שִׁוִּיתִי הַמְּשׁוֹרֵר

"אֲנִי מַבְטִיחַ לָךְ, יֵשׁ לִי דִּירָה בְּחֵיפָה, יָפָה! עִם מִרְפֶּסֶת עֲנָקִית שֶׁצּוֹפָה אֶל הַיָּם! וְלוֹבִּי נֶהְדָּר!

אֲבָל הַמַּפְתֵּחַ... הַמַּפְתֵּחַ אֵצֶל הָעוֹרֵךְ דִּין, וְהַמַּזְכִּירָה שֶׁלּוֹ לֹא מוּכָנָה לִפְתֹּחַ לִי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַמִּשְׂרָד כְּדֵי לָתֵת לִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ. בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַגִּיעַ, אֲנִי דּוֹפֵק עַל דֶּלֶת הַזְּכוּכִית שֶׁל הָעוֹרֵךְ דִּין, וּמִיָּד כְּשֶׁהַמַּזְכִּירָה מְזַהָה אוֹתִי הִיא לוֹחֶצֶת עַל אֵיזֶה כַּפְתּוֹר לְיַד הַשֻׁלְחָן שֶׁלָּהּ, הַדֶּלֶת נִנְעֶלֶת, וַאֲנִי נִשְׁאָר בַּחוּץ.

אֲנִי מַבְטִיחַ לָךְ!!! יֵשׁ לִי דִּירָה בְּחֵיפָה! מִרְפֶּסֶת עֲנָקִית! יְפֵהפִיָּה! אֲפִלּוּ כָּתַבְתִּי שִׁיר עַל הַדִּירָה הַזֹּאת..."

שִׁוִּיתִי מוֹצִיא מִכִּיסוֹ דַּף מְקֻפָּל, הוּא פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ וּמַתְחִיל לִקְרֹא:

"שִׁירָה לַדִּירָה

שָׁם יֵשׁ דִּירָה נֶהְדֶּרֶת עַל הַחוֹף,

יֵשׁ לָהּ הַתְחָלָה אֲבָל אֵין לָהּ סוֹף,

רוֹצֶה לְהִכָּנֵס, רוֹצֶה לְהִכָּנֵס,

הוֹי, אַךְ לְקַבֵּל אֶת הַמַּפְתֵּחַ זֶהוּ נֵס.

לְשִׁוִּיתִי יֵשׁ דִּירָה בְּחֵיפָה,

דַּוְקָא דִּירָה נֶחְמָדָה וְיָפָה,

יָכֹלְתִּי לָגוּר בָּהּ, אֲבָל הַמַּזְכִּירָה,

רָעָה הִיא, הַמַּפְתֵּחַ מִמֶּנִּי מַסְתִּירָה..."

"זֶהוּ. עִם הַהֵא אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מַה לַעֲשׂוֹת," אוֹמֵר שִׁוִּיתִי, מְקַפֵּל אֶת הַפֶּתֶק בַּחֲזָרָה, וּמַכְנִיס אוֹתוֹ לְכִיסוֹ.

"עִם הַהֵא?" שׁוֹאֶלֶת לֵאָה, "לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן עִם הַהֵא?"

"נוּ, אַתְּ לֹא שָׂמָה לֵב בְּעַצְמֵךְ?" מִתְעַצְבֵּן שִׁוִּיתִי, "אַתְּ לֹא שָׂמָה לֵב לָאַקְרוֹסְטִיכוֹן?"

"תַּזְכִּיר לִי מַה זֶה אַקְרוֹסְטִיכוֹן," מִתְעַנְיֶנֶת לֵאָה, "לָמַדְתִּי זֹאת פַּעַם פַּעַם, כְּשֶׁהָיִיתִי בַּסֶּמִינָר, אֲבָל הִסְפַּקְתִּי לִשְׁכֹּחַ."

"נוּ, בֶּאֱמֶת, אַקְרוֹסְטִיכוֹן אֵלּוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת כָּאֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לַשִּׁיר הַזֶּה."

"אֵילוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת יֵשׁ לַשִּׁיר?" שׁוֹאֶלֶת לֵאָה בְּעִנְיָן.

"אֲנִי מִתְפַּלֵּא שֶׁלֹּא שַׂמְתְּ לֵב בְּעַצְמֵךְ, כָּל מִשְׁפָּט מַתְחִיל בְּאוֹת מֻדְגֶּשֶׁת, וְאִם נִקְרָא אֶת הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלּוּ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה תִּרְאִי אֶת הַמִּלִּים 'שִׁירָה לַדִּירָה', רַק הַהֵא הָאַחֲרוֹנָה חֲסֵרָה לִי. אֲנִי מְחַפֵּשׂ עֲדַיִן אֶת הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה לָשִׁיר הַזֶּה, שׁוּרָה שֶׁתַּתְחִיל בָּאוֹת ה'. עַד שֶׁלֹּא אֶמְצָא אֶת הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה זֶה יִהְיֶה 'שִׁירָה לַדִּיר'. לֹא פָּחוֹת.

אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ כְּבָר כַּמָּה יָמִים וַעֲדַיִן לֹא מָצָאתִי, אֶת הַשּׁוּרָה הַחֲסֵרָה, וּמִתְלַבֵּט בֵּין כַּמָּה אֶפְשָׁרֻיּוֹת, אוּלַי 'הַאִם אֶזְכֶּה לָגוּר בָּךְ, דִּירָה?' אוֹ אוּלַי 'הֲתוֹאִילִי לְהִפָּתַח בְּפָנַי בִּמְהֵרָה?' אוֹ אֲפִלּוּ 'הֵידָד! אִם אֶכָּנֵס, אֶפְצַח בְּשִׁירָה?'"

מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת, גְּבֶרֶת לֵאָה? אֲנִי שׁוֹבֵר אֶת הָרֹאשׁ כְּבָר שְׁלֹשָׁה יָמִים, אֲבָל אַף סִיּוּם אֵינוֹ מַסְפִּיק חָזָק בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת שׁוּרָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל שִׁיר מְרַגֵּשׁ כָּזֶה."

הַתִּינֹקֶת מְיַבֶּבֶת בַּחֶדֶר, וְלֵאָה נוֹטֶלֶת אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. הִיא מְקַמֶּטֶת אֶת מִצְחָהּ וְחוֹשֶׁבֶת. "אוּלַי מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשׁוּר לִתְפִלָּה?" הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ. "מִשְׁפָּט שֶׁיַּתְחִיל בְּה', שֶׁזֶּה הַשֵּׁם, וּבַקָּשָׁה מֵה' שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ."

"נָכוֹן!" מִתְלַהֵב שִׁוִּיתִי, "אֵיךְ לֹא חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ בְּעַצְמִי, גְּבֶרֶת לֵאָה! זֶה רַעְיוֹן! אַל תַּמְשִׁיכִי לַעֲזֹר לִי, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב בְּעַצְמִי אֶת הַסּוֹף שֶׁל הַשִּׁיר. תְּנִי לִי שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ דַּקּוֹת, וַאֲנִי חוֹזֵר אֵלַיִךְ עִם הָאֶפִּילוֹג, אַתְּ בֶּטַח יוֹדַעַת מַה זֶּה... אוֹ שֶׁגַּם אֶת זֶה כְּבָר שָׁכַחַתְּ מֵהַסֶּמִינָר? זֶה הַסּוֹף שֶׁל הַיְצִירָה, הַשִּׁיר בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ."

שִׁוִּיתִי מִתְקָרֵב לְחַלּוֹן הַבַּיִת, נִשְׁעָן עָלָיו וְשׁוֹאֵף אֲוִיר צַח אֶל קִרְבּוֹ. הוּא מוֹצִיא שׁוּב אֶת הַנְּיָר הַמְקֻפָּל מִתּוֹךְ כִּיסוֹ הָאֶחָד, עִפָּרוֹן קָצָר וּמַחַק מִתּוֹךְ הַכִּיס הַשֵּׁנִי, אֶדֶן הַחַלּוֹן מְשַׁמֵּשׁ לוֹ כְּשֻׁלְחָן. הוּא כּוֹתֵב וּמוֹחֵק, מוֹחֵק וְכוֹתֵב, וְרַגְלָיו מְתוֹפְפוֹת בְּעַצְבָּנוּת עַל הָרִצְפָּה.

לֵאָה חוֹזֶרֶת לַמִּטְבָּח בֵּינְתַיִם, מְנַעֲנַעַת בְּרַגְלָהּ אֶת עֶגְלַת הַתִּינֹקֶת. גַּם הִיא אוֹחֶזֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עִפָּרוֹן וּמַחַק, וּמְנַסָּה לַעֲרֹךְ רְשִׁימָה שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעֲדַיִן נוֹתַר לָהּ לַעֲשׂוֹת.

"לְהַפְקִיד בַּגְמַ"ח עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שְׁקָלִים לְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, לְהִתְקַשֵּׁר לְזָהֳרִית, לְבַשֵּׁל אֲרוּחַת צָהֳרַיִם (בַּמָּנָה לְאַלְפְרֶדוֹ – פָּחוֹת מֶלַח בָּעוֹף), לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מִתֹּמֶר (עֲנִיבוֹת מֵאֲמֶרִיקָה – חֲתָנִים עֲנִיִּים), לַעֲבֹר עַל הָרְשִׁימָה שֶׁל הַחוֹלִים הַחֲדָשִׁים בְּתֵל הַשּׁוֹמֵר."

הִיא כּוֹסֶסֶת אֶת הָעִפָּרוֹן כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלִכְתֹּב, מַבִּיטָה לְרֶגַע לְכִוּוּן הַחַלּוֹן וְרוֹאָה אֶת גַּבּוֹ שֶׁל שִׁוִּיתִי, וְאֶת קְצֵה הָעִפָּרוֹן שֶׁלּוֹ נָעוּץ בֵּין שִׁנָּיו.

* * *

אֵיךְ קָרְאוּ לְשִׁוִּיתִי כַּאֲשֶׁר נוֹלַד? כְּבָר אֵין אִישׁ זוֹכֵר, אוּלַי אֲפִלּוּ שִׁוִּיתִי בְּעַצְמוֹ כְּבָר שָׁכַח. בְּגִיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הֶעֱנִיק לְעַצְמוֹ אֶת הַכִּנּוּי הַזֶּה, וּסְבָרָתוֹ עִמּוֹ: "אָדָם צָרִיךְ לִזְכֹּר בְּכָל עֵת אֶת הַמִּלִּים 'שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד'. כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת? פָּשׁוּט מְאֹד! אִם יִקְרְאוּ לִי בַּשֵּׁם הַזֶּה, זֶה יַזְכִּיר לִי אֶת הַשֵּׁם תָּמִיד!" וּמִנִּי אָז הָפַךְ שְׁמוֹ לְ"שִׁוִּיתִי". אֲפִלּוּ בִּתְעוּדַת הַזֶּהוּת שֶׁלּוֹ, לְצַד תְּמוּנָתוֹ, שֶׁבָּהּ נִרְאֶה כְּשֶׁהוּא עֲצוּם עֵינַיִם (זֶה בִּשְׁבִיל שֶׁיַּגִּידוּ שֶׁאֲנִי 'עָצוּם'! הִסְבִּיר בִּרְצִינוּת תְּהוֹמִית לְכָל מִי שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר הַתְּמוּנָה הַמּוּזָרָה בִּתְעוּדַת הַזֶּהוּת) נִכְתַּב הַשֵּׁם הַזֶּה.

שִׁוִּיתִי עָלָה לָאָרֶץ בְּגִיל עֶשֶׂר, לְלֹא הוֹרִים וּמִשְׁפָּחָה. הוּא גִּדֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ וְחִנֵּךְ אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, וְהִתְגוֹרֵר עַד גִּיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּמוֹסָדוֹת מֶמְשַׁלְתִּיִּים שׁוֹנִים בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ.

בְּגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה יָצָא מִן הַמּוֹסָד שֶׁבּוֹ שָׁהָה וְהָפַךְ לִהְיוֹת חָפְשִׁי וּמְשֻׁחְרָר. בְּאוֹתוֹ יוֹם כָּתַב אֶת הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ, זֶה הַשִּׁיר הַמְלַוֶּה אוֹתוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו הוּא הוֹלֵךְ, הַשִּׁיר שֶׁהָיָה הַפָּתִיחַ לְמֵאוֹת אוֹ אַלְפֵי שִׁירִים שֶׁכָּתַב שִׁוִּיתִי בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת, וּבְכֻלָּם – לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל – הִתְוַסֵּף גַּם הָאַקְרוֹסְטִיכוֹן.

"עוֹדִי יֶלֶד אַךְ כָּמֵהַּ לְשֶׁקֶט וְלִדְּרוֹר/ צָמֵא לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ אֶל הָאוֹר/ מַאֲמִין שֶׁיָּבוֹא יוֹם וְהַבֹּהַק יִתְגַּלֶּה/ אָכֵן, הַטּוֹב בַּסּוֹף מִתְעַלֶּה/ וְגַם אִם נִדְמֶה שֶׁחָשׁוּךְ וְקוֹדֵר/ תּמִיד תֵּדַע שֶׁהֶעָתִיד טוֹב יוֹתֵר."

מִלִּים אֵלּוּ הַחֲתוּמוֹת בָּאַקְרוֹסְטִיכוֹן 'עַצְמָאוּת', הִוּוּ אֶבֶן הַיְסוֹד לְשִׁירָתוֹ שֶׁל שִׁוִּיתִי.

"אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַשִּׁיר לֹא מִי יוֹדֵעַ מָה," הִתְנַצֵּל בְּכָל פַּעַם שֶׁקָּרָא אֶת הַשִּׁיר, "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה חֲזָרוֹת מְיֻתָּרוֹת, וְגַם הָרַעְיוֹן שֶׁלּוֹ נָדוֹשׁ מְעַט, וּבְעֶצֶם הַתֹּכֶן שֶׁל הַשִּׁיר לֹא מַמָּשׁ מְבַטֵּא אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁל הָעַצְמָאוּת, אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁהַשִּׁיר הַזֶּה הוּא הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי, אֲנִי לֹא עוֹרֵךְ בּוֹ שִׁנּוּיִים וְנוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד. זִכְרוּ גַּם שֶׁאֵינֶנִּי יְלִיד הָאָרֶץ, וְכָל הַבִּטּוּיִים בְּעִבְרִית הָיוּ עֲדַיִן חֲדָשִׁים לִי."

לֵאָה נָהֲגָה לְהַאֲזִין בְּסַבְלָנוּת לְשִׁירָיו שֶׁל שִׁוִּיתִי, הִיא הִקְשִׁיבָה בְּעִנְיָן לְמִכְלוֹל הַשִּׁקּוּלִים שֶׁעָמְדוּ בִּבְחִירַת כָּל מִלָּה אוֹ בִּטּוּי בַּשִּׁירִים, וְשִׁוִּיתִי מָצָא בָּהּ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לִקְרִיאַת שִׁירָיו הָאֲרֻכִּים.

עַכְשָׁו נִגַּשׁ שִׁוִּיתִי לַמִּטְבָּח, עֶפְרוֹנוֹ עֲדַיִן בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו. הוּא הֵעִיף מַבָּט קַל בָּרְשִׁימָה שֶׁכָּתְבָה לֵאָה, וְאָז נָטַל אֶת עֶפְרוֹנוֹ הוּא, וְהוֹסִיף שׁוּרָה קְצָרָה לָרְשִׁימָה הַמִּתְאָרֶכֶת: 'לֶאֱפוֹת עוּגָה לְשִׁוִּיתִי. לֹא לִשְׁכֹּחַ לְהַשְׁמִיט אֶת הַקֶּמַח וְאֶת הַסֻּכָּר וְאֶת הַשֶּׁמֶן מִטַּעֲמֵי בְּרִיאוּת.'

"אַתָּה רָעֵב?" שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לֵאָה, "מָתַי אָכַלְתָּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה?"

"אֶתְמוֹל, אֶתְמוֹל בַּצָּהֳרַיִם", מֵשִׁיב לָהּ שִׁוִּיתִי בְּזַעַף. "דַּוְקָא נִסִּיתִי לְאַרְגֵּן לְעַצְמִי אֹכֶל, אֲבָל לֹא הִצְלַחְתִּי. נוּ, כַּמּוּבָן, בְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁהִשַּׂגְתִּי הָיָה קֶמַח אוֹ סֻכָּר אוֹ שֶׁמֶן אוֹ שְׁלָשְׁתָּם בְּיַחַד, וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהִפָּטֵר מֵהֶם אֵיכְשֶׁהוּ."

"אֹפֶה לְךָ," מַבְטִיחָה לֵאָה, "אֲבָל אַתָּה זוֹכֵר שֶׁעוּגָה כָּזוֹ הִיא לֹא הָעוּגָה הֲכִי טְעִימָה בָּעוֹלָם!" וְשִׁוִּיתִי מְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ. הוּא זוֹכֵר זֹאת הֵיטֵב.

בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת כְּשֶׁאָפְתָה לוֹ לֵאָה עוּגָה לְפִי דְּרִישׁוֹתָיו, הָיְתָה הָעוּגָה דּוֹמָה יוֹתֵר לְפִתָּה מֵאֲשֶׁר לְעוּגָה. הִיא הָיְתָה חוּמָה בְּהִירָה, גְּבִישִׁים כֵּהִים בִּלְתִּי מְזֹהִים קִשְּׁטוּ אוֹתָהּ, וּגְבָעוֹת קְטַנְטַנּוֹת עִטְּרוּ אֶת פָּנֶיהָ. בִּתְחִלָּה עִקֵּם שִׁוִּיתִי אֶת אַפּוֹ לְמַרְאֵה הָעוּגָה וְכִנָּה אוֹתָהּ 'הַר גַּבְנוּנִים', אֲבָל כַּאֲשֶׁר שִׁכְנְעוּ אוֹתוֹ שֶׁאִמָּא חִפְּשָׂה מַתְכּוֹן מְיֻחָד בַּסֵּפֶר שֶׁל פֶּסַח לְעוּגָה שֶׁאֵין בָּהּ לֹא שֶׁמֶן, לֹא קֶמַח וְלֹא סֻכָּר – הִשְׁתַּכְנֵעַ שִׁוִּיתִי וְטָעַם מִן הַמַּאֲפֶה, וַאֲפִילוּ חָרַז בּוֹ בַּמָּקוֹם חַמְשִׁי בְּשֶׁבַח הָעוּגָה:

הָעוּגָה שֶׁל גְּבֶרֶת לֵאָה,

עִם קָקָאוֹ וּבֵיצִים,

וּמָה עוֹד? אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ,

גַּבְנוּנִים וַחֲרִיצִים,

הָבוּ עוֹד – כֻּלָּם רוֹצִים!

"שִׂימוּ לֵב," זָכַר לְהַדְגִּישׁ: "אַקְרוֹסְטִיכוֹן לִפְנֵיכֶם! אַל תְּדַלְּגוּ עָלָיו!"

לֹא מְדֻיָּק הָיָה לוֹמַר שֶׁ'הָבוּ עוֹד – כֻּלָּם רוֹצִים'. אֲבָל שִׁוִּיתִי רָצָה עוֹד, וּמִדֵּי פַּעַם, כַּאֲשֶׁר הִתְפַּנָּה מֵעִסּוּקָיו – קִבּוּץ נְדָבוֹת – הָיָה פּוֹנֶה אֶל הַבִּנְיָן הַנָּמוּךְ, אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, וּמַזְמִין שָׁם אֶת עוּגַת חֲלוֹמוֹתָיו. אֶת תּוֹדָתוֹ הָיָה מַטְבִּיעַ בְּשִׁיר חָדָשׁ עִם אַקְרוֹסְטִיכוֹן לְקִנּוּחַ.

כָּעֵת הִתְיַפַּח שִׁוִּיתִי לְיַד הַשֻּׁלְחָן בַּמִּטְבָּח הַקָּטָן: "יֵשׁ לִי דִּירָה, בֶּאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לִי דִּירָה בְּחֵיפָה, וְהִיא יָפָה וּגְדוֹלָה, וְיֵשׁ שָׁם בַּבִּנְיָן לוֹבִּי נֶהְדָּר עִם פְּרָחִים, אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ, לֹא נוֹתְנִים לִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ!"

לֵאָה מַקְשִׁיבָה וּמוֹצִיאָה בֵּינְתַיִם אֶת הַמִּיקְסֶר מִמַּחֲבוֹאוֹ, מַקְדִּימָה אֶת הָעוּגָה שֶׁל שִׁוִּיתִי לְרֹאשׁ הָרְשִׁימָה. הַתִּינוֹקֶת רְגוּעָה בֵּינָתַיִם, שׁוֹכֶבֶת בָּעֲגָלָה פְּקוּחַת עֵינַיִם.

"לִפְעָמִים, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי גּוֹמֵר לַעֲבֹד, כְּלוֹמַר, לֶאֱסֹף אֶת הַכְּסָפִים שֶׁאֲנִי צָרִיךְ, אֲנִי נוֹסֵעַ לְחֵיפָה בָּרַכֶּבֶת, מִתְיַשֵּׁב עַל הַסַּפְסָל הקָּבוּעַ מוּל הַבַּיִת שֶׁלִּי, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַחַלּוֹנוֹת, עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים לַבִּנְיָן, עַל הַמִּרְפֶּסֶת הַיָּפָה, וְחוֹלֵם עַל הַיּוֹם שֶׁבּוֹ אֶכָּנֵס לַדִּירָה שֶׁלִּי שֶׁעוֹמֶדֶת רֵיקָה וַעֲצוּבָה." שִׁוִּיתִי מִתְיַפֵּחַ וּמְקַנֵּחַ אֶת אַפּוֹ. יָדֶיהָ שֶׁל לֵאָה מְנַפְּצוֹת בֵּיצָה אַחַר בֵּיצָה, וְעֵינֶיהָ בּוֹחֲנוֹת אוֹתָן בִּתְשׂוּמַת לֵב לִרְאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן נְקֻדָּה שֶׁל אַדְמוּמִיּוּת.

הִיא מוֹצִיאָה תַּמְצִית וָנִיל מִן הַמְקָרֵר וּמַזְלִיפָה מְעַט נוֹזֵל מִן הַבַּקְבּוּקוֹן אֶל הַקֶּצֶף הָעוֹלֶה בַּקְּעָרָה. שִׁוִּיתִי עוֹקֵב בִּתְשׂוּמַת לֵב שֶׁאַף טִפָּה שֶׁל סֻכָּר-שֶׁמֶן-קֶמַח אֵינָהּ מְעִזָּה לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. לֵאָה מְטַפְטֶפֶת כַּמָּה טִפּוֹת שֶׁל תַּחְלִיף סֻכָּר נוֹזְלִי לְתוֹךְ הַתַּעֲרֹבֶת וְתוֹהָה מָה עוֹד תּוּכַל לְהַכְנִיס פְּנִימָה, כְּדֵי לְהַצְדִּיק אֶת הַתֹּאַר 'עוּגָה' לַבְּלִילָה שֶׁמּוּלָהּ.

"הַשֵּׁם, אָנָּא שְׁמֹר אוֹתִי מִכָּל רָע!" מִזְדַּעֵק לְפֶתַע שִׁוִּיתִי.

"מָה?" הִיא שׁוֹאֶלֶת, "קָרָה מַשֶּׁהוּ?"

"מָצָאתִי אֶת הַסּוֹף שֶׁל הַשִּׁיר," שָׂמַח שִׁוִּיתִי, "זֶהוּ הֶחָרוּז שֶׁאוֹתוֹ חִפַּשְׂתִּי כָּל הַיָּמִים! 'הַשֵּׁם, אָנָּא שְׁמֹר אוֹתִי מִכָּל רָע'! אֵלּוּ הַמִּלִּים הַמַּתְאִימוֹת בְּדִיּוּק." שִׁוִּיתִי מִתְרַפֵּק עַל הַמִּלִּים הַיָּפוֹת שֶׁתַּחְתֹּמְנָה אֶת הַשִּׁיר שֶׁלּוֹ.

"וּבְנוֹגֵעַ לָאַקְרוֹסְטִיכוֹן?" מִתְעַנְיֶנֶת לֵאָה. "נוּ, זֶה מַתְחִיל בְּהֵא!" נֶעֱלָב שִׁוִּיתִי, "לֹא שַׂמְתְּ לֵב מִיָּד?"

הָעוּגָה הַנֶּאֱפֵית בֵּינְתַיִם בַּתַּנּוּר מְשַׁלַּחַת נִיחוֹחוֹת עֲרֵבִים בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת, וְשִׁוִּיתִי מְחַכֵּךְ אֶת יָדָיו זוֹ בְּזוֹ. לֵאָה מַאֲכִילָה בֵּינְתַיִם אֶת בִּתָּהּ הַתִּינֹקֶת בְּכַפִּית.

"הַיּוֹם נִכְנַסְתִּי לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, וְשָׁם זִכִּיתִי אֶת הָרַבִּים בְּמִצְוַת צְדָקָה מְהֻדֶּרֶת," מְסַפֵּר בֵּינְתַיִם שִׁוִּיתִי.

"לְתַלְמוּד הַתּוֹרָה?" תְּמֵהָה לֵאָה, "הִסְכִּימוּ לְהַכְנִיס אוֹתְךָ?"

הַתִּינוֹקֶת מְגַרְגֶּרֶת בַּהֲנָאָה, מַקְשִׁיבָה לְקוֹלוֹ הַבַּס שֶׁל שִׁוִּיתִי, מַבִּיטָה בְּעִנְיָן בְּפָנָיו הַקְּמוּטוֹת שֶׁחֲרִיצִים שֶׁל סֵבֶל שְׁזוּרִים בָּהֶם.

"כֵּן. אַף אֶחָד לֹא עוֹמֵד מוּלִי, לֹא הַשּׁוֹמֵר, לֹא הַמְנַהֵל וְלֹא הַמַּזְכִּיר. הֶחְלַטְתִּי שֶׁהַיּוֹם הִגִּיעַ תּוֹרָם שֶׁל הַמְלַמְּדִים לִתְרֹם, נִכְנַסְתִּי פְּנִימָה וְעָבַרְתִּי בֵּין כָּל הַכִּתּוֹת לֶאֱסֹף מַטְבְּעוֹת, וּמָה?! בֶּטַח שֶׁנָּתְנוּ לִי כֶּסֶף! מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, הַמַּחְדִּירִים לְתַלְמִידֵיהֶם מַעֲלַת הַצְּדָקָה, בְּוַדַּאי רוֹצִים לְהַרְאוֹת דֻּגְמָה אִישִׁית לַתַּלְמִידִים שֶׁלָּהֶם!

מִי אִם לֹא הֵם יִתְרְמוּ? וּבֶאֱמֶת תָּרְמוּ. הָאָרוֹן בַּבַּיִת שֶׁל הַלֵּוִי כְּבָר כִּמְעַט לֹא נִסְגָּר."

לֵאָה כְּבָר יָדְעָה וְהִכִּירָה. מִשְׁפַּחַת הַלֵּוִי, אַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת הַצִּדְקָנִיּוֹת בִּבְנֵי בְּרַק, נָהֲגָה לְאָרֵחַ אֶת שִׁוִּיתִי בְּבֵיתָהּ וְלָתֵת לוֹ אֵשֶׁ"ל מָלֵא שֶׁל אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וְלִינָה. כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ בַּבַּיִת לְגַמְרֵי, פִּנּוּ בַּעֲבוּרוֹ אָרוֹן גְּדָל-מִדּוֹת, לַחֲפָצָיו הָאִישִׁיִּים. שִׁוִּיתִי נָהַג לְמַלֵּא אֶת הָאָרוֹן בְּאֵינְסְפוֹר מַטְבְּעוֹת; מַטְבְּעוֹת שֶׁקִּבֵּץ בָּרְחוֹבוֹת, מַטְבְּעוֹת עַתִּיקוֹת שֶׁכְּבָר פָּג תָּקְפָּן וְגַם מַטְבְּעוֹת מִחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁאוֹתָן הֵבִיא עִמּוֹ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וַאֲשֶׁר לָהֶן רָחַשׁ חִבָּה יְתֵרָה.

הָאָרוֹן הָיָה מָלֵא קֻפְסָאוֹת קֻפְסָאוֹת שֶׁבָּהֶן מֻיְּנוּ הַמַּטְבְּעוֹת לְפִי גָּדְלָן וְעֶרְכָּן. מִדֵּי פַּעַם הָיָה שִׁוִּיתִי מוֹצִיא מִן הָאָרוֹן מִסְפַּר מַטְבְּעוֹת כְּדֵי לְמַלֵּא בְּעֶזְרָתָן אֶת צְרָכָיו הַשּׁוֹנִים.

"הָאָרוֹן בַּבַּיִת שֶׁל הַלֵּוִי כְּבָר כִּמְעַט לֹא נִסְגָּר, נִרְאֶה מָה לַעֲשׂוֹת." אָמַר שִׁוִּיתִי, "מוּכָן כְּבָר?"

"מַה מוּכָן, הָאָרוֹן?" תּוֹהָה לֵאָה.

"הָעוּגָה!" מִתְעַצְבֵּן שׁוּב שִׁוִּיתִי, "עַל מָה אֲנִי מְדַבֵּר כָּל הַזְּמַן?"

דֶּלֶת הַתַּנּוּר נִפְתַּחַת, הָ'עוּגָה' יוֹצֵאת לוֹהֶטֶת וּמַעֲלָה אֵדִים, שְׁטוּחָה כְּמוֹ פִּתָּה, צְהַבְהַבָּה וּמְנֻקֶּדֶת כְּמוֹ בַּנָּנָה וְרֵיחָהּ בִּלְתִּי מֻגְדָּר.

שִׁוִּיתִי אוֹמֵר 'תּוֹדָה' לְלֵאָה, צוֹבֵט בִּלְחָיֶיהָ שֶׁל הַתִּינֹקֶת, וְנוֹטֵל לְיָדָיו אֶת הָעוּגָה הָרוֹתַחַת. הוּא מְמַהֵר לְדֶלֶת הַכְּנִיסָה וְנֶעֱלָם הַחוּצָה.

עוֹד שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר יָשׁוּב לְכָאן. אוֹ אוּלַי בְּעוֹד חֹדֶשׁ אוֹ חָדְשַׁיִם? שִׁוִּיתִי יָבוֹא עִם כַּמָּה שִׁירִים חֲדָשִׁים וִיקַבֵּל עוּגָה חֲדָשָׁה.

בִּתָּהּ שֶׁל גְּב' לֵאָה מְסַפֶּרֶת:

שְׁבָט תשנ"א. מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ.

בַּבַּיִת נֶעֱרָכִים הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת שֶׁלִּי לִמְדֹּד שׁוּב אֶת מַסֵּכוֹת הָאַבַּ"כּ.

קָשָׁה לְזַהוֹת אֶת הַדְּמוּיוֹת מִבַּעַד לְפַרְצוּפֵי הַגּוּמִי הַמַּפְחִידִים שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ מַסֵּכוֹת הַגּוֹרִילָה שֶׁל פּוּרִים. מִבַּעַד לְעֵינִיּוֹת הַפְּלַסְטִיק הַגְּדוֹלוֹת נִרְאוֹת עֵינַיִם קְטַנּוֹת וּמְפֻחָדוֹת שֶׁל יְלָדִים החוֹבְשִׁים לָרִאשׁוֹנָה מַסֵּכָה שֶׁאֵינָה שֶׁל תַּחְפֹּשֶׂת. חוֹבְשֵׁי הַמִּשְׁקָפַיִם בַּמִּשְׁפָּחָה מַרְכִּיבִים אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלָּהֶם מֵעַל לְמַסֵּכַת הָאַבַּ"כּ וְנִרְאִים כְּמוֹ צִיוּר שֶׁל קוֹמִיקְס, אַךְ אַף אֶחָד אֵינוֹ צוֹחֵק.

הַאִם יֵאָלְצוּ לַחֲבֹשׁ אֶת הַמַּסֵּכוֹת הַלָּלוּ? הַאִם יִתְפַּשֵּׁט חֹמֶר כִימִי רָעִיל בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ?

אֲנִי מְעִזָּה לְהַצִּיץ בְּדַפֵּי הַהַדְרָכָה שֶׁל 'פִּקּוּד הָעֹרֶף' שֶׁהִגִּיעוּ לְ"עֵזֶר מִצִּיּוֹן". הַחוֹבֶרֶת מְלֵאָה בְּצִיּוּרִים מַפְחִידִים שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁנִּפְגְּעוּ מִגַּז רָעִיל, וְהַדְגָּמוֹת מְפֹרָטוֹת אֵיךְ נִתָּן לַעֲזֹר לָהֶם. יֵשׁ כָּאן צִיּוּרִים, תַרְשִׁימִים וְטַבְלָאוֹת הַקְּשׁוּרִים לְהִתְפַּשְּׁטוּת הָרְעָלִים הַכִימִיִּים בְּאֵזוֹר הַפְּגִיעָה, וַאֲנִי מְמַהֶרֶת לִסְגֹּר אֶת הַחוֹבֶרֶת. בְּרְרְרְרְ!!!

הַחֶדֶר הָאָטוּם כְּבָר אָטוּם לְגַמְרֵי. אֲנִי נִכְנֶסֶת לְתוֹכוֹ וּבְקֹשִׁי מַכִּירָה אֶת חֲדַר הַיְלָדִים הַצִּבְעוֹנִי וְהַמֻּכָּר שֶׁלִּי, הַחֶדֶר חָשׁוּךְ וְקוֹדֵר בִּגְלַל הַחַלּוֹנוֹת הַסְּגוּרִים וְהַדְּבָקִים הַכֵּהִים. בַּצַּד מֻנַּחַת עֲרֵמָה גְּבוֹהָה שֶׁל סִפְרֵי תְּהִלִּים. הָאָרוֹן מָלֵא עַד לְמַעְלָה בְּקֻּפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים.

כֵּן, אֲנִי רוֹאָה שֶׁאִמָּא הֵכִינָה בַּצַּד גַּם מִשְׂחָקִים וּסְפָרִים, וְהַשִּׂמְחָה נִכְנֶסֶת לְלִבִּי, אֲבָל אָז אֲנִי נִזְכֶּרֶת שֶׁהַמִּשְׂחָקִים הֻנְּחוּ כָּאן כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּעֲמֵם אִם חָלִילָה נִהְיֶה כְּלוּאִים בַּחֶדֶר שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת... וְהַמִּשְׂחָקִים הַמְּעַנְיְנִים גּוֹרְמִים לִי פִּתְאוֹם לְעַצְבוּת.

ג' בִּשְׁבָט, יוֹם חֲמִישִׁי.

אֲנִי עוֹזֶרֶת לְאִמָּא שֶׁיָּדֶיהָ עֲמוּסוֹת בַּעֲבוֹדָה. הַטֶּלֶפוֹן מְצַלְצֵל בְּכָל רֶגַע, שָׂרָה יְמִימָה פּוֹחֶדֶת לִהְיוֹת לְבַד בַּבַּיִת אִם תִּהְיֶה אַזְעָקָה, אֲדוֹן יְשַׁעְיָהוּ מֵרְחוֹב יִרְמְיָהוּ מִתְקַשֵּׁר וּמְבַקֵּשׁ שֶׁמִּישֶׁהוּ יַעֲזֹר לוֹ לֶאֱטֹם אֶת הַחֶדֶר וְגַם שֶׁיַּרְאוּ לוֹ שׁוּב אֵיךְ חוֹבְשִׁים אֶת הַמַּסֵּכָה. דָּנָה שֶׁהִיא חוֹלַת סֻכָּר דּוֹפֶקֶת בַּדֶּלֶת כְּדֵי לְבָרֵר אִם אֶפְשָׁר לְהַזְרִיק אַטְרוֹפִּין וְאִינְסוּלִין בְּיַחַד אוֹ שֶׁזּוֹ בְּעָיָה. הָרוֹפֵא הָעַרְבִי מְגַדֵּף אֶת סָדָאם חוּסֵין שֶׁבִּגְלָלוֹ כָּל הַבָּלָגָן הַזֶּה, וְאִמָּא צְרִיכָה לְהַקְשִׁיב גַּם לוֹ.

עוֹד אֵיזוֹ גְּבֶרֶת נֶחְמָדָה דּוֹפֶקֶת עַל הַדֶּלֶת וּמִתְנַצֶּלֶת מֵאָה פְּעָמִים שֶׁכָּל בָּתֵּי הַמִּרְקַחַת בָּעִיר סְגוּרִים בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה, וְאִם אֶפְשָׁר לְקַבֵּל בְּבַקָּשָׁה כַּדּוּרִים שֶׁל 'טְרִיטֵיס' נֶגֶד לַחַץ דָּם, עַל אַף שֶׁהַמּוֹקֵד סָגוּר עַכְשָׁו.

* * *

וּבַלַּיְלָה, בִּשְׁתַּיִם לִפְנוֹת בֹּקֶר, אַזְעָקָה.

אַזְעָקָה אֲמִתִּית!

כֻּלָּנוּ בַּחֶדֶר הָאָטוּם וְהֶחָתוּם רוֹעֲדִים מִקֹּר וּמִפַּחַד, עַל פָּנֵינוּ מַסֵּכוֹת הָאַבַּ"כּ. הַדֶּלֶת מֻדְבֶּקֶת בְּ'סֵלוֹטֵייפִּים' גְּדוֹלִים. עוֹד לִפְנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהִתְיַשֵּׁב וּלְהַאֲמִין שֶׁזֶּה קָרָה בֶּאֱמֶת, אָנוּ שׁוֹמְעִים מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת מַקְהֵלָה אֵין סוֹפִית שֶׁל צִלְצוּלֵי טֶלֶפוֹן. הַטֶּלֶפוֹן נִמְצָא בַּמִּטְבָּח, וְהַחוּט קָצָר מִדַּי וְאֵינוֹ מַגִּיעַ עַד לְכָאן.

מַה יִּהְיֶה?

אוּלַי יְהוּדָה לֵיבּ פּוֹחֵד שָׁם, בִּצְפַת הָרְחוֹקָה, שֶׁסָּדָאם מִתְנַכֵּל דַּוְקָא אֵלָיו?

אוּלַי יַעֲקֹבָה שָׁכְחָה לְהָסִיר אֶת הַמִּכְסֶה הַשָּׁחוֹר בַּפִילְטֶר וְהִיא אֵינָהּ מְבִינָה לָמָּה הִיא כִּמְעַט נֶחְנֶקֶת?

אוּלַי מִישֶׁהוּ זָקוּק לְעֶזְרָה דְּחוּפָה, וַאֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לַעֲנוֹת לוֹ?

הַצִּלְצוּלִים מַמְשִׁיכִים מִבַּחוּץ, וּבְתוֹךְ הַחֶדֶר חֲרָדָה. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים כָּל כָּךְ מְבֹהֲלִים וְסוֹבְלִים, וְאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לַעֲזֹר לָהֶם! הַטֶּלֶפוֹן קָרוֹב כָּל כָּךְ, אַךְ רָחוֹק כָּל כָּךְ. חוּטֵי הַטֶּלֶפוֹן הַקְּצָרִים אֵינָם מַגִּיעִים עַד הַחֶדֶר הָאָטוּם. צִלְצוּלֵי עַשְׂרוֹת שִׂיחוֹת הַטֶּלֶפוֹן המַּמְשִׁיכִים לְהָצִיף אֶת הַמֶּרְכָּזִיָּה שֶׁל "עֵזֶר מִצִּיּוֹן" מִתְנַשְּׂאִים בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת, וְנִשְׁמָעִים הֵיטֵב גַּם בְּאָזְנֵי יוֹשְׁבֵי הַחֶדֶר הָאָטוּם.

אַבָּא פּוֹתֵחַ בִּזְרִיזוּת אֶת מִזְוֶדֶת הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁהֻכְנְסָה בְּחִפָּזוֹן לַחֶדֶר הָאָטוּם. (כָּךְ הָיָה נִרְאֶה מַכְשִׁיר 'פֶּלֶאפוֹן' בִּשְׁנַת תשנ"א – חֶבְרוֹת סֶלוּלָארִי נוֹסָפוֹת לֹא הָיוּ אָז – מִזְוָדָה מִמַּתֶּכֶת, ובְּתוֹכָהּ מַכְשִׁיר בִּמְמַדֵּי עֲנָק מְחֻבָּר בִּסְלִיל אָרֹךְ לִשְׁפוֹפֶרֶת. כְּדֵי שֶׁהַמַּכְשִׁיר יַעֲבֹד יֵשׁ לְהוֹצִיא זְרוֹעַ שֶׁל הָאַנְטֶנָה וְלִמְתֹּחַ אוֹתָהּ לְכָל אָרְכָּהּ מַעְלָה מַעְלָה. רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לְחַיֵּג וּלְדַבֵּר. פֶּלֶא!)

אַבָּא פּוֹתֵחַ אֶת הַמִּזְוָדָה, מוֹתֵחַ אֶת הָאַנְטֶנָה הַגְּדוֹלָה וְלוֹחֵץ עַל מֶתֶג הַהַפְעָלָה שֶׁל הַפֶּלֶאפוֹן. הַמַּכְשִׁיר מִתְעוֹרֵר לְחַיִּים, נוּרוֹת אֲדֻמּוֹת וִירֻקּוֹת נִדְלָקוֹת בּוֹ לְסֵרוּגִין.

אַבָּא מְחַיֵּג לָרַב עֲמִיקָם, אֶחָד מֵאַנְשֵׁי "עֵזֶר מִצִּיּוֹן" הַמְסוּרִים הַגָּר בְּסָמוּךְ אֵלֵינוּ, כְּדֵי לְהִתְיָעֵץ עִמּוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת, כֵּיצַד נִתָּן לַעֲזֹר לַאֲנָשִׁים שֶׁמְּנַסִּים לְהִתְקַשֵּׁר, אַךְ הַדֶּלֶת סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת!

הָרַב עֲמִיקָם שׁוֹמֵעַ אֶת הַבְּעָיָה וּמַבְטִיחַ לַחְשֹׁב עַל פִּתְרוֹן.

בּוּם!!!

שְׁתֵּי דַּקּוֹת לְאַחַר מִכֵּן נִפְרֶצֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר. פִּסּוֹת שֶׁל נְיַר דֶּבֶק מִתְפַּזְּרוֹת לְכָל עֵבֶר, וַאֲנִי נֶחְרֶדֶת לְרֶגַע לַמַּחְשָׁבָה שֶׁטִּיל צָנַח כָּאן. אַךְ בַּדֶּלֶת נִצַּב הָרַב עֲמִיקָם, עַל פָּנָיו חִתּוּל סָפוּג בְּסוֹדָה לִשְׁתִיָּה (זֶה הָיָה הַתַּחֲלִיף לְמַסֵכַת הָאַבַּ"כּ), וְהוּא מַשְׁלִיךְ לְעֶבְרֵנוּ שְׁנֵי מַכְשִׁירֵי טֶלֶפוֹן, הָאֶחָד מְחֻבָּר לְחוּט אָרֹךְ הַמּוֹבִיל עַד לְשֶׁקַע הַטֶּלֶפוֹן שֶׁבַּמִּטְבָּח, וְהַשֵּׁנִי מְחֻבָּר לַשֶּׁקַע שֶׁל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ. אֶת הַחוּטִים הֵבִיא הָרַב עֲמִיקָם מִבֵּיתוֹ.

הוּא טוֹרֵק אֶת הַדֶּלֶת בִּמְהִירוּת, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים עִם הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁאֵינָם מַפְסִיקִים לְצַלְצֵל, וְעִם אַבָּא וְאִמָּא שֶׁעוֹנִים לַשִּׂיחוֹת הַתְּכוּפוֹת, וּמִשְׁתַּדְּלִים לַעֲזֹר לִיהוּדִים בְּצָרָה.

* * *

ז' בִּשְׁבָט, יוֹם שְׁלִישִׁי, הַשָּׁעָה 8:37 בָּעֶרֶב.

עִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחָמָה. הַקָּבָּ"ה עוֹזֵר לָנוּ, וְאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ נִסִּים גְּלוּיִים. עַשְׂרוֹת טִילִים נָפְלוּ וְלֹא פָּגְעוּ בְּאִישׁ, אֶלָּא רַק בְּעֵצִים וּבַאֲבָנִים. בְּבֵית הַסֵּפֶר אֵין לִמּוּדִים, וְאָנוּ הַיְלָדִים מִשְׁתַּדְּלִים לַעֲזֹר לְאַבָּא וּלְאִמָּא שֶׁיְּדֵיהֶם מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה. עֲרֵמוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁל בְּגָדִים, נַעֲלַיִם, צַעֲצוּעִים וְגַם סִפְרֵי קְרִיאָה שֶׁנִּתְרְמוּ עַל יְדֵי בַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת נְדִיבֵי הַלֵּב שֶׁל בְּנֵי בְּרַק מְמַלְּאוֹת אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַמִּשְׂרָד הַסָּמוּךְ. בָּזֶה אַחַר זֶה נִשְׁלָחִים הַחֲפָצִים לַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הִתְרַכְּזוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּתֵּיהֶם נֶהֶרְסוּ מֵהַתְקָפוֹת הַטִּילִים, אֲנָשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ עִם בִּגְדֵי הַלַּיְלָה שֶׁלָּהֶם, וְהָיָה צֹרֶךְ דָּחוּף לְהַשִּׂיג לָהֶם בְּגָדִים.

מִלְחָמָה!

וּבְתוֹךְ כָּל זֶה אֲנִי מְרִיחָה רֵיחַ מֻכָּר. רֵיחַ שֶׁל עוּגָה בְּלִי שֶׁמֶן-סֻכָּר-קֶמַח, רֵיחַ שֶׁל עוּגָה בְּצֶבַע הַבַּנָּנָה, רֵיחַ שֶׁל 'שִׁוִּיתִי'. אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא שׁוֹאֶלֶת אֶת אִמָּא מִנַּיִן הִיא יוֹדַעַת שֶׁשִּׁוִּיתִי יַגִּיעַ הַיּוֹם, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לֹא בִּקֵּר כָּאן.

אִמָּא מְרִימָה אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁבְּדִיּוּק מְצַלְצֵל. הִיא מְחַיֶּכֶת חִיּוּךְ עֲנָק וַאֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב קָרָה! מַזָּל טוֹב! מִישֶׁהוּ נוֹלַד! מִי?

אִמָּא מוֹרִידָה אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת וּמְסַפֶּרֶת לִי שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם נוֹלְדוּ לִי שְׁנֵי בְּנֵי דּוֹדִים תְּאוֹמִים – בֵּן וּבַת – בְּבֵית הַחוֹלִים הַקָּרוֹב, "מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה".

"רַק חֲבָל" אוֹמֶרֶת אִמָּא, "שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּבוֹא לְבַקֵּר אֶת הַיּוֹלֶדֶת וְלִשְׂמֹחַ עִמָּהּ. כֻּלָּם פּוֹחֲדִים לָצֵאת מִן הַבָּתִּים!"

"וְאַתְּ פּוֹחֶדֶת?" אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת אִמָּא, וְאִמָּא מְשִׁיבָה: "לֹא, אֲבָל לֹא אַשְׁאִיר אֶתְכֶם לְבַד בַּזְּמַנִּים הַקָּשִׁים הַלָּלוּ!"

"לְכִי, אִמָּא." אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ, "לְכִי תְּבַקְּרִי אֶת הַדּוֹדָה. כְּבָר קְצָת הִתְרַגַּלְנוּ לַמִּלְחָמָה, וּבִכְלָל – זֶה לֹא מַפְחִיד לִהְיוֹת עִם אָח גָּדוֹל בַּחֶדֶר הָאָטוּם!" אֲנִי נִמְלֵאת אֹמֶץ וּגְבוּרָה וּבְטוּחָה שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר.

אִם אַבָּא עוֹזֵר לְכֻלָּם וְאִם אִמָּא עוֹזֶרֶת, לָמָּה שֶׁלֹּא אֶעֱזֹר קְצָת גַּם אֲנִי?

אִמָּא מַבִּיטָה בִּי וְשׁוֹאֶלֶת בַּחֲשָׁשׁ: "כֵּן? אַתְּ בְּטוּחָה?"

אֲנִי מַבִּיטָה סְבִיבִי. הַבַּיִת רָגוּעַ. אָחִי הַגָּדוֹל לוֹמֵד בַּחֶדֶר, שְׁנֵי אֶחָי הַצְּעִירִים בְּבֵיתָם שֶׁל סַבָּא וְסַבְתָּא, אֲחוֹתִי הַתִּינֹקֶת יְשֵׁנָה בְּשַׁלְוָה בַּמִּטָּה, וְאָחִי בֶּן הַשֵּׁשׁ מְשַׂחֵק בִּקְלָפִים. "לְכִי אֶל הַדּוֹדָה, אִמָּא, וְתַעַזְרִי לָהּ לִבְחֹר שֵׁמוֹת לַתְּאוֹמִים הַקְּטַנִּים. תַּצִּיעִי לָהּ שֶׁתִּקְרָא לַבֵּן 'שָׁלוֹם' וּלַבַּת 'שַׁלְוָה'. בְּסֵדֶר? שֶׁהַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה יָשׁוּבוּ לִשְׁכֹּן בְּאַרְצֵנוּ."

אִמָּא מַבְטִיחָה שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל. הִיא אוֹרֶזֶת מִינֵי מְתִיקָה לַדּוֹדָה וְיוֹצֵאת.

אֲנִי נִשְׁאֶרֶת בַּבַּיִת וּמִתְעַנֶּגֶת עַל כַּמָּה רְגָעִים שֶׁל שֶׁקֶט.

* * * 

וְאָז קוֹרִים שְׁנֵי דְּבָרִים בְּבַת אַחַת!

שִׁוִּיתִי נִכְנַס הַבַּיְתָה בִּסְעָרָה, כְּדַרְכּוֹ, בְּלִי לִדְפֹּק, עַל כְּתֵפָיו רְצוּעַת הַגּוּמִי הַמְחֻבֶּרֶת לְמַסֵּכַת הָאַבַּ"כּ! וְיַחַד עִמּוֹ מַמָּשׁ נִשְׁמַע בַּחוּץ קוֹל - - - קוֹל מַפְחִיד וּמְאַיֵּם, עוֹלֶה וְיוֹרֵד, יוֹרֵד וְעוֹלֶה – אַזְעָקָה!

הַלֵּב שֶׁלִּי מַתְחִיל לִדְפֹּק בִּדְפִיקוֹת חֲזָקוֹת שֶׁל בּוּם-בּוּם-בּוּם, הַתִּינֹקֶת מַתְחִילָה לִבְכּוֹת, אֲנִי צוֹעֶקֶת: "אִמָּאלֶ'ה! אִמָּאלֶ'ה! אִמָּאלֶ'ה!" וּמִתְחָרֶטֶת מִיָּד עַל נְדִיבוּת לִבִּי.

אָחִי הַגָּדוֹל נֶחְפַּז לַחֶדֶר, בֶּן הַשֵּׁשׁ מַמְשִׁיךְ לֶאֱחֹז בַּקְּלָפִים שֶׁלּוֹ, חִיּוּךְ רָחָב עַל פָּנָיו, וְהוּא מוֹדִיעַ: "אַזְעָקָה! אֵיזֶה כֵּיף!"

שִׁוִּיתִי נֶעֱמַד לְיָדִי, מְשֻׁתָּק מֵאֵימָה. "אַזְעָקָה!" הוּא אוֹמֵר בְּקוֹל מְשֻׁנֶּה, "מַה יִהְיֶה לִי לֶאֱכֹל בַּחֶדֶר הָאָטוּם אִם זֶה יִקַּח כַּמָּה חֳדָשִׁים?"

בְּרְרְרְרְרְר... אֲנִי נִבְעֶתֶת לַמַּחְשָׁבָה לְבַלּוֹת כַּמָּה חֳדָשִׁים (עִם שִׁוִּיתִי!) בַּחֶדֶר הָאָטוּם, וְאָז אֲנִי נִזְכֶּרֶת: "אִמָּא הֵכִינָה לְךָ עוּגָה, הִיא בַּתַּנּוּר עֲדַיִן!"

שִׁוִּיתִי רָץ לַמִּטְבָּח, שׁוֹלֵף אֶת הָעוּגָה-פִּתָּה-בַּנָּנָה מִן הַתַּנּוּר וּמְזַנֵּק לַחֶדֶר הָאָטוּם. אָחִי הַקָּטָן רָץ בְּשִׂמְחָה לַחֶדֶר, וּמוֹצִיא כְּבָקִי וְרָגִיל אֶת הַבַּרְדָס שֶׁלּוֹ מִן הָאָרוֹן. עַד מְהֵרָה נִרְאוֹת פָּנָיו הַמְאֻשָּׁרוֹת מִתּוֹךְ מַעֲטֵה הַפְּלַסְטִיק, וְהוּא עוֹזֵר לָנוּ לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת עִם סְמַרְטוּט רָטֹב וְעִם סִרְטֵי דֶּבֶק רְחָבִים.

אֲנִי מַכְנִיסָה אֶת הַתִּינֹקֶת לְתוֹךְ הַמָּמָ"ט (זֶהוּ מִנְשָׂא מָגֵן לַטַּף, שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ עֲרִיסָה מִפְּלַסְטִיק), וּמַפְעִילָה לָהּ בִּמְהִירוּת אֶת הַמּוֹבַּיְל שֶׁנִּמְצָא בִּפְנִים, הִיא מַבִּיטָה בַּמּוֹבַּיְל הַמְנַגֵּן וְשָׁר, וּמְחַיֶּכֶת. וְאָז אֲנִי חוֹבֶשֶׁת אֶת הַמַּסֵּכָה שֶׁלִּי בְּעַצְמִי. הַיָּדַיִם שֶׁלִּי בְּקֹשִׁי נִשְׁמָעוֹת לִי וַאֲנִי שׁוֹמַעַת בָּרֶקַע: "נָחָשׁ צֶפַע! נָחָשׁ צֶפַע!" (אֵלּוּ הָיוּ מִלּוֹת הַקּוֹד לְהַפְעָלָתָהּ שֶׁל הָאַזְעָקָה בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה). "עֵקֶב הַתְקָפַת טִילִים עַל יִשְׂרָאֵל הֻשְׁמְעָה אַזְעָקַת אֱמֶת בְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ. הַתּוֹשָׁבִים מִתְבַּקְּשִׁים לְהִכָּנֵס לַחֲדָרִים הָאֲטוּמִים וְלַחֲבֹשׁ אֶת הַמַּסֵּכוֹת."

הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי עֲדַיִן רוֹעֲדוֹת. אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּכָל הַהַנְחָיוֹת; תּוֹפֶסֶת אֶת הָרְצוּעוֹת שֶׁל הַמֵּצַח וְשֶׁל הַסַּנְטֵר בֵּין שְׁתֵּי הָאֶצְבָּעוֹת, חוֹבֶשֶׁת אֶת הַמַּסֵּכָה מִכִּוּוּן הַסַּנְטֵר וּמַעֲלָה אוֹתָהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאָז מוֹתַחַת אֶת הָרְצוּעוֹת מֵאָחוֹר וּמְהַדֶּקֶת אוֹתָן לַפָּנִים. רֵיחַ חָזָק שֶׁל פְּלַסְטִיק מַכֶּה בְּאַפִּי, וַאֲנִי מַתְחִילָה לְהַזִּיעַ לַמְרוֹת הַחֹרֶף שֶׁבַּחוּץ.

שִׁוִּיתִי! אֲנִי נִזְכֶּרֶת פִּתְאוֹם.

שִׁוִּיתִי עוֹמֵד בְּפִנַּת הַחֶדֶר, אֲנִי בְּקֹשִׁי מְזַהָה אוֹתוֹ עִם מַסֵּכַת הָאַבַּ"כּ הַגְּדוֹלָה וְהַשְּׁחֹרָה שֶׁלּוֹ, אֲבָל עַל אַף עֵינִיּוֹת הַפְּלַסְטִיק הַגְּדוֹלוֹת הַמְטֻשְׁטָשׁוֹת, אֲנִי מַצְלִיחָה לִרְאוֹת שֶׁעֵינָיו מְלֵאוֹת דְּמָעוֹת. יָדָיו רוֹעֲדוֹת וְהוּא אוֹחֵז בָּהֶן הֵיטֵב אֶת הָעוּגָה, שֶׁלַּמְרוֹת הָאִטּוּם הַכָּבֵד שֶׁעַל אַפִּי אֲנִי מַצְלִיחָה לְהָרִיחַ אֶת רֵיחָהּ...

"אַל תִּפְחַד," אוֹמֵר לוֹ אָח שֶׁלִּי בֶּן הַשֵּׁשׁ שֶׁמַּמְשִׁיךְ לְהַחֲזִיק בַּקְּלָפִים שֶׁלּוֹ, "אִם הַשֵּׁם לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר! אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁלֹּא יִקְרֶה לָנוּ כְּלוּם!

אַל תִּפְחַד, אֲפִלּוּ שֶׁאַבָּא וְאִמָּא שֶׁלִּי לֹא כָּאן. הֵם עַכְשָׁו עוֹשִׂים מִצְווֹת וְשׁוֹמְרִים עָלֵינוּ!"

אָחִי הַגָּדוֹל מַצִּיעַ לוֹ כִּסֵּא, וְהוּא מִתְיַשֵּׁב, מַנִּיחַ אֶת הָעוּגָה עַל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה. "לְפָחוֹת יִהְיֶה לִי מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל אִם נִתָּקַע כָּאן כַּמָּה חֳדָשִׁים," הוּא אוֹמֵר שׁוּב וְקוֹלוֹ עָמוּם וְרָחוֹק.

קָשֶׁה לִי לַחְשֹׁב אֵיךְ אוֹכְלִים עוּגָה כְּשֶׁפְּלַסְטִיק שָחוֹר חוֹסֵם אֶת הַפָּנִים, אַךְ הַדָּבָר אֵינוֹ מַטְרִיד אֶת שִׁוִּיתִי.

הוּא מוֹצִיא מִתּוֹךְ כִּיסוֹ נְיָר מְקֻמָּט וּזְנַב עִפָּרוֹן, וְרוֹכֵן עַל הַשֻּׁלְחָן.

קְצֵה הַמְסַנֵּן שֶׁל הַמַּסֵּכָה שֶׁלּוֹ מַקִּישׁ עַל הַשֻׁלְחָן נְקִישׁוֹת מוּזָרוֹת: טוּק-טוּק-טוּק.

אֲנִי מְנַסָּה לְהַבִּיט בַּסֵּפֶר שֶׁבְּיָדִי וְלוֹמַר פִּרְקֵי תְּהִלִּים, אַךְ אֲנִי מְרֻתֶּקֶת לַדַּף וְלַעִפָּרוֹן הָאֲחוּזִים בְּיָדָיו שֶׁל שִׁוִּיתִי. הַנְּיָר מִתְמַלֵּא בְּמִלִּים עֲקֻמּוֹת וְרוֹעֲדוֹת קְצָת.

הַתִּינֹקֶת מַתְחִילָה לְיַבֵּב, וַאֲנִי מַכְנִיסָה אֶת הַיָּד שֶׁלִּי לְתוֹךְ הַ'שַׁרְווּל' שֶׁבַּמָּמָ"ט, וּמְסוֹבֶבֶת דַּרְכּוֹ אֶת הַמּוֹבַּיְל שׁוּב. הַמּוֹבַּיְל פּוֹצֵחַ בְּמַנְגִּינַת "יוֹם הֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ", וְהַתִּינֹקֶת נִרְגַּעַת.

אָחִי זָנַח כְּבַר אֶת הַקְּלָפִים, וְהוּא אוֹמֵר תְּהִלִּים בִּדְבֵקוּת מִלָּה אַחַר מִלָּה בְּקוֹל נִרְגָּשׁ: "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יַחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ... יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחַק, ה' יִלְעַג לָמוֹ."

וּפִתְאֹם – שׁוּב צְפִירָה, וְהַפַּעַם – צְפִירַת אַרְגָּעָה. "שָׁרָב כָּבֵד, שָׁרָב כָּבֵד." נִשְׁמַע הָאוֹת (אֵלּוּ הָיוּ מִלּוֹת הַקּוֹד לְכָךְ שֶׁאֶפְשָׁר לָצֵאת מִן הַחֲדָרִים הָאֲטוּמִים).

שִׁוִּיתִי מוֹרִיד אֶת הַמַּסֵּכָה בִּמְהִירוּת. הוּא מִתְנַשֵּׁם וּמִתְנַשֵּׁף וַאֲנִי מְרַחֶמֶת עָלָיו, עַל כָּךְ שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּהְיֶה לְיָדוֹ בָּרְגָעִים הַקָּשִׁים הַלָּלוּ.

שִׁוִּיתִי נוֹטֵל אֶת הָעוּגָה בְּיָדָיו וּפוֹנֶה אֶל הַדֶּלֶת. "הֵי!!! שָׁכַחְתָּ אֶת הַדַּף עַל הַשֻּׁלְחָן!" אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ, וּמַגִּישָׁה לְשִׁוִּיתִי אֶת הַדַּף הַמְּקֻמָּט שֶׁעָלָיו עָמַל כָּל הַעֵת, "לֹא, לֹא, הַדַּף הַזֶּה הוּא בִּשְׁבִילְכֶם!" הוּא אוֹמֵר לִי וְנֶעֱלָם מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.

בַּדַּף כָּתוּב:

גַּם בְּעֵת מִלְחָמָה אֵינֵךְ שׁוֹכַחַת,

בְּעִירָאק סָדָאם חוּסֵין עִם טִילָיו,

וְעוּגָה נֶאֱפֵית לַמְרוֹת הָאֵימָה וְהַפַּחַד,

הַדֶּלֶת פְּתוּחָה? כָּאן אֵין לָאו!

שֶׁיִּהְיֶה לָךְ רֹב נַחַת!

"זֶה שִׁיר לְאִמָּא, שִׁיר עַל הָעוּגָה. אִמָּא בְּוַדַּאי תִּשְׂמַח ותִּתְרַגֵּשׁ כְּשֶׁתִּקְרָא אוֹתוֹ." אֲנִי חוֹשֶׁבֶת לְעַצְמִי. אִמָּא תָּמִיד מִתְרַגֶּשֶׁת מִמִּלִּים שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם. אֶת הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה הִיא בְּוַדַּאי תִּקְרָא שׁוּב וְשׁוּב. גַּם אֲנִי מִתְרַגֶּשֶׁת פִּתְאוֹם!

רֶגַע... מַשֶּׁהוּ חָסֵר לִי!

חֲרוּזִים יֵשׁ כָּאן, אֲבָל אֵיךְ יִתָּכֵן שִׁיר שֶׁל שִׁוִּיתִי בְּלִי אַקְרוֹסְטִיכוֹן?

"גבוהש"? אֲנִי מִתְפַּלֵּאת, ''אֵיזֶה אַקְרוֹסְטִיכוֹן מוּזָר, לְמָה הִתְכַּוֵּן שִׁוִּיתִי?'

וּפִתְאוֹם אֲנִי שָׂמָה לֵב שֶׁיֵּשׁ אַקְרוֹסְטִיכוֹן!

כְּדֵי לְהַבִּיעַ אֶת תּוֹדוֹתָיו הָעֲמֻקּוֹת, בָּחַר הַפַּעַם שִׁוִּיתִי לְהַטְבִּיעַ אֶת הָאַקְרוֹסְטִיכוֹן שֶׁלּוֹ בְּסוֹף הַמִּשְׁפָּט דַּוְקָא, וְלֹא בִּתְחִלָּתוֹ.

הוּא כָּתַב שָׁם, בְּסוֹף כָּל מִשְׁפָּט, אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיּוֹצְרוֹת אֶת הַמִּלָּה 'תּוֹדוֹת'. 

* * *

חֲצִי שָׁנָה חָלְפָה, וּמִכִּוּוּנוֹ שֶׁל שִׁוִּיתִי – שֶׁקֶט. הֵיכָן הוּא? רֵיחָהּ הָאָפְיָנִי שֶׁל הָעוּגָה לֹא מִלֵּא אֶת הַבַּיִת זְמַן רַב.

וְיוֹם אֶחָד – הַטֶּלֶפוֹן מְצַלְצֵל. מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי קוֹלוֹ הָעַלִּיז שֶׁל שִׁוִּיתִי, וְהַקּוֹל מְרֻחָק וְקָטוּעַ.

"זֶה אֲנִי! שִׁוִּיתִי!" הוּא מְסַפֵּר, "נֶהְדָּר לִי כָּאן! מִרְפֶּסֶת עֲנָקִית מַשְׁקִיפָה אֶל הַיָּם! אֵיזֶה לוֹבִּי נֶהְדָּר! חֲסֵרָה לִי הָעוּגָה שֶׁלָּכֶם, אֲבָל חוּץ מִזֶּה הַכֹּל נִפְלָא!"

"מָה?" אֲנַחְנוּ תְּמֵהִים, "הֵיכָן אַתָּה?"

וְשִׁוִּיתִי מַמְשִׁיךְ בְּשִׂמְחָה, "בַּסּוֹף הַמַּזְכִּירָה שֶׁל הָעוֹרֵךְ דִּין כֵּן פָּתְחָה לִי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַמִּשְׂרָד, כִּי הִגַּעְתִּי לְשָׁם עִם מַר הַלֵּוִי, וְלוֹ הִיא כֵּן הֶאֱמִינָה שֶׁהַדִּירָה שֶׁלִּי! זֶה הָיָה פָּשׁוּט מְאֹד, לָקַחְנוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְנָסַעְנוּ לַדִּירָה. עָלִינוּ, פָּתַחְנוּ אֶת הַדֶּלֶת וְהִתְחַלְתִּי לָגוּר בָּהּ, אֲפִלּוּ כָּתַבְתִּי עַל זֶה שִׁיר, אֲבָל אֶקְרָא אוֹתוֹ בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת!" וְשִׁוִּיתִי מְסַיֵּם אֶת הַשִּׂיחָה בְּצָהֳלָה, "בֶּאֱמֶת תּוֹדָה עַל הַכֹּל!"

אֲנִי שְׂמֵחָה כָּל כָּךְ עַל שֶׁשִּׁוִּיתִי מָצָא אֶת הַמְּנוּחָה וְאֶת הַנַּחֲלָה, וּמְרִימָה עֵינַי לְאִמָּא שֶׁלִּי, לִשְׂמֹחַ עִמָּהּ.

אֲבָל אִמָּא מַנִּיחָה אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת, עֵינֶיהָ עֲגוּמוֹת. "זוֹ הָיְתָה בֶּאֱמֶת הַדִּירָה שֶׁלּוֹ, וַאֲנַחְנוּ – לֹא הֶאֱמַנּוּ!" הִיא לוֹחֶשֶׁת, "כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים הוּא נִסָּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָנוּ שֶׁנַּאֲמִין לוֹ, שִׁוִּיתִי הַמְּשׁוֹרֵר!"

וְקוֹלוֹ הַבַּס שֶׁל שִׁוִּיתִי צָף בְּזִכְרוֹנִי כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אֶת שִׁירוֹ: שָׁם יֵשׁ דִּירָה נֶהְדֶּרֶת עַל הַחוֹף, יֵשׁ לָהּ הַתְחָלָה אֲבָל אֵין לָהּ סוֹף...

יוצא לאור בהוצאת סלה, ציירת: אסתר גנוט