הָאִמָּא שֶׁל ’עֵזֶר מִצִּיּוֹן’

שָׁלוֹם. שְׁמִי פֵיגִי. מֵאָז שֶׁנּוֹלַדְתִּי אֲנִי נָכָה, אֵינִי מְסֻגֶּלֶת לָלֶכֶת אוֹ לְהָנִיעַ אֶת רַגְלַי. אֲנִי רְתוּקָה לְכִסֵּא גַּלְגַּלִּים, וּזְקוּקָה כָּל הַעֵת לְמִישֶׁהוּ שֶׁיּוֹבִיל אוֹתִי. אֲנִי כְּבָר רְגִילָה לְכָךְ, שֶׁכֵּן מֵאָז שֶׁאֲנִי מַכִּירָה אֶת עַצְמִי, כִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים הוּא חֵלֶק מִמֶּנִּי.

הַדָּבָר הָעִקָּרִי אֲשֶׁר לוֹ אֲנִי מְצַפָּה כָּל הַשָּׁנָה, הוּא הַנּוֹפְשׁוֹן שֶׁל "עֵזֶר מִצִּיּוֹן". שְׁמַעְתֶּם פַּעַם עַל הַנּוֹפְשׁוֹן? הַנּוֹפְשׁוֹן הוּא כְּמוֹ קַיְטָנָה אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה הַנִּמְשֶׁכֶת שָׁבוּעַ שָׁלֵם, וְכוֹלֶלֶת גַּם אֶת הַלֵּילוֹת. זֶהוּ שָׁבוּעַ שֶׁל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הֲכִי גְּדוֹלוֹת שֶׁיֵּשׁ! חֲוָיָה מַדְהִימָה!

לַנּוֹפְשׁוֹן מַגִּיעוֹת יְלָדוֹת וּנְעָרוֹת. הַרְבֵּה מֵהֵן פְּגוּעוֹת בְּשִֹכְלָן, וְחֶלְקָן – כָּמוֹנִי – פְּגוּעוֹת בַּגּוּף. בַּנוֹפְשׁוֹן מִשְׁתַּתְּפוֹת גַּם נְעָרוֹת רַבּוֹת נִמְרָצוֹת וְעַלִּיזוֹת שֶׁאֵינָן פְּגוּעוֹת כְּלָל. הָרַכֶּזֶת שֶׁל הַנּוֹפְשׁוֹן מְסַדֶּרֶת אוֹתָנוּ בְּזוּגוֹת, בְּכָל זוּג יֵשׁ יַלְדָּה אַחַת בְּרִיאָה וְהַשְּׁנִיָּה מֻגְבֶּלֶת בְּמַשֶּׁהוּ. הַנַּעֲרָה הַבְּרִיאָה דּוֹאֶגֶת לַחֲבֶרְתָּהּ – מְטַפֶּלֶת בָּהּ, מַאֲכִילָה אוֹתָהּ וּמוֹבִילָה אוֹתָהּ, הִיא נִמְצֵאת אִתָּהּ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם חוֹל. וְהִיא עוֹשָׂה זֹאת בְּהִתְנַדְּבוּת וּבְשִׂמְחָה!

הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל הִגִּיעַ, וַאֲנִי צִפִּיתִי כְּבָר לַנּוֹפְשׁוֹן, חִכִּיתִי לוֹ כָּל כָּךְ! וְסוֹף סוֹף הוּא בָּא. אִמָּא הֵכִינָה לִי מִזְוָדָה עֲנָקִית שֶׁל בְּגָדִים וְשֶׁל מַמְתַּקִּים, שֶׁיְּכוֹלָה לְהַסְפִּיק לִי לְחֹדֶשׁ שָׁלֵם. אַבָּא הוֹבִיל אֶת הַכִּסֵּא שֶׁלִּי אֶל הַדֶּלֶת, וַאֲחִי הַקָּטָן שְׁלוֹמִי אָמַר לִי: "פֵיגִי, שָׁלוֹם! שֶׁיִּהְיֶה לָךְ כֵּיף בְּ'עֵזֶר מִצִּיּוֹן'!" הִצְמַדְתִּי לוֹ נְשִׁיקָה וְהִתְרַגַּשְׁתִּי. שָׁבוּעַ שָׁלֵם בְּלִי לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹמִי? זֶה קָשֶׁה!

אַבָּא הִכְנִיס אוֹתִי לְתוֹךְ הָרֶכֶב הַמְיֻחָד שֶׁלּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מָקוֹם לְכִסֵּא גַּלְגַּלִּים. אִמָּא יָשְׁבָה לְצִדִּי, וְנָסַעְנוּ. לִבִּי פָּעַם בְּחָזְקָה. מִי תִּהְיֶה הַמִּתְנַדֶּבֶת שֶׁלִּי? הַאִם נֹאהַב זוֹ אֶת זוֹ? מַה מְצַפֶּה לִי בַּשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב?

הִתְקָרַבְנוּ לִכְפַר הַנֹּפֶשׁ. עוֹד לִפְנֵי שֶׁרָאִיתִי אֶת הַגָּדֵר הַמַּקִּיפָה אֶת הַמָּקוֹם, שָׁמַעְתִּי אֶת הַמּוּזִיקָה הָעַלִּיזָה הַפּוֹרֶצֶת מִבִּפְנִים, קוֹלוֹת שֶׁל צְחוֹק וְצָהֳלָה. הֵידָד!

אַבָּא לֹא הִסְפִּיק לְהַחֲנוֹת אֶת הָרֶכֶב, וְאַרְבַּע לֵיצָנִיּוֹת מַצְחִיקוֹת וְצִבְעוֹנִיּוֹת הִקִּיפוּ אֶת הַמְכוֹנִית, וְקִבְּלוּ אֶת פָּנֵינוּ בְּשִׂמְחָה. הֵן נוֹפְפוּ בִּידֵיהֶן, צָחֲקוּ וְקָפְצוּ, וַאֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לִי כָּאן נִפְלָא! הַלֵּיצָנִיּוֹת כִּמְעַט חָטְפוּ מֵאִמָּא אֶת כִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים מֵרֹב שֶׁרָצוּ לְהַכִּיר אוֹתִי כְּבָר, וְרָאִיתִי שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי מִתְרַגֵּשׁ, הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ הִתְמַלְּאוּ בִּדְמָעוֹת.

"אַבָּא," אָמַרְתִּי לוֹ, "נְסִיעָה טוֹבָה! תֵּהָנוּ כֻּלְּכֶם בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל! אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁיִּהְיֶה לִי כָּאן טוֹב." אַבָּא הוֹרִיד אֶת הַמִּזְוָדָה הַגְּדוֹלָה. הוֹרַי נוֹפְפוּ בִּידֵיהֶם לְשָׁלוֹם, נִפְרְדוּ מִמֶּנִּי וְנָסְעוּ. הַלֵּיצָנִיּוֹת לִוּוּ אוֹתִי פְּנִימָה, וַאֲנִי חִכִּיתִי בְּמֶתַח לִרְאוֹת אֶת בַּת הַזּוּג 'שֶׁלִּי'.

אֱלִישֶׁבַע, כָּךְ קוֹרְאִים לָהּ, וְהִיא מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי מִיָּד. תַּלְתַּלִים שׁוֹבָבִים, קֶשֶׁת שְׁחוֹרָה וְיָד יַצִּיבָה שֶׁעָזְרָה לִי לְהִתְיַשֵּׁב עַל הַכִּסֵּא אוֹ לָרֶדֶת מִמֶּנּוּ. בְּעִקָּר אָהַבְתִּי אֶת הָרְגִישׁוּת שֶׁל אֱלִישֶׁבַע. הִיא נָגְעָה בִּי בַּעֲדִינוּת וּבְהִתְחַשְּׁבוּת, וְשָׁאֲלָה אוֹתִי תָּמִיד, לִפְנֵי שֶׁעָזְרָה לִי, מַה בְּדִיּוּק אֲנִי רוֹצָה שֶׁהִיא תַּעֲשֶׂה.

הַיָּמִים חָלְפוּ בִּמְהִירוּת, בְּקֹשִׁי הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ מַתְחִיל הַיּוֹם, וּכְבָר הוּא נִגְמַר! הָיוּ שָׁם קוֹסְמִים וְלֵיצָנִים, לוּנָה פָּארְק וְטִיּוּלִים, בְּרֵכוֹת וּמוֹפְעֵי אֵשׁ.

הַשָּׁנָה הַנּוֹפְשׁוֹן הָיָה מְיֻחָד, כִּי הָיָה לוֹ יוֹמוּלֶדֶת. בִּתְחִלָּה לֹא הֵבַנּוּ מַה הִתְחַדֵּשׁ הַשָּׁנָה.

שַׁרְנוּ בְּמֶרֶץ אֶת הַהִמְנוֹן הַיָּפֶה:

 "תִּרְאוּ מַה הוֹלֵךְ – מְסִבָּה! מִי בָּא לְנַחֵשׁ תַּ'סִבָּה? אוּלַי מַתָּנָה? אוּלַי?! אוּלַי חֲתֻנָּה?! אוּלַי?! אוּלַי לַפִּידִים? נוּ,מָה, יְלָדִים?!

קִבַּלְנוּ בְּרֵכָה? לֹא! אוֹ עוֹד מַדְרִיכָה? לֹא! רֹאשׁ חֹדֶשׁ חָדָשׁ? מַצְנֵחַ עִם דָּשׁ?

שְׁטֻיּוֹת, שְׁטֻיּוֹת, שְׁטֻיּוֹת!!! קִשְׁקוּשׁ קִשְׁקוּשׁוֹן, זֶה לֹא יוֹם רָגִיל כִּי הַיּוֹם יֵשׁ חָדָשׁ!

נוּ, עוֹד נִחוּשׁוֹן! יֵשׁ - - -

אוּלַי הַגְרָלָה? סְתָם יוֹם טְרָלָלָה? הוֹסִיפוּ עוֹד חַג? אוֹצָר עַל הַגַּג?"

אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר כִּמְעַט הִתְיָאַשְׁנוּ, וְלֹא יָדַעְנוּ לִכְבוֹד מָה חוֹגְגִים כָּאן, גִּלּוּ לָנוּ אֶת הַסִּבָּה:

"הַיּוֹם חוֹגְגִים פֹּה חַ"י לַנּוֹפְשׁוֹן!!! נָכוֹן! חַ"י לַנּוֹפְשׁוֹן, חַ"י לַנּוֹפְשׁוֹן! עֵזֶר מִצִּיּוֹן! מַזָּל טוֹב!!!"

כֵּן, הַנּוֹפְשׁוֹן נִהְיָה כְּבָר 'יֶלֶד גָּדוֹל' מַמָּשׁ! הוּא מִתְקַיֵּם כְּבָר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנִים! עוֹד מִלִּפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי... לִכְבוֹד הַשָּׁנָה הַמְּיֻחֶדֶת הָיוּ לָנוּ שִׁירִים נֶהְדָּרִים וְתָכְנִיּוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ כָּל שָׁנָה! הַשִּׁירִים שֶׁל 'גִּיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה' לִוּוּ אוֹתָנוּ כָּל הַזְּמַן, עַד שֶׁיָּכֹלְתִּי לָשִׁיר וּלְדַקְלֵם אוֹתָם מִתּוֹךְ שֵׁנָה.

הָיָה זֶה בְּבֹקֶר אֶחָד שֶׁל הַנּוֹפְשׁוֹן. אֱלִישֶׁבַע סִיְּעָה לִי לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְאַרְגֵּן, וּלְאַחַר שֶׁאָכַלְנוּ, יָצָאנוּ לְמֶרְחֲבֵי הַדֶּשֶׁא שֶׁהִמְתִּינוּ לָנוּ בַּחוּץ.

מַה שֶּׁחִכָּה לָנוּ שָׁם הָיָה נִרְאֶה כְּמוֹ חֲלוֹם! עַל מַרְבַד דֶּשֶׁא גָּדוֹל נִצְּבָה בִּימָה עֲנָקִית, וּמֵעָלֶיהָ הִתְנַשְּׂאָה לְגֹבַהּ עָצוּם... יַלְדַּת יוֹם הֻלֶּדֶת! יַלְדָּה מְתֻקָּה מַמָּשׁ, שִׂמְלַת כַּלָּה לְבָנָה עֲנָקִית שֶׁהִגִּיעָה עַד לָרִצְפָּה, בְּיָדֶיהָ זֵר אַדִּיר שֶׁל בַּלּוֹנִים יְפֵהפִיִּים, לְמִצְחָהּ זֵר יְרַקְרַק שֶׁל פְּרָחִים צִבְעוֹנִיִּים. הִיא הָיְתָה בְּגֹבַהּ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁכִּמְעַט נָגְעָה בְּצַמְרוֹת הָעֵצִים, נִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁאִם רַק תּוֹשִׁיט אֶת יָדָהּ לְמַעְלָה, תִּגַּע בַּשָּׁמַיִם וְתוּכַל לִקְטֹף לִי כַּמָּה כּוֹכָבִים.

אֵיךְ הִצְלִיחָה לְהַגִּיעַ לְשָׁם? שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי וְאֶת אֱלִישֶׁבַע. הַחִיּוּךְ לֹא סָר מֵעַל פָּנֶיהָ שֶׁל הַיַּלְדָּה הַמַּקְסִימָה, הִיא הִסְתּוֹבְבָה עַל מְקוֹמָהּ וְהִפְרִיחָה חִיּוּכִים לְכָל הַיְלָדִים. מוּזִיקַת יוֹם הֻלֶּדֶת מִלְּאָה אֶת הָאֵזוֹר בִּצְלִילִים שְׂמֵחִים.

אֱלִישֶׁבַע הוֹבִילָה אֶת כִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים שֶׁלִּי, וְשׂוֹחֲחָה עִם מִתְנַדֶּבֶת נוֹסֶפֶת שֶׁעָמְדָה לְיָדָהּ. "טַלִּי, אַתְּ יוֹדַעַת, שָׁמַעְתִּי שֶׁגְּבֶרֶת לֵאָה צ'וֹלָק תַּגִּיעַ הַיּוֹם לַנּוֹפְשׁוֹן!"

"כֵּן?!" שָׂמְחָה טַלִּי, "מְעַנְיֵן אוֹתִי לְהַכִּיר כְּבָר אֶת הָאִשָּׁה הַזּוֹ, מְעַנְיֵן אֵיךְ הִיא נִרְאֵית!"

גַּם אֲנִי הִסְתַּקְרַנְתִּי. "הִיא בְּוַדַּאי אִשָּׁה חֲשׁוּבָה מְאֹד," חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי. "הִיא בֶּטַח תִּסְתַּכֵּל עַל כָּל הַיְלָדִים וְתִבְדֹּק אֶת הַמִּתְנַדְּבוֹת, וְכֻלָּם יַקִּיפוּ אוֹתָהּ וְיַרְאוּ לָהּ וְיַסְבִּירוּ לָהּ הַכֹּל..."

בֵּינְתַיִם יַלְדַּת יוֹם הַהֻלֶּדֶת לֹא נָחָה... לִצְלִילֵי הַשִּׁיר הִיא הֵחֵלָּה לְהַפְרִיחַ אֶת בַּלּוֹנֵי הַהֶלְיוּם שֶׁבְּיָדָהּ הַיְשֵׁר לַשָּׁמַיִם. הַמּוּזִיקָה נִגְּנָה בְּקֶצֶב: "אֲנִי חַ"י, חַי חַי חַי, בַּנוֹפְשׁוֹן שֶׁל 'עֵזֶר מִצִּיּוֹן'..." הַיַּלְדָּה הִפְרִיחָה בַּלּוֹן אֶחָד אָדֹם. הוּא עָף לַשָּׁמַיִם עַד שֶׁנֶּעֱלַם. "יוֹם הֻלֶּדֶת יֵשׁ רַק פַּעַם בַּשָּׁנָה", שִׁיר נוֹסָף הִמְשִׁיךְ לְהִתְנַגֵּן וְעוֹד קְבוּצָה שֶׁל בַּלּוֹנִים תְּכַלְכַלִּים הִתְרוֹמְמוּ אֶל עַל וְנִפְגְּשׁוּ בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת.

כָּעֵת הִתְחִילָה הַמְּרַכֶּזֶת לְדַבֵּר בָּרַמְקוֹל: "וְעַכְשָׁו נִכְתֹּב גַּם אֲנַחְנוּ בַּקָּשׁוֹת עַל הַבַּלּוֹנִים. כָּל יַלְדָּה תַּחְשֹׁב עַל הַבַּקָּשָׁה הֲכִי עֲמֻקָּה שֶׁלָּהּ, וְתִכְתֹּב אוֹתָהּ עַל הַבַּלּוֹן. בַּהֶמְשֵׁךְ נַפְרִיחַ אֶת הַבַּלּוֹנִים לַשָּׁמַיִם, וְנִתְפַּלֵּל שֶׁהַשֵּׁם יִשְׁמַע לְכָל בַּקָּשׁוֹתֵינוּ."

הַמִּתְנַדְּבוֹת חִלְּקוּ לְכֻלָּנוּ בַּלּוֹנִים עֲנָקִיִּים מְנֻפָּחִים הֵיטֵב, וְלוֹרְד כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת הַבַּקָּשָׁה. אֱלִישֶׁבַע הִגִּישָׁה לִי בַּלּוֹן יְרַקְרַק, וּפִתְאוֹם אָמְרָה לִי: "פֵיגִי, אֲנִי חוֹזֶרֶת רֶגַע לַחֶדֶר, אַתְּ מִסְתַּדֶּרֶת, נָכוֹן? עוֹד רֶגַע אֲנִי כָּאן."

"בְּסֵדֶר, בֶּטַח!" אָמַרְתִּי לָהּ, וֶאֱלִישֶׁבַע הָלְכָה. נִשְׁאַרְתִּי עִם הַבַּלּוֹן וְהִתְחַלְתִּי לַחשֹׁב, מַה לִּכְתֹּב? אוּלַי אֲבַקֵּשׁ שֶׁאֶהֱיֶה בְּרִיאָה, כָּךְ רָאִיתִי שֶׁרֹב הַיְלָדִים כָּתְבוּ, שֶׁאוּכַל לָלֶכֶת? לָרוּץ? לִקְפֹּץ?

יָדַעְתִּי שֶׁהַבַּקָּשָׁה הַזּוֹ לֹא הֶגְיוֹנִית. נוֹלַדְתִּי עִם מוּם בָּרֶגֶל, שֶׁלֹּא נִתָּן לְרַפְּאוֹ. אָז מַה אֲבַקֵּשׁ?

מַהִי הַבַּקָּשָׁה הָעֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי?

וּפִתְאוֹם יָדַעְתִּי מַה לִכְתֹּב, אֲבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם בַּשָּׁמַיִם שֶׁאֶהֱיֶה שְׂמֵחָה, גַּם אִם אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים!

אָחַזְתִּי בַּבַּלּוֹן וְרָצִיתִי לִטֹּל אֶת הַלּוֹרְד כְּדֵי לִכְתֹּב, וְ - - - הֵי! אֵין לִי לוֹרְד! אֱלִישֶׁבַע שָׁכְחָה לָקַחַת לוֹרְד בַּעֲבוּרִי! אַמְתִּין לָהּ, הִיא בֶּטַח תַּגִּיעַ עוֹד רֶגַע.

הִבַּטְתִּי סְבִיבִי. הַיְלָדִים הָיוּ עֲסוּקִים כֻּלָּם, הֵם כָּתְבוּ עַל הַבַּלּוֹנִים שֶׁלָּהֶם בַּקָּשׁוֹת מְעַנְיְנוֹת: "שֶׁאֶהֱיֶה בָּרִיא מַהֵר!" זוֹ הָיְתָה הַבַּקָּשָׁה הֲכִי מְבֻקֶּשֶׁת, אֲבָל הָיָה גַּם "שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא", "שֶׁהַנּוֹפְשׁוֹן יַמְשִׁיךְ עוֹד שָׁבוּעַ", וְגַם "שֶׁכָּל בָּתֵּי הַחוֹלִים יֵהָפְכוּ לְאוּלָמוֹת שֶׁל שְׂמָחוֹת".

וַעֲדַיִן אֱלִישֶׁבַע לֹא הִגִּיעָה. רָאִיתִי שֶׁהַרְבֵּה יְלָדִים סִיְּמוּ כְּבָר לִכְתֹּב, וְיָדַעְתִּי שֶׁעוֹד מְעַט יַפְרִיחוּ אֶת כָּל הַבַּלּוֹנִים בָּאֲוִיר, וְכָל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת תַּעֲלֵינָה לַשָּׁמַיִם. רַק הַבַּלּוֹן שֶׁלִּי הָיָה עֲדַיִן בְּיָדִי, חָלָק וְרֵיקָן, דַּוְקָא רָצִיתִי שֶׁהַבַּלּוֹן שֶׁלִּי יַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם גַּם הוּא... הִתְבַּיַּשְׁתִּי לְבַקֵּשׁ לוֹרְד מִמִּי שֶׁאֵינֶנִּי מַכִּירָה, וּפִתְאֹם הִרְגַּשְׁתִּי בּוֹדֵדָה כָּל כָּךְ, אֲפִלּוּ שֶׁהָיִיתִי מֻקֶּפֶת בְּהַרְבֵּה מִתְנַדְּבוֹת, וּבַהֲמוֹן יְלָדוֹת וִילָדִים עַלִּיזִים וְצוֹהֲלִים.

אַף אֶחָד לֹא הִבְחִין בַּמְּצוּקָה שֶׁלִּי. וּפִתְאוֹם רָאִיתִי אִמָּא אַחַת מִתְקָרֶבֶת, הִיא עָבְרָה בֵּין כֻּלָּם וְחִיְּכָה חִיּוּךְ נָעִים. הִיא לֹא הָיְתָה מַדְרִיכָה אוֹ מְרַכֶּזֶת, לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתָהּ, כַּנִּרְאֶה אִמָּא שֶׁל אַחַד הַיְלָדִים. וּפִתְאוֹם הִיא הִתְקָרְבָה אֵלַי, וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהַרְגִּישׁ הִיא שָׁאֲלָה אוֹתִי: "חֲמוּדָה, הַכֹּל בְּסֵדֶר? לָמָּה אַתְּ לֹא כּוֹתֶבֶת אֶת הַבַּקָּשָׁה שֶׁלָּךְ?" "הָא..." הִיא הֵבִינָה פִּתְאוֹם, "חָסֵר לָךְ לוֹרְד? חַכִּי, אָבִיא לָךְ מִיָּד!"

הִיא נֶעֶלְמָה מִמֶּנִּי וְחָזְרָה בִּמְהִירוּת וּבְיָדָהּ לוֹרְד שָׁחוֹר. "לְהַחְזִיק לָךְ אֶת הַבַּלּוֹן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָךְ קַל יוֹתֵר לִכְתֹּב עָלָיו?" שָׁאֲלָה אוֹתִי, "אוֹ אוּלַי אַתְּ מַעֲדִיפָה שֶׁאֶכְתֹּב בְּעַצְמִי אֶת מַה שֶּׁתַּגִּידִי?"

"תּוֹדָה," אָמַרְתִּי בְּקוֹל חַלָּשׁ וְנָטַלְתִּי מִמֶּנָּהּ אֶת הַלּוֹרְד, "אֲנִי כְּבָר אֶסְתַּדֵּר." הָ'אִמָּא' הִתְרַחֲקָה מִמֶּנִּי, אַךְ אֲנִי רָאִיתִי שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמֶרְחַק מָה וּמִסְתַּכֶּלֶת אִם אֲנִי מִסְתַּדֶּרֶת בֶּאֱמֶת. מִבְּלִי לְהַכִּירָהּ הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהָאִמָּא הַזֹּאת מְיֻחֶדֶת. אֵיךְ הִבְחִינָה בַּמְּצוּקָה שֶׁלִּי? אֵיךְ הִגִּיעָה בְּדִיּוּק בַּזְּמַן הַנָּכוֹן? אֵיךְ דָּאֲגָה שֶׁאַרְגִּישׁ בְּנוֹחַ?

מְעַנְיֵן מִי זוֹ הַבַּת שֶׁלָּהּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי עַל הַיְלָדוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהָיוּ בְּקִרְבָתָהּ. חֶלְקָן הִתְרוֹצְצוּ בַּעֲלִיצוּת, חֵלֶק מֵהֵן הָיוּ מְרֻתָּקוֹת לִמְקוֹמָן כָּמוֹנִי. מִי דּוֹמָה לָהּ? חָשַׁבְתִּי, אוּלַי הִיא אִמָּא שֶׁל רִיקִי? אוֹ שֶׁל צִפּוֹרָה? אוּלַי שֶׁל אֲבִיגַיִל? אוֹ שֶׁל אֵלִי?

הָאִמָּא הִסְתַּכְּלָה עַל כֻּלָּם. מִדֵּי פַּעַם נִגְּשָׁה לְאַחַד הַיְלָדִים כְּדֵי לַעֲזֹר לוֹ, וַאֲנִי כְּבָר לֹא יָדַעְתִּי אִמָּא שֶׁל מִי הִיא.

נָטַלְתִּי אֶת הַלּוֹרְד הַשָּׁחֹר וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב גָּדוֹל עַל הַבַּלּוֹן: "אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מֵהַשֵּׁם בַּשָּׁמַיִם שֶׁאֶהֱיֶה טוֹבָה וּרְגִישָׁה." (בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן שִׁנִּיתִי אֶת הַתָּכְנִית הָרִאשׁוֹנָה, אוּלַי בִּגְלַל הָאִמָּא הַזֹּאת.)

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִגִּיעָה אֱלִישֶׁבַע מִתְנַשֶּׁפֶת כֻּלָּהּ. "סְלִיחָה שֶׁהִתְעַכַּבְתִּי!" הִיא אָמְרָה, "בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לַעֲזֹר לְסַדֵּר רַמְקוֹל שֶׁהִתְקַלְקֵל. הִסְתַּדַּרְתְּ? אוֹ, יֹפִי, מִנַּיִן יֵשׁ לָךְ לוֹרְד? אֵיךְ שָׁכַחְתִּי לָתֵת לָךְ!"

רָאִיתִי אֶת הָאִמָּא מֵרָחוֹק, וְאִם כִּי אֵין זֶה נִימוּסִי, הִצְבַּעְתִּי לְעֶבְרָהּ בַּחֲשַׁאי. "הָאִמָּא הַזּוֹ עָזְרָה לִי. מִי זוֹ הַיַּלְדָּה שֶׁלָּהּ?"

"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת", אָמְרָה לִי אֱלִישֶׁבַע. "אֲנִי לֹא מַכִּירָה אוֹתָהּ בִּכְלָל!"

בְּאוֹתוֹ רֶגַע אָמְרָה הַמְּרַכֶּזֶת בָּרַמְקוֹל :"וְכָעֵת, כֻּלָּנוּ נַחְזִיק הֵיטֵב אֶת הַבַּלּוֹנִים שֶׁלָּנוּ, וּנְבַקֵּשׁ בְּכָל הַכֹּחַ מֵהַשֵּׁם שֶׁיְּמַלֵּא אֶת כָּל הַבַּקָּשׁוֹת," וְאָז הִיא הוֹסִיפָה, "וְעַכְשָׁו נַפְרִיחַ אֶת הַבַּלּוֹנִים עַעַעַעַעַד לַשָּׁמַיִם, שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע וְ - - -"

וּבְבַת אַחַת הִתְעוֹפְפוּ אֶל עַל עֲשָׂרוֹת עֲשָׂרוֹת שֶׁל בַּלּוֹנִים; כְּתֻמִּים, יְרֻקִּים וּכְחֻלִּים, צְהֻבִּים, אֲדֻמִּים וּוְרֻדִּים. עֲשָׂרוֹת עֲשָׂרוֹת בַּקָּשׁוֹת מֵהַשֵּׁם, שֶׁיְּמַלֵּא אֶת כָּל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁל כָּל הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת הַיּוֹשְׁבִים כָּאן, בַּנוֹפְשׁוֹן שֶׁל "עֵזֶר מִצִּיּוֹן". הִבַּטְתִּי עַל הַבַּלּוֹן הַיָּרֹק שֶׁלִּי שֶׁהִתְעָרֵב עִם שְׁאַר הַבַּלּוֹנִים וְטִפֵּס וְטִפֵּס עַד לַשָּׁמַיִם. כֻּלָּם הָפְכוּ לִהְיוֹת נְקֻדּוֹת קְטַנְטַנּוֹת שֶׁהִפְלִיגוּ לָעֲנָנִים, נוֹשְׂאִים בְּתוֹכָם בַּקָּשׁוֹת שֶׁל יְלָדִים שֶׁהִגִּיעוּ לְכָאן כְּדֵי לִשְׂמֹחַ בִּמְיֻחָד שָׁבוּעַ אֶחָד בְּשָׁנָה...

אֱלִישֶׁבַע טָפְחָה עַל שִׁכְמָהּ שֶׁל הָאַחֲרָאִית עַל הָאֹכֶל וְרָמְזָה לָהּ עַל הָ'אִמָּא שֶׁלִּי', הָאִשָּׁה שֶׁנָּתְנָה לִי אֶת הַלּוֹרְד רֶגַע אֶחָד לִפְנֵי שֶׁהַבַּלּוֹנִים פָּרְחוּ בָּאֲוִיר. "מִי זוֹ? אַתְּ מַכִּירָה אוֹתָהּ?" שָׁאֲלָה אֱלִישֶׁבַע.

הָאַחֲרָאִית הִבִּיטָה בַּאִשָּׁה בַּעֲלַת הַפֵּאָה הַשְּׁחוֹרָה, "לֹא, אֵינֶנִּי מַכִּירָה אוֹתָהּ." הָ'אִמָּא' הִתְכּוֹפְפָה בֵּינְתַיִם כְּדֵי לְהָרִים לְיַלְדָּה אַחַת אֶת הַתִּיק שֶׁנָּפַל לָהּ. "הִיא בֶּטַח אִמָּא שֶׁל שׁוֹשִׁי," שָׂמַחְתִּי. "אֵיזוֹ אִמָּא נֶהְדֶּרֶת יֵשׁ לָהּ", אֲבָל אָז הִמְשִׁיכָה הָאִמָּא לַעֲבֹר בֵּין כֻּלָּם.

בַּצָּהֳרַיִם הִגִּיעַ הָרַב חֲנַנְיָה, הוּא אָמַר לָנוּ מִלִּים טוֹבוֹת וְחַמּוֹת, חִזֵּק אֶת כֻּלָּנוּ וְאִחֵל לָנוּ שֶׁתָּמִיד נֵהָנֶה וְנִשְׂמַח. כְּשֶׁיָּרַד מִן הַבָּמָה רָאִיתִי אֶת הָאִמָּא נִגֶּשֶׁת אֵלָיו, וּפִתְאוֹם הֵבַנְתִּי בְּבַת אַחַת: הֲרֵי זוֹ הַגְּבֶרֶת לֵאָה! אֵיךְ לֹא חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ מִיָּד? וַהֲלֹא יָדַעְתִּי שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת פֹּה!

אָמַרְתִּי לֶאֱלִישֶׁבַע: "הָאִמָּא הַזֹּאת, שֶׁכִּמְעַט אַף אֶחָד כָּאן לֹא הִכִּיר, שֶׁדָּאֲגָה לְכֻלָּם בִּדְמָמָה, שֶׁהִיא כָּל כָּךְ שְׁקֵטָה וְטוֹבָה, אֲנִי יוֹדַעַת אִמָּא שֶׁל מִי הִיא. הִיא אִמָּא שֶׁל 'עֵזֶר מִצִּיּוֹן'!"

מִי הִיא הָאִמָּא שֶׁל "עֵזֶר מִצִּיּוֹן"?

לֹא מְעַט מֵעוֹבְדוֹת "עֵזֶר מִצִּיּוֹן" בִּבְנֵי בְּרַק, מֵאוֹתָן אֵלּוּ שֶׁעָבְדוּ יַחַד עִמָּהּ כַּמָּה שָׁנִים, לֹא יָדְעוּ מֵעוֹלָם כֵּיצַד נִרְאֵית לֵאָה צ'וֹלָק. לְאַחַר פְּטִירָתָהּ רָצוּ מְאֹד לִרְאוֹת לְכָל הַפָּחוֹת אֶת תְּמוּנָתָהּ. לְצֹרֶךְ כָּךְ נָבְרוּ בְּעַשְׂרוֹת אַלְפֵי הַתְּמוּנוֹת שֶׁצֻּלְּמוּ בְּמֵאוֹת עַרְבֵי הַתְרָמָה, כְּנָסִים, קַיְטָנוֹת וְנוֹפְשׁוֹנִים, וְרֻכְּזוּ בְּאַרְכִיּוֹן "עֵזֶר מִצִּיּוֹן". לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא קָשֶׁה הָיָה לִמְצֹא תְּמוּנָה שֶׁלָּהּ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָעֵינַיִם וְהַמַּצְלֵמוֹת הָיוּ מְכֻוָּנוֹת אֵלָיו, הִיא פָּשׁוּט לֹא הָיְתָה!

מִשֶּׁהִשִּׂיגוּ לְבַסּוֹף אֶת תְּמוּנָתָהּ, רָאוּ הָעוֹבְדוֹת לִפְנֵיהֶן פָּנִים עֲדִינוֹת וּמֻכָּרוֹת, וְנִזְכְּרוּ שֶׁהָיוּ נִפְגָּשׁוֹת עִמָּהּ מִדֵּי פַּעַם בַּמַּעֲלִית וּבַמִּסְדְּרוֹנוֹת. הֵן רָאוּ אוֹתָהּ לְבוּשָׁה בְּפַשְׁטוּת וּמְדַבֶּרֶת בְּרֹגַע וּבַעֲנָוָה. לֹא הָיְתָה כָּל סִבָּה לַחֲשֹׁב שֶׁהִיא זוֹ הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי מִפְעַל הָאַדִּירִים שֶׁהֵן חֵלֶק מִמֶּנּוּ.

יוצא לאור בהוצאת סלה, ציירת: אסתר גנוט