מִכָּל יָמִים

מְסַפֶּרֶת בִּתָּהּ שֶׁל גְּב' לֵאָה:

אַבָּא אָחַז בַּגָּבִיעַ הַכָּסוּף וְסִיֵּם לוֹמַר אֶת מִלּוֹת הַקִּדּוּשׁ: "כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת." וּבְדִיּוּק אָז נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת מְהִירוֹת עַל הַדֶּלֶת. אַבָּא לָגַם בְּחָפְזָה מִן הַיַּיִן וְהִזְדָּרֵז לִפְתֹּחַ. אִמָּא נָטְלָה אֶת הַגָּבִיעַ וְהֵחֵלָה לִמְזֹג מִן הַיַּיִן לְתוֹךְ הַכּוֹסִיּוֹת הַקְּטַנְטַנּוֹת הַנּוֹצְצוֹת. עוֹד כּוֹסִית מִתְמַלֵּאת וְעוֹד אַחַת, וּפִכְפּוּךְ הַיַּיִן הֶעָדִין הַנִּמְזָג אֶל הַכּוֹסִיּוֹת הוּא בַּעֲבוּרִי קוֹל עָנֹג שֶׁל שַׁבָּת.

אֲנִי מַקְשִׁיבָה בַּחֲצִי הָאֹזֶן לַמִּתְרַחֵשׁ בְּפֶתַח הַבַּיִת, אַךְ אֵינִי מַצְלִיחָה לִשְׁמֹעַ מְאוּמָה. "מַה הַפַּעַם?" חוֹלֵף בִּי הִרְהוּר, "יֶלֶד אָבוּד? זָקֵן חוֹלֶה? אוּלַי מִקְרֶה שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ?"

אֲנִי לוֹגֶמֶת מִן הַיַּיִן, וְכֻלָּנוּ מְחַכִּים לְאַבָּא שֶׁיַּגִּיעַ וְנוּכַל לְהַתְחִיל בִּסְעוּדַת הַשַּׁבָּת. עַל הַשֻּׁלְחָן מְסֻדָּרוֹת יָפֶה צַלַּחְתִּיּוֹת גְּדוּשׁוֹת בְּסַלָּטִים טְעִימִים, אַךְ אַף אֶחָד אֵינוֹ קָם מִן הַשֻּׁלְחָן. וּפִתְאוֹם אַבָּא נִכְנָס. "טְלוּ יָדַיִם," אוֹמֵר וּמַבָּטוֹ מֻטְרָד. "הַמְשִׁיכוּ אֶת הַסְּעוּדָה בִּלְעָדַי. אֲנִי חַיָּב לָלֶכֶת!"

אֲנַחְנוּ מִתְאַכְזְבִים. סְעוּדָה בְּלִי אַבָּא! אִמָּא מְלַוָּה אֶת אַבָּא לְפֶתַח הַבַּיִת, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ שׁוֹמַעַת מֵאַבָּא בַּמֶּה מְּדֻבָּר. אִמָּא מַשְׁאִירָה אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה קִמְעָא וּמְלַוָּה בְּמַבָּטָהּ אֶת אַבָּא שֶׁנֶּעֱלָם בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת, לְאַחַר מִכֵּן סוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת, נִכְנֶסֶת וּמְזָרֶזֶת אוֹתָנוּ לְהַתְחִיל בִּסְעוּדַת הַשַּׁבָּת.

דַּקּוֹת מִסְפָּר חוֹלְפוֹת וְאָז אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת טִרְטוּר הָרֶכֶב הַנּוֹסֵעַ וְלוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶת אַבָּא. אֲנִי נִרְעֶדֶת.

פְּעָמִים רַבּוֹת כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת הָרֶכֶב הַמֻּתְנָע בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְאֶת מַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן מְצַלְצֵל בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָל זֹאת אֲנִי מִצְטַמְרֶרֶת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. שַׁבָּת קֹדֶשׁ!

אִמָּא מְבָרֶכֶת עַל הַחַלּוֹת הַנָּאוֹת שֶׁאָפְתָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי, וּבוֹצַעַת עֲלֵיהֶן בְּעַצְמָהּ. רֵיחָן הַטּוֹב מִתְפַּשֵּׁט בַּחֶדֶר. הִיא מְחַלֶּקֶת לְכֻלָּנוּ, אַךְ הַטַּעַם אֵינוֹ עָרֵב כִּבְכָל שַׁבָּת, אַבָּא חָסֵר!

אִמָּא מְחַלֶּקֶת אֶת מְנַת הַדָּגִים וּמְבַקֶּשֶׁת מֵאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה שֶׁתְּסַפֵּר אֶת סִפּוּר פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. הַקְּטַנָּה מְסָרֶבֶת בִּתְחִלָּה: "רַק עִם אַבָּא!" הִיא פּוֹסֶקֶת, "רַק כְּשֶׁאַבָּא מוֹשִׁיב אוֹתִי עַל הַבִּרְכַּיִם שֶׁלּוֹ!" אַךְ אִמָּא מְעוֹדֶדֶת אוֹתָהּ: "מַה קָרָה לָאָתוֹן שֶׁל בִּלְעָם?" בַּת הַשָּׁלֹשׁ נִזְכֶּרֶת בָּאָתוֹן וְשׁוֹכַחַת מֵאַבָּא. הִיא צוֹחֶקֶת: "כֵּן! הָאָתוֹן פָּתְחָה אֶת הַפֶּה וְהִתְחִילָה לְדַבֵּר כְּמוֹ בֶּן אָדָם! לֹא... בְּעֶצֶם כְּמוֹ תֻּכִּי!" וְכֻלָּנוּ צוֹחֲקִים אִתָּהּ.

אָחִי מוֹסִיף גַּם הוּא אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ, וַאֲוִירָה שֶׁל שִׂמְחָה חֲגִיגִית מַתְחִילָה לְמַלֵּא אֶת הַבַּיִת. יָדֶיהָ שֶׁל אִמָּא מְחַלְּקוֹת בִּזְרִיזוּת אֶת מְנַת הָעוֹף וְתַפּוּחֵי הָאֲדָמָה הַשְּׁחוּמִים, הִיא מְחַיֶּכֶת וּשְׂמֵחָה, וְאָז כֻּלָּנוּ פּוֹצְחִים בַּזֶּמֶר "מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים, יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים", וְאוֹכְלִים לְתֵאָבוֹן אֶת סַלַּט הַפֵּרוֹת הַטָּעִים לְקִנּוּחַ.

* * *

"שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים – כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים –" מְפַזֵּם לְעַצְמוֹ גַּם מוֹיְשֶׁה לְיַד חוֹף הַיָּם, כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּיָדוֹ פָּנָס רַב עָצְמָה וּמֵאִיר בּוֹ אֶת הַגַּלִּים הַשְּׁחוֹרִים הַמִּתְנַפְּצִים אֶל הַחוֹף. הוּא חָשׁ שֶׁשְּׁמֵי הַשָּׁמַיִם, הָאָרֶץ וְהַיַּמִּים מִצְטָרְפִים אֵלָיו בְּאִוְשָׁה רָמָה. גַּם הַמִּלִּים "גְּבוֹהִים וְרָמִים" מְקַבְּלִים מַשְׁמָעוּת מוּחָשִׁית וּמַפְחִידָה...

כְּבָר לְמַעְלָה מִשְּׁעָתַיִם שֶׁהֵם כָּאן, מְחַפְּשִׂים אַחֲרֵי עֲקִיבָא, אַךְ לֹא מוֹצְאִים כָּל זֶכֶר. גַּם דַּיָּגֵי הַחוֹף הָעַרְבִיִּים הִסְכִּימוּ לְהִצְטָרֵף וּלְסַיֵּעַ לַחִפּוּשִׂים. הֵם עָלוּ עַל סִירוֹתֵיהֶם וְהֵאִירוּ בְּפָנָסִים אֶת הַגַּלִּים הָרָמִים.

הַיָּם מַפְחִיד כָּל כָּךְ בַּלַּיְלָה, הוּא אֵינוֹ יְדִידוּתִי וְתָכֹל כְּמוֹ בַּיּוֹם. הוּא שָׁחֹר וְזוֹעֵף. קֶצֶף לְבַנְבַּן עוֹטֶה אוֹתוֹ כְּמוֹ שִׁנַּיִם בּוֹהֲקוֹת שֶׁל חַיָּה רָעָה. הַגַּלִּים מִתְקָרְבִים אֶל הַחוֹף בִּשְׁאָגָה אַדִּירָה. "כִּי בְּקָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים - - -" מְנַסֶּה מוֹיְשֶׁה לְעוֹדֵד אֶת כֻּלָּם, אַךְ הַמַּנְגִּינָה הַיָּפָה נִבְלַעַת בִּשְׁרִיקַת הָרוּחוֹת הַסּוֹעֲרוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת מִן הַיָּם וּמַרְעִידוֹת אֶת הַחוֹף גַּם בַּקַּיִץ הַלּוֹהֵט.

"לְאָן נֶעְלָם עֲקִיבָא?" תּוֹהִים כֻּלָּם.

חֲבוּרַת בַּחוּרִים יָצְאָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִן הַיְשִׁיבָה כְּדֵי לִרְחֹץ בְּמֵימֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן וְלִטְבֹּל אַגַּב כָּךְ לִקְרַאת הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה. כְּשָׁעָה וָחֵצִי לִפְנֵי שַׁבָּת יָצְאוּ כֻּלָּם מִן הַמַּיִם וְהִזְדָּרְזוּ לַחֲזֹר לַיְשִׁיבָה, אֲבָל בְּדִיּוּק כְּשֶׁעָמְדוּ לָצֵאת מִן הַמַּיִם נָפְלוּ לְפֶתַע הַמִּשְׁקָפַיִם הַיְקָרִים שֶׁל עֲקִיבָא לְתוֹךְ הַיָּם, הַחִפּוּשִׂים שֶׁל הַחֲבֵרִים לֹא נָשְׂאוּ פְּרִי וְכֻלָּם הִתְאַרְגְּנוּ לִיצִיאָה.

עֲקִיבָא לֹא הִשְׁלִים עִם הָאֲבֵדָה: "אֲנִי נִשְׁאָר כָּאן לְחַפֵּשׂ בַּמַּיִם הָרְדוּדִים! אָשׁוּב עוֹד מְעַט!" חֲבֵרָיו נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁיַּחֲזֹר, אַךְ עֲקִיבָא סֵרַב.

הַחֲבֵרִים שֶׁמִּהֲרוּ לְהִתְכּוֹנֵן לְשַׁבָּת הִשְׁאִירוּ אֶת עֲקִיבָא לְבַדּוֹ בַּיָּם. אַךְ כַּאֲשֶׁר נִכְנְסָה הַשַּׁבָּת, תְּפִילַת עַרְבִית חָלְפָה וְהַסְּעוּדָה הִתְחִילָה וַעֲקִיבָא טֶרֶם חָזַר, הֵחֵלּוּ הַחֲבֵרִים לִדְאֹג. "לַעֲקִיבָא יֵשׁ בְּעָיָה רְפוּאִית בַּשְּׁרִירִים, פְּעָמִים פִּתְאוֹם 'נִתְפֶּסֶת' לוֹ הָרֶגֶל וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲזִיזָהּ." נִזְכַּר יוֹסְקֶה, אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה. "אוּלַי הוּא מִתְקַשֶּׁה לִשְׂחוֹת, וּמִי יוֹדֵעַ... מִי יוֹדֵעַ מַה קָּרָה לוֹ!"

הַחֲבוּרָה הִזְדָּרְזָה לָבוֹא לְבֵיתֵנוּ עִם חֲבֵרִים מֻדְאָגִים נוֹסָפִים. אַבָּא מִהֵר לְבֵיתוֹ שֶׁל מוֹרֶה הוֹרָאָה הַגָּר בְּסָמוּךְ, וְהַלָּה פָּסַק כִּי חַיָּבִים לִנְסֹעַ לַיָּם כְּדֵי לָתוּר אַחֲרֵי עֲקִיבָא, אַף שֶׁהַדָּבָר כָּרוּךְ בְּחִלּוּל שַׁבָּת. כָּךְ עָזַב אַבָּא אֶת הַבַּיִת בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל סְעוּדָה, וְנָסַע עִם הַנֶּהָג הָעַרְבִי שֶׁל מוֹקֵד "עֵזֶר מִצִּיּוֹן" וְעִם חֲבוּרַת הַבַּחוּרִים לְחוֹף הַיָּם הַסּוֹעֵר וְהַשּׁוֹמֵם.

בִּתְחִלָּה סֵרְבָה מִשְׁטֶרֶת הַחוֹפִים לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימַת הַחִפּוּשׂ. "הַבָּחוּרְצִ'יק עוֹד רֶגַע יָשׁוּב! אוּלַי הָלַךְ לְבַקֵּר חֲבֵרִים, אֲנַחְנוּ לֹא מַתְחִילִים לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי זְמַן קָצָר כָּל כָּךְ!"

אַבָּא וּקְבוּצַת הַבַּחוּרִים הֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמָם. דַּיָּגִים מְשֻׁעֲמָמִים הֶעֱלוּ עַל סִירוֹתֵיהֶם אֶת הַבַּחוּרִים, וְהֵם הֵאִירוּ בְּעֶזְרַת פָּנָסִים אֶת הַגַּלִּים הַגְּבוֹהִים, אַךְ – מְאוּמָה!

רַק לְאַחַר שְׁעָתַיִם שֶׁל חִפּוּשִׂים הִסְכִּימָה הַמִּשְׁטָרָה לְהִתְגַּיֵּס לַחִפּוּשִׂים וּלְהָאִיר אֶת הַיָּם הַשָּׁחֹר בְּזַרְקוֹרִים עֲצוּמִים. כַּמָּה גַּלְשָׁנִים נֶעֶרְכוּ לְהִכָּנֵס לְעֹמֶק הַמַּיִם כְּדֵי לָתוּר אֶת הַיָּם מִבִּפְנִים, וּשְׁנֵי כַּלְבֵי גִּשּׁוּשׁ הִתְרוֹצְצוּ עַל הַחוֹף כְּדֵי לָתוּר אַחַר פָּרִיט הַשַּׁיָּךְ לַעֲקִיבָא.

אַבָּא, הַבַּחוּרִים וְהַנֶּהָג הַגּוֹי הִתְרוֹצְצוּ בַּתָּוֶךְ, בּוֹלְשִׁים בְּעֵינֵיהֶם אַחֲרֵי דְּמוּתוֹ שֶׁל עֲקִיבָא, וְרַק מוֹיְשֶׁה נִסָּה לְהַמְשִׁיךְ וְלָשִׁיר: "בְּרוֹב מַטְעַמִּים וְרוּחַ נְדִיבָה – יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ –", אַךְ אַף אֶחָד לֹא הִצְטָרֵף אֵלָיו, וְרוּחַ נְדִיבָה שֶׁטָּפְחָה עַל פָּנָיו הוֹתִירָה אוֹתוֹ שׁוֹתֵק.

מָה עוֹשִׂים? לְאָן נֶעֱלַם עֲקִיבָא? מַדּוּעַ לֹא חָזַר? הַאִם יָשׁוּב עוֹד אֵלֵינוּ?

* * *

בֵּינְתַיִם בַּבַּיִת הַשֻּׁלְחָן כְּבָר נָקִי, שְׁיָרֵי הַמָּזוֹן הֻסְּרוּ מִמֶּנוּ וְאִמָּא עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח וּמְדִיחָה אֶת הַכֵּלִים. אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת עַל הַסַּפָּה הַכְּחֻלָּה וּמְנַסּוֹת לְנַחֵשׁ אֵיפֹה אַבָּא עַכְשָׁו.

"אוּלַי הוּא טָס לְחוּץ לָאָרֶץ?" אֲנִי מְדַמְיֶנֶת, "אוּלַי תִּכְנְנוּ שָׁם אֵיזֶה פִּגּוּעַ נוֹרָא וְקָרְאוּ לְאַבָּא כְּדֵי לְסַכֵּל אֶת הַמְּזִמָּה?" אֲנִי נִזְכֶּרֶת בַּסֵּפֶר הַמּוֹתֵחַ שֶׁל שְׁמוּאֵל אַרְגָּמָן, וְחוּשׁ הַהַרְפַּתְקָנוּת שֶׁלִּי מִתְעוֹרֵר. "אוּלַי הוּא פֹּה, אֵצֶל הַשָּׁכֵן מִמּוּל." צוֹחֶקֶת אֲחוֹתִי. "עוֹזֵר לוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת הַכַּדּוּר נֶגֶד לַחַץ דָּם שֶׁאָבַד לוֹ."

וּפִתְאוֹם דְּפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת. אִמָּא מְמַהֶרֶת לִפְתֹּחַ וַאֲנַחְנוּ רָצוֹת בְּעִקְּבוֹתֶיהָ. אֵינֶנּוּ מַצְלִיחוֹת לְהִתְאַפֵּק וְלִבְלֹם אֶת סַקְרָנוּתֵנוּ: מִי זֶה הַפַּעַם? אֵיזֶה מִין לֵיל שַׁבָּת מוּזָר! אֲנַחְנוּ עוֹמְדוֹת לְיַד הַדֶּלֶת (מִסְתַּתְּרוֹת קְצָת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָנוּ...) וּמַקְשִׁיבוֹת.

בַּפֶּתַח עוֹמֵד בָּחוּר מְמֻשְׁקָף, מְבֻיָּשׁ, פָּנָיו שְׁזוּפוֹת, עֵינָיו אֲדֻמּוֹת מִמַּיִם וּמִמֶּלַח, וְהוּא אוֹמֵר בְּשֶׁקֶט: "אֲנִי... אֲנִי מִצְטַעֵר כָּל כָּךְ... שְׁמִי עֲקִיבָא. הָיִינוּ בַּיָּם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וַאֲנִי הִתְעַכַּבְתִּי עַל הַחוֹף כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם. בַּסּוֹף מָצָאתִי אוֹתָם, אֲבָל כְּבָר הָיָה מְאֻחָר וְנֶאֱלַצְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכִּי לַיְשִׁיבָה בָּרֶגֶל...  הָרֶגֶל שֶׁלִּי כָּאֲבָה לִי קְצָת וְהָלַכְתִּי לְאַט לְאַט, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַיְשִׁיבָה עִם בִּגְדֵי יוֹם חֹל הִתְחִילָה סְעוּדַת הַשַּׁבָּת, נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי כִּי... כִּי הִתְבַּיַּשְׁתִּי מִכָּל הַחֲבֵרִים. וְאָז נִרְדַּמְתִּי פִּתְאוֹם... הָיִיתִי עָיֵף כָּל כָּךְ, רַק מִקֹּדֶם נוֹדַע לִי שֶׁיָּצְאוּ לַיָּם כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אוֹתִי. יֵשׁ לָךְ דֶּרֶךְ לְהוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁאֲנִי כָּאן? שֶׁהֵם יְכוֹלִים לַחֲזֹר?"

אֲנִי מַבִּיטָה בַּאֲחוֹתִי וְהִיא מַבִּיטָה בִּי, וְאָז מַבִּיטָה אִמָּא בִּשְׁתֵּינוּ בְּמַבָּט חָמוּר עַל שֶׁהִקְשַׁבְנוּ לְשִׂיחָה לֹא לָנוּ, וּשְׁתֵּינוּ פּוֹרְחוֹת בַּחֲזָרָה לַחֶדֶר. "לֹא לְחוּצְלָאָרֶץ!" פּוֹסֶקֶת אֲחוֹתִי, "וְגַם לֹא לַשָּׁכֵן שֶׁמִּמּוּל!" אֲנִי מְשִׁיבָה לָהּ, "לַיָּם!"

אִמָּא מַכְנִיסָה אֶת הַבָּחוּר לַסָּלוֹן הַנָּקִי, וּפוֹנָה בִּמְהִירוּת לַמּוֹקֵד הָרְפוּאִי הַשּׁוֹכֵן בַּדִּירָה הַסְּמוּכָה. הִיא פּוֹנָה אֶל הָרוֹפֵא הַגּוֹי וְרוֹמֶזֶת לוֹ שֶׁיִּצֹּר קֶשֶׁר עִם הַנֶּהָג, הַ"גּוֹי שֶׁל שַׁבָּת", וִיסַפֵּר לוֹ שֶׁהָאֲבֵדָה נִמְצְאָה וְכִי הֵם יְכוֹלִים לָשׁוּב.

לְאַחַר מִכֵּן פּוֹנָה אִמָּא אֶל הַבָּחוּר הַנָּבוֹךְ שֶׁאֵינוֹ מֵעֵז אֲפִלּוּ לְהִתְיַשֵּׁב, "אֶת סְעוּדַת שַׁבָּת כְּבָר סָעַדְתָּ?" הִיא שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ בְּנֹעַם, "לֹא, לֹא, כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִיָּד רַצְתִּי לְכָאן." הַבָּחוּר מַסְמִיק, וַאֲנַחְנוּ מְרַחֲמוֹת עָלָיו כָּל כָּךְ מִן הַחֶדֶר. "הַאִם אֶפְשָׁר לְהַצִּיעַ לְךָ לְקַדֵּשׁ וְלִסְעֹד?" שׁוֹאֶלֶת אִמָּא, אַךְ הַבָּחוּר מַסְמִיק עוֹד יוֹתֵר וּמְסָרֵב.

אִמָּא חָשָׁה בִּמְבוּכָתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הַנֶּחְמָד וְאוֹמֶרֶת: "אַל תִּדְאַג, הֵם כְּבָר יַחְזְרוּ. בְּסַךְ הַכֹּל הֵם בִּקְּרוּ בַּיָּם, בִּשְׁבִילָם זוֹ הָיְתָה מִצְוָה שֶׁל הַצָּלַת נְפָשׁוֹת. מִצְוָה נְדִירָה שֶׁהֵם קִיְּמוּ אוֹתָהּ בִּזְכוּתְךָ!"

עֲקִיבָא חִיֵּךְ וְחָזַר אֶל הַדֶּלֶת. כְּשֶׁיָּרַד בַּמַּדְרֵגוֹת שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהוּא צוֹלֵעַ מְעַט וְרִחַמְתִּי עָלָיו. לֹא כָּעַסְתִּי עָלָיו כְּלָל, עַל אַף שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁבִּגְלָלוֹ לֹא הָיָה אִתָּנוּ אַבָּא בַּסְּעוּדָה.

לְאַחַר מִסְפַּר דַּקּוֹת נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְאַבָּא עָמַד בַּפֶּתַח, חִיּוּךְ רָחָב עַל פָּנָיו: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם!" אָמַר אַבָּא, "הָאֲבֵדָה נִמְצְאָה!" "אֲבָל... לֹא אַתֶּם מְצָאתֶם אוֹתוֹ בִּכְלָל, וְ... סְתָם טְרַחְתֶּם!" אָמְרָה אֲחוֹתִי, אֲבָל אַבָּא הִמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ: "נוּ, אָז מָה? הָעִקָּר שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם לֹא אֵרַע לוֹ כָּל רַע, וְהַבָּחוּר בָּרִיא וְשָׁלֵם! זֶה מַה שֶּׁחָשׁוּב, לֹא?!"

אִמָּא פָּרְשָׂה מַפָּה עַל הַשֻׁלְחָן, הִנִּיחָה שְׁתֵּי חַלּוֹת וְכִסְּתָה אוֹתָן בְּמַפִּית הַחַלּוֹת הָרְקוּמָה. הִיא הִגִּישָׁה לְאַבָּא צַלַּחַת זְכוּכִית בּוֹהֶקֶת וּמִלְּאָה אֶת הַקַּעֲרִיּוֹת בִּגְּבָעוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל סָלָט. אִמָּא הִנִּיחָה מְנַת דָּגִים טְעִימָה עַל הַצַּלַּחַת וּבִקְּשָׁה מֵאִתָּנוּ לְהָבִיא אֶת בַּקְבּוּקֵי הַשְּׁתִיָּה שֶׁזֶּה עַתָּה חָזְרוּ לַמְּקָרֵר. אַבָּא סִפֵּר: "הָרַב הִתִּיר לַגּוֹי לְהַחְזִיר אוֹתִי בָּרֶכֶב, זֹאת מִכֵּיוָן שֶׁעֲלוּלִים לְהִזְדַּקֵּק לִי שׁוּב לְמִקְרִים שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, אַךְ הַבַּחוּרִים שֶׁבָּאוּ אִתָּנוּ חוֹזְרִים בָּרֶגֶל." פִּזַּמְנוּ בְּלַחַשׁ (כְּדֵי שֶׁהַקְּטַנִּים לֹא יִתְעוֹרְרוּ): "לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים", וַאֲנִי הִצְטַעַרְתִּי שׁוּב עַל עֲקִיבָא הַנֶּחְמָד שֶׁהִתְבַּיֵּשׁ כָּל כָּךְ. אִמָּא הִגִּישָׁה מְנַת מָרָק וְאַחֲרֶיהָ עוֹף שָׁחֹם וְתַפּוּדִים. לְקִנּוּחַ הֵבִיאָה סַלַּט פֵּרוֹת מְרַעֲנֵן.

אִמָּא פִּנְּתָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהֶחְלִיפָה אֶת הַמַּפָּה לְאַחֶרֶת, וְאָז שָׁבָה לַמִּטְבָּח כְּדֵי לְהָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים.

וּפִתְאוֹם, כְּבָר הָיָה מְאֻחָר בֶּאֱמֶת! נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת. פַּעַם שְׁלִישִׁית לְלֵיל שַׁבָּת!

אֲנִי כְּבָר כִּמְעַט נִרְדַּמְתִּי, אַךְ בְּכָל זֹאת דִּשְׁדַּשְׁתִּי עִם הַפִּיגָ'מָה שֶׁלִּי לַסָּלוֹן (אֶל הַדֶּלֶת כְּבָר לֹא הֵעַזְתִּי לְהִתְקָרֵב...)

אֶל הַסָּלוֹן הַמּוּאָר נִכְנְסָה קְבוּצַת בַּחוּרִים. מִיָּד הֵבַנְתִּי! חֲבֵרָיו שֶׁל עֲקִיבָא שֶׁחָזְרוּ זֶה עַתָּה בַּהֲלִיכָה רַגְלִית מִן הַיָּם! הֵם נִרְאוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים, וְאִמָּא אָמְרָה (יָדַעְתִּי מִיָּד מָה הִיא עוֹמֶדֶת לוֹמַר...) "חֲזַרְתֶּם עַכְשָׁו מִן הַיָּם בְּוַדַּאי, וְלֹא נִשְׁאַר לָכֶם אֹכֶל בַּיְשִׁיבָה? אָז הִגַּעְתֶּם לְכָאן?! נִפְלָא! בְּדִיּוּק הַשַּׁבָּת בִּשַּׁלְתִּי יוֹתֵר מִתָּמִיד, וְהִצְטַעַרְתִּי כָּל כָּךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר לִי אֹכֶל מְיֻתָּר!"

עֵינֵיהֶם שֶׁל הַבַּחוּרִים זָרְחוּ. הֵם הָיוּ מוּתָשִׁים, וְרֵיחַ שֶׁל יָם עָמַד בַּחֶדֶר. אִמָּא פָּרְשָׂה מַפָּה עַל הַשֻׁלְחָן, הִנִּיחָה גָּבִיעַ וְכִסְּתָה שְׁתֵּי חַלּוֹת בַּמַּפִּית הָרְקוּמָה. לְאַחַר שֶׁקִּדְּשׁוּ הִיא הִגִּישָׁה לָהֶם צַלְּחוֹת זְכוּכִית בּוֹהֲקוֹת וּמִלְּאָה אֶת הַקַּעֲרִיּוֹת בִּגְּבָעוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל סַלָּט. אִמָּא הִנִּיחָה מְנוֹת דָּגִים טְעִימוֹת עַל הַצַּלָּחוֹת וּבִקְּשָׁה מֵאִתָּנוּ לְהָבִיא אֶת בַּקְבּוּקֵי הַשְּׁתִיָּה שֶׁזֶּה עַתָּה חָזְרוּ לַמְּקָרֵר.

מוֹיְשֶׁה סִיֵּם לָשִׁיר בְּקוֹל שָׁקֵט (כְּדֵי שֶׁהַקְּטַנִּים לֹא יִתְעוֹרְרוּ) אֶת הַזֶּמֶר שֶׁנִּקְטַע עַל הַחוֹף: "יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ – בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא..." וְעָבַר בְּרֶצֶף לַזֶּמֶר הַבָּא. אִמָּא הִגִּישָׁה מְנַת מָרָק וְאַחֲרֶיהָ עוֹף שָׁחֹם וְתַפּוּדִים. "צַר לִי שֶׁסַּלַּט הַפֵּרוֹת נִגְמַר," הִתְנַצְּלָה אִמָּא, אַךְ כֻּלָּנוּ צָחַקְנוּ וְאַף אֶחָד לֹא הִצְטַעֵר.

הַבַּחוּרִים הוֹדוּ לְאִמָּא מֵעֹמֶק הַלֵּב, בֵּרְכוּ וּפָנוּ לַחֲזֹר לַיְשִׁיבָה. אִמָּא פִּנְּתָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהֶחְלִיפָה אֶת הַמַּפָּה לְמַפָּה צְחוֹרָה אַחֶרֶת, וְאָז שָׁבָה לַמִּטְבָּח כְּדֵי לְהָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים.

וַאֲנִי פָּנִיתִי לְמִטָּתִי לִשְׁנַת שַׁבָּת שֶׁכֻּלָּהּ תַּעֲנוּג. כַּאֲשֶׁר עַרְפִלֵּי הַשֵּׁנָה הֵחֵלּוּ לַעֲטֹף אוֹתִי, הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת דְּפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת, וְאֶת פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל אַבָּא הַנִּגָּשׁ לִפְתֹּחַ.

אוֹ... אוּלַי הָיָה זֶה חֲלוֹם?!

וְעוֹד מַשֶּׁהוּ: עַל הַהֲכָנוֹת לְשַׁבָּת שֶׁל לֵאָה מְסַפֶּרֶת אַחְיָנִיתָהּ: "הִגַּעְתִּי לְבֵיתָהּ לְצֹרֶךְ כָּלְשֶׁהוּ בְּלֵיל שִׁשִּׁי. כַּאֲשֶׁר נִכְנַסְתִּי לַמִּטְבָּח רָאִיתִי אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת, מִימִינָהּ הַר יְרָקוֹת קְלוּפִים, וּמִשְּׂמֹאלָהּ קְעָרָה מְלֵאָה בְּפִסּוֹת דָּגִים. בַּתַּנּוּר נֶאֱפוּ לָהֶן אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ תַּבְנִיּוֹת שֶׁל פַּשְׁטִידוֹת, עוּגוֹת וְתוֹסָפוֹת. עַל הַסִּיר בִּעְבְּעוּ אַרְבָּעָה סִירִים מְלֵאִים. "אֶפְשָׁר לְהַצִּיץ?" שָׁאַלְתִּי בִּתְעוּזָה וְהֵרַמְתִּי אֶת אַחַד הַמִּכְסִים. הַסִּיר הָיָה מָלֵא עַד גָּדוֹת בְּעוֹפוֹת מְתֻבָּלִים וּמְעוֹרְרֵי תֵּאָבוֹן. "אַתְּ מִתְכּוֹנֶנֶת לְאֵרוּעַ כָּלְשֶׁהוּ?" שָׁאַלְתִּי בְּתֹם. "לֹא," הִיא עָנְתָה בְּפַשְׁטוּת, "רַק שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת כַּמָּה אוֹרְחִים יַגִּיעוּ הַשַּׁבָּת!"

יוצא לאור בהוצאת סלה, ציירת: אסתר גנוט