כמה אזעקות עוד נשמע, עד שנתעורר?

בתפילת ערבית אנו אומרים: "המדריכנו על במות אויבינו...". הפסוק הזה מלמד אותנו, שלעיתים הקב"ה שם את אויבינו על במה. נותן לנו לפחד, לדאוג, להיבהל ולהסתגר בתוך חדר ביטחון, כשהם מראים את כוחם, מאיימים ולא נסוגים. למה, מה הם רוצים?

בנבואתו, רואה ירמיהו הנביא "מקל שקד" (ענף של עץ שקד – א.כ). המקל, כך רוצה הקב"ה, הוא בכדי שנזכור לדורות - הוא בידיו של הקב"ה ובידיו בלבד. הוא זה אשר מחזיק במקל הנקרא חמאס או חיזבאללה או לא משנה מה. כל זה בעצם, בשביל "המדריכנו..." - לתת הדרכה לעם ישראל, הדרכה של אמונה, ביטחון והבנה ש"אין לנו על מי להישען, רק על אבינו שבשמים".

רקטה – הרי זה רק אתה. ואז... אם באמת נלמד את ההדרכה הזו, את המדריך לחיים יהודים אמיתיים ונכניס לחיינו את האלוקים, אז בוודאי, "המדריכנו על במות אויבינו וירם קרננו על כל שונאינו" - ירים קרן ישראל ויצמיח להם ישועה. ההדרכה הזו נמצאת, ואפשר ללמוד אותה ממש מחמאס: בעקביות, בנחישות, בהתמדה ובחריצות הם חופרים מנהרות תחת עזה- יש להם מטרה והם דבקים בה בעוז ובכוח. במשך שנים של עבודה והרבה מאוד כסף והם יצרו עיר שלימה של מנהרות. איזה  כוח רצון...

בנוסף, עזה – זה ראשי תיבות – עזרת ה'. האויבים שלנו חפרו מנהרות תחת עזה, וגם אנחנו, תחת עזרת ה', נחפור מנהרות! בעקביות, בנחישות, בהתמדה ובחריצות, מנהרות מנהרות של תפילות - היישר לבורא עולם.

בנוסף על כך, תפילות הגברים, כך כותב האדמור מביילא, נוסעות היישר לחברון, ואבותינו ואימותינו מעלים אותם באהבה לאלוקים. תפילות נשים ואימהות - חופרות מנהרות ומגיעות היישר לבית לחם, ושם... אוספת אותם באהבה אימא רחל, הנמצאת עם חיילינו הקדושים בחזית – והיא מעלה אותם ברחמים גדולים ובאהבה ענקית, היישר לבורא עולמים.

מכאן, שכל שעלינו לעשות הוא להתחזק. באחדות, בצניעות, באמונה... ולדבר עם ה'. לזכור, שככל שהזמן נמוך יותר וקשה יותר – כך הוא בבחינה של העדר, של אין ו"מאין יבוא עזרי...".

הרבנית חגית שירה

גם התקופה שבה אנחנו נמצאים, היא תקופה של מעלה רוחנית. כ"ב הימים מיז' תמוז ועד ט' באב, הם כנגד כ"ב הימים מראש השנה ועד שמחת תורה. מדובר באותה פנימיות של קדושה ומחילה, של תשובה, רחמים ואהבה של חודש תשרי - רק שבזמן שלנו, זה ניסתר ויש פה עבודה של לגלות את זה. במציאות, זה זמן יותר קדוש!!!

ולמה? כי בחודש תשרי זה מובן מאליו. זה מוגש לנו על מגש של סימנים של ראש השנה, עשרת ימי תשובה, נעילה וסוכה... וכאן – כלום , רק ימים צרים צרים צרים שפותחים בצום ובמועקה בלב ואויבינו ממש מקיימים – "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", כאילו הם יודעים תנ"ך. אז מה בכל זאת הסוד? הסוד הוא, לשנות את המבט "כל רודפ - יה השיגו - יה בין המצרים". מי שמבקש קרבת ה' ורודף את ה' יכול בקלות להשיג אותו – עכשיו.

יום הכ"ב – תשעה באב, הוא כנגד יום הכ"ב – שמחת תורה . "דרשו ה' בהימצאו" , "בהימצאו" אותיות – צום – אב – יה, בתוך ההסתר - אור האלוקים מסתתר. תפילה היא עתירה, ועתירה היא חתירה, וכמו שחתר יצחק אבינו בתפילה, והקב"ה חתר כנגדו - כך כל תפילה היא מנהרה. והמנהרות של כולנו, ביחד עם האלוקים, יבנו לנו עיר שלימה, הלא היא ירושלים שתבנה במהרה בימינו אמן. הסוד הוא, לא להתייאש. להמשיך להחזיק חזק ולבקש, ולדעת שה' אוהב כל אחד ואחד מאיתנו כמו בן יחיד, שומע אותנו בכל רגע, ואוסף כל דמעה שלנו, וסוף הישועה לבוא. בקרוב מאוד. יהי רצון שנשמע ונתבשר מעתה והלאה רק בשורות טובות...

הכותבת היא הרבנית חגית שירה, המקיימת הרצאות והפרשת חלה לנשים. ניתן להזמין אותה דרך ארגון "הידברות" ללא תשלום!