מוחמד דף: פרופיל הרשע

בעת כתיבת שורות אלו, צה"ל כבר מתחיל להתבוסס בבוץ הקרקעי של עזה, ואם לדייק, יש לומר בבוץ "התת-קרקעי" של עזה. מדינת ישראל נכנסה למלחמת אין ברירה, לאחר שנגררה באופן מכוון בהתגרות מתריסה ומכעיסה של ארגון החמאס, מאחר שזה הפר שתי הפסקות אש - אחת בתיווך מצרי והשנייה בבקשת האו"ם.

כניסתה של ישראל למרחב הקרקעי הארור ביותר במזרח התיכון, קרי: רצועת עזה וגבולותיה, התמקדה ומתמקדת בראש ובראשונה במנהרות האין סופיות שחפר ובנה החמאס בפאתי עזה ודרום מדינת ישראל. על פי גורמים בכירים בצה"ל, החמאס תכנן לבצע מגה-פיגוע באמצעות המנהרות שחודרות מבטן עזה ליישובים ישראליים בעוטף הרצועה.

עם חדירתם של 13 המחבלים מבטן האדמה בסמוך ליישוב סופה ביום חמישי שעבר, מהר מאוד הבינו בצמרת הביטחון הישראלי, כי עם חפרפרת שכזו לא ניתן להשלים ולהמשיך לסדר היום. כלומר, גם לקבינט ולראש הממשלה נפל האסימון, שלא משנה כמה יעדי טרור הצליחה ישראל לכתוש באמצעות חיל האוויר, את מכת המנהרות אי אפשר לחסל מהאוויר וכניסה קרקעית היא מעתה הכרח בלתי מעורער.

לפיכך, יותר מאשר כונה המבצע "צוק איתן", חיש מהרה הוא הפך ל"מלחמת המנהרות". פחות מתמקדים בחיסולם של שלוחות הטרור וראשיהם, יותר מתבייתים ומכוונים בראש ובראשונה לחיסול מנהרות המוות הנוראיות הללו. צה"ל מתהדר אמנם בטכנולוגיות צבאיות שמככבות בראש רשימות צבאות העולם המתקדמות, יש כמובן לישראל יכולות צבאיות מעוררות השתאות, אך עם זאת, לנגע המנהרות עוד לא נמצא הפתרון הגאוני כדוגמת כיפת ברזל, למשל, המגנה מפני טילים שנורים מעזה.

בממשלה כמו בצה"ל יודעים גם כי המנהרות טומנות אתגרים מסוכנים והרי אסון, אך אם רוצים למנוע אסונות גדולים יותר, חייבים קודם כל למצוא את אותן מחילות ולהרוס אותן על תשתיותיהן, בטרם יגיחו מלאכי החבלה וגדודי המוות ליישובים וערים בתוך שטח ישראל.

במהלך השנים, מאז מבצע "עופרת יצוקה", ארגון החמאס לא רק שחימש את עצמו באופן ששילש והכפיל את הנשק הקטלני שברשותו, אלא אף ובעיקר עשה הרבה שיעורי בית והפיק לקחים ממערכות קודמות שלו מול מדינת ישראל. הוא שינה טקטיקות, למד אסטרטגיות חדשות וניהל שיטות ותכסיסים מיומנים כיצד להתנהל במאבק מזוין הבא. את כל זה הוא עשה בעוד הוא נהנה במשך שנה שלמה מגן עדן של העברת נשק ומערכות לחימה במנהרות שפיתח במעבר רפיח, בנה וטיפח אותן באופן חופשי מתחת לאפם של הישראלים ובאישור מסווה ופתוח לחלוטין של נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי, מי שהיה מאנשי האחים המוסלמים והעניק יד חופשית לחמאס בצורה מעוררת תדהמה. בעוד מצרים של מורסי סגרה כביכול על מנהרה אחת בקו מצרים-עזה ביד אחת, ביד השנייה היא פתחה לפניהם מנהרה מקבילה אחרת, עד שהגיע הגנרל א-סיסי ולקח את המושכות.

אמנם, מצרים של היום בראשותו של סיסי מנהלת מלחמת חורמה בחמאס, חסמה ונעלה בפני החמאס כל אפשרות כניסה או יציאה, ואף באופן פומבי ויוצא דופן הכשירה והעניקה גיבוי מלא לפעולה הקרקעית של ישראל במבצע הנוכחי ברצועה, אך זה כבר היה ככל הנראה מאוחר מדי.

שנה של שובע בעזרתו של מורסי, הספיקה כדי לחמש את החמאס בצורה מבחילה והרת אסון עבור ישראל. רשת המנהרות התת-קרקעיות, מה שמכונה היום - "עזה התחתית", פרחה ושגשגה. מאות מנהרות מוות נבנו מתחת לפני השטח בכל רחבי הרצועה ממצרים ועד הנה, מתוככי עזה, מעבר רפיח ועד לעומק ישראל. כעת לא נותרו ברירות רבות אלא להסב את כל תשומת הלב לאותן מנהרות ארורות, שמיועדות חלילה לפגוע בבטן הרכה של ישראל, באזרחיה החפים מפשע וביציבותה של ממשלת ישראל.

עם זאת, וחרף הסכנות הקשות הטמונות בכניסה הקרקעית ובייחוד בחיפוש אחר מנהרות התופת, על אף האבדות הכבדות שכבר ספגנו בימים הראשונים של הכניסה הרגלית, בצה"ל פועלים במקביל גם באיתור מבוקשים, מעצרם של מחבלים וחיסולם.

בל נשכח, שמבצע "צוק איתן", החל והתרחב בעיקר בשל מאות הרקטות והטילים שנורו לכל רחבי ישראל, מהדרום ועד המרכז, ולמרות הכתישה של הצבא הישראלי בעזה מזה למעלה משבועיים, מהאוויר, בים וביבשה, מדינת ישראל עדיין נאלצת להתמודד יום אחר יום עם שיגורים ויירוטים של מאות טילים שארגון החמאס משגר לעבר ישראל ומטיל את חיתתו על מיליוני אזרחים ישראליים.

מי שעומד מאחורי שליחתם של מיליוני אזרחי ישראל למקלטים וממ"דים בשבועיים האחרונים ובדרום עוד הרבה קודם, ומנהל בחירוף את המערכה העיקשת של החמאס נגד ישראל, הוא המבוקש מספר 1 של ישראל -  מוחמד דיאב איברהים אל-מצרי דף, או בשמו המקוצר, מוחמד דף.

מבין כל מבוקשי הזרוע הצבאית של ארגון החמאס לדורותיהם, מוחמד דף הוא היחיד שנתפש במערכת הביטחון הישראלית כחמקמק, מתוחכם והמסוכן ביותר. יש מי שכבר כינה אותו האיש עם שמונה הנשמות: הוא שרד ארבעה ניסיונות חיסול ונחשב לבכיר המבוקשים כבר קרוב לשני עשורים.

מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של החמאס, הוא ככל הנראה גם האיש שמנהל ממש בימים אלו את הלחימה האכזרית מתוך אחד מבורות הפיקוד של החמאס ברצועת עזה. סביר להניח שהוא גם האיש שעמד ופיקד על הסרבנות הנחרצת של הארגון מול הפסקת האש בתיווכם של המצרים. הוא כמובן האיש שבגללו נכנס צה"ל לעזה בכל העוצמה. רק אחרי שנעשה היכרות עם הפרופיל הרצחני של המגה טרוריסט, הפיגועים הזוועתיים שמאחוריהם עמד והמשך פיקודו בראשות הזרוע הצבאית של החמאס בעוד הוא כבר נכה בחלקים מגופו, נלמד כמה מתמיה צלו של רמטכ"ל החמאס.

מוחמד דף

בשביל האסלאם הקיצוני

מוחמד דף נולד בשנת 1965 למשפחת פליטים פלסטיניים, במחנה הפליטים ח'אן יונס שברצועת עזה. מוצא משפחתו מהכפר כוכבא, ששכן עד 1948 באזור אשקלון. הוא התחנך מצעירותו על ברכי החינוך האסלאמי הקיצוני, וכבר בהיותו נער הצטרף לתנועת האחים המוסלמים האסלאמית הסונית הקיצונית. במהלך לימודיו באוניברסיטה האסלאמית בעזה, היה פעיל ב-"גוש האסלאמי" והיה נציג רשימת הגוש במועצת הסטודנטים של האוניברסיטה‏.

את פעילותו הצבאית החל בימי האינתיפאדה הראשונה, כשהצטרף לשורות המנגנון הצבאי של ארגון החמאס. בשנת 1991 הצטרף מוחמד דף לשורות גדודי עז א-דין אל-קסאם. הוא החל את דרכו כתלמידו של המהנדס הפלסטיני יחיא עיאש, שעמד בראש "הזרוע הצבאית" של חמאס, עד לחיסולו בשנת 1996. בעקבות חיסולו של עימאד עקל, המפקד הארצי של גדודי עז א-דין אל-קסאם והזרוע הצבאית של החמאס בנובמבר 1993, מונה דף למפקד הזרוע הצבאית של הארגון ברצועת עזה‏.

דף ארגן פעולות טרור רבות בתפקיד זה, תוך כדי שהוא מתאם פעולות יחד עם המהדס עיאש, מפקד הזרוע הצבאית בגדה המערבית.

דף היה היזם והמוח מאחורי פעולות טרור האכזריים והרצחניים ביותר, שנועדו לנקום את מותו של יחיא עיאש, בהם שני הפיגועים בקו 18 בירושלים. בשנת 1994 היה אחראי להפעלת החוליות שחטפו ורצחו את החיילים נחשון וקסמן, אריה פרנקנטל ושחר סימני. לאחר חיסולו של עיאש, המשיך דף את התיאום עם האחים עאדל ועמאוד עוודאללה שהנהיגו עתה את קווי הפעולה של ארגון הטרור ביהודה ושומרון.

כאמור, דף בחר לנקום את מותו של עיאש בשורת פיגועי טרור רצחניים שהתרחשו בתוך תחומי הקו הירוק בחודשים פברואר-מרץ, 1996. בין הפעולות שיזם: שיגור שני מחבלים מתאבדים לפיגועים בקו 18 בירושלים בשתי הזדמנויות שונות; הראשונה ב-25 בפברואר 1996, פיגוע שבו נהרגו 27 בני אדם ונפצעו כ-35, והשנייה ב-3 במרץ 1996, שבוע לאחר הפיגוע הראשון, שבו נרצחו 18 ונפצעו כ-40, וכן היה אחראי לתכנון פיגוע נוסף בטרמפיאדה באשקלון.

לאחר גל פיגועי הנקמה של אביב 1996, שבמהלכו נרצחו 58 ישראלים בתוך שבוע, ירד מוחמד דף למחתרת, והשמועה הרווחת הייתה כי הוא ברח למצרים‏. אולם כעבור שנתיים בלבד שב לפעילות נוכח מצבה הקשה של תשתית החמאס ביהודה ושומרון: מוחי א-דין א-שריף נהרג במהלך "תאונת עבודה" ברמאללה במרץ 1998, ואילו האחים עוודאללה חוסלו ליד חברון באוגוסט של אותה שנה. אבדות אלה, יחד עם מעצרם של עשרות פעילים וחשיפת מעבדות לייצור חומרי חבלה ומטענים, פגעו קשות ביכולתו של הארגון "לייצר פיגועים" משטחי יהודה ושומרון. בעקבות זאת, אנשי "המחלקה המדינית" של חמאס, שחלק מהם נמצאים כיום בסוריה, הורו לדף ולאנשיו בעזה לשוב ולתכנן פיגועים. כך, היה זה דף שגם עמד מאחורי פעולותיה של "חוליית טייבה", שמטרתה הייתה ביצוע פיגועי התאבדות בטרמפיאדות במרכז הארץ, שבחסדי שמים כשלה בפעולותיה.

מחודש מאי 2000 עד לראשית שנת 2001, היה מוחמד דף עצור בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. בינתיים, חיסולם של האחים עוודאללה יצר ריק מנהיגותי בקרב פעילי הזרוע הצבאית ביהודה ושומרון. מחמוד אבו הנוד הוא שתפס בסופו של דבר את הפיקוד עליהם וכיוון את פעולתם באינתיפאדה השנייה, עד לחיסולו בידי צה"ל בנובמבר 2001. משמעות מותו של אבו הנוד הייתה קידומו של מוחמד דף באופן שהרחיב את השפעתו גם לפעילי החמאס ביהודה ושומרון.

עוד בפרוץ האינתיפאדה מונה סלאח שחאדה למפקד הזרוע הצבאית של חמאס, ודף מונה לסגנו‏. מתחילת שנת 2002 עסק דף בבניית מנגנון פיגועים עצמאי של עז א-דין אל-קסאם. הוא נחשב כאחראי לכמה מפיגועי הירי ו"ההקרבה" הגדולים שאירעו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה. אף ידוע, כי השתתף באורח פעיל בפרויקט ייצור רקטות הקסאם, עם סגנו עדנאן אל-ע'ול שחוסל באוקטובר 2004, ונחשב ל"מדען הראשי" של החמאס. לאחר חיסולו של סלאח שחאדה ביולי 2002 קיבל דף לידיו את ההנהגה של גדודי עז א-דין אל-קסאם‏.

השד בעל שמונה הנשמות

ישראל ניסתה לחסל את מוחמד דף פעמים אחדות, אך ללא הצלחה. ניסיון החיסול הראשון היה באוגוסט 2001, כשישראל ניסתה לחסל את דף וסגנו עדנאן אל-ע'ול, אולם השניים הצליחו לחמוק וניצלו‏. ב-26 בספטמבר 2002, ירה מסוק אפאצ'י של צה"ל שני טילים מדגם "הלפייר" לעבר מכוניתו של דף, שהיה בדרכו חזרה מביקור אבלים בשכונת שיח' רדואן בעזה. לאחר שעות מספר שבהן הגיעו למערכת הביטחון ידיעות סותרות בנוגע לגורלו, התברר כי דף לא נהרג אלא נפצע קשה. דף איבד אז את עינו ונותר בעל מום ביד.

כשלושים פלסטינים שהיו בסביבתו בעת ניסיון החיסול, נפגעו מעוצמת הפיצוץ, כולל שניים משומריו של דף‏. בזרוע הצבאית של חמאס חששו שישראל תנסה לפגוע בדף פעם נוספת ולכן לא העבירו אותו לבית חולים בעזה אלא למקום מסתור, ומי שהוזעק לטפל בו שם היה בכיר חמאס אז, רופא ילדים בהכשרתו, ד"ר עבד אל-עזיז רנתיסי, שחוסל מאוחר יותר בשנת 2004.

לאחר מכן עבר דף שיקום אורטופדי על ידי רופאים ערבים שהוברחו דרך מצרים לרצועה, אם כי פציעתו גרמה לו לקשיים בדיבור ובתנועות הגפיים‏. למרות הפציעה ותהליך השיקום, שב מוחמד דף לפעילות בראשית 2003.

חודשים ספורים אחרי ששב בהדרגה לפעילות, התקיימה פגישה חשאית של הנהגת חמאס בביתו של מרואן אבו ראס בעיר עזה. בפגישה נכחו בין היתר מוחמד דף בעצמו, איסמעיל הנייה ואחמד יאסין. בעקבות מידע שהגיע לישראל, יצא מטוס קרב של חיל האוויר לרצועת עזה וירה טיל לעבר הבית, אך הטיל פגע בקומה הלא נכונה של המבנה וכל בכירי ההנהגה ובהם דף ניצלו.

דף התייחס לניסיונות ההתנקשות בו בנאום טלפוני שנשא בכנס לציון 15 שנים להיווסדה של החמאס, שם נשמע אומר: "אללה רצה להרגיז את היהודים והוא הציל אותי. על כל פנים, אני מאמין שרק מה שאללה רוצה - זה מה שיקרה". בנאומו המתריס הוסיף ואמר: "אני מבטיח שנמשיך עד לניצחון או עד למוות כשאהידים, אנו נמשיך בדרך של יחיא עיאש ושל סלאח שחאדה וכפי שלמדנו מהשייח' יאסין".

למרות ניסיונותיה של ישראל לחסלו, קשה היום לקבל את המציאות ולהאמין שבפברואר 2005 נקשר שמו של מוחמד דף כמועמד ל"חנינה" - לא פחות ולא יותר - מצדה של ישראל, במסגרת מחוות כלפי נשיאה החדש של הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. עם זאת, גורמים ישראליים הודיעו בשעתו, כי חנינת דף "אינה על הפרק" כלשונם, בטענה כי פשעיו חמורים מדי.

ניסיון נוסף לחסל את דף אירע ב-2006: באישון לילה ב-12 ביולי, שעות ספורות לפני חטיפתם של שני חיילי צה"ל אלדד רגב ואהוד גולדווסר בידי חיזבאללה בלבנון, התכנסו ראשי הזרוע הצבאית של החמאס בבית ברצועה. הכינוס נערך בקומה התחתונה של הבית, בהנחה כי זוהי הקומה הבטוחה ביותר במקרה של תקיפה מהאוויר. אחרי שהתקבל במערכת הביטחון מידע מודיעיני על קיומה של הפגישה, נשלח שוב מטוס קרב והטיל פצצה כבדה על הבית שבו נאספו ראשי החמאס. עשרה אנשים ששהו בבית נהרגו בתקיפה, אך ראשי הזרוע הצבאית ניצלו. אלא שהפעם דף עצמו, שנפצע פעם נוספת, נפצע קשה: בעקבות אותה התקפה, נכרתו ידיו ורגליו, וככל הידוע דף מרותק מאז לכיסא גלגלים.

ראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר, התבטא, כי בזמן עזיבתו את תפקיד ראש השב"כ, מוחמד דף איננו מתפקד עוד והוא נכה ומשותק חלקית. בעקבות הפציעה הועבר דף לטיפול רפואי במצרים וחזר לרצועה לאחר שלושה חודשים. בהיעדרו נטל אחמד ג'עברי את הפיקוד על הזרוע הצבאית של החמאס, אם כי התואר הרשמי עדיין נשמר לדף.

נפצע, פגוע או חי ובועט?

במשך שנים רבות, לא נראה ולא נשמע מוחמד דף בציבור. לראשונה, לאחר שנים שבהן הקפיד דף למדר את עצמו ציבורית, פרסמה הזרוע הצבאית של חמאס קלטת שמע שבה נשמע דף ממריץ את הפעילים ומחדיר בהם מוטיבציה. זה היה במהלך המבצע הישראלי האחרון בעזה, מבצע "עמוד ענן", אחרי שסגנו ומי שהיה בראש הזרוע הצבאית, אחמד ג'עברי, חוסל בפתיחת המבצע.

בהקלטה שהועלתה נראה מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, פונה לאנשי עז א-דין אל-קסאם ואומר: "אתם צריכים להכין את עצמכם. בטחו באללה וביכולת שלכם לנצח. ישראל שגתה בהערכת יכולות חמאס. אנחנו נמצאים בכוננות מתמדת. הדרך תוביל אותנו לגן עדן".

דף, שכאמור נפצע קשה בניסיון לחסלו ב-2006, ובקושי מתפקד, הוסיף, כי פעילי ההתנגדות נמצאים בשטח ומכים באויב, וכי התגובה של הפלגים הפלסטיניים במהלך התוקפנות האחרונה היא תוצאה של עבודה של שנים רבות.

מיד לאחר הודעתו של מי שרשמית היה מפקדו של אחמד ג'עברי - רמטכ"ל חמאס בפועל, שודר סרטון בעברית ובערבית שהזהיר את ישראל מפני הצפוי לה אם תחליט להיכנס לתמרון קרקעי ברצועת עזה.

באותה הקלטה מפורסמת, בעיצומו של מבצע "עמוד ענן", נשמע דף מהלך אימים על ישראל, כי המערכה שמתנהלת היא נקודת ההתחלה לשחרור פלסטין. "ישראל עשתה טעות טיפשית בכך שהיא חיסלה את אחמד ג'עברי", אמר. "באמצעות התגובה הפלסטינית, שאותה ביצעו הלוחמים, הצלחנו לשבור את חוקי ההתנגדות. אין מנוס מכך שהאויב ישלם מחיר יקר בשל תוקפנותו. התמרון הקרקעי שישראל מאיימת בו יהיה התקווה הגדולה לשחרור האסירים שלנו". בכיר החמאס קרא לתושבי עזה להחזיק מעמד ולהיות סבלניים.

כאמור, אגדות וסיפורים שונים נקשרו סביב מצבו הבריאותי של מוחמד דף, כאשר חלק מהם אף טענו כי הוא נפגע במוחו. אך ככל שידוע במערכת המודיעינית של ישראל, בשנים האחרונות ריכז דף את יכולות הפיקוד והשליטה שלו על הזרוע הצבאית של חמאס בחזרה אליו, והוא מנהל את הארגון בנחישות וביתר שאת חרף נכותו. הדבר התמוה ביותר הוא שעל אף תפקודו הפיזי הלקוי, הוא מצליח לחמוק מידו הארוכה של המוסד הישראלי. במודיעין הישראלי יש שמכנים את דף "פאזל אנושי", כינוי שזכה לו לאור הפציעות הרבות שספג במהלך ניסיונות ההתנקשות של ישראל. בשבוע שעבר הפציץ צה"ל את ביתו של דף, וככל הידוע ישנם שני הרוגים כתוצאה מכך, אבל דף עצמו נותר בחיים.

לאורך שנים העריכו בישראל כי דף איבד את הרלוונטיות שלו, האמינו שתפקיד מפקד הארגון נשמר לו רק באופן רשמי, אולם כאמור, במבצע "עמוד ענן" אחרי חיסולו של אחמד ג'עברי, פרסם דף קלטת אודיו אחרי שנים של שתיקה והוכיח שהוא חי, נושם ואף בועט.

אם ללכת אחרי הפתגם שאומר כי לחתול יש שמונה נשמות, קרוב לוודאי שלמוחמד דף יש דמיון בלתי מבוטל לאותו בעל חיים, שכן מדובר למעשה בשיאן המבוקשים של החמאס לדורותיו, כאשר כל חבריו לדרך כבר איבדו את חייהם והוא עדיין כאן, נושף בעורפה של ישראל.

רשימת הפיגועים של מוחמד דף

רמטכ"ל החמאס מוחמד דף, הוא זה שאחראי ישירות לשורת פיגועי טרור הקשים ביותר שידעה ישראל, ביניהם חטיפתו ורציחתו של החייל שחר סימני, ב-20 לאפריל 1994. גופתו של החייל שנרצח בדקירות סכין, נמצאה בסמוך לבית חנינא.

ב-7 ביולי 1994, חטפה חוליית חמאס את החייל אריה פרנקנטל, רצחה אותו בדם קר והשליכה את גופתו מצפון לירושלים.

בתשיעי לאוקטובר באותה השנה, נחטף החייל נחשון וקסמן באזור לוד. הוחזק בשבי החמאס במשך ששה ימים, ונרצח על ידם בעת שישראל ניסתה לחלצו.

בין היתר, היה דף אחראי לשני הפיגועים באוטובוס קו 18, בהבדל של שבוע. בשני הפיגועים שהתרחשו בין ה-25 לפברואר והשלישי במרץ 1996, נהרגו כ-45 בני אדם ונפצעו עשרות.

בשני לאוקטובר 2001, חדרו מחבלים ליישוב בצפון הרצועה, ירו והשליכו רימונים, פצעו 15 והרגו שניים.

שנה לאחר מכן, בשביעי למרץ 2002, נהרגו חמישה צעירים, תלמידי המכינה הצבאית ועוד כ-15 נפצעו, לאחר שמחבל חדר להתנחלות עצמונה וטבח בהם.