Whatsapp - תוכנת מסרים של שמועות, היסטריה והיסטוריה

בימים אלו אנו עדים לאחת מתופעות הלוואי המטרידות ביותר של זמינות הטכנולוגיה בימינו- הפצת שמועות ברשת האינטרנט, בדרך כלל ע"י תוכנת המסרים - Whatsapp. כמו במקרים רבים, התפתחותה של הטכנולוגיה, ובעיקר חוסר השליטה במידע – משפיעה לרעה על כולנו.

תחילתה של התופעה נחשפה לכולנו כשמדינה שלמה הזדעזעה מהפצת שמועות השקר על 3 הנערים שנחטפו בגוש עציון. נפתלי, גיל-עד ואייל, כאשר בהמשכה אנו נחשפים מדי יום ביומו לשמועות על פעולות צה"ל או פעולות טרור, שקריות ונכונות כאחת.

לשיאה הגיעה התופעה אתמול (יום א') ביום ה- 13 למבצע "צוק איתן", בשמועות נוראיות שהתרוצצו הלוך ושוב על מסכי הסמארטפונים של כולנו במשך יום שלם.

כקצינים ומפקדים בצה"ל, האמונים על חיסיון ומידור המידע מחד, ועל הרגישות יוצאת הדופן למשפחות הנפגעים מאידך, הקושי להתמודד עם תופעה זו, ועם גל השמועות והמידע הנלווים אליה, הנו כפול ומכופל.

בימי מלחמה, גם לנו - כתומכי הלחימה, ישנו תפקיד מכריע וחשוב במערכה, ללא כל קשר למיקום הפיזי או לרמת הסיכון.

כל שמועה או הודעת Whatsapp מתגלגלת ללא צנזורה כלל ובפרט כשמפורטים בה נפגעים, יוצרת היסטריה מיותרת, משבשת את סדר יומם של החיילים ומשפחותיהם, גורמת לסחרור של רגשות לחץ וחרדה ובעיקר פוגעת באיתנות ובכוח העמידה של החיילים והאזרחים בעורף.

כמובן שבמקרים רבים יכול להיווצר נזק של ממש, כשהמשפחה הלא נכונה מקבלת דרך הודעות(!) את השמועה הנוראה (שהתבררה כלא נכונה) על מות בנה.

אני מודע לכך שבעולם הדינמי שבו אנו מצויים, לא תמיד סיבת הפצת השמועה היא שלילית, לפעמים ישנם כאלו שחשים צורך עז לשתף את המידע והרגשות.

בנוסף, ישנו צד חיובי ומשמעותי לדינמיות שנוצרה בעקבות הזמינות ומהירות התגובה, דבר שמקל עלינו כמפקדים (וכנראה גם כהורים) לנהל את המשימות בשגרה ובחירום.

אנו בצה"ל מדגישים חזור והדגש בכל עת את הנזק שעלול להיווצר כתוצאה משיתוף מידע - לפני שהותר לפרסום, אני מקווה מאוד שברוב המקרים אנו מצליחים בכך.

תפקידנו כמפקדים, לסנן את השמועות, להרגיע את חיילנו ואת משפחותיהם, לנסות להתעלם מגל השמועות והספקולציות, להשאיר את רמת המורל והמוטיבציה במקום הגבוה בו הם נמצאים, ולהמשיך להתחנן בכל שעה ושעה: "אנא, אל תפיצו את אותן השמועות הלאה, מדובר בחיילנו, בחבריכם ובבני המשפחות של כולנו".

בשלהי הדברים,

ההתגייסות המדהימה ורוח ההתנדבות של כל חלקי העם במבצע "צוק איתן" היא יוצאת דופן בכל קנה מידה, כמעט היסטורית.

במהלך השבוע האחרון נתקלתי בבקשות התנדבות רבות ויוצאות דופן, החל מחייל שהשתחרר על רקע קשה של אלימות וביקש בכל לשון להשתלב ולעזור בכל שיידרש, וכלה באנשי מילואים וותיקים שכבר קיבלו פטור ממילואים והתייצבו בהתנדבות מלאה לסייע במאמץ המלחמתי. מקרים אלו מתווספים לרוח ההתנדבות בכל חלקי העם, דתיים, חילוניים, חרדים ודרוזים, שהתנדבו מזמנם ומכספם לטובת סיוע לחיילי צה"ל בדרום הארץ. אשרי העם שאלו חייליו, ואשרי צה"ל שזהו עמו.