המשימה: שלושה שבועות של אהבת חינם

אירוע שהתפרסם ברשת החברתית "פייסבוק", הצליח לתפוס תשומת לב של אלפי אנשים, ולא בכדי. שמו של האירוע: "שלושה שבועות של אהבת חינם". ומי לא רוצה, בעיקר בימים טרופים אלו, למצוא קצת נחמה ואהבה בעם?

היוזמות המדהימות שראינו לכל אורך הדרך של מבצע "צוק איתן", הוכיחו כמה רצון לאהוב ולהעניק יש בעם שלנו. אחת היוזמות היא של שלושה אנשים יקרים, שהחליטו ברוח ימי המלחמה ושלושת השבועות, שמגיעים הערב לקצם, עם תחילת צום ט' באב, לנסות להרבות אהבת חינם בדרך יצירתית במיוחד.
באירוע שפתחו ברשת החברתית הם כתבו כך: "בימים אלה, רוויים כאב וזעם שהוליד מלחמה, כאשר השיח הציבורי נזרע במילים קשות ופוגעות מכל הכיוונים, אנחנו מבקשים להפנות את הזרקור אל העשייה הטובה המתקיימת ואינה זוכה לתהודה מספקת, ולהרבות במעשים של טוב ואהבה. בשלושת השבועות הקרובים נפרסם בדף האירוע משימות למעשים של אהבת חינם. משימה אחת בכל ערב (בין 20:30-21:30) ליישום ביום למחרת. פשוטה, קלה ליישום, אך משמעותית לשינוי האווירה והשיח. אתם מוזמנים/ות לעקוב, ליישם ולשתף בחוויותיכם מביצוע המשימות. למה 3 שבועות? השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב מוקדשים ביהדות לאבל על חורבן שנגרם בעטיה של שנאת חינם - שנאה על לא דבר, ולקריאה לתיקון באמצעות אהבת חינם - אהבה ללא תנאי. מי אנחנו? כמה חברים שהחליטו לעשות מעשה. איננו מייצגים שום גוף ממוסד כלשהו".

"המאחד הרבה יותר רחב מהמפריד"

פרידה אלק, עובדת סוציאלית במקצועה, אולי מכאן הרצון העז ליזום כמה שיותר דברים טובים למען אנשים, הגתה את הרעיון - אותו בצעה עם יעל אריאל ואורי וייל.

"פרידה פנתה אלי לאחר שכתבתי הרבה מאוד על עניין על החוויה של 'המאחד הרבה יותר רחב מהמפריד'", מספרת יעל. "דווקא בתקופה של מתיחות על רקע פוליטי או חברתי, יש לנו נטייה - בעיקר לתקשורת, לשים פוקוס על המפריד והרע, פחות להתמקד באהבה, שפשוט לא נותנים לה רייטינג, לצערי. הבנתי שאנשים מחפשים את הדברים הטובים, את האהבה בין הבריות, לא את הצהוב, את הרכילות, את הדגש על המפריד – כמו שלצערי התקשורת שמה על פי רוב. לאנשים קצת נמאס לראות כל הזמן כמה רע, ולמה אנשים רעים, ומה מפריד בין כולם. אנשים באמת מחפשים את המקומות הטובים שבינינו".

"כשהתחילה המלחמה היו המון ויכוחים, ואלימות בהפגנות. הרעיון היה מעבר לסיסמאות, לייצר אוירה חיובית ונראות ראויה. רצינו ליזום קמפיין שתהיה לו השפעה מיידית. פרידה חשבה על שלושה שבועות, כי זה היה שבוע לפני י"ז בתמוז. אנחנו מודעים לעוצמה ולמשמעות של הימים האלו, לעובדה שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, ועתיד להיבנות בזכות אהבת חינם, ושלושה שבועות זהו טווח זמן שאנשים מסוגלים להתחייב אליו. לאנשים קשה להתחבר למשהו ארוך מדי. ביקשנו להעלות קמפיין שתהיה לו השפעה מיידית, שאנשים יוכלו להתחבר מיד, לבצע ולספר".

אהבת חינם חוצה מגזרים

ואז הם הקימו דף אוהדים, אליו הצטרפו אלף אנשים תוך שבוע, ויצרו אירוע, אליו הצטרפו 4000 איש. "רצינו למצוא משימות שגם מייצרות שיח, וגם יוצאות למציאות מתוך המרחב הווירטואלי", אומרת יעל, "וכמובן שלא יהיו סקטוריאליות. רצינו שאנשים יתחברו לרעיון בתור בני אדם, ולא בגלל השתייכות מגזרית כזו או אחרת".

מדי יום התפרסמה משימה בדף שיועד לקמפיין, ואנשים התבקשו להביע את דעתם, לשתף, ולהעביר חוויות. אחת המשימות שזכתה לתגובות רבות במיוחד, הייתה "יום ללא ויכוחים". המטרה הייתה לנסות לנשום עמוק לפני שמגיבים על משהו שראינו או שמענו, והכי טוב להימנע לחלוטין. "אני מאמינה שגם אם השבועות האלו יסתיימו, ההשלכות נשארות", אומרת יעל. "אולי בעוד תקופה, יזדמן אדם לאיזה ויכוח חריף, וייזכר באותה משימה, ויצליח לחשוב שוב לפני שהוא עונה. זה מדהים".

ובכלל, עם הימים, דף האירוע הפך לבמה כללית ליוזמות ולמעשים טובים שאנשים ביקשו להשתתף. "זו הייתה המטרה", מציינת יעל. "אנחנו רק הבאנו את המודעות לאנשים, הם יכולים להמשיך איתה בעצמם ולכל כיוון שרק יבחרו".

יעל חותמת את התקופה בתחושה חזקה שהנה נוצר מוקד של טוב. משהו אמיתי קורה כאן, ואנשים טובים באמת מחפשים את הטוב, ורק צריכים להצליח להשפיע ולהגיע לכמה שיותר אנשים, כי בטוח גם הם בעניין.

מה יעלה בגורלו של הדף שנקרא שלושה שבועות של אהבת חינם? אולי הוא ייסגר? אולי הוא ימשיך לפעול במתכונת כזו או אחרת, אולי אנשים יחליטו להישאר ולהמשיך את היוזמה הברוכה הזאת, מה שבטוח, ששלושת השבועות האלו הוסיפו נדבך לבניין בית המקדש, והרבה אהבת חינם.