סיפורי ילדים

מה עושים כשקשה להתפלל?

רות אוהבת מאוד את חג השבועות, אולם דבר אחד מציק לה: היא אף פעם לא מצליחה להתפלל בו כראוי. שנה אחת, קצת לפני שבועות, רות לומדת שיעור חשוב על התפילה שמשנה הכל...

אא

רוּת קְשׁוּרָה מְאֹד לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְהִיא אֵינֶנָּה צְרִיכָה לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ. לֹא. לֹא רַק בִּגְלַל הַשֵּׁם. בְּעֶצֶם... גַּם הַשֵּׁם שַׁיָּךְ לַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהּ לֶחָג הַמְיֻחָד הַזֶּה. רוּת, לְמִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵבִין, נוֹלְדָה בְּשָׁבוּעוֹת וּמִכָּאן גַּם הַשֵּׁם שֶׁבּוֹ נִקְרְאָה בְּיִשְׂרָאֵל.

בְּכָל שָׁנָה כְּשֶׁמַּתְחִילִים לְדַבֵּר עַל חַג מַתָּן תּוֹרָה וְעַל יִּחוּדוֹ זָע מַשֶּׁהוּ בְּלִבָּהּ שֶׁל רוּת. בִּשְׁנוֹת הַיַּלְדוּת הַמֻּקְדָּמוֹת הָיְתָה מִתְרַגֶּשֶׁת מִיּוֹם הַהֻלֶּדֶת הַקָּרֵב. אַף פַּעַם לֹא שָׁכְחוּ לַחְגֹּג לָהּ. הַהִתְיַחֲסוּת הַבּוֹלֶטֶת לְיוֹם חַגָּהּ הַפְּרָטִי הִשְׁתַּלְּבָה הֵיטֵב בַּחֲגִיגִיּוּת הַכְּלָלִית שֶׁאָפְפָה אֶת בְּנֵי הַבַּיִת. וְאִמָּהּ שֶׁהֵכִינָה מַטְעַמִּים הַבִּלְעָדִיִּים לִקְרַאת הֶחָג, מֵעוֹלָם לֹא שָׁכְחָה לְהוֹסִיף כִּבּוּד מְיֻחָד לִכְבוֹד הַכַּלָּה הַפְּרָטִית שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיְתָה נֶהֱנֵית מִתְשׂוּמֶת הַלֵּב הַנְּעִימָה.

הַשָּׁנִים חָלְפוּ. רוּת כְּבָר אֵינֶנָּה יַלְדָּה קְטַנָּה. הִיא תָּמִיד שְׂמֵחָה לְקַבֵּל בְּרָכוֹת וְלֵהָנוֹת מֵעוּגָה אוֹ מוּס שֶׁהֵכִינוּ בִּמְיֻחָד לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּהּ. אֲבָל, זוֹ כְּבָר אֵינֶנָּה הַהֲנָאָה מִמְּסִבָּה שֶׁמְּאַרְגְּנִים עֲבוּרָהּ. וּבְכָל זֹאת הִיא מַמְשִׁיכָה לְהִתְרַגֵּשׁ כְּשֶׁמַּזְכִּירִים אֶת שָׁבוּעוֹת הַמִּתְקָרֵב.

עוֹד שָׁנָה חָלְפָה, הִיא מְסַכֶּמֶת לְעַצְמָהּ בִּרְגָשׁוֹת מְעֹרָבִים. מוֹדָה לַה' שֶׁזָּכְתָה וּמֵיצֵרָה עַל מָה שֶׁלֹּא עָלָה לַעֲשׂוֹת בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵים עָשָׂר הָחֳדָשִׁים שֶׁעָבְרוּ מֵאָז צִיְּנָה בְּפַעַם הַקּוֹדֶמֶת אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלְדָה. וְיֵשׁ לָהּ, לְרוּת, בְּלִבָּהּ עִנְיָן מְסֻיָּם שֶׁמֵּצִיק לָהּ וְרוֹדֵף אוֹתָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלוֹנֵן עַל רוּת אוֹ עַל הִתְנַהֲגוּתָהּ. הִיא מִשְׁתַּדֶּלֶת בַּבַּיִת וּמִתְאַמֶּצֶת בַּכִּתָּה. עוֹשָׂה כָּל מָה שֶׁהִיא יְכוֹלָה כְּדֵי לְהוֹשִׁיט עֶזְרָה לְאִמָּהּ וְלִהְיוֹת נִנּוֹחָה וַחֲבִיבָה בַּמִּשְׁפָּחָה וּבַחֶבְרָה. גַּם אֶת הַמַּטָּלוֹת הַלִּמּוּדִיּוּת הִיא מְמַלֵּאת כַּהֲלָכָה. מֻשְׁלֶמֶת? לֹא. הִיא אֵינֶנָּה חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא כָּזוֹ. הִיא אָמְנָם פּוֹעֶלֶת בְּכָל הַתְּחוּמִים כְּמֵיטַב יְכָלְתָּהּ, וְעִם זֹאת יוֹדַעַת שֶׁתָּמִיד אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּפֵּר, לְתַקֵּן וּלְהוֹסִיף.

אֲבָל יֵשׁ דְּבַר מָה, בִּינָה לְבֵין עַצְמָהּ, שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ לָהּ. הוּא מְיַסֵּר אוֹתָהּ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ מָנוֹחַ וּמִתְעוֹרֵר בְּכָל שָׁנָה מֵחָדָשׁ כְּשֶׁמִּתְקָרֵב הַיּוֹם שֶׁבּוֹ מִשְׁתַּנֶּה הַמִּסְפָּר שֶׁמְּצַיֵּן אֶת גִּילָהּ.

רוּת מַרְגִּישָׁה שֶׁהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת לְהִתְפַּלֵּל. יוֹתֵר נָכוֹן אֵינָהּ מַצְלִיחָה לְהִתְפַּלֵּל כְּפִי שֶׁהָיְתָה רוֹצָה. לֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁמַּשֶּׁהוּ עוֹצֵר אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מֵנִיחַ לָהּ לִשְׁפֹּךְ בְּהִתְלַהֲבוּת אֶת צְקוֹן לִבָּהּ. הִיא אֵינָהּ עוֹסֶקֶת בְּכַוָּנוֹת נִשְׂגָּבוֹת. הִיא אֲפִלּוּ עִם הַמִּלִּים הַפְּשׁוּטוֹת אֵינָהּ מִסְתַּדֶּרֶת. הִיא אָמְנָם מוֹצִיאָה אוֹתָן מִפִּיהָ. הִיא, כַּנִּרְאֶה, הוֹגָה אוֹתָן אוֹ לְפָחוֹת אֶת מַרְבִּיתָן בְּצוּרָה נְכוֹנָה. אֲבָל  נִדְמֶה לָהּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִצְלִיחָה לַחֲשֹׁב מָה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת וּלְהָבִין... הִיא לֹא מִתְחַבֶּרֶת. בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מְשׁוֹטְטוֹת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ בְּכָל רַחֲבֵי הַכִּתָּה, מְטַיְּלוֹת בְּעָרֵי הָאָרֶץ וּמַרְחִיקוֹת לֶכֶת עַד מֵעֵבֶר לַיָּם. הַזִּיכְרוֹנוֹת הַמְעַנְיְנִים בְּיוֹתֵר צָצִים דַּוְקָא בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר, וְרַעְיוֹנוֹת נִפְלָאִים לַעֲבוֹדוֹת כִּתָּה, לְתָכְנִיּוֹת חֶבְרָתִיּוֹת וּלְהִתְאַרְגְּנֻיּוֹת מִשְׁפַּחְתִּיּוֹת מְיֻחָדוֹת עוֹלִים בְּדַעְתָּהּ בְּדִיּוּק כְּשֶׁהִיא מְמַלְמֶלֶת אֶת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה. הִיא אוֹחֶזֶת בַּסִּדּוּר, מְעַלְעֶלֶת בֵּין דַּפָּיו, מִתְקַדֶּמֶת מִקֶּטַע לְקֶטַע וּפִתְאוֹם הִיא מְגַלָּה שֶׁכְּבָר סִיְּמָה אֶת הַתְּפִלָּה וְהָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ בִּמְחוֹזוֹת רְחוֹקִים...

לִפְעָמִים, הִיא נִבְהֶלֶת וְשׁוֹלַחַת מַבָּט מָהִיר לְעֵבֶר הַמּוֹרָה שֶׁשּׁוֹהָה בְּאוֹתָהּ עֵת בַּכִּתָּה. הַאִם שָׂמָה לֵב? הַאִם רָאֲתָה? הִיא חוֹשֶׁבֶת בַּחֲרָדָה. כֵּן. נִדְמֶה לָהּ שֶׁהִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהּ בְּחוּמְרָה. הִיא מְמַהֶרֶת לְהַרְכִּין אֶת רֹאשָׁהּ וּמִזְדָרֶזֶת לִשְׁלֹף מֵהַיַּלְקוּט אֶת הַצִּיּוּד לַשִּׁעוּר שֶׁמִּיָּד יַתְחִיל. הָעִקָּר שֶׁהַמּוֹרָה לֹא תַּגִּיד מִלָּה, שֶׁתַּעֲבֹר לַנּוֹשֵׂא הַבָּא...

אַחַר כָּךְ מַתְחִיל הַשִּׁעוּר. רוּת נוֹשֶׁמֶת לִרְוָחָה. הַמּוֹרָה לֹא הֵעִירָה לָהּ. אוּלַי הִתְעַלְּמָה... אוּלַי בִּכְלָל לֹא הִבְחִינָה בַּתְּפִלָּה "הַנֶּהְדֶּרֶת" שֶׁלָּהּ. מְצֻיָּן... אֶפְשָׁר לְהֵרָגַע....

הַי. רוּת. קוֹרֵא קוֹל פְּנִימִי בְּתוֹכָהּ. הַמּוֹרָה הִיא הַבְּעָיָה? הִיא מְנַהֶלֶת אֶת פִּנְקַס הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?! הֲלֹא הוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל. הוּא בּוֹחֵן כִּלְיוֹת וְלֵב. לֹא מְשַׁנֶּה מָה שֶׁהַמּוֹרָה תַּחְשֹׁב. מִמֶּנָּה אֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר, אֲבָל לֹא מִבּוֹרֵא הָעוֹלָם... הִיא מְסַכֶּמֶת בִּכְאֵב.  

"רוּת, קִרְאִי אֶת הַתְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה", הִיא שׁוֹמַעַת, לְפֶתַע, אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה.

אוֹי. רַק זֶה עוֹד חָסֵר לָהּ לְהִסְתַּבֵּךְ גַּם בְּעִנְיְנֵי הַלִּמּוּדִים. הִיא מְמַהֶרֶת לְהִשְׁתַּלֵּב בַּשִׁעוּר וְשׁוֹכַחַת מִמַּה שֶׁהִטְרִיד אוֹתָהּ, קוֹדֵם לָכֵן, עַד לְפַעַם הַבָּאָה...

כָּךְ עוֹבְרִים הַיָּמִים, מִצְטָרְפִים לָחֳדָשִׁים וּמִסְתַּכְּמִים לְשָׁנָה. שׁוּב מִתְקָרֵב חַג שָׁבוּעוֹת. כֻּלָּם מְדַבְּרִים עַל הַצֹּרֶךְ לְהִתְעַלּוֹת, לְקַבֵּל קַבָּלוֹת טוֹבוֹת, לְהִתְקַדֵּם לִקְרַאת מַתַּן תּוֹרָה. וּלְרוּת יֵשׁ אֶת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ הַפְּרָטִי שֶׁלָּהּ. לְפָחוֹת בִּנְקֻדָּה אַחַת הִיא יוֹדַעַת הֵיטֵב מָה עָלֶיהָ לְתַקֵּן וּלְשַׁפֵּר. אֶלָּא מָה. כָּךְ יָדְעָה כְּשֶׁחָתְמָה אֶת שְׁנַת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שֶׁלָּהּ. כָּךְ הֵבִינָה בְּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה כְּשֶׁסָּגְרָה אֶת הַשָּׁנָה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וְהַתְּחוּשָׁה הַזּוֹ שָׁבָה אֵלֶיהָ גַּם עַתָּה עֶרֶב יוֹם הוּלַדְתָּהּ הַשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה. בְּפֹעַל דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה.

כֻּלָּם מִתְכּוֹנְנִים לֶחָג. שְׁמוּאֵל וְאַבְרָהָם מְדַבְּרִים עַל הַלַּיְלָה שֶׁבּוֹ יִהְיוּ עֵרִים. שִׁירִי הַקְּטַנָּה מִתְלַהֶבֶת מִמַּאַכְלֵי הֶחָלָב, וְהִיא... הִיא אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְשִׂיחוֹת עַל לִמּוּד תּוֹרָה. הִיא כְּבָר בּוֹגֶרֶת מִדַּי מִכְּדֵי לַחֲשֹׁב שֶׁכָּל עִנְיַן הֶחָג הֵם מַאַכְלֵי חָלָב... הִיא חוֹלֶמֶת עַל שִׁנּוּי לְטוֹבָה... עַל צַעַד רִאשׁוֹן חִיּוּבִי בִּתְפִלָּה טוֹבָה.

* * *

בְּאֶחָד הַיָּמִים שֶׁקָּדְמוּ לֶחָג בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם יָשְׁבָה עַל הַסַּפְסָל בַּגִּנָּה וְהִשְׁגִּיחָה עַל אַחֶיהָ הַמְשַׂחֲקִים. מִיכַל, חֲבֶרְתָּהּ, הָיְתָה לְצִדָּהּ. הֵן הֶחְלִיפוּ רְשָׁמִים, פִּטְפְטוּ בְּנוֹשְׂאִים שׁוֹנִים וּבְתוֹךְ כָּךְ עָקְבוּ אַחַר מִשְׂחָקָם שֶׁל הַקְּטַנִּים.

אֵלֶּה, מֻשְׁפָּעִים מֵהַהֲכָנוֹת לֶחָג הַקָּרֵב, עָסְקוּ בַּהֲכָנַת תַּבְשִׁילִים וּמַאֲכָלִים מֵהַחֹל הָרָטֹב שֶׁלְּצִדָּם. הֵם הָיוּ שְׁקוּעִים מְאֹד בְּעִסּוּקָם, שׁוֹכְחִים לַחֲלוּטִין מִכָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה סְבִיבָם. מִיכַל וְרוּת הִבִּיטוּ בָּהֶם בְּמַבָּט מְשֻׁעֲשָׁע. הָיָה מְעַנְיֵן מְאֹד לִרְאוֹת אֶת רְצִינוּתָם הָרַבָּה. לְפֶתַע, עָצְרוּ הַיְלָדִים אֶת מִשְׂחָקָם וְהֵחֵלּוּ לְאַרְגֵּן "מַגָּשׁ" מְיֻחָד שֶׁבּוֹ הֶעֱרִימוּ מְעַט מִכָּל סוּג שֶׁהֵכִינוּ...

"מָה זֶה?" הִתְעַנְיָנוּ הַשְּׁתַּיִם בִּפְלִיאָה.

"אָהּ. זֶה? אֵלֶּה הַבִּכּוּרִים שֶׁלָּנוּ..." הִתְלַהֲבוּ הַקְּטַנִּים.

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת", תָּמְהוּ רוּת וּמִיכַל.

"לָמַדְנוּ בַּגַּן שֶׁהַפֵּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁגְּדֵלִים עַל הָעֵץ שַׁיָּכִים לַה' וְלַיְּהוּדִי אָסוּר לֶאֱכֹל אוֹתָם... אָז גַּם אֲנַחְנוּ הֶחְלַטְנוּ לָתֵת בִּכּוּרִים..."

הַתְּשׁוּבָה הַתְּמִימָה גָּרְרָה חִיּוּכִים אוֹהֲדִים שֶׁל הַבָּנוֹת.

"אֵצֶל יְלָדִים אֵין מִסְגָּרוֹת שֶׁל זְמַן וּתְחוּמִים. הֵם מַרְבִּים לְהָקִישׁ מִמַּה שֶׁהֵם שׁוֹמְעִים לַמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּהֶם גַּם אִם אֵין בְּכָךְ הִגָּיוֹן..." הִסְבִּירָה מִיכַל בְּיַדְעָנוּת.

"לְמִי תִּתְּנוּ אֶת הַבִּכּוּרִים?" פָּנְתָה לַמִּשְׂחָקִים, מְנַסָּה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהֵלֶךְ הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם.

"אָהּ... לְ..." גִּמְגְּמוּ בִּמְבוּכָה. עַל כָּךְ לֹא חָשְׁבוּ.

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת? נִתֵּן לַכֹּהֵן", צִיְּצָה שִׁירִי בַּקּוֹל הַיַּלְדּוּתִי, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה דָּבָר פָּשׁוּט מִזֶּה.

"אֲבָל אֵין לָנוּ בֵּית מִקְדָּשׁ..." הִקְשְׁתָה מִיכַל.

"טוֹב.. לֹא מְשַׁנֶּה", הִמְשִׁיכוּ בַּדִּמְיוֹן הַיַּלְדּוּתִי.

"גַּם אֲנַחְנוּ מִתְכּוֹנְנִים לְשָׁבוּעוֹת. הָעִקָּר שֶׁנָּתַנּוּ בִּכּוּרִים..."

רוּתִי לֹא הִשְׁתַּתְּפָה בַּדּוּ שִׂיחַ הַמְּיֻחָד הַזֶּה. הִיא הִתְנַתְּקָה מֵהַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבָהּ וְרִחֲפָה עִם מַחְשְׁבוֹתֶיהָ  לְעִנְיָן אַחֵר. הִיא, אִיךְ לֹא נִזְכְּרָה, שׁוּב בִּשְׁנַת הַחַיִּים הַחֲדָשָׁה שֶׁהִיא פּוֹתַחַת בֶּחָג הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא וּבַמֶּה שֶׁמַּטְרִיד אוֹתָהּ. מִשְׂחַק הַיְלָדִים הַזֶּה הוֹלִיד בְּתוֹכָהּ רַעְיוֹן מְעַנְיֵן.

* * *

   עַרְפִּלֵּי לַיְלָה פִּנּוּ אֶת מְקוֹמָם לְקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹנוֹת. הַחֹשֶׁךְ הִתְפּוֹגֵג בְּאִטִּיּוּת וְנִכְנָע לְאוֹרוֹ שֶׁל הַבֹּקֶר שֶׁעָלָה. שְׁחוֹר הַשָּׁמַיִם נִצְבַּע בִּתְכֵלֶת טָהוֹר מְעֻטָּר בְּלֹבֶן עֲנָנִי קַל. בֹּקֶר שֶׁל שָׁבוּעוֹת.

רוּת הִתְעוֹרְרָה לַיּוֹם הֶחָדָשׁ, וְנָשְׂאָה אֶת עֵינֶיהָ אֶל הַשָּׁמַיִם הַתְּכוּלִים. הַכֹּל נִרְאָה צַח וְצָלוּל בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת זוֹ. מַשֶּׁהוּ טָהוֹר רִחֵף בַּחֲלַל. בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה הַזּוֹ בִּקְּשָׁה לְהִתְעוֹרֵר. דְּמָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמִּסְתּוֹרִין שָׂרְרָה בַּחוּץ. הַנֵּעוֹרִים בַּלַּיְלָה עֲדַיִן לֹא שָׁבוּ מִתְּפִלַּת וָתִיקִין, וְרוּת הִרְגִּישָׁה שֶׁזֶּהוּ הַזְּמַן.

הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בִּשְׁנַת הַשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה לְחָיֶיהָ. אֶת הוּלֶדֶת הַיּוֹם הַזֶּה הִיא רוֹצָה לְהַגִּישׁ מִנְחָה לְבוֹרֵא עוֹלָם. אֶת הַשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלּוֹ הִיא רוֹצָה לְהַקְדִּישׁ לְהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ. מָה יֵשׁ? רַק לַיְלָדִים בַּגִּנָּה מֻתָּר? גַּם הִיא רוֹצָה לָתֵת בִּכּוּרִים...

הִיא הִזְדָּרְזָה לָקוּם, הִסְתַּדְּרָה וְנָטְלָה אֶת הַסִּדּוּר לְיָדֶיהָ. הִתְחִילָה לִלְחֹשׁ אֶת הַמִּלִּים בְּאִטִּיּוּת, מִתְאַמֶּצֶת לַעֲקֹב אַחַר הַמִּלִּים שֶׁיּוֹצְאוֹת מִפִּיהָ. זוֹ הָיְתָה עֲבוֹדָה שֶׁל מַמָּשׁ שֶׁדָּרְשָׁה יְגִיעָה. אֲבָל כָּל רֶגַע שֶׁחָלַף הִגְבִּיר אֶת הַסִּפּוּק וְהַשִּׂמְחָה.

הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר הִסְפִּיקָה לַעֲשׂוֹת מַהֲלַךְ כְּשֶׁסִּיְּמָה רוּת אֶת תְּפִלָּתָהּ. פְּסִיעוֹתֵיהֶם שֶׁל רִאשׁוֹנִי הַמִּתְפַּלְּלִים הַשָּׁבִים מִבֵּית הַתְּפִלָּה הִדְהֲדוּ בָּרְחוֹב וְהֵפֵרוּ אֶת הַדְּמָמָה. לְפָחוֹת חֵלֶק מֵהֶם עָשׂוּ אֶת הַלַּיְלָה לְלֹא שֵׁנָה וְעָסְקוּ בְּתִקּוּנוֹ שֶׁל יוֹם מַתַּן תּוֹרָה.

הִיא סָגְרָה אֶת הַסִּדּוּר בִּתְחוּשָׁה שֶׁלֹּא הִכִּירָה מֵעוֹדָהּ. עֵינֶיהָ הָיוּ לַחוֹת וְגַם עַל לְחָיֶיהָ הִתְנוֹצְצוּ אֶגְלֵי דְּמָעוֹת. הִצְלִיחָה 'לִהְיוֹת בָּעִנְיָנִים'. רֹאשָׁהּ לֹא עָסַק בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים. הִיא הָיְתָה כָּל  כֻּלָּהּ עִם מִלּוֹת הַתְּפִלָּה. לֹא. הִיא לֹא בְּטוּחָה שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה יֵלֵךְ הַכֹּל לְמֵישָׁרִין כְּפִי שֶׁהִיא רוֹצָה. לֹא בָּטוּחַ שֶׁהִיא תַּצְלִיחַ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד כְּפִי שֶׁעָשְׂתָה זֹאת עַתָּה. אֲבָל זוֹ בְּהֶחְלֵט הַתְחָלָה טוֹבָה. אִם עָלָה בְּיָדָהּ פַּעַם אַחַת הִיא, בְּוַדַּאי, מְסֻגֶּלֶת לַחֲזֹר עַל כָּךְ פְּעָמִים נוֹסָפוֹת. הִיא תְּנַסֶּה, לֹא תִּתְיָאֵשׁ. בְּכָל עֵת תִּזָּכֵר בַּתְּפִלָּה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁחָוְתָה בְּבֹקֶר חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה. בַּבִּכּוּרִים שֶׁלָּהּ. 

החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>

 

תגיות:סיפורים לילדיםשבועות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה