נְשִׂיאָה טוֹבָה

יוֹסִי עוֹמֵד לְיַד הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ שֶׁלּוֹ. מְכוֹנִית חֲדָשָׁה! כַּמָּה צִפָּה לָרֶגַע הַזֶּה!

הוּא מִתְיַשֵּׁב בַּמּוֹשָׁב הַיְרַקְרַק שֶׁל הַנֶּהָג, חוֹגֵר אֶת חֲגוֹרַת הַבְּטִיחוּת וּמַתְנִיעַ. הַמְּכוֹנִית מַשְׁמִיעָה קוֹל טִרְטוּר שְׂבַע רָצוֹן, וְיוֹסִי מַבִּיט סְבִיבוֹ שׁוּב. מְכוֹנִית שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ! עַכְשָׁו יוּכַל סוֹף סוֹף לִנְסֹעַ בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, מִבְּלִי לְהִזְדַּקֵּק לְחַסְדֵי הָאוֹטוֹבּוּס וְהַמּוֹנִית. הוּא מַחְלִיק בְּיָדוֹ עַל פִּסַּת הַקַּרְטוֹן הַוְּרֻדָּה שֶׁעָלֶיהָ כְּתוּבָה 'תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ', וּמַבִּיט עַל עַצְמוֹ בַּמַּרְאָה הַקְּטַנָּה שֶׁמֵּעָלָיו. הוּא רוֹאֶה בַּמַּרְאָה פַּרְצוּף מְחַיֵּךְ. אֵלּוּ הֵם הַפָּנִים שֶׁלּוֹ, שֶׁל יוֹסִי לֵוִי, הַנֶּהָג הֶחָדָשׁ.

'נְסִיעָה רִאשׁוֹנָה!' הוּא חוֹשֵׁב, 'הַאִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ?'

הַכְּבִישׁ פָּתוּחַ, הַרַמְזוֹר מִתְחַלֵּף לְאָדֹם, וּפִתְאוֹם נִדְלֶקֶת נוּרָה גַּם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹסִי. 'נְסִיעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי בַּמְּכוֹנִית הַחֲדָשָׁה! אֲנִי חַיָּב לִנְסֹעַ לְמָקוֹם טוֹב! אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהַנְּסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי תִּהְיֶה נְסִיעָה שֶׁל מִצְוָה! שֶׁתִּהְיֶה לִי נְסִיעָה טוֹבָה!'

הַרַמְזוֹר חוֹזֵר לִהְיוֹת יָרֹק, וְיוֹסִי מְבַצֵּעַ פְּנִיָּה חַדָּה. לְאָן נוֹסְעִים? הוּא אֵינוֹ מִתְלַבֵּט לְרֶגַע, וּפוֹנֶה לִרְחוֹב "אֵשֶׁל אַבְרָהָם". שָׁם יֵשׁ תָּמִיד רַעְיוֹנוֹת לְאָן אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ. מְדַלֵּג בִּמְהִירוּת אֶת הַקּוֹמָה וָחֵצִי הַמּוֹבִילוֹת אֶל הַדֶּלֶת הַחוּמָה, וְנוֹקֵשׁ. שְׁתֵּי נְקִישׁוֹת, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת צְעָדֶיהָ הַשְּׁלֵוִים שֶׁל לֵאָה קְרֵבִים לַדֶּלֶת. הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת, וְיוֹסִי אֵינוֹ מַרְחִיב בְּמִלִּים, הֵן הַזְּמַן קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה!

"אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ עַכְשָׁו נְסִיעָה שֶׁל מִצְוָה! לְאָן שֶׁתַּגִּידִי!" הוּא מַסְבִּיר בִּקְצָרָה וְקַד קִדָּה קְטַנָּה.

"הוֹ, מְצֻיָּן!" הִיא אוֹמֶרֶת. "צָרִיךְ לְהַעֲבִיר אֲרוּחַת צָהֳרַיִם לְאַלְפְרֶדוֹ הַקָּשִׁישׁ. הוּא גָּר בְּתֵל אָבִיב, בִּרְחוֹב הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר. תּוּכַל לְהַעֲבִיר לְשָׁם מָנָה חַמָּה?"

לֵאָה מְדַבֶּרֶת, וּבֵינְתַיִם אוֹרֶזֶת מָנָה חַמָּה וּטְעִימָה עַל מַגַּשׁ קַלְקָר; יְרָקוֹת מֻקְפָּצִים מַעֲלֵי נִיחוֹחַ, עֲרֵמָה קְטַנָּה שֶׁל תַּפּוּחֵי אֲדָמָה שְׁחוּמִים, שְׁנִיצֶל דָּג עֲסִיסִי, וּבַצַּד, לְקִנּוּחַ, קַעֲרִית שֶׁל רֶסֶק תַּפּוּחֵי עֵץ. הַכֹּל נֶאֱרָז בִּמְהִירוּת בְּנַיְלוֹן נִצְמָד, וְעַד מְהֵרָה אוֹחֵז יוֹסִי אֶת הַחֲבִילָה הַקְּטַנָּה וְגוֹלֵשׁ בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת. מִתְיַשֵּׁב בִּתְנוּפָה עַל הַמּוֹשָׁב הַיָּרֹק, מַנִּיחַ עַל הַמּוֹשָׁב שֶׁלְּצִדּוֹ אֶת הָאֹכֶל וְ...זָז. הַפַּרְצוּף המּוֹפִיעַ מוּלוֹ בַּמַּרְאָה הוּא זוֹרֵחַ מִשִּׂמְחָה! הָרַמְזוֹרִים יְרֻקִּים. הוּא פּוֹנֶה יָמִינָה בִּרְחוֹב הַשּׁוֹמֵר. הָרֵיחַ הַטּוֹב מֵצִיף אֶת הַמְּכוֹנִית, וְהוּא מְסוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה שְׂמֹאלָה לְזַ'בּוֹטִינְסְקִי. יָשָׁר יָשָׁר! בִּרְחוֹב הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מְחַכֶּה כְּבָר אַלְפְרֶדוֹ הַקָּשִׁישׁ הָאַלְמוֹנִי לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם טְרִיָּה.

יוֹסִי מְדַמְיֵן כֵּיצַד הוּא מַקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת, הוּא שׁוֹמֵעַ בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת פְּסִיעוֹתָיו הַכְּבֵדוֹת שֶׁל אַלְפְרֶדוֹ מִתְקָרְבוֹת, וְאָז הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת. יוֹסִי מְדַמְיֵן אֶת הַקָּשִׁישׁ שֶׁלּוֹ אוֹחֵז בַּמָּנָה הַחַמָּה, מֵסִיר אֶת הָעֲטִיפָה, וּמֵרִיחַ אֶת הָרֵיחַ הַטּוֹב. הוּא בְּוַדַּאי יֹאמַר לִי: "תּוֹדָה לְךָ, נֶהָג טוֹב! מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה בִּלְעָדֶיךָ? אֵיזוֹ אֲרוּחָה נֶהְדֶּרֶת הֵבֵאתָ לִי!"

בִּנְיְנֵי עַזְרִיאֵלִי כְּבָר מִתְנַשְּׂאִים לִשְׂמֹאלוֹ; בִּנְיָן בְּצוּרַת רִבּוּעַ, בִּנְיָן בְּצוּרַת עִגּוּל וּבִנְיָן בְּצוּרַת מְשֻׁלָּשׁ, וְ - - - הִנֵּה רְחוֹב הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר.

יוֹסִי יוֹצֵא מִן הָרֶכֶב. זֶהוּ הַבִּנְיָן, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁדִּמְיֵן, בַּיִת יָשָׁן וּמְקֻמָּט. הוּא מְטַפֵּס לַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה. כָּאן גָּר אַלְפְרֶדוֹ. הוּא מַקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת, וְשׁוֹמֵעַ פְּסִיעוֹת עֲיֵפוֹת וּזְקֵנוֹת קְרֵבוֹת אֶל הַדֶּלֶת. הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת, וּבַפֶּתַח אַלְפְרֶדוֹ. נָמוּךְ, מָלֵא קְמָטִים וְעוֹטֶה חָלוּק חוּם וּמְרֻפָּט.

אַלְפְרֶדוֹ נוֹטֵל אֶת הַמָּנָה, מֵסִיר אֶת עֲטִיפַת הַנַּיְלוֹן וּמְרַחְרֵחַ. הוּא מַבִּיט בְּיוֹסִי בְּעֵינַיִם זוֹעֲפוֹת, וּמִצְחוֹ מִתְקַמֵּט בְּכַעַס. "זֶה מַה שֶּׁהֵבֵאתָ לִי? מָנָה 'פַּרְוֶה'? אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ? לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם? קַח אֶת הַמָּנָה שֶׁלְּךָ וְלֵךְ מִפֹּה! תַּגִּיד לַגְּבֶרֶת לֵאָה שֶׁלְּאַלְפְרֶדוֹ לֹא מְבִיאִים כָּזוֹ מָנָה עֲלוּבָה! תַּזְכִּיר לָהּ גַּם שֶׁבְּיוֹם חֲמִישִׁי הִסְבַּרְתִּי לָהּ בְּדִיּוּק אֵיךְ לְהָכִין אֶת הַיְרָקוֹת כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב, וְהִדְגַּשְׁתִּי – בְּלִי בָּצָל מְטֻגָּן! מָה, הִיא לֹא זוֹכֶרֶת שֶׁהִסְבַּרְתִּי לָהּ – בְּלִי בָּצָל מְטֻגָּן? הַכֹּל כֵּן – בָּצָל מְטֻגָּן לֹא!"

אַלְפְרֶדוֹ מַנִּיחַ אֶת מַגַּשׁ הַקַּלְקָר בְּיָדָיו שֶׁל יוֹסִי, וְסוֹגֵר אֶת הַדֶּלֶת בַּחֲבָטָה. יוֹסִי שׁוֹמֵעַ אֶת קְרִיאוֹת הַבּוּז מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת: "חֲתִיכַת דָּג לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם! וִירָקוֹת עִם בָּצָל מְטֻגָּן! חֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ! אֵיךְ הֵם לֹא מִתְבַּיְּשִׁים שָׁם?"

יוֹסִי אֵינוֹ יוֹדֵע מַה לּוֹמַר וְאֵיךְ לְהָגִיב, אַךְ הַדֶּלֶת כְּבָר סְגוּרָה. רַק נְשִׁיפוֹת הַכַּעַס שֶׁל הַקָּשִׁישׁ עוֹד עוֹלוֹת מִן הַבַּיִת. יוֹסִי נִכְנָס שׁוּב לַמְּכוֹנִית הַחֲדָשָׁה שֶׁלּוֹ, מַנִּיחַ לְיָדוֹ אֶת הַמַּגָּשׁ וּמֵצִיץ בַּמַּרְאָה, רוֹאֶה פָּנִים נְפוּלוֹת, הַפָּנִים שֶׁלּוֹ!

הַנְּסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ בָּרֶכֶב... אֵיזוֹ מִן נְסִיעָה לֹא מֻצְלַחַת!

הוּא לוֹחֵץ בְּחָזְקָה עַל הַדַּוְשָׁה, חוֹזֵר לִבְנֵי בְּרַק. מִגְדְּלֵי עַזְרִיאֵלִי לִימִינוֹ הַפַּעַם. הָרֶכֶב שֶׁלּוֹ נוֹסֵעַ הֵיטֵב, אֲבָל הוּא לֹא חָשׁ בִּמְאוּם. רַק פָּנָיו הַזּוֹעֲמוֹת שֶׁל הַקָּשִׁישׁ הָרוֹטֵן עוֹלוֹת לְנֶגֶד עֵינָיו. 'שֶׁיִּשָּׁאֵר רָעֵב!' חוֹשֵׁב יוֹסִי. 'בְּלִי אֹכֶל "פַּרְוֶה", וְגַם בְּלִי בְּשָׂרִי אוֹ חֲלָבִי'.

הוּא חוֹנֶה שׁוּב בִּרְחוֹב "אֵשֶׁל אַבְרָהָם", וּמְטַפֵּס בְּאִטִּיּוּת בַּמַּדְרֵגוֹת. הַמָּנָה בְּיָדוֹ כְּבָר כִּמְעַט הִסְפִּיקָה לְהִתְקָרֵר, וְהוּא מַקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה לְהַיּוֹם.

לֵאָה פּוֹתַחַת לוֹ שׁוּב, וְיוֹסִי רַק גּוֹנֵחַ: "הוּא לֹא רוֹצֶה 'פַּרְוֶה'! וְהוּא לֹא אוֹהֵב בָּצָל מְטֻגָּן." הוּא מַגִּישׁ לָהּ אֶת הַמָּנָה וְרוֹצֶה לָסֹב עַל עֲקֵבָיו, אַךְ לֵאָה עוֹצֶרֶת אוֹתוֹ: "אוֹיְשְׁשְ, נָכוֹן! חַכֵּה רֶגַע!" וּלְעַצְמָהּ הִיא מְמַלְמֶלֶת: "אֵיךְ שָׁכַחְתִּי? וַהֲלֹא רַק בְּיוֹם חֲמִישִׁי הִזְכִּיר לִי זֹאת! וְכִמְעַט אֵין בָּעוֹלָם מִי שֶׁיַּקְשִׁיב לְבַקָּשׁוֹתָיו וְיִתְיַחֵס לַהַעֲדָפוֹת שֶׁלּוֹ..."

לֵאָה מְבַקֶּשֶׁת מִיּוֹסִי לְהַמְתִּין, וְיוֹסִי נִכְנָס לַמִּטְבָּח הַקָּטָן. היא נוֹטֶלֶת מַגַּשׁ קַלְקָר חָדָשׁ, וּמַתְחִילָה לֶאֱרֹז; הִיא מְחַמֶּמֶת מְנַת עוֹף הֲגוּנָה, שְׁנִיצְל שָׁחוּם וְאֹרֶז, מוֹסִיפָה גִּבְעַת שְׁעוּעִית, וְעוֹטֶפֶת הַכֹּל בְּנַיְלוֹן נִצְמָד בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת, כְּמוֹ בְּסֶרֶט בְּהִלּוּךְ גָּבוֹהַּ.

הִיא מְסַפֶּרֶת לְיוֹסִי בְּדֶרֶךְ אַגַּב עַל אַלְפְרֶדוֹ שֶׁעוֹנֵד עַל יָדוֹ לַחְצָן מְצוּקָה הַמְּחֻבָּר לְמוֹקֵד "עֵזֶר מִצִּיּוֹן" עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה. בְּאֶמְצָעוּת לְחִיצָה עַל לַחְצָן זֶה הוּא אָמוּר לְהַזְעִיק עֶזְרָה אִם יִפֹּל חָלִילָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וְאַף אֶחָד לֹא יֵדַע עַל כָּךְ...  בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן בְּשָׁלֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר לָחַץ אַלְפְרֶדוֹ עַל לַחְצָן הַמְצוּקָה שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁהִפְעִיל צְפִירָה קוֹלָנִית בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה. "הִתְעוֹרַרְתִּי לְשֵׁמַע הַצִּפְצוּפִים, עַל הַמָּסַכִּים הַמְּהַבְהֲבִים שֶׁל הַמּוֹקֵד הוֹפִיעַ שְׁמוֹ שֶׁל אַלְפְרֶדוֹ, יָצַרְתִּי עִמּוֹ קֶשֶׁר וְנִסִּיתִי לְהָבִין מַה כּוֹאֵב לוֹ. הַבֶּטֶן? הָרֹאשׁ? אוּלַי הֶתְקֵף לֵב, חָלִילָה?

אֲבָל לֹא, הָיוּ אֵלּוּ הַבְּדִידוּת וְהַיֵּאוּשׁ שֶׁגָּרְמוּ לוֹ לִלְחֹץ עַל לַחְצַן הַמְּצוּקָה, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ קוֹל אֱנוֹשִׁי, כְּדֵי לֹא לְהַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ לְבַד..."

לֵאָה מִשְׁתַּתֶּקֶת, חָשָׁה שֶׁדִּבְּרָה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי.

יוֹסִי מַבִּיט בִּמְנַת הָעוֹף וּבַשְּׁעוּעִית נְטוּלַת הַבָּצָל, וְחוֹשֵׁב עַל הַקָּשִׁישׁ הַתֵּל אֲבִיבִי, אֲשֶׁר אֵין אַף אֶחָד בָּעוֹלָם שֶׁאִכְפַּת לוֹ מִמֶּנּוּ, וּפִתְאוֹם פָּנָיו הַזּוֹעֲפוֹת שֶׁל הַקָּשִׁישׁ נִרְאוֹת בְּעֵינֵי רוּחוֹ רַכּוֹת יוֹתֵר, מְלֵאוֹת בְּדִידוּת וְחֹסֶר אוֹנִים.

הַמָּנָה הָרוֹתַחַת נוֹחֶתֶת בְּיָדָיו, וְלֵאָה שׁוֹאֶלֶת: "אַתָּה מוּכָן לִנְסֹעַ אֵלָיו שׁוּב? אוֹ אוּלַי כְּבָר קָשֶׁה לְךָ?"

וְהִנֵּה הוּא כְּבָר בָּרֶכֶב, נוֹסֵעַ שׁוּב אֶת הַדֶּרֶךְ הַמֻּכֶּרֶת. יוֹסִי מַרְגִּישׁ פִּתְאוֹם רָצוֹן עַז לִפְגֹּשׁ שׁוּב בְּאַלְפְרֶדוֹ וּלְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁיֵּשׁ עוֹד מִישֶׁהוּ בָּעוֹלָם שֶׁחוֹשֵׁב עָלָיו.

יוֹסִי מַקִּישׁ שׁוּב עַל הַדֶּלֶת, וְאַלְפְרֶדוֹ פּוֹתֵחַ. מְרַחְרֵחַ אֶת הַמָּנָה הַחַמָּה, וְחִיּוּךְ קָטָן מֵאִיר אֶת פָּנָיו הַכּוֹעֲסוֹת. הוּא אָמְנָם אֵינוֹ אוֹמֵר "תּוֹדָה רַבָּה", וְגַם לֹא "נְסִיעָה טוֹבָה", אַךְ הַחִיּוּךְ מְיַשֵּׁר אֶת הַקְּמָטִים שֶׁבְּפָנָיו.

יוֹסִי חוֹזֵר לָרֶכֶב הֶחָדָשׁ שֶׁלּוֹ,  הַיָּרֹק וְהַמַּבְהִיק. הוּא בָּטוּחַ: הָיְתָה זוֹ נְסִיעָה טוֹבָה מַמָּשׁ.

אָכֵן כֵּן, שָׁנִים אֲרֻכּוֹת פָּעַל בַּחֲדַר הַשֵּׁינָה שֶׁבְּבֵיתָהּ שֶׁל לֵאָה מוֹקֵד מְצוּקָה לֵילֵי שֶׁנּוֹעָד לְאֲנָשִׁים קְשִׁישִׁים וּבוֹדְדִים. הִיא נֵעוֹרָה מִשְּׁנָתָהּ עַל כָּל מַכְאוֹב שֶׁל מַר נֶפֶשׁ.

אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל יוֹסִי סִפֵּר הַנֶּהָג ר' דָּוִד ו'. רָחֵל, אַחַת מִן הַמִּתְנַדְּבוֹת בְּ'עֵזֶר מִצִּיוֹן', מְתָאֶרֶת כִּי לְלֵאָה הָיָה פִּנְקָס קָטָן, אִישִׁי וּמְיֻחָד, שֶׁבּוֹ נָהֲגָה לִכְתֹּב אֶת הַעֲדָפוֹתֵיהֶם הַקּוּלִינָרִיוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים אֲשֶׁר לָהֶם דָּאֲגָה; כַּמּוּת הַמֶּלַח בָּעוֹף שֶׁל אֲדוֹן יַעֲקוֹבּוֹב, מִדַּת הַמְּתִיקוּת בַּדָּג שֶׁל נִצָּה וְרָמַת הַחֲרִיפוּת הַמָּעֳדֶפֶת עַל סוֹנְיָה הַקְּשִׁישָׁה.

ר' מְסַפֶּרֶת כִּי אַלְפְרֶדוֹ הָיָה מִתְקַשֵּׁר בְּאֹפֶן קָבוּעַ בִּימֵי רִאשׁוֹן, כְּדֵי לְדַוֵּחַ עַל מִדַּת הַהַצְלָחָה שֶׁל הַמָּנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁקִּבֵּל, "הַלִּפְתָּן הָיָה יוֹתֵר טוֹב מִפַּעַם קוֹדֶמֶת, הַשְּׁעוּעִית הָיְתָה מְלוּחָה מִדַּי..." וּבִימֵי חֲמִישִׁי הָיָה מְבָרֵר: "זָכַרְתְּ לְהָכִין אֶת הַגֶּזֶר לְפִי הַהוֹרָאוֹת שֶׁנָּתַתִּי לָךְ?".

כְּשֶׁתִּינוֹק בְּיָדָהּ הָאַחַת וְעֵט בְּיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה, רָשְׁמָה לֵאָה אֶת הַתִּקּוּנִים וְהַחִדּוּשִׁים הָאַחֲרוֹנִים הַנּוֹגְעִים לְטַעֲמוֹ שֶׁל הָאֹכֶל, כְּדֵי שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה יִהְיוּ מְקַבְּלֵי הַמָּזוֹן מְרֻצִּים יוֹתֵר...

יוצא לאור בהוצאת סלה, ציירת: אסתר גנוט