הספר שקירב לבבות ואיחד משפחות

ש סיטואציות שבהן אדם רוצה להגיע למישהו, לשבור קרח, להגיע למצב שהוא מנהל איתו מערכת יחסים טובה ויפה, אבל הוא לא יודע איך. החסמים האלו יכולים לקרות עם האנשים הקרובים ביותר. המקרה של יעקב נוריאלי, עובד מדינה נכה וגרוש בן 50 מתל אביב, מוכיח שאפשר למצוא שפה משותפת.

 

 

נוריאלי התגרש לפני כמה שנים. עוד בנישואיו, כשבתו אפרת הייתה בת ארבע בערך, זכה להגיע עם אשתו דאז לסמינר של ערכים. הדבר שהכי משך אותו בסמינר היה תוכנת המחשב שבאמצעותה ניתן למצוא קודים המוצפנים בתורה ודילוגי אותיות. כשחזר משם, השיג את התוכנה, ומצא בה גילויים שהפליאו אותו. מאז חזר בתשובה. בתו, שהתגלתה כילדה מוכשרת בתחום הציור, נשלחה בגיל צעיר לבית ספר חילוני לאומנויות בתל אביב כדי להמשיך לפתח את היצירתיות שלה. לאחר הגירושין המשיכה בתו להתגורר עם אמה, המנהלת אורך חיים חילוני. יצא אפוא שאפרת אומנם ספגה מהבית אווירה מסורתית, כולל שולחן שבת, סיפורי צדיקים והדלקת נרות, אך לא יותר מזה. כשהתבגרה חשב נוריאלי על דרך לקרב את בתו אליו, ליצור איזה חוויה שתאחד אותם ותחזק את הקשר בניהם, אך לא מצא את הדרך.

 

ללא שום קשר לכל האמור, באחת מהפעמים שבהן התפלל בבית הכנסת קרה מקרה מעניין. "ישבתי בכיסאי וראיתי בצד ספר גמרא ובו דף מקומט קצת", הוא מספר, "אדם מבוגר ניגש אליו, יישר את הדף והמשיך ללכת". זה היה אומנם רגע שנראה על פניו טריוויאלי, וכזה שאף אחד לא יעצור להרהר בו, אך בתוך לבו של נוריאלי הוא הותיר את חותמו. "השתוממתי מה עומד מאחורי זה. התחלתי להתעניין בקדושת הספרים, למה כל כך חשוב שיהיו מסודרים ושישמרו עליהם. מצאתי שכל תפילה ´נדבקת´ בסידור, ואם בסידורים הישנים מתפללים אלפים, כל סידור וסידור שומר בתוכו תפילות רבות. לכן חשוב לשמור עליהם. זו מצווה גדולה לתקן ספרי קודש, בפרט ישנים. אחרי המקרה הזה מצאתי סידור שהיה חסר בו דף ´שמע ישראל´. לקחתי אותו לעבודה, נתתי אותו לבחורה שעובדת איתי, שבמקרה הייתה מעוכבת היריון כחמש שנים, וביקשתי ממנה לסדר אותו. היא צילמה את הדף שהיה חסר, הדביקה אותו וניקתה את הסידור. כעבור זמן קצר היא סיפרה לי שהיא נקלטה להיריון, ואני מרגיש שזה קרה בזכות המצווה שהיא עשתה".

 

המקרים הללו, יחד עם רצונו להתקרב לבתו, נתנו לו השראה לכתיבת ספר. אותו, כך תכנן, ייתן לבתו כדי שתאייר אותו. כך נולד "סיפור הסידור" - ספר לילדים המגולל את קורות חייו של הסידור עוד מתחילת חייו כנבט באדמה. בסיפור נשזרים באופן גלוי ונסתר מסרים העוסקים בחשיבות השמירה על ספרי הקודש, יחד עם מסרים של אמונה וחשיבה חיובית. לשמחתו של נוריאלי, אפרת שיתפה פעולה, וזה באמת חיזק את יחסיהם. אך מעבר להתקרבותם, נולדו השלכות נוספות להן נוריאלי לא ציפה. בהמשך הראיון הוא יספר על כך.

 

"בזמן שאני התחזקתי בתשובה, בתי התבגרה, למדה בבית ספר לאומנות וחיה חיים חילוניים. הרגשתי שאני מאבד אותה. היא נכנסה לתוך הקטע של הציירים והתרחקה מהשם, אבל הרגשתי שבלב שלה הגחלת עוד לא נגמרה. כיוון שהיא מציירת, ומכיוון שהיה לי את הרעיון של הסיפור בראש, החלטתי לכתוב אותו ולתת לה לאייר, מתוך מחשבה שנוכל להתקרב זה לזה בדרך הזאת. שלחתי את לחמי על פני המים, וציפיתי לראות מה השם יעשה עם זה. אבל לא ממש חשבתי ותכננתי את זה. הייתי שליח. במהלך הכתיבה התפללתי להשם כל הזמן. על כל שורה שכתבתי ביקשתי מהקב"ה שזה ימצא חן בעיניה ובעיני אנשים. אז הרעיון היה לקרב אותה אליי בתור אבא. פשוט רציתי שיהיה לנו נושא לשיחה, ולא שהיא תבוא רק בסוף שבוע לארוחת ערב".

 

"אמרתי לה שאני רוצה שהיא תכין לי איורים לספר ילדים. בהתחלה היא ציירה ציורים מופשטים. בהמשך, עם ההתעסקות שלה עם הסיפור, היא אמרה לי: ´תשמע אבא, בסיפור הזה יש משהו מיוחד. אני לא יודעת למה, אבל אני מרגישה שאני נשאבת אליו´. ואז היא החליטה ללכת על ציורים מושקעים יותר. צריך להבין שהאמנים האלו משקיעים בציורים עד השעות הקטנות של הלילה. בסוף היא הביאה לי ציורים פחות מופשטים ויותר מוחשיים. לאט-לאט היא התחילה להגיד לי שהיא לא רוצה כל כך ללכת לבית הספר שהיא לומדת בו, שמדברים שם לא יפה ולא בנימוס, שמציירים ציורים לא צנועים. חשבתי לעצמי: מאיפה בא כל זה? משהו אצלה השתנה.

 

"אחרי שהדפסנו את הספר, היא ראתה אותו ואמרה שהיא רוצה לצייר ציורים יפים יותר. יש לציין שככל שאפרת התקרבה לקדוש ברוך הוא, הציורים שלה באמת נעשו יפים יותר. היא ציירה ציורים חדשים, והם אכן יצאו מוצלחים יותר. עדכנתי את המו"ל, והוא החליט שאם אנחנו לא שלמים עם התוצאה – הוא ידפיס לנו שוב את הספר על חשבונו עם הציורים החדשים.הדפסתי אותו ב-1,000 עותקים ולא חשבתי בכלל שאצליח למכור את הכול, אבל נשארתי עם בערך עשרה עותקים אחרונים. אז ברוך השם יש הצלחה גם מהכיוון הזה, וגם בתי הכירה בהמשך בחור חוזר בתשובה והם החליטו להתחתן. זה היה מצב יוצא דופן, כי כל המשפחה שלנו, חוץ ממני וממשפחת החתן, חילוניים לגמרי. בתי ובעלה החליטו לחזור בתשובה שלמה, עשו חתונה נפרדת עם מחיצה, ובאמת היה קידוש השם גדול מאוד בחתונה שלהם. כולם התרגשו. היום בעלה לומד בישיבה, הם גרים בבני ברק, ולפני כמה חודשים נולד להם בן".

 

"לא. לא האמנתי שכך יקרה. לא תכננתי את זה. אני השתדלתי בשביל הקב"ה, עשיתי את ההתחלה, והוא עשה את כל היתר. הוא ראה את מה שאפרת הקריבה ואת הרצון הטוב שלי והוא נתן את המתנה שהיא התקרבה והתחזקה ושינתה את חייה 180 מעלות. אני רק רציתי שהיא תתקרב אליי בתור אבא, אבל הספר הזה מצליח גם לקרב אנשים לאבינו שבשמיים. יש בו הרבה מסרים של אמונה".

 

"לא שיווקתי את הספר בצורה מסחרית. וגם כאן הרגשתי איך השם דיבר איתי אפילו דרך צורת השיווק, כי מכרתי באופן אישי את כל העותקים. ראיתי אדם עם כיפה ופשוט ניגשתי אליו, הצעתי לו, ואח"כ אותם אנשים היו מתקשרים אליי ומחמיאים לי. הקב"ה רצה שאגיע אחד אחד לכל אדם ואעביר לו את המסר באופן אישי. הוא נתן לי שליחות להגיע לאנשים הנכונים ולחזק אותם בעבודת השם. עד כה הספר כבר התגלגל לכל מיני ידיים. למשל, הרבנית ברלנד התקשרה אליי ואמרה לי שהזדמן לה לקרוא אותו, והיא ביקשה לעשות ממנו סרט וידאו כדי להקרין אותו לבחורות שבאות להתחזק, ושאלה אם יש לי התנגדות. היא עשתה משהו יפה ומחזק מאוד. הלכתי עם בתי אל בית הרבנית  והרב אמר לי שלדעתו הספר הזה צריך להגיע לכל יהודי. הספר הגיע גם לרב מוצפי, שיצר איתי קשר ואמר שמאוד התרגש והתחזק ממנו".

 

"אכן אין לי קשר קודם עם עולם הכתיבה. פשוט ראיתי שאנשים מתאמצים לכתוב ספרים עם כל מיני חידושי תורה, וראיתי איך התהליך של הכתיבה והמכירה אורך כל כך הרבה זמן. אצלי בראש כבר היה נושא לכתיבה כתוצאה מהמקרים שסיפרתי עליהם, אז החלטתי להוציא אותו לפועל ולכתוב משהו קצר שיעביר את המסר. יש בספר כל מיני מסרים, וילדים ומבוגרים מקבלים ממנו דברים קצת יותר עמוקים, אבל מה שמשותף לכל הוא האמונה, והאמונה שלי היא שהכל התחיל מההשתדלות הזאת. כשבן אדם מחליט שהוא עושה משהו לכבוד הקב"ה אז הקב"ה נותן לנו חבילה. איך אומרים? ´פתחו לי פתח כחודו של מחט...´".