רבבות בהלוויית החייל נסים שון כרמלי הי"ד

סמ"ר נסים שון כרמלי הי"ד

רבבות בני אדם פקדו אתמול את בית העלמין הצבאי בשכונת נווה דוד בחיפה, כדי לחלוק כבוד אחרון ללוחם האמיץ, חייל בודד, סמ"ר נסים שון כרמלי הי"ד – שנהרג השבוע בפעילות צה"ל ברצועת עזה. ניסים שון הי"ד הותיר אחריו זוג הורים: טליה ואלון, ושתי אחיות: גל ואור.

נחיל אנושי השתרך אתמול בדרכים לכיוון בית העלמין בחיפה, וגרם לעומסי תנועה כבדים. הרבבות נענו לקריאה לבוא וליטול חלק בהלוויית הלוחם, ורבים אחזו בידיהם דגלי ישראל.

קבוצת הכדורגל 'מכבי חיפה' נרתמה אף היא לבקשות, ופרסמה ביום ההלוויה בעמוד הפייסבוק שלה – הודעת בקשה לציבור הכללי, וכן מציבור האוהדים, להגיע לחלוק כבוד ללוחם: "זו בקשה ענקית מאיתנו אליכם אוהדי מכבי חיפה, וזו ההזדמנות שלכם לעשות מצווה גדולה. שון כרמלי שנהרג אמש היה חייל בודד, ואנחנו לא רוצים שההלוויה שלו תהיה ריקה. היום בערב תתקיים ההלוויה שלו בבית העלמין הצבאי בשכונת נווה דוד בחיפה, בואו לתת כבוד אחרון לגיבור, שנהרג כדי שאנחנו נוכל לחיות. זה המעט שנוכל לעשות עבורו ועבור העם שלנו" – כך נכתב בהודעה. 

לאחר הלוויה הופצה ברשתות החברתיות ההודעה הבאה, מאת אדם שנכח בלוויה:

אי אפשר לנצח כזה עם. למעלה מעשרים אלף איש צעדנו אתמול ללוות בדרכו האחרונה את סמ״ר שון כרמלי הי״ד. עשרים אלף איש שלא הכירו אותו עזבו הכל, יצאו מבתיהם, עמדו בשעת חצות הליל בפקקים אינסופיים רק כדי לחבק ילד שמעולם לא הכירו.

אני צועד מרחק של עשרים דקות מהחניה המאולתרת אל בית העלמין ונהרות של אנשים שנענו לקריאה הולכים לצידי מלאי גאווה וממלמלים: תראה איזה עם יש לנו. מעברו השני של הכביש, על עמוד תאורה, מתנוסס שלט חוצות: תיאטרון חיפה מציג: בומרנג. מן השלט ניבטת דמותה של כוכבת ההצגה אורלי ויינרמן. ואני חושב לעצמי: הביטי אורלי, הביטי בכל ההמון הזה. זהו העם שבו את מתביישת.

לפניי צועדת אישה קשישה ומשוחחת בטלפון: אני בהלוויה של... ואז מסתובבת אליי ושואלת לשמו של החייל. אישה קשישה הטריחה עצמה בשעה מאוחרת כזו לצעוד ללוויה של חייל שאפילו את שמו היא לא יודעת. עשרים אלף איש עמדנו שם ובקול דממה דקה. שקט מוחלט.

כשחלף הארון נשמעו קולות בכי.

קולות בכי של אנשים המבכים על החיים שנמסרו עבור כולנו.

אני מביט סביבי וחושב: שון. אמרו שיש הלוויה של חייל בודד. אתה חייל אבל ממש לא בודד. כל עם ישראל פה לכבודך. מפקדך הישיר מספיד ובסוף דבריו מתפלל להצלחתם של חיילי צה״ל. זעקות רמות של ׳אמן׳ מפיהם ולבבותיהם של רבבות המלווים קורעות את הדממה. ודווקא שם, באחת בלילה, בינות לשבילי בית העלמין אני מגלה עד כמה עם ישראל חי!