לְמַעַן יְהוּדִי אֶחָד

עֲגָלָה רְתוּמָה לְסוּס הִטַּלְטְלָה בַּדְּרָכִים הַקָּשׁוֹת שֶׁבֵּין סְלוּצְק לְווֹלוֹזִ'ין. בָּעֲגָלָה יָשַׁב רַבִּי יוֹסֵף דֹּב סוֹלוֹבֵיצִ'יק, מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. בְּנוֹסָף לְגַדְלוּתוֹ הָעֲצוּמָה בַּתּוֹרָה, מְפֻרְסָם הָיָה רַבִּי יוֹסֵף דֹּב גַּם כְּמִי שֶׁאוֹהֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. כַּאֲשֶׁר הָיָה מְגַלֶּה שֶׁיְּהוּדִי צָרִיךְ עֶזְרָה, לֹא חָשַׁב אַף פַּעַם עַל עַצְמוֹ, וְלֹא חִשֵּׁב כַּמָּה עָגְמַת נֶפֶשׁ תִּהְיֶה לוֹ כְּתוֹצָאָה מִפְּעֻלָּתוֹ עֲבוּר הַזּוּלַת. כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו הָיוּ לְטוֹבַת הַיְּהוּדִי הַזָּקוּק לְעֶזְרָה.

רַבִּי יוֹסֵף דֹּב, שֶׁכִּהֵן כְּרַבָּהּ שֶׁל סְלוּצְק אֲשֶׁר בְּרוּסְיָה, הֻזְמַן לַאֲסֵפָה חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר שֶׁל רַבָּנִים גְּדוֹלֵי תּוֹרָה, שֶׁאֲמוּרָה הָיְתָה לְהִתְקַיֵּם בָּעֲיָרָה ווֹלוֹזִ'ין. מְאַרְגְּנֵי הָאֲסֵפָה בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לָשֵׂאת אֶת אַחַת הַהַרְצָאוֹת הַמֶּרְכָּזִיּוֹת בְּכֶנֶס הָרַבָּנִים הֶחָשׁוּב, וְרַבִּי יוֹסֵף דֹּב נֶעְתַּר לַבַּקָּשָׁה. הוּא שָׂכַר עֲגָלָה וְיָצָא לַדֶּרֶךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְווֹלוֹזִ'ין בְּיוֹם שְׁלִישִׁי. דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְקָשָׁה עָמְדָה לְפָנָיו, וְהוּא לֹא רָצָה לָצֵאת אֵלֶיהָ לְבַדּוֹ, לָכֵן צֵרֵף אֵלָיו אֶת ר' שִׁמְעוֹן, שַׁמָּשׁוֹ הַנֶּאֱמָן וְהַמָּסוּר, שֶׁהָיָה יְהוּדִי פִּקֵּחַ וְשֵׁרֵת אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה וּבְיִרְאַת כָּבוֹד. הַסְּתָו כְּבָר הֻרְגַּשׁ הֵיטֵב בָּאֲוִיר, הַיָּמִים הַקָּרִים שֶׁל רוּסְיָה הֵחֵלּוּ לְהַגִּיעַ, וְרַבִּי יוֹסֵף דֹּב וְשַׁמָּשׁוֹ לָקְחוּ עִמָּם לַדֶּרֶךְ כָּרִים וּכְסָתוֹת, וְכַמּוּבָן, צֵידָה שֶׁל דִּבְרֵי מַאֲכָל.

הָעֲגָלָה הִתְקַדְּמָה בְּדַרְכָּהּ, וּמִפַּעַם לְפַעַם חָנְתָה בְּמָקוֹם זֶה אוֹ אַחֵר כְּדֵי לָתֵת הֲפוּגָה וּמְנוּחָה קְצָרָה לַנּוֹסְעִים וְלָעֶגְלוֹן. בְּאֶחָד מִמְּקוֹמוֹת הַחֲנָיָה שֶׁלָּהֶם נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם גּוֹי, וּפָנָה אֲלֵיהֶם בִּדְבָרִים קָשִׁים: "אַתָּה", אָמַר לְרַבִּי יוֹסֵף דֹּב, "נִכָּר עָלֶיךָ שֶׁהִנְּךָ רַבִּין, אֲבָל הָרַבָּנִים שֶׁל הַיּוֹם - מָה הֵם עוֹשִׂים עֲבוּר בְּנֵי עַמָּם? הִנֵּה, בַּכְּפָר שֶׁבּוֹ אֲנִי גָּר, מֻטָּל יְהוּדִי חוֹלֶה, בּוֹדֵד וְגַלְמוּד. אִישׁ אֵינוֹ מְטַפֵּל בּוֹ, אִישׁ אֵינוֹ שָׂם אֵלָיו לֵב, וּמַצָּבוֹ רַע וָמַר!"

שָׁמַע רַבִּי יוֹסֵף דֹּב אֶת הַדְּבָרִים וְנֶחֱרַד כֻּלּוֹ. כָּכָה? כָּכָה שׁוֹכֵב לוֹ אָח יְהוּדִי בְּמַצָּב קָשֶׁה כָּל כָּךְ, וְאֵין דּוֹאֵג לוֹ?

"עָלֵינוּ לִנְסֹעַ מִיָּד אֶל הַכְּפָר וּלְטַפֵּל בַּיְּהוּדִי הַזֶּה", אָמַר לְר' שִׁמְעוֹן הַמְּשַׁמֵּשׁ.

אֲבָל ר' שִׁמְעוֹן, שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה, לֹא הֵבִין כֵּיצַד מַחְלִיט רַבִּי יוֹסֵף דֹּב לִסְטוֹת מִן הַדֶּרֶךְ פִּתְאֹם עַל סְמַךְ דְּבָרָיו שֶׁל גּוֹי. "וּמִי זֶה אָמַר שֶׁהַגּוֹי דוֹבֵר אֱמֶת? אוּלַי כָּל מַטְּרָתוֹ הָיְתָה לְהִתְקַלֵּס בָּרַבָּנִים הַיְּהוּדִים וְלִלְעֹג לָהֶם?" - טָעַן, "אֲנַחְנוּ נִסַּע לְאוֹתוֹ כְּפָר, נִסְבֹּל אֶת טִלְטוּלֵי הַדֶּרֶךְ הַקָּשִׁים, אֶת הַנְּסִיעָה הָאֲרֻכָּה, וּלְבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר נַגִּיעַ, יִתְבָּרֵר שֶׁכָּל סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה בַּיְּהוּדִי הַחוֹלֶה לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא".

אֲבָל רַבִּי יוֹסֵף דֹּב לֹא הִשְׁתַּכְנֵעַ. "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת", כָּךְ אָמַר, "הַכָּרַת פָּנָיו שֶׁל הַגּוֹי עָנְתָה בּוֹ שֶׁאֱמֶת בְּפִיו, וּכְפִי הַנִּרְאֶה אָכֵן שׁוֹכֵב אֵי שָׁם בַּכְּפָר יְהוּדִי אֻמְלָל וְעָזוּב, לְלֹא קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה וּלְלֹא עֶזְרָה".

"אָז מָה, נָקוּם וְנִסַּע אֶל הַכְּפָר? וּמָה יְהֵא עַל הָאֲסֵפָה הַחֲשׁוּבָה, עַל כָּל הָרַבָּנִים הַמְּחַכִּים לָרַב, וְעַל הַהַרְצָאָה שֶׁאָמוּר הָרַב לִמְסֹר שָׁם?" הִקְשָׁה ר' שִׁמְעוֹן בְּהִגָּיוֹן.

רַבִּי יוֹסֵף דֹּב הִקְשִׁיב לִדְבָרָיו, אֲבָל הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ: "לֹא יִתָּכֵן לְהַשְׁאִיר יְהוּדִי בְּמַצָּב כֹּה קָשֶׁה וְלִנְסֹעַ לַאֲסֵפָה, וַאֲפִלּוּ לֹא לַאֲסֵפָה זוֹ, שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת חֲשׁוּבָה וְנוֹגַעַת לִכְלַל יְהוּדֵי רוּסְיָה וְלִיטָא".

בְּלִי לְהִשְׁתַּהוֹת צֵרֵף רַבִּי יוֹסֵף דֹּב מַחְשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה וְהוֹרָה לָעֶגְלוֹן לִנְסֹעַ מִיָּד לְאוֹתוֹ כְּפָר. "הָאֲסֵפָה תִּתְקַיֵּם גַּם בִּלְעָדַי", חָתַם אֶת הָעִנְיָן, "וְאִלּוּ הַיְּהוּדִי הַזֶּה, אִם לֹא אָנוּ - מִי יִדְאַג לוֹ?"

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, מְצָאוּהוּ בְּבַיִת קַר וּמֻזְנָח, וְנִכָּר הָיָה עָלָיו שֶׁכְּבָר זְמַן רַב לֹא בָּאָה אֲרוּחָה חַמָּה לְפִיו, וּכְבָר שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים שֶׁלֹּא שָׁטְפוּ וְלֹא נִקּוּ אֶת בֵּיתוֹ. רַבִּי יוֹסֵף דֹּב מִהֵר אֶל הָעֲגָלָה, לָקַח כַּר וְכֶסֶת וְכִסָּה אֶת הַחוֹלֶה. הָלַךְ וְקָנָה עֵצִים לְהַסָּקָה, קָנָה מִצְרְכֵי מָזוֹן וְהֵכִין עֲבוּר הַחוֹלֶה אֹכֶל חַם, שָׁטַף וְנִקָּה אֶת הַבַּיִת. כָּל נִסְיוֹנוֹת הַשִּׁכְנוּעַ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן לַחֲזֹר אֶל הָעֲגָלָה וּלְהַמְשִׁיךְ לְווֹלוֹזִ'ין לֹא הוֹעִילוּ. שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת טִפֵּל הַגָּאוֹן בַּחוֹלֶה, עַד שֶׁמַּצָּבוֹ הוּטַב. רַק כַּאֲשֶׁר רָאָה רַבִּי יוֹסֵף דֹּב שֶׁהַיְּהוּדִי כְּבָר מְסֻגָּל לְשָׁרֵת אֶת עַצְמוֹ וּלְהִסְתַּדֵּר לְבַד, נִפְרַד מִמֶּנּוּ בְּחֹם וּבִבְרָכוֹת, וּפָנָה לְדַרְכּוֹ.