הַאִם לַחַיּוֹת יֵשׁ שְׁעוֹנִים?

שׁוּם חָתוּל, קוֹף אוֹ צִפּוֹר אֵינָם עוֹנְדִים שָׁעוֹן עַל יָדָם, אֲבָל לַמְרוֹת זֹאת, בְּאֹפֶן מֻפְלָא – בַּעֲלֵי חַיִּים יוֹדְעִים מַהִי הַשָּׁעָה! אִם לְדֻגְמָא רְגִילִים בַּעֲלֵי חַיִּים מְסֻיָּמִים לְכָךְ שֶׁהָאֹכֶל מֻגָּשׁ לָהֶם בִּסְבִיבוֹת הַשָּׁעָה שְׁתַּיִם בַּצָּהֳרַיִם – הֲרֵי שֶׁבַּחֲמִשָּׁה לִשְׁתַּיִם הֵם כְּבָר יִתְקַבְּצוּ עַל יַד הַפֶּתַח מִמֶּנּוּ מַגִּיעַ הַמָּזוֹן וְיַמְתִּינוּ לוֹ בְּצִפִּיָּה. הַחַיּוֹת גַּם יוֹדְעוֹת, לְדֻגְמָא, לְהַשְׁכִּים קוּם כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מְקוֹר הַמַּיִם אוֹ הַמָּזוֹן לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ – הַזְּמַן בּוֹ חַיּוֹת אֲחֵרוֹת, גְּדוֹלוֹת וַחֲזָקוֹת יוֹתֵר, מִתְעוֹרְרוֹת מִשְּׁנַת הַלַּיְלָה שֶׁלָּהֶם.

לַשָּׁעוֹן הַבִּלְתִּי נִרְאֶה בּוֹ מִשְׁתַּמְּשׁוֹת הַחַיּוֹת קוֹרְאִים שָׁעוֹן בִּיוֹלוֹגִי, וְהוּא הָאַחְרַאי לְתִזְמוּן כָּל הַתַּהֲלִיכִים בַּגּוּף לְאֹרֶךְ הַיְּמָמָה.

הַשָּׁעוֹן הַבִּיוֹלוֹגִי מֻשְׁפָּע וּמַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לְשִׁנּוּיֵי הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בַּסְּבִיבָה, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר אָדָם (אוֹ חַיָּה) טָס וְעוֹבֵר מִמְּדִינָה לִמְדִינָה, גּוּפוֹ מַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לִשְׁעוֹת הַיּוֹם שֶׁל הַסְּבִיבָה הַחֲדָשָׁה. אוּלָם הַהַתְאָמָה הַזּוֹ אֵינָהּ מִתְרַחֶשֶׁת בְּאֹפֶן מִיָּדִי, וּדְרוּשִׁים כַּמָּה יָמִים כְּדֵי שֶׁהַגּוּף יִסְתַּגֵּל לַשִּׁנּוּי.