"הֶחְלַטְתִּי שֶׁלְּמַעַן הַשַּׁבָּת אֲנִי נִלְחָם"

"הַכֹּל הִתְחִיל כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁמַרְתִּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת", אומר קוֹבִּי בֶּרְמֶר. "הַיּוֹם, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲנִי מְקַיֵּם אוֹתָן אַחַת לְאַחַת וְלוֹמֵד שִׁעוּרֵי תּוֹרָה. יֵשׁ לִי חֲנוּת מַכֹּלֶת קְטַנָּה בִּרְחוֹב שֵׁיינְקִין בְּתֵל אָבִיב. בִּתְחִלָּה רָצִיתִי לִסְגֹּר אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת, בְּלִי כָּל סִבָּה. סְתָם כְּדֵי לָנוּחַ לְפָחוֹת יוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ וּכְדֵי לִהְיוֹת יַחַד עִם הַמִּשְׁפָּחָה.  אֲנִי מַכִּיר אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ הֵם לֹא שׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֶת הַשַּׁבָּת הֵם כֵּן שׁוֹמְרִים, כִּי שַׁבָּת זוֹ מִצְוָה חֲשׁוּבָה כָּל כָּךְ. יוֹם אֶחָד, זֶה קָרָה בְּיוֹם חֹל, הִגִּיעַ אֵלַי פַּקָּח מֵהָעִירִיָּה לַחֲנוּת וְרָשַׁם לִי דּוּ"חַ עַל הַשָּׁעוֹת בָּהֶן חֲנוּתִי פְּתוּחָה מֵעֵבֶר לַמֻּתָּר, כְּלוֹמַר: בִּשְׁעוֹת הַמְּנוּחָה. אֲנִי לֹא זוֹכֵר לָמָּה, אֲבָל הָיָה אֵיזֶה יוֹם שֶׁפָּרְקוּ אֶצְלִי סְחוֹרָה בַּחֲנוּת בֵּין  שְׁתַּיִם לְאַרְבַּע וּשְׁכֵנִים הִתְקַשְּׁרוּ לְהִתְלוֹנֵן עַל הָרַעַשׁ וְאָז הִגִּיעַ פַּקָּח מֵהָעִירִיָּה לָתֵת לִי קְנָס. הִתְקוֹמַמְתִּי בְּאָזְנֵי הַפַּקָּח וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁמַּמָּשׁ לְיַד הַחֲנוּת שֶׁלִּי יֵשׁ רֶשֶׁת גְּדוֹלָה שֶׁפּוֹעֶלֶת בְּשַׁבָּתוֹת וּבְחַגִּים וְלָמָּה הִיא לֹא מְקַבֶּלֶת קְנָס? הֲרֵי יֵשׁ חֹק בָּרוּר מֵהָעִירִיָּה שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּיוֹם חֹל שְׁעוֹת מְנוּחָה, כָּכָה יֵשׁ גַּם יוֹם מְנוּחָה וְהוּא שַׁבָּת. אָז לָמָּה הוּא בָּא אֵלַי וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת בֵּין שְׁתַּיִם לְאַרְבַּע? שֶׁיֵּלֵךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַחֲנוּת הַגְּדוֹלָה לִסְגֹּר בְּשַׁבָּת.

וּמָה עָנָה הַפַּקָּח עַל טַעֲנָה כָּזוֹ?

הַפַּקָּח עָנָה לִי בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ שֶׁרֹאשׁ הָעִיר מְעֻנְיָן לְעוֹדֵד פְּתִיחַת חֲנֻיּוֹת בְּשַׁבָּת כִּי הוּא רוֹצֶה שֶׁתֵּל אָבִיב תִּהְיֶה עִיר חִלּוֹנִית לְגַמְרֵי. פִּתְאֹם קָלַטְתִּי אֵיזֶה חִלּוּל שַׁבָּת נֶעֱרַךְ לִי כָּאן מִתַּחַת לָאַף וְאַף אֶחָד לֹא מוֹחֶה נֶגְדּוֹ. הַשַּׁבָּת הָיְתָה יְקָרָה לִי מְאֹד. אָז הֶחְלַטְתִּי לָצֵאת לְמַאֲבָק. שֶׁהָעִירִיָּה בְּתֵל אָבִיב בְּבַקָּשָׁה תְּחַיֵּב אֶת כָּל בָּתֵּי הָעֵסֶק לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת שֶׁלָּהֶם בְּשַׁבָּת וְתַפְסִיק לְחַפֵּשׂ סִבּוֹת אֵיךְ לָתֵת לְבַעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת הַקְּטַנּוֹת קְנָס.

בְּבַת אַחַת קָלַטְתִּי אֶת הָאוֹר שֶׁיֵּשׁ בְּשַׁבָּת. אֶת הַיּוֹם הַיָּקָר הַזֶּה. אֶת הַטּוֹב הָרַב שֶׁצָּפוּן בּוֹ, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁלְּמַעַן הַשַּׁבָּת אֲנִי נִלְחָם. וְזֶה לֹא הָיָה פָּשׁוּט. כִּי לְהִלָּחֵם נֶגֶד עִירִיָּה צָרִיךְ הַרְבֵּה אֹמֶץ וְכֹחַ וְגַם זְמַן. אֲבָל הַשַּׁבָּת קָרְאָה לִי לִתְבֹּעַ אֶת עֶלְבּוֹנָה.

הַאִם הָאֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיבְךָ שִׁתְּפוּ פְּעֻלָּה?

הָיָה קָשֶׁה מְאֹד. כְּשֶׁהַתּוֹשָׁבִים הַחִלּוֹנִיִּים בָּרְחוֹב שָׁמְעוּ שֶׁאֲנִי נֶאֱבָק לְמַעַן הַשַּׁבָּת הֵם הִפְסִיקוּ לִקְנוֹת אֶצְלִי וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי בְּזַעַם לָמָּה אֲנִי מְנַסֶּה לְהַכְרִיחַ אוֹתָם לִשְׁמֹר שַׁבָּת. בְּאֶחָד מִימוֹת הַחֹל הִגִּיעַ לַחֲנוּת שֶׁלִּי אָדָם חֲרֵדִי וְשָׁאַל אִם אֲנִי הָאָדָם שֶׁנִּלְחָם לְמַעַן הַשַּׁבָּת. עָנִיתִי שֶׁכֵּן וְאָז הוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם יֵשׁ לִי הֶפְסֵדִים מֵהַמִּלְחָמוֹת שֶׁלִּי לְמַעַן הַשַּׁבָּת, וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁכֵּן וַאֲפִלּוּ הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַדּוּחוֹת שֶׁל הָרְוָחִים שֶׁלִּי, שֶׁהוֹלְכִים וְיוֹרְדִים. הוּא כָּל כָּךְ הִתְרַגֵּשׁ וְטָעַן: הָרַב שֶׁלִּי רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתְךָ. הוּא לָקַח אוֹתִי לְרַב צַדִּיק בִּבְנֵי בְּרַק. הָרַב הִתְרַגֵּשׁ כָּל כָּךְ מִזֶּה שֶׁאֲנִי, שֶׁעוֹד לֹא הָיִיתִי בִּכְלָל שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, מוּכָן כָּכָה לְהַשְׁקִיעַ וּלְהִתְאַמֵּץ לְמַעַן הַשַּׁבָּת, אָז הוּא נָתַן לִי מִיָּד בְּרָכָה שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת רַק רְוָחִים בִּזְכוּת שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת. וְאַחַד הָרְוָחִים הֲכִי גְּדוֹלִים שֶׁלִּי זֶה שֶׁאֲנִי כַּיּוֹם יְהוּדִי יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁמַּקְפִּיד עַל קַלָּה כַּחֲמוּרָה.

הַאִם הָעִירִיָּה הִפְסִיקָה לָתֵת לְךָ קְנָסוֹת?

אֶת הָאֱמֶת? לֹא. רַק לָאַחֲרוֹנָה קִבַּלְתִּי קְנָס גָּדוֹל לְשַׁלֵּם בִּגְלַל הַמַּאֲבָק שֶׁלִּי. אֲבָל אָמַרְתִּי לַשּׁוֹפֵט בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט: (הוּא זֶה שֶׁגָּזַר עָלַי אֶת הַקְּנָס) "אַתָּה מְנַסֶּה לְהַעֲנִישׁ אֶת הַשַּׁבָּת? נִרְאֶה לְךָ שֶׁתַּצְלִיחַ? הַשַּׁבָּת חֲזָקָה יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵר. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַשַּׁבָּת תְּנַצַּח".

אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַמַּכֹּלֶת שֶׁלְּךָ?

נִסִּיתִי לְצַלֵּם אוֹתָהּ עֲבוּרְכֶם אֲבָל מִי שֶׁעָמַד שָׁם הִתְעַקֵּשׁ לְצַלֵּם גַּם אוֹתִי. אָז הִנֵּה, תִּסְתַּכְּלוּ.

הַאִם אַתָּה רוֹאֶה הִתְקַדְּמוּת בַּמַּאֲבָקִים שֶׁלְּךָ לְמַעַן שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת?

בְּוַדַּאי. הַמַּאֲבָק שֶׁלִּי עוֹרֵר רַעַשׁ גָּדוֹל וּבָלָגָן וְזֶה כְּבָר רֶוַח עָצוּם. בַּהַתְחָלָה הָעִירִיָּה חָשְׁבָה שֶׁאֲנִי סְתָם אֵיזֶה מַכֹּלֶתְנִיק שֶׁרוֹצֶה תְּשׂוּמֶת לֵב. אֲבָל פִּתְאֹם הִיא קָלְטָה שֶׁהָרַעַשׁ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה גּוֹרֵם לְעוֹד וְעוֹד חֲנֻיּוֹת לְהִסָּגֵר בְּשַׁבָּת. יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁרוֹצִים לִסְגֹּר בְּשַׁבָּת רַק לֹא מְעִזִּים וּפִתְאֹם הַמַּאֲבָק שֶׁלָּנוּ, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ כַּיּוֹם "מַאֲבַק הַמַּכּוֹלוֹת", גּוֹרֵם לָהֶם לָקוּם וְלָלֶכֶת הַבַּיְתָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וּלְהַפְסִיק לְחַלֵּל אוֹתוֹ. כַּיּוֹם יוֹדְעִים בָּעִירִיָּה שֶׁאֲנִי לֹא לְבַד. יֵשׁ אִתִּי עוֹד וְעוֹד בַּעֲלֵי מַכּוֹלוֹת וְכֻלָּנוּ יַחַד נִלָּחֵם לְמַעַן הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה הַזּוֹ. אֲנִי מַסְבִּיר לָהֶם, וּבְעֶצֶם לְכָל מִי שֶׁמּוּכָן לִשְׁמֹעַ, שֶׁשְּׁמִירַת הַשַּׁבָּת הִיא הַמִּצְוָה הֲכִי מֶרְכָּזִית בַּתּוֹרָה, וּבוֹרֵא הָעוֹלָם קָבַע כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לְהָעִיד עַל כָּךְ שֶׁהוּא מַכִּיר בְּבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁבָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן, עָלָיו לְהַצְהִיר זֹאת בְּאֶמְצָעוּת מִצְוַת שְׁמִירַת שַׁבָּת. לָכֵן שְׁמִירַת שַׁבָּת שְׁקוּלָה כִּשְׁמִירַת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. יֶשְׁנוֹ בַּעַל חֲנוּת גְּדוֹלָה מְאֹד שֶׁהָלַךְ לוֹ קָשֶׁה עִם הַפַּרְנָסָה, וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְהִצְטָרֵף לַמַּאֲבָק וְלִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת שֶׁלּוֹ בְּשַׁבָּת הוּא טָעַן בְּאָזְנַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית מִרְקַחַת, וּלְהֵפֶךְ, אִם יִהְיֶה פָּתוּחַ בְּשַׁבָּת יָבוֹאוּ אֵלָיו לִקְנוֹת. לֹא יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן הָיָה לִי אֹמֶץ, אֲבָל הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי יָכוֹל, הִבְטַחְתִּי לוֹ שֶׁכַּאֲשֶׁר יִסְגֹּר אֶת חֲנוּתוֹ בְּשַׁבָּת - הַשַּׁבָּת תְּשַׁלֵּם לוֹ עַל כָּךְ וְהוּא רַק יַרְוִיחַ מִזֶּה. לִפְנֵי זְמַן מָה הוּא פּוֹגֵשׁ אוֹתִי וְשׁוֹאֵל: קוֹבִּי, אֵיךְ יָדַעְתָּ כָּכָה לְבָרֵךְ אוֹתִי? מֵאָז שֶׁסָּגַרְתִּי אֶת הַחֲנוּת אֲנִי רוֹאֶה רַק בְּרָכָה בַּעֲמָלִי וְהַהַכְנָסוֹת גָּדְלוּ.

הַאִם יֵשׁ בַּקָּשָׁה מְסֻיֶּמֶת שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַעֲבִיר דֶּרכנוּ?

יֵשׁ. דָּבָר רִאשׁוֹן, תּוֹדוּ לַהַשֵּׁם עַל יוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיכֶם. זוֹ מַתָּנָה יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה שֶׁכְּדַאי לָכֶם לְנַצֵּל אוֹתָהּ מְאֹד. שֵׁנִית, תֵּדְעוּ שֶׁאַף פַּעַם אָסוּר לְהִכָּנַע אוֹ לְהִתְיָאֵשׁ. אִם מַרְגִּישִׁים שֶׁהוֹלְכִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹב – צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לַמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ.