לָמָּה צָרִיךְ לִלְחֹץ עַל מֶתֶג כְּדֵי לְהַפְעִיל מַכְשִׁירִים חַשְׁמַלִּיִּים?

מַעְגָּל חַשְׁמַלִּי הוּא הַבָּסִיס הָעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל כָּל מַכְשִׁיר חַשְׁמַלִּי. בְּכָל מַעְגָּל חַשְׁמַלִּי יֵשׁ: מְקוֹר חַשְׁמַל (לְמָשָׁל, סוֹלְלָה אוֹ תַּחֲנַת כּוֹחַ הַמְּיַצֶּרֶת חַשְׁמַל), חוּטִים הַמּוֹלִיכִים אֶת הַזֶּרֶם הַחַשְׁמַלִּי, וּמַכְשִׁיר חַשְׁמַלִּי (לְמָשָׁל נוּרָה, פַּעֲמוֹן, קוּמְקוּם חַשְׁמַלִּי וְכַדּוֹמֶה).

מְקוֹר הַחַשְׁמַל מְסַפֵּק אֶת הַחַשְׁמַל לַמַּעְגָּל, וְהַחוּטִים מוֹלִיכִים אֶת הַחַשְׁמַל אֶל הַמַּכְשִׁיר הַחַשְׁמַלִּי הַזָּקוּק לוֹ. כְּדֵי שֶׁהַזֶּרֶם חַשְׁמַלִּי אָכֵן יַעֲבֹר בַּמַּעְגָּל, חַיַּב הַמַּעְגָּל לִהְיוֹת סָגוּר – שֶׁכָּל חֲלָקָיו יִהְיוּ מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה.

לָכֵן, כְּדֵי לְהַפְעִיל מַכְשִׁיר חַשְׁמַל אָנוּ לוֹחֲצִים עַל מֶתֶג. הַמֶּתֶג מְחַבֵּר מִן הַמַּעְגָּל פִּסָּה קְטַנָּה הַמַּשְׁלִימָה אוֹתוֹ. כַּאֲשֶׁר הַמַּעְגָּל הַחַשְׁמַלִּי מֻשְׁלָם, יָכוֹל הַחַשְׁמַל לִזְרֹם בַּמַּעְגָּל וּלְהַפְעִיל אֶת הַמַּכְשִׁיר. כַּאֲשֶׁר אָנוּ לוֹחֲצִים עַל הַמֶּתֶג פַּעַם נוֹסֶפֶת כְּדֵי לְנַתֵּק אֶת הַמַּכְשִׁיר מִזֶּרֶם הַחַשְׁמַל, אָנוּ מְזִיזִים אֶת אוֹתָהּ פִּסָּה שֶׁחִבַּרְנוּ לְמַעְגָּל קֹדֶם לָכֵן. כַּאֲשֶׁר הַמַּעְגָּל אֵינוֹ שָׁלֵם מַפְסִיק הַחַשְׁמַל לִזְרֹם בְּתוֹכוֹ, וְהַמּוּצָר הַחַשְׁמַלִּי שֶׁלָּנוּ מַפְסִיק לַעֲבֹד.