לָמָּה לַאֲנָשִׁים יֵשׁ קָרַחַת?

כָּל אַחַת מֵהַשְּׂעָרוֹת שֶׁעַל רֹאשֵׁנוּ הִיא צִנּוֹר אָרֹךְ וּסְפוֹגִי הַמְּצֻפֶּה בְּתָאִים קְטַנְטַנִּים, בִּלְתִּי נִרְאִים לָעַיִן, שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְבּוֹנְנִים עֲלֵיהֶם מִבַּעַד לְמִיקְרוֹסְקוֹפּ – נִרְאִים כְּמוֹ רְעָפִים קְטַנִּים וּמְסֻדָּרִים.

כָּל שַׂעֲרָה צוֹמַחַת מִתּוֹךְ מִנְהָרָה קְטַנָּה בְּתוֹךְ הָעוֹר, הַמְּכֻנָּה 'זָקִיק'. בְּחֶלְקָהּ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַמִּנְהָרָה הַזּוֹ נִמְצָא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַשַּׂעֲרָה (שֶׁשְּׁמוֹ הַמַּדָּעִי הוּא פָּפִּילָה), שֶׁמִּתּוֹכוֹ צוֹמַחַת הַשַּׂעֲרָה.

לְכָל תִּינוֹק שֶׁנּוֹלָד, גַּם אִם הוּא קֵרֵחַ לְגַמְרֵי, יֵשׁ בְּגוּפוֹ אֶת כָּל זְקִיקֵי הַשְּׂעָרוֹת שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיָּיו. חֵלֶק מֵהֶן יַתְחִילוּ לִצְמֹחַ מִיָּד, וְחֵלֶק – הַזָּקָן לְדֻגְמָא – יִצְמְחוּ רַק בְּגִיל מְבֻגָּר יוֹתֵר.

אֲבָל, בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ שֶׁל הַחַיִּים יְכוֹלִים שָׁרְשֵׁי הַשַּׂעֲרָה לְהִתְעַיֵּף וּלְהֵחָלֵשׁ, וְהַשְּׂעָרוֹת שֶׁיִּצְמְחוּ מֵהֶם יִהְיוּ דְּלִילוֹת וְחַלָּשׁוֹת. לִפְעָמִים יֶחְדְּלוּ שָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת לְתַפְקֵד לַחֲלוּטִין, וְאָז יַהֲפֹךְ הָאָדָם לְקֵרֵחַ.

יֶשְׁנָן סִבּוֹת רַבּוֹת לְכָךְ שֶׁזְּקִיקֵי הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים נֶחְלָשִׁים וּמַפְסִיקִים לְגַדֵּל שְׂעָרוֹת.

בְּרֹב הַפְּעָמִים חֹזֶק זְקִיקֵי הַשַּׂעֲרָה שֶׁלָּנוּ הִנָּהּ פָּשׁוּט תְּכוּנָה שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים בִּירֻשָּׁה מִן הַהוֹרִים וְהַסַּבִּים שֶׁלָּנוּ. בְּמִקְרִים אֲחֵרִים נְשִׁירָה שֶׁל שְׂעָרוֹת יְכוֹלָה לְהָעִיד עַל כָּךְ שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹכְלִים אֹכֶל בָּרִיא וּמֵזִין מַסְפִּיק.