. הוּא  מַמְשִׁיךְ בִּמְעוּפוֹ, עוֹשֶׂה עוֹד דֶּרֶךְ מֵעֵבֶר לַחֲצַר הַבַּיִת וְנוֹחֵת בְּדִיּוּק עַל בִּגְדָּהּ שֶׁל גְּבֶרֶת בֶּלָה יִצְחָקוֹב הַפּוֹסַעַת לְאִטָּהּ עַל הַמִּדְרָכָה!!

בַּבַּיִת רוֹגֶזֶת גִּילִי וְצוֹעֶקֶת. שָׂרִי מְחַיֶּכֶת וּשְׂמֵחָה. הִיא לֹא הֶעֱלִיבָה וְלֹא פָּגְעָה. הִיא אֲפִלּוּ מַרְגִּישָׁה קְצָת צַדִּיקָה. בְּסַךְ הַכֹּל סִלְּקָה אֶת מְכַל הַלֶּבֶּן מֵאֲחוֹתָהּ...

גְּבֶרֶת אַבְרָהָם, אִמָּן שֶׁל גִּילִי וְשָׂרִי מְנַסָּה לְהַרְגִּיעַ אֶת הָרוּחוֹת וְלָשִׂים קֵץ לַמְּרִיבָה הַמְּיֻתֶּרֶת. נִמְצָא פִּתְרוֹן שֶׁמֵּנִיחַ אֶת דַּעַת שְׁתֵּיהֶן. אֲבָל שָׂרִי נוֹתֶרֶת פְּגוּעָה. הִיא מְחַכָּה שֶׁגִּילִי תִּפְנֶה אֵלֶיהָ וּתְבַקֵּשׁ סְלִיחָה. אֵלֶּה הֲרֵי יָמִים שֶׁל תְּשׁוּבָה...

* * *

גְּבֶרֶת יִצְחָקוֹב נֶעֱצֶרֶת בִּבְעָתָה. מָה זֶה. מָה זֶה הָיָה, הִיא מְבֹהֶלֶת כֻּלָּהּ. אַף אֶחָד לֹא נִמְצָא בָּרְחוֹב. בַּחֹשֶׁךְ הָרְאִיָּה שֶׁלָּהּ לֹא מִי יוֹדֵעַ מָה. הִיא נִשְׁעֶנֶת עַל הַמֵּקֵל, מַעֲבִירָה אֶת הַתִּיק לְיָדָהּ הָאַחֶרֶת וּמְנַסָּה לִבְחֹן מָה קָרָה. כָּךְ הִיא מְגַלָּה מְכַל לֶבֶּן זָרוּק עַל הַמִּדְרָכָה, וַעֲקֵבוֹת לְבָנִים סְמִיכִים שֶׁהוּא הִשְׁאִיר עַל הַבֶּגֶד שֶׁלָּהּ וְעַל נְעָלֶיהָ. לְרֶגַע הִיא מִתְבַּלְבֶּלֶת וּמִשְׁתָּאָה, מִתְקַשָּׁה לִתְפֹּס מָה קָרָה לָהּ. אֲבָל מִיָּד אַחַר כָּךְ הִיא כְּבָר מְבִינָה. כָּךְ הִיא לֹא תּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לַשִּׂמְחָה.

הִיא מַבִּיטָה לְעֵבֶר הַבִּנְיָן שֶׁמִּשָּׁם הֻשְׁלַךְ מְכַל הַלֶּבֶּן, מְנַסָּה לִמְצֹא רֹאשׁ מֵצִיץ מֵחַלּוֹן, מִלִּים מִתְנַצְּלוֹת, אוּלַי הַצָּעַת עֶזְרָה. שׁוּם דָּבָר. אַף אֶחָד לֹא בּוֹדֵק הֵיכָן הָיְתָה הַפְּגִיעָה.

הִיא נֶאֱנַחַת עֲמֻקּוֹת, נוֹשֶׁמֶת בִּכְבֵדוּת וּמִסְתּוֹבֶבֶת. כָּךְ הִיא אֵינֶנָּה יְכוֹלָה לְהוֹפִיעַ בַּבַּר מִצְוָה. הִיא מַתְחִילָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה. חֲבָל עַל כָּל רֶגַע שֶׁצָּעֲדָה לְכָאן, חֲבָל עַל כָּל הַכְּאֵבִים שֶׁהָיוּ לָהּ בַּהֲלִיכָה. הַכְּתָמִים עַל הַחֲצָאִית וְעַל הַנַּעֲלַיִם מְצִיקִים לָהּ. אַךְ לְאוֹר מְנוֹרַת הָרְחוֹב הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְנַסּוֹת לְנַקּוֹת אוֹתָם. הִיא חוֹשֶׁבֶת עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה לָהּ כְּשֶׁתָּבוֹא לְבֵיתָהּ וְהִיא מֻתֶּשֶׁת וַעֲיֵפָה וּפוֹלֶטֶת אֲנָחָה עֲמֻקָּה.

לָמָּה. לָמָּה הֵם עָשׂוּ לָהּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. לָמָּה לֹא חָשְׁבוּ עַל מִי שֶׁעוֹבֵר בָּרְחוֹב וְיָכוֹל לְהִפָּגַע. לָמָּה לֹא בִּקְּשׁוּ סְלִיחָה. לָמָּה לֹא נִסּוּ לִרְאוֹת אִם בִּיכָלְתָּם לְהַגִּישׁ עֶזְרָה. מַטְלִיּוֹת לַחוֹת, לְמָשָׁל הָיוּ יְכוֹלוֹת לְהַתְחִיל בָּעֲבוֹדָה. לָמָּה לֹא חָשְׁבוּ שֶׁהַמְּכָל עָלוּל הָיָה לִפְגֹּעַ בְּנֶהָג נוֹסֵעַ בַּכְּבִישׁ וּלְסַכֵּן אוֹתוֹ. לָמָּה.

הַרְבֵּה כָּל כָּךְ "לָמָּים" מִבְּלִי אַף תְּשׁוּבָה. הִיא חוֹזֶרֶת לְאַט, לְאַט לְבֵיתָהּ, יְגֵעָה וַעֲצוּבָה. אָח... קִלְקְלוּ לָהּ אֶת הָעֶרֶב הַיָּפֶה שֶׁכֹּה צִפְּתָה לוֹ. עַכְשָׁו עוֹד תִּצְטָרֵךְ לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי גְּבֶרֶת גְרִין וִידִידְיָה שֶׁלָּהּ עַל הַהֵעָדְרוּת הַבִּלְתִּי צְפוּיָה, הִיא חוֹשֶׁבֶת וְנִזְכֶּרֶת גַּם בָּעֲבוֹדָה לְנִקְיוֹן הַבֶּגֶד שֶׁמַּמְתִּינָה לָהּ. אָח...

* * *

רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְקָרֵב. מְדַבְּרִים עַל תְּשׁוּבָה וּסְלִיחָה. שָׂרִי דּוֹאֶגֶת לְהַזְכִּיר לְגִילִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחָרְטָה עַל הַמְּרִיבָה שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶן וְעַל הַמִּלִּים שֶׁפָּגְעוּ בָּהּ.

"אֲנִי לְפָחוֹת לֹא הֶעֱלַבְתִּי וְלֹא פָּגַעְתִּי. אֵין לִי עַל מָה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה..."

וְהִיא לֹא יוֹדַעַת שֶׁגַּם עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, לְהִתְנַצֵּל וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה. וְאֵין לָהּ אֲפִלּוּ מֻשָּׂג מִמִּי עָלֶיהָ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה.