נהיגה תחת השפעת תרופות

למרבה הצער, לא עובר יום בלי שיתרחשו בו תאונות דרכים. בעוד תשומת לב רבה ניתנת לרכבים, אשר מצוידים כיום בטכנולוגיה מתקדמת ומצילת חיים, כגון חגורות בטיחות, כריות אוויר, מערכות בלימה מתקדמות או מערכות לזיהוי סכנות, הרי שנדמה כי הטיפול במשתמשים בכביש - הנהג ברכב או הולך רגל - נותר מאחור. בתחום האנושי המערכת מנסה אמנם לפעול נגד שתיית אלכוהול לפני נהיגה - אבל מה ביחס לנהיגה תחת השפעת תרופות?

מבחינה סטטיסטית, כל תאונה חמישית נגרמת על ידי תרופות בצורה ישירה או עקיפה. יש גם סטטיסטיקות המדברות על 10%-3% של התאונות. השוני הגדול בין הנתונים נובע מכך שיש רק מעט מאוד מחקרים על תאונות דרכים העוסקים בייחוד בתרופות. הבעיה היא שרוב הנהגים (כ־80%) אינם מודעים לסיכונים הנובעים מנהיגה תחת השפעת תרופות.

מתברר כי תרופות היכולות להשפיע על מצבו הנפשי והפיזי של האדם עלולות לפגום בכושר הנהיגה שלו ואף להוביל לתאונת דרכים. אבל החוק בישראל אינו אוסר על נהיגה תחת השפעת תרופות, בזמן שהוא כן אוסר על נהיגה תחת השפעת סם לא חוקי או משקה משכר.

צילום אילוסטרציה

מידת הסיכון בתרופות

להלן סקירה על התרופות השונות ועל מידת הסיכון בנהיגה תחת השפעתן, לא כולל תרופות הניתנות למחלת הסרטן.

תרופות לנדודי שינה: מדובר בתרופות נגד נדודי שינה, כגון זודורם (Zodorm), אמביאן סי.אר (Ambien), נוקטורנו (Nocturno), היפנודורם (Hypnodorm), בונדורמין (Bondormin). אנשים הנוטלים תרופות אלה צריכים להקפיד על נהיגה בטוחה רק לאחר שינה מספקת של לפחות שמונה שעות לאחר נטילת התרופה. כך, למשל, כאשר נוטלים תרופה כזאת בשעה שלוש לפנות בוקר, חייבים לדעת שאסור לנהוג לפני השעה אחת־עשרה בבוקר.

תרופות למחלות נפש: קבוצת תרופות זו מהווה סיכון גדול לנהיגה. לקבוצה זו שייכות בין היתר נוגדי דיכאון, תרופות אנטי־פסיכוטיות ותרופות הרגעה.

נוגדי דיכאון: נוגדי דיכאון יכולים לגרום למצבי עייפות, סחרחורת ובלבול. כל אלה יכולים להפריע לכושר הנהיגה. מחקרים הראו כי נהגים שנוטלים תרופות נגד דיכאון באופן קבוע נוהגים פחות טוב מנהגים שאינם נוטלים תרופות אלה.

תרופות הרגעה: קבוצה בעייתית במיוחד היא זו שכוללת את תרופות ההרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים, כגון ואבן (Vaben), קלונקס (Clonex), אסיוול (Assival). ביחס לבטיחות הנהיגה הן נחשבות לקבוצת התרופות המסוכנת ביותר. ההערכה היא שכל תאונת דרכים חמישית בה מעורבות גם תרופות מיוחסת לקבוצה זו. תרופות אלה גורמות לא רק לעייפות יתר, אלא גם לסחרחורת ולמצבי בלבול; ובחולים קשישים הן עלולות לגרום להפרעות קואורדינציה ולתגובות פרדוקסליות. במקרה זה הנהיגה אסורה.

לתרופות האנטי־פסיכוטיות יש תופעות לוואי אופייניות, כגון: תופעות דמויות מחלת פרקינסון, הפרעות בתודעה, התפרצויות זיעה ותת־לחץ דם.

תרופות נגד יתר לחץ דם: תרופות נגד לחץ דם גבוה לא אמורות לגרום לבעיות בנהיגה, אבל יש קבוצת תרופות הנקראות "חוסמי אלפא", כגון קרדורל (Cardoral) ועוד, היכולות לגרום לתת־לחץ דם בתחילת הטיפול.

תרופות למחלת הסוכרת: בתרופות לסוכרת, כגון אמריל (Amaryl), גלוקו־רייט (Gluco-Rite), גלובן (Gluben), וכן אינסולין על צורותיו השונות, קיימת סכנה של היפוגליקמיה (תת־רמת סוכר בדם) שמשפיעה על תשומת הלב והקואורדינציה.

במחקר שנעשה על נהיגה תחת השפעת תרופות נגד סוכרת, המשתתפים לא שמו לב לשלטי "עצור" או נסעו מהר או לאט מדי. חשוב שחולה סוכרת יחזיק עמו סוכר ענבים למקרה של הרגשת היפוגליקמיה. במקרה של שינויים בטיפול בסוכרת יש להגביל את הנהיגה עד להשגת איזון. יש לציין שהתרופה מטפורמין (Metformin) אינה גורמת להיפוגליקמיה והנה בטוחה לנהיגה.

הפרעות ראייה לאחר שימוש בטיפות עיניים: רופא העיניים מטפטף לעתים טיפות להרחבת האישונים הפוגמים בחדות הראייה ומעלים את הרגישות לאור למשך שלוש עד חמש שעות. לכן מומלץ לא להגיע לרופא עיניים ברכב פרטי או ללא מלווה. בטיפול כרוני להרחבת האישונים, כגון אטרוספן (Atrospan), אסור בכלל לנהוג.

משככי כאבים: בין משככי הכאבים הפוגעים בבטיחות הנהיגה נמצאים בשורה הראשונה תרופות מקבוצת האופיטים, כגון פרקוסט (Percocet), אוקסיקונטין (Oxycontin) ועוד. תרופות אלה פוגמות במיוחד בתשומת הלב. גם קודאין, המצוי בהרבה תרופות נגד שיעול, יכול לפגוע בבטיחות הנהיגה כי התרופה מתפרקת בגוף עד 20% למורפין. משככי הכאב כמו אקמול (Acamol) ואופטלגין (Optalgin) בטוחים לשימוש בנהיגה, אבל אדויל (Advil) במינון גבוה יכול לגרום לסחרחורת ולעייפות.

נוגדי דלקת לא סטרואידליות (אנטי־ראומתיות): תרופות אלה, כגון וולטרן (Voltaren), אטופן (Etopan), נקסין (Naxyn) ועוד, יכולות לגרום לבעיות במערכת העיכול, כגון בחילה ועוויתות בטן ובמקרים מסוימים אף לעייפות ולסחרחורת. תופעות אלה פוגמות בערנות הנהיגה.

תרופות אנטי־היסטמיניות (נגד אלרגיה): תרופות אנטי־היסטמיניות נגד אלרגיה מן הדור החדש, כגון טלפסט (Telfast 120), לורסטין (lorastin‏) ואריוס (Aerius) די בטוחות לנהיגה, אבל תרופות מן הדור הישן גורמות לישנוניות. אלה כלולות בתכשירים נגד שיעול וגודש, כגון ברונכולט פלוס (Broncholate plus), פרומתזין אקספקטורנס (Promethazine Expectorans).

תרופות נגד מחלת הנסיעה ובחילות: תרופות אלה, כגון טראבמין (Travamin) או פרמין (Pramin) גורמות להרגשת עייפות וישנוניות ואסור ליטול אותן אם נוהגים.

קשישים, תרופות ונהיגה

כידוע, נוטלים קשישים מגוון רחב של תרופות שונות, כולל תרופות הרגעה ותרופות לנדודי שינה, שכאמור פוגעות בכושר הנהיגה. גם ריבוי התרופות בגיל הקשיש מהווה סיכון לכושר הנהיגה, זאת מלבד המחלות עצמן שיכולות לפגוע בכושר הנהיגה.

האחריות מוטלת הן על המערכת הרפואית והן על המטופל עצמו: המערכת הרפואית, בראש ובראשונה נדרש מן הרופא והרוקח להזהיר את המטופלים הנוטלים תרופות שעלולות לפגוע בכושר הנהיגה והערנות. לצערנו, זה נעשה מעט מדי. המצב עשוי להשתנות כאשר ייכנסו לתוקף הנחיות משרד הבריאות המחייבות את הרוקחים לתשאול המטופלים בעת ניפוק תרופות. יש לציין כי בחודש אוגוסט האחרון הודיע משרד הבריאות על הקמת ועדה בין־משרדית, אשר בוחנת את נושא הנהיגה תחת השפעת תרופות. עד כה המלצות הוועדה טרם פורסמו. כפי שנאמר לעיל החוק אינו אוסר על נהיגה תחת השפעת תרופות.

המטופל: המטופל הנוטל תרופות צריך לזכור כי בכל התחלת טיפול תרופתי חדש ייתכנו תופעות לוואי, כגון פגיעה בערנות או תופעות לוואי אחרות היכולות לפגוע בכושר הנהיגה.

לפני נטילת התרופה חשוב מאוד לקרוא בעיון את העלון לצרכן הכולל אזהרה על פגיעה בכושר הנהיגה ואזהרה על הפעלת ציוד מסוכן. גם במדריך התרופות באתר הכללית בכל דף מידע על תרופה סעיף הדן על נהיגה בהשפעת התרופה. אז נא לשים לב.

 (תודה מיוחדת: לד"ר אריה גולדשמיד, לשעבר מנהל מחלקת פרמקולוגיה בקבוצת כללית ולאסתי לוביץ).