ויתר על עשרות אלפי דולרים עבור פרויקט חייו

רבים הם האנשים הנדרשים, כמשה רבינו בשעתו, לעמוד בניסיון הבחירה בין קערת הזהב לקערת הגחלים הלוהטות. אך כמה מהם באמת מזיזים את מבטם ולבם מקערת הזהב, כדי לקבל את העזרה השמימית שתכוון את ידם לקערת הגחלים? כמה מהם באמת מוכנים להתגבר - כשבתוכם, ילד קטן שרוצה כל כך להושיט ידו אל הזהב? אז נכון, 'ממשה עד משה לא קם כמשה', אך כאליעזר בן חמו – דווקא כן.

בן חמו, 49, הוא מורה בחינוך העצמאי מזה כ- 26 שנה, וגם מוזיקאי וגרפיקאי מוכשר העוסק בתחום ההדמיה התלת ממדית. את דרכו החל בכלל כנגן קלידים בסימפוזיונים מטעם ארגון 'ערכים'. המפנה המקצועי שלו, חל לפני כ-15 שנה, וזאת לאחר שנחשף לתחום המחשבים, או אז גמלה בליבו ההחלטה לעשות הסבה מקצועית. מהר מאוד הוא פנה ללימודי גרפיקה, עם התמחות בשיטת DMAX3 (תוכנה גרפית תלת ממדית שבאמצעותה ניתן ליצור דמויות ואובייקטים שונים – ש.כ) בביה"ס 'אחד לאחד', בתל אביב.

רצון לשלב בין שתי אהבות גדולות

מאז סיום לימודיו ועד כה, השתתף בן חמו בפרויקטים שונים ומגוונים, ביניהם הדמיות לפרסומות, פרומואים לערוצי טלוויזיה, הדמיות בנין לקבלנים ויזמים וכן הדמיות לחברת 'אלביט' מערכות. כיום הוא עוסק, בין היתר, ביצירת ספרי קומיקס עבור הוצאת הספרים מייזליק. 'אימה בלב ים', 'תעלומת הגנרל האבוד' ו'זמן גורלי', הם רק שלושה משמונת ספרי הקומיקס אותם אייר, ולמרות העבודה הקשה והמגבלות הטכנולוגיות שבצדה – בינתיים הוא דווקא נהנה מאוד. "הדמויות מגיעות בתוכנה כשהן מובנות", מסביר בן חמו, "ומתוך המבנה הבסיסי הזה, ניתן ליצור עוד דמויות משנה. מכיוון שכך, דווקא משום שאין באפשרותנו לבנות כל דמות מאפס - אחת הבעיות הנפוצות ביותר שישנן בתחום היא לשוות לדמות הבסיסית - חזות יהודית. לכן העבודה עם הקומיקס היא סוג של שליחות בעיניי". לדבריו, עיסוק זה אמנם אינו מצריך רקע אומנותי כלשהו, אך נדרשת מידה מסוימת של יצירתיות ויכולת לימודית טובה.

במרוצת השנים, יחד עם הפרויקטים שעסק בהם, חיפש בן חמו תמיד גם את הנישה הייחודית בה יוכל להביא לידי ביטוי את שתי האהבות הגדולות בחייו: אהבת ה' ואהבתו לאביו, שנפטר עליו זה מכבר. חיפש ומצא, וכיום הוא מציג לראווה פרויקט ראשון מסוגו: טריילר של בית המקדש השלישי בהדמיה תלת ממדית, עליו שקד עם טובי המומחים בתחום, במשך כ-12 שנה(!).

"הסרט המקורי בכלל אמור היה להיות על מסכת יומא, שם מתואר 'סדר העבודה' של הכהן הגדול ביום הכיפורים", מסביר בן חמו, "אנשים רבים שקוראים את זה ביום כיפור, לא ממש מבינים מה זה אומר – מה הכהן עושה, לאן הוא הולך וכדומה. המטרה הייתה לבנות סיפור השזור בדו שיח בין אבא לבנו, שיבאר את הנושא הזה מא' ועד ת'".

אז מה גרם ל'סדר העבודה' להשתנות?

בן חמו מחייך. "במהלך הזמן, התברר שההליך מורכב מדי והעלויות יקרות – כך שנאלצנו לגנוז את הרעיון לפחות לזמן מה, בתקווה שבקרוב יימצא התורם המתאים שיאות להשקיע במיזם החשוב. מתוך הרעיון המקורי נולד ברוך ה', רעיון הטריילר של בית המקדש – סרט שהוא בעצם שיעור תורני במסכת מידות – אותו הקדשתי לעילוי נשמת מו"ר אבי ע"ה".

מי שנרתם לעשייה בסופו של דבר הוא לא אחר מאשר יהודי יקר, החפץ בעילום שמו, שהתלהב מהרעיון והזדרז לתרום סכום נכבד ביותר עבור סרטון תלת המימד, שאורכו כחצי שעה בלבד. לצורך הקמת הפרויקט, שכר בן חמו את שירותיהם של טובי המומחים בתחום, ביניהם גל אדרי – אומן הדמיות ומרצה בבית הספר 'פרוג', וגם חיים יפרח ואשר שטרן – אמנים ששמם הולך לפניהם. ברבות השנים, תוקן ושונה דגם בית המקדש עשרות פעמים - תוך היצמדות לפן ההלכתי, לא פחות מאשר לזה הוויזואלי. לדברי בן חמו, על הליווי ההלכתי הופקדו הרב יהודה ליכטנשטיין – רב קהילת חסידי גור ומרצה במקצועו, והרב מרדכי אוחיון שייעץ לאורך כל הדרך, מתחילת הרעיון ועד סופו.

למה זה לקח כל כך הרבה שנים בעצם?

 "כיוון שכדי לייצר תמונה בודדת אחת בתלת מימד, לוקח משהו כמו בין 25-35 דקות", מדגיש בן חמו כדי לסבר את האוזן. "בספר קומיקס זה לא נורא. אתה בוחר תמונה והולך להכין חביתה במטבח, בעוד המחשב עובד מעצמו. לעומת זאת בסרט - כל 25 תמונות, שוות לשנייה אחת בלבד בסרט".

אני מביעה השתאות בלתי מוסתרת, לקול צחוקו של בן חמו, שכנראה כבר הורגל בתגובות מעין אלו, "כן כן, וזה לא הכל", הוא ממשיך, "תביני ששישה מחשבים, עבדו יום ולילה בלי הפסקה במשך ארבעה וחצי חודשים, כדי לייצר את הדבר הזה. היו אפילו ימים שעבדנו עם מזגנים - 24 שעות ביממה, כדי שחלילה לא יעלה החדרון הקטן באש".

זה כנגד זה עשה ה'

זמן קצר לפני שקיבל בן חמו, באורח נסי משהו יש לומר, את ההצעה לחתום על חוזה עם הוצאת הספריםב האיכותית 'מייזליק', פנה אליו אדם מסוים בבקשה לקנות ממנו תמונות תלת מימד של בית המקדש בזוויות שונות. להצעה נלוותה הבטחה: 10,000 דולר מראש פלוס רווחים שיבואו בהמשך. "לכאורה, אין כל רע בשיתוף פעולה שכזה", מסביר בן חמו, "אולם כשנתבקשתי להשאיר את התמונות במצב 'פתוח', דהיינו עם אופציה לעריכה – נדלקה במוחי נורה אדומה וביקשתי להבין במה מדובר. בפגישה שנערכה ביננו בהמשך, התוודה באוזניי בן שיחי ואמר: 'אנחנו מתעסקים עם כל מה שקשור למזכרות עבור הנוצרים. את התמונות הללו אנחנו רוכשים מכל מיני מקורות, ומשבצים בהן את אותו ימח שמו וזכרו – כל פעם בזוויות שונות בתמונה'".

ואיך הגבת?

"אמרתי לו בפירוש: 'תראה, זה אמנם לא שאתה בא ואומר לי ללכת לעבוד עבודה זרה או להשתחוות חלילה לצלם הזה, אבל בעיניי - זה בדיוק אותו הדבר כמו לומר לי 'כנס לכנסייה, ורק תצלצל בפעמון כדי לקרוא למאמינים להתפלל'. ויתרתי על 'התענוג', אך מאוחר יותר כשביררתי את פסק ההלכה נאמר לי בפירוש שמצד הדין – לא הייתי חייב לעשות זאת".

ולא התחרטת אחר כך? בכל זאת מדובר בסכום לא מבוטל.

"לא. כי מה שקרה אחרי זה, הוא כמו לראות כיצד 'זה כנגד זה עשה השם'. שבועיים אחרי זה, קיבל חברי הטוב גל אדרי את פרויקט הקומיקס בהוצאת 'מייזליק', ועמד לפני חתימת חוזה עימם. הוא בא אליי ואמר לי: 'תשמע, התחרטתי. אתה האדם המתאים לעשות את זה. לך תחתום על החוזה ותיקח את העבודה במקומי'. וכך היה. שבועיים אחרי – קיבלתי עבודה ששכרה בצדה, ושמעל הכל – הולכת בד בבד עם האמונה שלי, ולא נוגדת את ההשקפה שלי".