צבי יחזקאלי: "תמיד יהיה לנו אויב"

צבי יחזקאלי, הפרשן לענייני ערבים בערוץ 10, התראיין למגזין "פירמה" של "גלובס", שם הסביר את דעותיו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וגם, מה נחשב בעיניו ניצחון. לדבריו, בניגוד למערב, במזרח התיכון לא מחפשים ניצחונות מהירים, אלא יותר בסגנון של לאט ובטוח, כמה שניתן. האם הסוף לסכסכוך נראה באופק? לא לדעתו.

"אמר לי פעם ערפאת: 'הקרב הוא לא מי יכניס גולים, אלא מי יישאר במגרש'", אומר יחזקאלי בתחילת הראיון. "יש פה אי-הבנה של מושג הניצחון. עצם זה שאתה נשאר פה, זה הניצחון".

לדברי יחזקאלי, תמיד יהיה לנו אויב אחד משמעותי לפחות, ואין שום סיבה לצפות שיקבלו אותנו יום אחד, כי זה פשוט לא יקרה. "אם זה יקבל אותך, אז יקום זה שלא יקבל אותך. ילך חמאס, יבוא דאע"ש. ילך ההוא, תבוא איראן. תמיד יהיה לך איזה אויב".

צבי יחזקאלי (צילום: פלאש 90)

המדינה שלנו פועלת כנס

מאז ומעולם ספגנו איומים מגורמים שונים סביבנו, וזו עובדה בשטח. אולי אנחנו צריכים להבין שניצחון עבורנו, זו השהות שלנו פה בכל מצב, גם אחרי כל המלחמות שספגנו, והניסיונות להרוס אותנו. "זה שהמדינה שלנו היא הצלחה כלכלית, ופועלת כנס, כשהכול מסביבנו מתפורר - זה הישג", אומר יחזקאלי. "נעלמו האיומים הקלאסיים, אבל באו איומים חדשים, לא קיומיים אך מטרידים פי כמה. מלחמת יום כיפור נמשכה 18 יום - קצרה מהמלחמה הזו - ומספר הגיחות האוויריות שעשית בעזה הפעם כבר גבוה מכל הגיחות שעשית שם מול כל צבאות ערב. שם היו לך 2,000 הרוגים, והגעת להכרעה. פה לא".

כשנשאל יחזקאלי האם המלחמה הנוכחית מול חמאס היא מלחמת קיום, הוא השיב: "כל מלחמה היא מלחמת קיום, אבל לא במובן של להיות או לחדול. קסאם זה איום קיומי? מה שעושה את הקסאם, שהוא צינור מתמרור שנגנב בישראל עם מנוע של טיסן, הוא דרך התגובה לו אחרי שהוא נפל אצלנו. זריקת החפצים המעופפים האלה מציקה. זה לא קיומי, אבל זה מטריד. אם אתה סופג את זה במשך 14 שנה ונשארת - אז ניצחת. שדרות ניצחו".

גמילה מהדרישה האוטופית להסכם שלום

כולם מדברים על שלום, על הימים שבהם לא יהיו מלחמות, ועל התינוקות שנולדים היום, ואולי כבר לא יצטרכו ללכת לצבא, כי לא יצטרכו אותו. ובינתיים, דור אחר דור, המלחמות ממשיכות, והשלום נראה רחוק מתמיד. האם עלינו להשלים עם העובדה שלא יהיה שלום, ולנהל את החיים שלנו במסגרת התנאים שהתרגלנו אליהם? "תגדירו מחדש את הגדרות השלום", יגיד יחזקאלי. "שלום אצל רוב האנשים הוא חומוס בדמשק, נורמליזציה. הנה, עם מצרים אנחנו בשלום, אבל אתה לא הולך לשם. יש לך איתם סוג של יציבות, קשר ביטחוני אמיץ שהם מאוד מרוצים ממנו. עשינו שלום, הסכמנו שהמחיר הוא חצי האי סיני, ואחרי שבועיים באו הישראלים ומצאו באכזבה 'שלום קר'. דפקו אותנו, איפה הנורמליזציה? אז המצרים אומרים, שלום אצלנו זה קודם כל יציבות, קביעת הגבולות, שימור שלטוני, ואז נתחיל לאט-לאט. וזה כל-כך יפה שהערבים עושים לנו שיעור. כי אנחנו רוצים משלחות ילדים, משחקי כדורגל, שירה עם פרס בבית הנשיא. הם אומרים 'רדו מזה, בואו נהיה מתחת לפני הקרקע'".

לפי הלך רוח הדברים, הערבים לעולם לא יניחו את הנשק נגדנו, כך חושב גם יחזקאלי, ומסתבר שלא ממש בגללנו, אלא דווקא משום שבעולם הערבי עצמו, מתרחשים פיצולים שוב ושוב. "תמיד יהיה מישהו שיחשיב את הקודם כבוגד, כסורר וכמוכר המולדת. אתה לא הסיפור פה. הקרב הכי גדול במזרח התיכון היום הוא לא ישראל ועזה. ב-3 השנים האחרונות נשיא סוריה אסד רצח 150 אלף איש מבני עמו, לא היה רצח עם כזה מאז רואנדה. תראה מה קורה בעיראק. האסלאם נאבק בתוך עצמו. האביב הערבי אולי יביא דמוקרטיה, אבל בשלב הראשון הוא נובע בעיקר מחיסול חשבונות פנימי. הדמוקרטיה היא לא המטרה. אני לא רואה סוף סכסוך. יהיו שלבים שיהיו שלווים".

מה לדעתך טומן בחובו העתיד של דור הילדים שלנו?

"זה הכי קשה לי. יש לי ילדים קטנים מאוד, אני לא יודע מה יהיה. שאיפה לשלום היא תמיד נכונה לכל אדם כאדם. כי שלום הוא גם שלום פנימי, בתוך עצמך, ואחר-כך הוא יוצא החוצה. העניין הוא עניין של הגדרות. שלום לא חייב להיות שלום של חיבוקים, הוא יכול להיות שלום כמו זה עם סעודיה. סעודי לא קם בבוקר ושואל מה אני עושה היום כדי לדפוק ישראלי. הוא קם ושואל מה אני עושה הבוקר כדי לבנות את ביתי".

"צוק איתן" - חלק מרצון חמאס לחזור לעניינים

יחזקאלי טוען שהמלחמה הנוכחית - "צוק איתן" לא באמת קשורה בנו, אלא זו הדרך של חמאס לחזור למרכז העניינים. וכיצד הם יעשו זאת? כפי שהם יודעים: גוררים את הבריון השכונתי לעימות. "הם מפרשים את החברה הישראלית כמאוד מוגבלת. הם לא יכולים לזהות בנו אלמנטים של כוח. נסראללה קרא לזה חברת 'המפונקים' - שהסיכוי שהם יקומו מבתי-הקפה כדי להילחם היא אפסית. אנחנו נראים חברה לא עמידה, אבל יש איזה טריגר יהודי קיומי, שאם אתה דוחק אותו לקיר - פתאום הכול יוצא".