צֶבַע שֶׁל גְּבוּרָה

יָרֹק לַדֶּשֶׁא וָרֹד בָּהִיר לַפְּרָחִים, שָׁמַיִם בִּתְכֵלֶת, בַּיִת וְגַג אָדֹם. דַּף לָבָן וְחָלָק מִתְהַדֵּר אַט, אַט, וְהוֹפֵךְ לִהְיוֹת תְּמוּנָה נִפְלָאָה. הַכֹּל צִבְעוֹנִי וּפוֹרֵחַ, מָלֵא חַיּוּת וְחֵן. רַק הַפַּרְפָּר הֶעָלִיז הַמְּרַחֵף לוֹ שָׁם לְמַעְלָה, וְכִמְעַט, כִּמְעַט נִתְקַע בְּקַו הַשָּׁמַיִם, עֲדַיִן נוֹתַר לָבָן. גִּילִי עֲדַיִן לֹא הִצְלִיחָה לִבְחֹר לוֹ אֶת הַצֶּבַע הַמַּתְאִים. הִיא אָחֲזָה בְּיָדָהּ הַיְמָנִית צֶבַע סֶגֹל מְחֻדָּד הֵיטֵב, וְאִלּוּ בְּיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה הֶחֱזִיקָה בְּצֶבַע צָהֹב זוֹהֵר וּמֵאִיר. "אִם אֶבְחַר בָּסֶּגֹל" מְהַרְהֶרֶת גִּילִי, "הַפַּרְפָּר יִהְיֶה מְעַנְיֵן וּמְיֻחָד. אֲבָל אִם אֶבְחַר בַּצָּהֹב, הֲרֵי הַפַּרְפָּר הַנִּפְלָא שֶׁלִּי יָפִיץ סְבִיבוֹ חִיּוּכִים מְלַבְּבִים, וְזֶה יוֹסִיף יֹפִי רַב לַצִּיּוּר". גִּילִי מַבִּיטָה בַּצְּבָעִים, סֶגֹל אוֹ צָהֹב? בְּמַה אֶבְחַר? הִיא בּוֹחֶנֶת אֶת הַצִּיּוּר הַיָּפֶה וְהַכִּמְעַט מוּכָן. חוּץ מֵהַפַּרְפָּר הַכֹּל צָבוּעַ נִפְלָא, וְהִיא מִתְקַשָּׁה לְהַחְלִיט. הִיא מְגוֹלֶלֶת אֶת שְׁנֵי הַצְּבָעִים עַל אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הֵנָּה וָהֵנָּה, וְלִכְלַל הַחְלָטָה לֹא מַצְלִיחָה לְהַגִּיעַ. וְאוּלַי אַשְׁאִיר אוֹתוֹ לָבָן וְדַי? רָאִיתִי לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת פַּרְפָּר לָבָן מִתְעוֹפֵף. וְהוּא דַּוְקָא הָיָה נִפְלָא...

גִּילִי הָפְכָה כִּמְעַט לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהַצִּיּוּר הַקָּסוּם שֶׁלָּהּ. כֹּה שְׁקוּעָה הָיְתָה בִּיצִירָתוֹ שֶׁלֹּא הִבְחִינָה בִּכְלָל שֶׁרְאוּבֵן, אָחִיהָ בֶּן הַשְּׁנָתַיִם וָחֵצִי, מְשׁוֹטֵט בַּחֶדֶר, תָּר אַחַר עִסּוּק מְשַׁעֲשֵׁעַ. וְכַאֲשֶׁר רְאוּבֵן מְחַפֵּשׂ עִנְיָן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל מוֹצָא... גַּם הַפַּעַם הוּא מָצָא. רְאוּבֵן הַפָּעוֹט הַפִּקֵּחַ  נֶעֱמַד לְיַד גִּילִי, אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה, בְּשֶׁקֶט, בְּשֶׁקֶט. הוּא יָדַע שֶׁגִּילִי לֹא אוֹהֶבֶת שֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עֲסוּקָה עִם הַמַּחְבָּרוֹת וְהַדַּפִּים שֶׁלָּהּ. אֲבָל כָּעֵת הִיא כָּל כָּךְ עֲסוּקָה, הִיא בִּכְלָל לֹא מַבְחִינָה בּוֹ. וְזוֹ הִזְדַּמְּנוּת מֻשְׁלֶמֶת לְהַבִּיט מִקָּרוֹב בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַזְּרִיזוּת וְהַמְדֻיָּקוֹת שֶׁל אֲחוֹתוֹ. לִרְאוֹת אִיךְ דַּפִּים חֲלָקִים וּמְשַׁעְמְמִים מִתְמַלְּאִים בְּרַבְגּוֹנִיּוּת מַקְסִימָה.

רְאוּבֵן מַבִּיט בְּרֹב עִנְיָן, מְנַסֶּה לְזַהוֹת אֶת הַפְּרִיטִים הַמְּצֻיָּרִים עַל הַדַּף. רְאוּבֵן הַקָּטָן שָׂם לֵב שֶׁפְּרִיטֵי הַצִּיּוּר צְבוּעִים, הִנֵּה הוּא רוֹאֶה שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה וְגַג אָדֹם, הוּא רוֹאֶה דֶּשֶׁא יְרַקְרַק וּפְרָחִים מְגֻוָּנִים. וְאִלּוּ רַק הַפַּרְפָּר נוֹתַר לָבָן. וּבְעוֹד גִּילִי מִתְלַבֶּטֶת בֵּין צָהֹב לְסֶגֹל, הֶחְלִיט רְאוּבֵן, הָאָח הַנֶּחְמָד וְהַמָּתוֹק לְסַיֵּעַ לְגִילִי. הוּא נָטַל בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת אֶת אַחַד הַצְּבָעִים מֵהַשֻּׁלְחָן וְהֵחֵל צוֹבֵעַ אֶת הַפַּרְפָּר. לִרְאוּבֵן יֵשׁ כִּשּׁוּרֵי צִיּוּר כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְכָל יֶלֶד בֵּין שְׁנָתַיִם וָחֵצִי. וְאֵלֶּה כַּיָּדוּעַ מְקַשְׁקְשִׁים וְלֹא מַמָּשׁ מַצְלִיחִים לְהִתְמַקֵּד רַק בְּאֵזוֹר מְסֻיָּם. רַק כָּעֵת, כְּשֶׁחֵלֶק נִכְבַּד מִדַּף הַצִּיּוּר כֻּסָּה בְּקַוִּים עֲקוּמִים בְּצֶבַע חוּם קוֹדֵר, הִבְחִינָה גִּילִי בְּכָךְ שֶׁאָחִיהָ הַקָּטָן נִצָּב לְיָדָהּ. מְאֻחָר מִדַּי. הַצִּיּוּר הַיָּפֶה שֶׁלָּהּ כְּבָר לֹא לְגַמְרֵי שֶׁלָּהּ. וְהוּא לְגַמְרֵי לֹא יָפֶה.

גִּילִי כִּמְעַט הִתְחִילָה לִצְעֹק. הַפַּרְפָּר עָלָיו הִתְלַבְּטָה כֹּה הַרְבֵּה... הִיא רָצְתָה צִיּוּר מֻשְׁלָם, וּפִתְאוֹם בָּא לוֹ רְאוּבֵן וּבְלִי רֶגַע שֶׁל מַחֲשָׁבָה הָרַס אֶת הַכֹּל. וּבִכְלָל גַּם הַשָּׁמַיִם וַאֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ הֻכְתְּמוּ בַּצֶּבַע הַזֶּה. כָּל הֶעָמָל יָרַד לְטִמְיוֹן. לָמָּה הוּא קִלְקֵל לִי? הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא מַרְשָׁה לוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלַי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עֲסוּקָה. גִּילִי כּוֹעֶסֶת עַל רְאוּבֵן. בַּלֵּב שֶׁלָּהּ הִיא מַרְגִּישָׁה צְבִיטָה שֶׁל כְּאֵב, הִיא אִבְּדָה צִיּוּר שֶׁעָלָיו עָמְלָה זְמַן רַב. דְּמָעוֹת כְּבָר כִּמְעַט הִתְחִילוּ לְהַרְטִיב לָהּ אֶת הַפָּנִים בְּלִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה רְשׁוּת. הִיא  מִסְתַּכֶּלֶת עַל רְאוּבֵן, אֲשֶׁר יָדוֹ מַמְשִׁיכָה לְשַׁרְבֵּט עַל הַצִּיּוּר וְעַל פָּנָיו חִיּוּךְ שֶׁל הֲנָאָה.

לְפֶתַע הֵרִים אֶת עֵינָיו וְאָמַר לְגִילִי: "רְאוּבֵן עוֹשֶׂה לָךְ יָפֶה, נָכוֹן גִּילִי?" אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת פָּנֶיהָ הָעֲגוּמוֹת שֶׁל גִּילִי הֵנִיחַ אֶת הַצֶּבַע, וּבְטוֹן מִתְעַנְיֵן וְיַלְדּוּתִי שָׁאַל אוֹתָהּ: "לָמָּה אַתְּ  עֲצוּבָה? קִבַּלְתְּ מַכָּה?" הִיא הִבִּיטָה בִּרְאוּבֵן, הִסְתַּכְּלָה עַל הַדַּף. וְשׁוּב עַל פָּנָיו הַתְּמִימוֹת שֶׁל רְאוּבֵן וְעַל הַדַּף הַחוּם שֶׁהָיָה לִפְנֵי מִסְפַּר דַּקּוֹת צִיּוּר מַקְסִים. וְהִיא שׁוֹתֶקֶת. מָה, הוּא לֹא מֵבִין אֶת הַתּוֹצָאָה שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הֶחָמוּר שֶׁלּוֹ? הוּא לֹא מֵבִין שֶׁהוּא קִלְקֵל לִי אֶת הַצִּיּוּר הַיָּפֶה שֶׁלִּי?  הִיא מַמְשִׁיכָה לִשְׁתֹּק. הִיא לֹא יוֹדַעַת מָה לוֹמַר. כִּי מִצַּד אֶחָד הִיא מְאֹד כּוֹעֶסֶת עַל רְאוּבֵן הַקָּטָן שֶׁהָרַס לָהּ הַצִּיּוּר. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי הִיא רוֹאֶה שֶׁרְאוּבֵן בִּכְלָל לֹא הִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק לָהּ. וּבִכְלָל, הִיא מְאֹד אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וְלֹא רוֹצָה לְצַעֵר אוֹתוֹ.

בַּלֵּב שֶׁל גִּילִי יֵשׁ עַכְשָׁו מְהוּמָה שֶׁל מַמָּשׁ. מִצַּד אֶחָד הִיא חָשָׁה צַעַר עַל הַצִּיּוּר הַיָּפֶה שֶׁאֵינֶנּוּ. וּמִצַּד שֵׁנִי הִיא מַרְגִּישָׁה שֶׁהִיא מְאֹד אוֹהֶבֶת אֶת רְאוּבֵן הָאָח הֶחָמוּד. וְכֵן, הִיא גַּם מְרַחֶמֶת עָלָיו. הִיא יוֹדַעַת שֶׁאִם הִיא תִּצְעַק עָלָיו הוּא יִהְיֶה מְאֹד מִסְכֵּן. וְלָכֵן גִּילִי מַמְשִׁיכָה לִשְׁתֹּק. אֲבָל רְאוּבֵן לֹא מַרְפֶּה: "אֵיפֹה כּוֹאֵב לָךְ?" אָמַר תּוֹךְ שֶׁהוּא מַצְמִיד נְשִׁיקָה לְכַף יָדָהּ. "אֲנִי אֶקְרָא לְאִמָּא, הִיא תִּתֵּן לָךְ תְּרוּפָה". וּמִיָּד רָץ לַמִּטְבָּח: "אִמָּא, לְגִילִי כּוֹאֵב! צָרִיךְ פְּלַסְטֵר." אִמָּא נִגְּבָה אֶת יָדֶיהָ בְּמַגֶּבֶת שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל כְּתֵפֶיהָ וּפָנְתָה לַחֲדַר הַיְלָדִים.

כְּשֶׁנִּכְנְסָה לַחֶדֶר הִבְחִינָה בְּגִילִי הַיּוֹשֶׁבֶת לְיַד שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה, בְּעֵינֶיהָ בָּרָק שֶׁל דְּמָעוֹת וְאִלּוּ עַל שְׂפָתֶיהָ...חִיּוּךְ! "מָה קוֹרֶה?" שָׁאֲלָה אִמָּא, "קִבַּלְתְּ מַכָּה אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁרְאוּבֵן מְסַפֵּר?" גִּילִי הֵישִׁירָה מַבָּטָהּ אֶל אִמָּא וְעָנְתָה בְּקוֹל שָׁקוּל, הִיא נִשְׁמַעַת כְּמוֹ בַּחוּרָה גְּדוֹלָה, הִרְהֲרָה אִמָּא בְּעוֹדָהּ מַקְשִׁיבָה לִדְבָרֶיהָ. "אֲנִי יוֹשֶׁבֶת לִי כָּאן וּמְצַיֶּרֶת צִיּוּר. עָבַדְתִּי עָלָיו הֲמוֹן זְמַן. תְּחִלָּה שִׂרְטַטְתִּי בְּעִפָּרוֹן, מָחַקְתִּי וְתִקַּנְתִּי. אַחַר כָּךְ הִתְחַלְתִּי לִצְבֹּעַ בִּצְבָעִים מַתְאִימִים וְיָצָא לִי צִיּוּר מַקְסִים. וּפִתְאוֹם, כְּשֶׁהַצִּיּוּר הָיָה כִּמְעַט מוּכָן, נֶעֱמַד לְיָדִי רְאוּבֵן, נָטַל אֶת הַצֶּבַע הַחוּם וְ'עִטֵּר' לִי אֶת הַדַּף. הוּא בֶּאֱמֶת רָצָה לַעֲזֹר לִי וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתִי. הָעֵינַיִם הַתַּמּוֹת שֶׁהִבִּיטוּ בִּי גִּלּוּ לִי זֹאת. וַאֲנִי אוֹהֶבֶת מְאֹד אֶת רְאוּבֵן. לֹא רָצִיתִי לִכְעֹס עָלָיו וּלְצַעֵר אוֹתוֹ. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי הַצִּיּוּר הַיָּפֶה שֶׁלִּי. רָצִיתִי לִתְלוֹת אוֹתוֹ לְיַד מַדַּף הַסְּפָרִים לְקִשּׁוּט. וְכָעֵת הוּא מְקֻשְׁקָשׁ לַחֲלוּטִין!"

אִמָּא הִבִּיטָה עַל גִּילִי וּבְעֵינֶיהָ נִיצוֹץ שֶׁל גַּאֲוַת אֵם. הִיא גַּם הִשְׁמִיעָה קְרִיאָה שֶׁל הִתְפַּעֲלוּת. גִּילִי חָשָׁה שֶׁאִמָּא מַעֲרִיצָה אוֹתָהּ עַל מַעֲשֶׂיהָ. "עֲדַיִן רוֹאִים אֶת הַיֹּפִי שֶׁל הַצִּיּוּר?" תָּמְהָה גִּילִי. אִיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְפַּעֵל מִצִּיּוּר מְקֻשְׁקָשׁ וְהָרוּס? אִמָּא מִהֲרָה לְהַסְבִּיר: "לֹא מֵהַצִּיּוּר אֲנִי מִתְפַּעֶלֶת גִּילִי. אָמְנָם אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא הָיָה מַקְסִים כִּי אַתְּ תָּמִיד מְצַיֶּרֶת צִיּוּרִים נִפְלָאִים, וְאִם אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא מְיֻחָד אָז מִסְתַּבֵּר שֶׁהוּא יָפֶה יוֹתֵר מִן הָרָגִיל. וּבְכָל זֹאת אֲנִי מִתְפַּעֶלֶת מִמַּשֶּׁהוּ אַחֵר.

גִּילִי הִבִּיטָה בְּאִמָּא וְחִכְּתָה לְהֶסְבֵּר.

"אֲנִי מִתְפַּעֶלֶת וְגַם נִרְגֶּשֶׁת מֵהַהִתְנַהֲגוּת הַבּוֹגֶרֶת שֶׁל זוֹ שֶׁצִּיְּרָה אֶת הַצִּיּוּר!"

סִימָנֵי שְׁאֵלָה רִצְּדוּ מֵעַל עֵינֶיהָ שֶׁל גִּילִי, וְהִיא תָּמְהָה: "מָה הַכַּוָּנָה? אֵיךְ אֶפְשָׁר לִרְאוֹת עַל צִיּוּר סִימָנִים שֶׁל בַּגְרוּת?" וְאִמָּא הִסְבִּירָה: "כֵּיצַד הִתְקַלְקֵל הַצִּיּוּר?" שָׁאֲלָה. "רְאוּבֵן קִשְׁקֵשׁ לִי" עָנְתָה גִּילִי. "וְאַתְּ לֹא כּוֹעֶסֶת עָלָיו? אַתְּ לֹא רָצִית לְהַכּוֹת אוֹתוֹ?" שאלה אימא. גִּילִי הִרְהֲרָה מִסְפַּר רְגָעִים וְאַחַר כָּךְ עָנְתָה: "הָאֱמֶת הִיא שֶׁבִּתְחִלָּה רָצִיתִי לִצְעֹק עָלָיו. אִיךְ הוּא מֵעֵז לְהִתְקָרֵב לַצִּיּוּר הַנִּפְלָא שֶׁלִּי וּלְקַשְׁקֵשׁ עָלָיו. הוּא הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת שֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֵלַי כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְצַיֶּרֶת אוֹ כּוֹתֶבֶת. הַיָּד שֶׁלִּי אֲפִלּוּ הִתְקָרְבָה אֵלָיו בִּשְׁבִיל לְהַרְבִּיץ לוֹ. אֲבָל לְפֶתַע נֶעֱצַרְתִּי וְחָשַׁבְתִּי. הֲרֵי רְאוּבֵן הֶחָמוּד לֹא הִתְכַּוֵּן כְּלָל לְצַעֵר אוֹתִי. הוּא לֹא מֵבִין שֶׁהַתּוֹסֶפֶת שֶׁלּוֹ לַצִּיּוּר אֵינָהּ רְצוּיָה לִי. לְהֵפֶךְ! הוּא רָצָה לְשַׂמֵּחַ אוֹתִי. הוּא נִסָּה לַעֲזֹר לִי לְהַחְלִיט. וְאִם כָּךְ, מַדּוּעַ מַגִּיעַ לוֹ עֹנֶשׁ מִמֶּנִּי? לָמָּה לִי לִכְעֹס עָלָיו? הוּא כָּל כָּךְ קָטָן וְלֹא מֵבִין בְּצִיּוּרִים..." "זוֹ מַחֲשָׁבָה נִפְלָאָה!" אָמְרָה אִמָּא. וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא קַל הָיָה לָךְ לַעֲצֹר לְרֶגַע וְלַחְשֹׁב לִפְנֵי הַתְּגוּבָה. כַּאֲשֶׁר אָנוּ כּוֹעֲסִים לִפְעָמִים אֵינֶנּוּ שׁוֹלְטִים מַסְפִּיק עַל תְּגוּבוֹתֵינוּ. וּלְעִתִּים אָנוּ מְגִיבִים בְּצוּרָה בִּלְתִּי הוֹגֶנֶת. הַחֲרָטָה הַמְּאֻחֶרֶת יוֹתֵר אֵינָהּ תָּמִיד מוֹעִילָה לָנוּ... הַיְּכֹלֶת לַעֲצֹר וְלַחְשֹׁב לִפְנֵי הַתְּגוּבָה הִיא מְעִידָה עַל בַּגְרוּת נִפְלָאָה! זוֹ גְּבוּרָה שֶׁל מַמָּשׁ! וּמִמֶּנָּה אֲנִי מִתְפַּעֶלֶת בְּיוֹתֵר. הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְהִתְפַּעֲלוּת מִצִּיּוּר מַקְסִים כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה.