בירת הכסף והטרור: פרופיל על קטאר

נכון לכתיבת שורות אלה, צה"ל נסוג מרצועת עזה. מובילי הטנקים והנגמ"שים חולפים בדרך חזרה על פני יישובי עוטף עזה, אך הירי ומטח הרקטות מהרצועה לעבר שטחי ישראל מהדרום ועד המרכז ממשיך. הלווייתו של קצין פלס"ר גבעתי, סגן הדר גולדין, מי שהוגדר תחילה כחטוף בידי החמאס, אך התברר שנפל בסוף השבוע שעבר בהיתקלות עם מחבלים ברפיח, התקיימה ממש בשעות האחרונות. מבצע "צוק איתן" נכנס לישורת הסופית שלו מבחינת הטיפול במנהרות, שעליהן ידעו בצה"ל ומרביתן פוצצו. אבל עם הנסיגה ממקומות החיכוך המסוכנים בתוככי הרצועה, בשני הצדדים לא נוצרים את האש, ונראה כי המלחמה להשבת השקט באזור הדרום ובישראל בכלל עדיין רחוקה מלהסתיים. תושבי הדרום חוששים לחזור לבתיהם וביקורת קשה כבר נשמעת מימין ואף משמאל, אחרי הודעתו של ראש הממשלה נתניהו על הסגת חלק מהכוחות מרצועת עזה, על כך שהוא מסיים את מבצע "צוק איתן" ללא פתרון ארוך טווח וכישלון בפירוז עזה מרקטות.

במקביל, החמאס מנסה להתעקש על הסדרה מדינית, בזמן שהוא ממשיך לירות על ישראל. הפלסטינים התייצבו בקהיר במשלחת שהציגה לכאורה חזית מאוחדת, ועדכנו את דרישותיהם במסמך שכלל את התנאים הבאים: דרישה להפסקת אש ונסיגה ישראלית מידית מרצועת עזה; סיום המצור ופתיחת המעברים והעברת אנשים וסחורות; חופש תנועה באזור הדיג למרחק של 12 מיילים ימיים; ביטול אזור החיץ שישראל מטילה בגבול הרצועה; הקמת שדה תעופה ונמל ימי בעזה; שיקום הרצועה והבטחת סיוע דחוף בעזרת ועידה בינלאומית של תורמים, שתכונס באמצעות ממשלת האחדות הפלסטינית; יישום הפעימה הרביעית של שחרור האסירים כפי שהבטיחה ישראל לרשות; שחרור אסירי עסקת שליט שנעצרו מחדש במבצע "שובו אחים" ושחרור חברי המועצה המחוקקת.

הדרישות המוגזמות והמנופחות של החמאס נשמעות אולי היפותטיות למדי, בהתחשב בהרס הבלתי ייאמן של עזה, ההרוגים העזתים הרבים וכתישת ארגון החמאס על כוחותיו, אמצעי הלחימה שלו ומפעלי התחמושת שברשותו. אבל מי שהיטיב להכיר את המפנה שחל במבצע הנוכחי בניגוד לכל המערכות מול החמאס בעבר, יודע ומבין כי מבעד לדרישות המחוצפות לכאורה של החמאס, וזאת קרוב ל-30 יום אל תוך הלחימה הקשה הזו, נמצא כוח גיבוי אדיר שנותן לארגון הטרור את התעוזה לעמוד על שלו חרף כל מה שהוא ספג. לנו אזרחי ישראל, הכוח הזה אולי לא מוכר מספיק, אבל ברחבי העולם, ובייחוד בעולם המערבי, מכירים אותו היטב מזה כמה יותר מעשור.

הכוח הזה הפך לשחקן הראשי, המרכזי והבולט ביותר במזרח התיכון, והוא מחזיק באופן מעורר תמיהה בכל הקצוות האפשריות: מחד, יש לו אחיזה ותפקיד מרשים בכלכלת העולם המערבי, אחיזה כזו שגורמת לעולם המערבי להפוך לתלותי בו ולכבד את פיסת הקרקע שעליה הוא דורך, ומאידך הוא התגלה כתומך הגדול ביותר של האסלאם הקיצוני ומן המממנים הגדולים ביותר של ארגוני הטרור הקיצוניים ביותר מסביב לעולם.

לשחקן הכוחני הזה יש שם, ואפילו שם מכובד מאוד: מדובר במדינה קטנה אבל עשירה להחריד, ושמה - אמירות קטאר. בהתייחס לכסף הרב ולעוצמתה ומעמדה הייחודי של קטאר בעולם, דומה כי עוד לא נמצא משל הולם יותר ממנה על מנת להמחיש את הפסוק שאמר החכם מכל האדם בקהלת: "הכסף יענה את הכול"... אחרת פשוט לא ניתן להסביר או להבין כיצד הפכה קטאר לשחקנית הראשית שמובילה "שולל" יש לומר, את מדינות העולם כולן ומנפנפת בהן עם האצבע הקטנה והעשירה שלה כרצונה.

כזו היא קטאר: מצד אחד היא תורמת מיליארדים לארגוני טרור הקיצוניים ביותר, ומצד שני היא מארחת את הבסיס הגדול ביותר של צבא ארצות-הברית במזרח התיכון. ביד אחת הכריזה קטאר ממש בימים אלו, על עסקת נשק גרנדיוזית בשווי של 11 מיליארד דולר שעשתה עם ארצות-הברית - עסקת הנשק הגדולה ביותר שעליה חתמו האמריקאים השנה, ובידה השנייה, היא זו שמימנה את כל עשרות אלפי הרקטות והטילים של החמאס, שלא לדבר על מימון המלט ומצרכי הבנייה של המנהרות התת קרקעיות שבנה החמאס בעזרתה של קטאר.

שום פרט בביוגרפיה, בגאוגרפיה או בדמוגרפיה של קטאר לא יכול היה להכין אותנו לעובדה המהממת והמטרידה כל-כך של המאה ה-21: עם צבא של 11,500 חיילים סדירים בלבד, קטאר היא כרגע הבריון הכי חזק במזרח התיכון. היחס אליה הוא בדיוק כמו אל הדבר שאי אפשר איתו אבל גם אי אפשר בלעדיו.

לא רק עם ארצות-הברית מתחזקת קטאר ברית הדוקה, גם באירופה יש לה אחיזה בלתי מבוטלת. בין קטאר ללונדון יחסים פיננסיים הדוקים, ומסתבר שלא בכדי: קטאר הייתה תחת חסותה של בריטניה עד שקיבלה עצמאות בשנת 1971, ועד היום מייבאת בריטניה רבע מתצרוכת הגז שלה מהמדינה הקטנה.

מבחינת קטאר מדובר לא רק בעסקי ביזנס גרידא, אלא בשמירה על כוחה באזור המפרץ. מטרתה לחזק את יחסיה עם בריטניה נעוצה במקרה שאיראן תממש את איומיה ותסגור את מצרי הורמוז, דרכם חולפים לפחות 20% מיצוא הנפט העולמי, בהם גם המכליות מקטאר.

בשנים האחרונות השקיעה משפחת המלוכה של קטאר כ־16 מיליארד דולר בבריטניה, כשקטאר מחזיקה בפירמידת העסקים החשובה ביותר בלונדון: קטאר מחזיקה בחנות הכל-בו היוקרתי 'הרודס' שבו עורכת המלכה את קניותיה; בבניין השגרירות האמריקאית בלונדון; בנתח מהבנק האנגלי 'ברקליס', בבניין הדירות היקר ביותר בבירה; באחוזים נכבדים של מרכולי הרשת הגדולים בלונדון ועוד.

עם רקורד עשיר שכזה לא ייפלא אפוא שעל פיהם יישק דבר. גם הדרך להפסקות האש במבצע "צוק איתן", כבר ברור היום לכולם שחייבת לעבור בדוחא - בירת קטאר, זו שמבקשת לקדם את הדמוקרטיה בעולם הערבי דרך רשת אל־ג'זירה המהפכנית, ובתוך כך מטפחת מדינת עבדים ומשטר שמרני הרחוק שנות אור מדמוקרטיה מערבית.

השאלה המתבקשת כל-כך היא: כיצד זה הפכה נסיכות הנפט הזעירה במפרץ הפרסי, שעד לפני כמה עשורים בלבד נחשבה לנחשלת מבין הנסיכויות, לכף המאזניים בכל הקשור לסכסוכים ולבעיות במזרח התיכון, ומי שמנווטת בגלוי ובהסתר את האביב הערבי, המלחמות במדינות הערביות והמאבק המזוין של החמאס מול ישראל, בעוד היא שומרת על מעמד פרגמטי ומכובד בעולם המערבי ואפילו ביחסיה מול מדינת ישראל.

מנהטן בלב המדבר הצחיח

אמירות קטאר היא אחת ממדינות המפרץ העשירות ביותר, וזאת הודות לכמות עתודות הנפט והגז הטבעי, אוצרות הטבע העצומים שעליה היא יושבת. בצפון קטאר נמצאים כמה אתרים היסטוריים חשובים, במערבה חופים ובדרומה המדבר. בירתה דוחא היא עיר מדברית צחיחה וחמה עד מאוד, ובעיצומו של הקיץ הטמפרטורות מרקיעות עד ל-50 מעלות חום, אך המבקר הממוצע אינו יכול שלא להתפעל מהארכיטקטורה העשירה של המאה ה-22 שהופכת את פני העיר למנהטן של המזרח התיכון. גורדי שחקים מפוארים ונוצצים נזקפים בגאווה מתחת לכיפת השמים של העיר דוחא, ובכבישים הרחבים והמוריקים נעים להם רכבי יוקרה מהשורה הראשונה במדינות המערב.

האמירות, שהייתה במאה ה-20 מדינת חסות של האימפריה הבריטית, זכתה לעצמאות מלאה ב-1971. בראשה של האמירות עומדת מאז המאה ה-18 משפחת המלוכה א-ת'אני. המשטר בקטאר הוא מלוכה אבסולוטית, שבראשה עומד מאז 2013 האמיר הצעיר תמים בן חאמד אל ת'אני, שקיבל לפני כשנה את שרביט המלוכה והפיקוד מאביו האמיר חאמד בן ח'ליפה א-ת'אני, שהפיל את אביו מהשלטון בשנת 1995 בהפיכה שקטה שביצע ומאז הוא עומד בראש המדינה.

שלטונו של חאמד בן ח'ליפה האב התאפיין בפתיחות יחסית למדינות ערב, ומאז עלה לשלטון אושרה באמירות זכות הבחירה לנשים, הוצגה חוקה חדשה למדינה וחופש התקשורת התרחב עם הקמתה של תחנת התקשורת המפורסמת 'אל-ג'זירה'.

כמו יתר שכנותיה במפרץ, הייתה קטאר נתונה תחת שלטון בריטי. ב-1968 היא הצטרפה לפדרציה של תשע מדינות, אך בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו, הודיעה קטאר על עזיבת הפדרציה ובשנת 1971 הכריזה כאמור על עצמאותה.

בשנות הארבעים התגלה לראשונה פוטנציאל הנפט של קטאר, וכלכלתה המתבססת על נפט וגז הביאה לכך שקצב ההתפתחות של המדינה הוא מהגבוהים בעולם. עד לגילוי הנפט, התבססה כלכלתה של קטאר על דיג ושליית פנינים, והיא אף נחשבה למדינה ענייה. אך תקופה זו הגיעה לסיומה עם גילוי הזהב הלבן וענף הנדל"ן המצליח כל-כך של קטאר החדשה. קטאר משלבת בין תרבות ערבית מסורתית לבין קדמה מערבית, וכאמור, יש בה גורדי שחקים, קניונים ומבנים מפוארים לצד שווקים מסורתיים ומסגדים גדולים, אפשר לראות זאת בעיקר בעיר הבירה דוחא. בדוחא מתגוררת רוב אוכלוסייתה של קטאר, זוהי העיר הגדולה במדינה והיא מהווה גם את המרכז הכלכלי שלה.

לקטאר יש גם חברת תעופה נחשבת ובעלת מוניטין עולמי משלה, בשם 'קטאר איירווייס', שהיא כמובן חברת התעופה הלאומית שלה. בשנים האחרונות מאפשרת קטאר גם לישראלים להשתמש בשירותיה, והיא אכן נחשבת לחברת תעופה פופולארית וזולה עבור מי שרוצה לטוס למזרח הרחוק.

אוכלוסייתה של קטאר מונה אמנם כ-1.8 מיליון תושבים, אבל לא פחות מ-85% מהם הם בכלל עובדים זרים - רובם המוחץ כלל לא ערבים או מוסלמים אלא הודים, נפאלים ופיליפינים. כדי לתחזק את הכלכלה המקומית ייבאה קטאר בתוך קצת יותר מעשור כל כך הרבה ידיים עובדות, עד שבתוך 16 שנים אוכלוסייתה גדלה ביותר מפי שלושה, כאשר ב-1997 היא עמדה על כ-520 אלף איש בלבד.

עוד תחת הנהגתו של חמאד האב, עשתה קטאר את המעבר ממדינת אוהלים וגמלים למדינה של גורדי שחקים ומלונות יוקרה, והפכה לגן עדן עבור אזרחיה: אין מסים, החשמל חינם, הבריאות חינם, החינוך חינם. שיעור האבטלה נמוך מ–1%, והיא המדינה עם שיעור המיליונרים הגבוה בעולם. למעלה מ-175 מכל 1,000 משקי הבית בקטאר, יש הון של יותר ממיליון דולר. אחת הסיבות לכך היא שעושר הגז והנפט מתחלק בין 270 אלף איש ולא בין 30 מיליון איש כמו בסעודיה. זו גם הסיבה המרכזית לעובדה, שקטאר הצליחה להיחלץ מהאביב הערבי שהפיל משטרים סביבה, אך בה הוא לא נגע.

מרבית האזרחים הקטאריים הם מוסלמים אדוקים, אבל מערכת המשפט בה משלבת בין המשפט האסלאמי לאזרחי ובניגוד למדינות ערב דתיות אחרות, שתיית אלכוהול למשל, אינה אסורה בחוק ושיעור הנשים שאינן עובדות נמוך בהרבה ממדינות מוסלמיות אחרות. אולם מנגד, דוחא היא בת בריתם של האחים המוסלמים שניסו להפוך את מצרים למדינת דת וכשלו לבסוף עם ההפיכה שגרמה לעלייתו לשלטון של הגנרל סיסי, המקורב יותר בעמדותיו לישראל מאשר לקטאר.

טרור מתקדם בנוסח מערב

קרוב לשני העשורים האחרונים, השקיעה והשתמשה קטאר בכוח הכלכלי הזה כדי להפוך את עצמה מאמירות זניחה ששוכנת בין שתי ענקיות אזוריות - סעודיה ואיראן, למעצמה אזורית וגלובלית שיכולה לעשות כרצונה, וגם להרגיז את כל העולם, כולל את שכנותיה כמו סעודיה ומצרים, וכל זאת מבלי שאיש יוכל לעשות לה דבר.

בחודש האחרון, בזמן שמבצע "צוק איתן" התדרדר לעבר מנהרות התופת שהפעיל חמאס בשטח הרצועה ועוטף עזה, נחשפו אזרחי ישראל והעולם למעורבותה של קטאר במימונו של ארגון הטרור העזתי. קטאר, שמאפשרת לבכירי חמאס כמו חאלד משעל להתגורר בשטחה ולנוע במטוסים פרטיים, ללון במלונות פאר ובאופן כללי לחיות בשטחה כמו מלכים, התגלתה כאחת התומכות הכלכליות הגדולות של תנועות אסלאמיות רדיקליות ברחבי המזרח התיכון.

בימים אלו אף התוודענו לעובדות חדשות בנוגע לתמיכתה הגדולה והאדיבה של קטאר בארגון הטרור חמאס. בשבוע שעבר חשף לראשונה אביעד דדון, מומחה לאבטחת מידע המייעץ למשרד הביטחון, כי נסיכות הנפט הקטנה במפרץ הפרסי, היא לא רק המממנת הגדולה של חמאס אלא גם ה"מוח" מאחורי הארגון הרצחני. בתוכנית הרדיו 'הכול דיבורים' ברשת ב' חשף אביעד, שקטאר הקימה לחמאס מערך מיומן באמצעות הרשת האלקטרונית לניהול והפעלה מרחוק של ירי הטילים על ישראל.

"קטאר היא מעצמת סייבר", אמר דדון והוסיף: "מנתונים שיש בידינו עולה כי ניכר שקרוב ל-70 אחוז מהתקפות הסייבר כיום על אתרים מגיעות מאזור קטאר. אנחנו יודעים בוודאות שקטאר משקיעה מאות מיליוני דולרים בתשתיות של סייבר. כסף נזיל לא חסר להם, והם בתהליכי גיוס אינסופיים של מוחות מבריקים לטובת הסייבר ותשתיות. כמו כן אנחנו יודעים בוודאות שיש להם גוף ממשלתי, שהוא בעצם אותו גוף שמממן ועוזר להקים את תשתיות הסייבר".

אם לא די בזה, המשיך דדון וגילה כי גם מערכת המנהרות המסועפת שבנה החמאס מתנהל בעזרת מחשוב. "המנהור שקיים שם והתשתיות שקיימות שם בעצם מבוססות מחשוב", אמר דדון בראיון ברשת 'קול ישראל'. "אם נדמה לנו שיושבים שם מחבלים ובשעות מסוימות מפעילים את הטילים, אז יש כאן טעות. הכול ממוחשב שם. מרבית התשתיות ממוחשבות, ובעצם הפעלת טילים או רקטות מתבצעת בעזרת מחשוב. הושקעו שם עשרות מיליוני דולרים, וזה מנהור רציני. אני יכול לומר היום שזה בעצם סייבר שמבצע את זממו של הטרור. יש מנגנון שאפשר להפעילו מרחוק בשעות מסוימות עם טיימר, ואז בעצם כל המערכת הופכת להיות אוטומטית", אמר דדון.

זה גם מה שיכול להסביר, כך לטענתו של דדון, מדוע במערכה הנוכחית, מתקשה צה"ל לחסל את משגרי הרקטות בזמן אמת.

אלי אבידר, ראש 'הפורום למזרח תיכון חכם' ומי שהיה ראש הנציגות הישראלית בדוחא בירת קטאר, מסביר, כי אמיר קטאר תמים בן חמאד אל-ת'אני מסייע לחמאס מתוך אידיאולוגיה דתית קיצונית. לדבריו, "האיש הזה יצא בגיל 18 למסעות באפריקה כדי לאסלם אפריקנים פגנים. הוא רואה בשייח' קרדאווי את מורה הרוחני שלו, והוא גדל במציאות שיש לו הכול והוא יכול לעשות הכול, והוא הרבה פחות חושש ממה שנהג אביו, וזו בדיוק הבעיה. הוא האיש שאומר לחאלד משעל 'אל תסכים להפסקת אש'".

לטענתו, "אמריקה לא נמצאת במצב כלכלי שהיא יכולה לשים מעצור להתנהגות הזו של קטאר, מכיוון שרק לאחרונה רכשה ממנה נשק ב-11 מיליארד דולר. כך שאמריקה יודעת מה קורה, אבל היא נמצאת במצב שמציפים אותה במידע. פותחים 'סי-אן-אן', ורואים את המיליארדים שמשקיעים בפרסומות קטאריות. לכן הם משמרים את מעמדם בכל רגע נתון כדי להיות מין מדינה מוסלמית שחביבה על העולם המערבי. אמריקה פשוט נקנתה. חלקים גדולים מהכלכלה האמריקנית נקנו ומשומנים באופן שיטתי על ידי הממשל הקטארי, וקשה מאוד לנשיא האמריקני, שנמצא בתהליך של מיתון, להגיד 'אני מוותר על קטאר'".

דבריו של ראש הפורום למזרח תיכון חכם, אלי אבידר, גם מסביר לכאורה באופן פשטני למדי, כיצד לא מנעה התמיכה המוצהרת של קטאר בחמאס, לככב בוועידת פריז לפתרון המשבר בעזה לפני כשבוע, כששר החוץ של ארצות-הברית ג'ון קרי, נפגש בקטאר עם מקבילו הקטארי חאלד בן מוחמד אל־עטייה ועם שר החוץ של טורקיה אחמד דבוטאולו, במאמץ להוביל להפסקת אש בין ישראל לחמאס. אותה הפגישה עוררה מורת רוח והסתייגות כמעט זהה הן בישראל והן ברשות הפלסטינית, ומצרים, שהייתה עד כה המעצמה האזורית שבאמצעותה נחתמו הסכמים בין ישראל והפלסטינים, לא הצליחה להביא להפסקת אש ואף לא הוזמנה לפריז. כלומר, למעשה, לישראל לא היו נציגים בפגישה הקטארית, גם נציגי הרשות הפלסטינית לא נכחו שם, אבל קטאר לעומת זאת, יצאה ממנה עם שדרוג נוסף במעמדה כמעצמה אזורית, שבלעדי התיווך שלה לא קורה שום מהלך משמעותי.

בעל המאה הוא בעל הדעה

זה אולי לא ייאמן ואף יישמע בדיוני, אבל גם ביחס שלה לישראל התבלטה קטאר לעומת חברותיה לעולם הערבי. שנים ארוכות עד למבצע עופרת יצוקה, שמרה קטאר על יחסים פתוחים עם ישראל, כולל נציגויות רשמיות. היחסים בוטלו באופן רשמי אחרי אותו מבצע בינואר 2009, אך ישראלים עדיין ממשיכים לטוס לקטאר ומטיילים רבים כאמור עדיין משתמשים בטיסותיה אל המזרח הרחוק.

שיטות הפעולה של קטאר והתכססנות שלה לאחוז בשני הקצוות במקביל, כלומר, מצד אחד לתחזק ולהשקיע ביחסים עם המערב ומצד שני להיות פטרונו של הטרור העולמי, הובילה את קטאר להצליח להימנע מהתדמית הקיצונית עד כדי כך שאפילו חברות ישראליות השקיעו בה. הראל פיננסים, למשל, הייתה מושקעת באג"ח ממשלתיות קטאריות בסך 5 מיליון שקל, עד לשבוע האחרון שבו מכרה את יתרת אחזקותיה במדינה בעקבות תמיכתה בחמאס.

כך, על אף הידידות הקרובה ועסקים עתירי ההון עם מדינות המערב, קטאר תמיד דאגה לטפח קשרים עם שכנותיה - גם הרדיקליות והקיצוניות שבהן. בשנים האחרונות התבלטה קטאר בתמיכה בולטת שסיפקה לטרור העזתי, למרות הבידוד הבינלאומי הגובר על החמאס. עוד קודם לכן, טיפחה קטאר  קשרים הדוקים עם איראן, עם האחים המוסלמים, עם הטליבאן, עם חיזבאללה ואף עם הארגון המוסלמי הכי רצחני דאע"ש, שבימים אלה ממש כובש את עיראק ללא הרבה מאמץ.

במערב כמובן בולמים את הפה למרות חריקת השיניים. מי יהין להעביר ביקורת על מעצמת הנפט והמיליארדים? בראיון שהעניק האמיר עד לשנת 2013, חמאד חליפה א-ת'אני, לרשת האמריקנית CBS, בשנת 2012, הסביר את תופעת המשחק הדו צדדי הזה למראיין באופן ישר וענייני: "אנחנו מדברים עם כולם, האם זאת לא מדיניות טובה למדינה קטנה?" אמר בחיוך. כשנשאל, כיצד הם מצליחים לעשות זאת מבלי לעורר את חמתם של בעלי בריתם הן במערב והן בעולם המוסלמי, הסביר: "האמריקאים לא אוהבים את מערכת היחסים שלנו עם איראן. האירנים והחמאס לא אוהבים את מערכת היחסים שלנו עם ישראל. ישראל לא אוהבת את מערכת היחסים שלנו עם חמאס. ביחד זה מתאזן".

ממש כך, עם הסברים סוריאליסטיים מהסוג המשעשע הזה, לא פחות ולא יותר, הולך העולם השפוי, קרי: העולם המערבי והדמוקרטי, שולל אחרי מדינה מוסלמית בעלת דעות ואידיאולוגיה אסלאמית דתית קיצונית, ומובל בצורה זדונית-טקטית מדהימה אחר מממנת הטרור הגדולה בעולם.

בשנים האחרונות, נראה כי קטאר שולחת את ידיה לכל תחום אפשרי, בכל מיני מוקדים ברחבי העולם ואף בחצרה הפרטית, בניסיונה להפוך למעצמה כלכלית ופוליטית. דוחא נהפכה בתוך פחות משני עשורים לבירת מסחר גלובלית עם קו רקיע מרשים ומתקדם שמזכיר את קו הרקיע של ניו-יורק וטוקיו העכשוויים. קרן ההשקעות הבינלאומית שלה - QIA, המנהלת קרוב ל-200 מיליארד דולר, ביצעה בשנים האחרונות רכישות ברחבי העולם, מנתחים בבנקים ועד מועדוני ספורט ורשתות אופנה. בנוסף לכך, רשת התקשורת 'אל־ג'זירה', המותג החזק ביותר של הנסיכות, נהפכה לרשת החדשות המובילה בעולם הערבי והמערבי כאחד, ואף הייתה לאחד מהכוחות המרכזיים שהניעו את האביב הערבי במזרח התיכון.

רשת התקשורת 'אל ג'זירה', הושקה בדוחא בשנת 1996 והחלה לשדר חדשות 24 שעות ביממה. התחנה, שנמצאת בבעלות ממשלת קטאר, הייתה הראשונה שהורשתה לשדר מאפגניסטן, והראשונה ששידרה את מסריו המצולמים של הארכי טרוריסט -אוסאמה בן לאדן, אחרי תחילת המתקפה האמריקנית באפגניסטאן ב-2001. ב-2006 פתחה קטאר את הערוץ בשפה האנגלית, ועם השנים הפכה 'אל  ג'זירה' לרשת התקשורת המהפכנית, העוצמתית והמוכרת בפי כל, כשהיא כבר לא מוצגת כתקשורת ערבית בשפה הערבית בלבד, אלא התקבלה בעולם המערבי כערוץ תקשורת בינלאומי נחשק, לו תחנה נפרדת שמשדרת גם בשפה האנגלית, והיא מקבילה היום בכוחה ובחשיפתה, לרשתות בינלאומיות חשובות כמו ה-BBC  ו-CNN.

דוגמה קלאסית לאבסורד המשווע בנוגע ליחס הסלחני של המערב כלפי קטאר, היא דווקא 'אל-ג'זירה'. עד לפני בסך הכול פחות מעשור, הסיקור התקשורתי של אל-ג'זירה, קומם לא אחת מדינות רבות, ביניהן את הבית הלבן שעבורו הייתה אל-ג'זירה מוקצה מחמת מיאוס. במהלך המלחמות בעיראק ואפגניסטן, ראו האמריקנים באל ג'זירה אויב לכל דבר. הצבא האמריקאי הפציץ אז את משרדי הערוץ בבגדד ובקאבול בירת אפגניסטן, וב-2006 ביקש הנשיא לשעבר, ג'ורג' בוש הבן, לפוצץ את התחנה המרכזית של אל-ג'זירה גם בקטאר. אולם, בימים שפרץ האביב הערבי, הפכה לפתע הרשת העוינת לחביבת הממשל. סיקור ההפיכות בעולם הערבי והקריאה לרפורמות הפכו את רשת אל-ג'זירה לאהודה ברחבי העולם, עד כדי כך, שמזכירת המדינה האמריקאית לשעבר, הילרי קלינטון, יצאה מגדרה כדי לשבח ולהלל את שידוריה, ואפילו הצליפה ברשתות התקשורת האמריקאיות על כך ששכחו את מלאכת הדיווח הלוחמני. "לא משנה אם אתה אוהב או שונא את זה, זה יעיל", אמרה קלינטון, וכיוונה לערוצי התקשורת אצלה בבית כשאמרה; "הן מפגרות מאחור, בעוד אל-ג'זירה מובילה את הסיקור. אתה לא חייב להסכים איתם, אבל התחושה היא שאצלם אתה מקבל חדשות אמיתיות מסביב לשעון".

מסתבר, שכל עוד כסף זורם כמו חול אשר על שפת הים, לא משנה מה תעשה, אתה הקובע. דוגמה נוספת לכוח העולה של קטאר אפשר היה לראות החודש, שעה שמזכ"ל האו"ם באן קי מון, טס למזרח התיכון במטוס פרטי שאותו מימנה הנסיכות. לאחר שדיווחים על המימון התפרסמו בעולם, אישר דובר האו"ם ואמר כי "ממשלת קטאר ברוב נדיבותה, החכירה מטוס עבור המזכ"ל כדי לאפשר לו לבקר". כלומר, כשמזכ"ל האו"ם מגיע לקטאר, שולחים לו מטוס, מממנים לו מלונות. מה הפלא שבעודו שם, תוך כדי שהוא מודה על העזרה האדיבה של הקטארים, הוא גם מבקר את המהלומה הנפשעת של ישראל נגד הפלסטינים.

"בעל המאה הוא בעל הדעה", כבר אמרנו?

הכתבה פורסמה ב"יום ליום". מעוניינים במנוי לשבועיים במתנה? הקליקו כאן.