פיקוח נפש: כדי לחיות ולקיים עוד מצוות

מה. פיקוח נפש הוא מונח הלכתי שמשמעו הצלת חיי אדם. המושג נדון בגמרא וספרות הפוסקים בעיקר בהקשר של התנגשות בין חיי אדם ובין קיום של אחת ממצוות התורה. עמדת ההלכה במקרה כזה היא כי הצלת חיי אדם, בין אם אלו חיי אחרים ובין אם אלו חייו שלו, חשובה יותר מקיום מצוות התורה, ולכן יש לעשות כל שנדרש לשם הצלת החיים - גם במחיר של לעבור על איסורים כמו חילול שבת ("פיקוח נפש דוחה שבת") או אכילה ביום הכיפורים.

חז"ל מלמדים כי כאשר אדם שרוי במצב של פיקוח נפש, לא רק שמותר לו ולמסייעים בידו לעבור על מצוות לא תעשה, אלא שהמסייעים בידו אף מצווים לעשות זאת, בהתאם לציווי "לא תעמוד על דם רעך". וכך מובא בגמרא: "מפקחין פיקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח. ואין צריך ליטול רשות מבית דין" (יומא פד).

למה. נאמרו טעמים שונים הגורמים לדחות את המצווה ולהעדיף את חיי האדם. לגבי שבת נאמר הטעם "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". כלומר, עדיף לחלל שבת אחת, כדי שכאשר חיי האדם יינצלו, הוא ימשיך לשמור את השבתות בקביעות, וכך המצווה נדחית באופן זמני בעבור הקבוע. בעקבות כך דנו הפוסקים מה דינו של אדם שאינו שומר שבת, אך להלכה נפסק שיש להצילו ולחלל עליו את השבת.

הגמרא דנה בהיתר "פיקוח נפש" ומחפשת את מקור הדין לפיו סכנת חיים דוחה את החיוב במצוות השגרתיות. היא מביאה שלל דעות ומקורות שמוכיחים את עדיפות החיים, רובם מסתמכים על דרשות מפסוקי התורה. ולבסוף מתקבלת את דעתו של שמואל, שמסתמך על הפסוק - "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח, ה) - "וחי בהם" - ולא שימות בהם.

משהו מעניין לסיום. ישנם מצבים אחדים בהם הצלת הנפש אינה דוחה מצוות. ראשית, ישנן שלוש מצוות שלגביהן נקבע "ייהרג ואל יעבור", כלומר אפילו אם העבירה עליהן כרוכה במוות אין לעבור את העבירה. מצוות אלה הן עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בנוסף, כאשר יהודי מצוּוה לעבור עבירה בפרהסיא, כלומר בפני עשרה יהודים, אסור לו להציל את נפשו ולעבור את העבירה, אפילו לא כדי להציל את חייו. בשעת השמד, כלומר בתקופה בה השלטון מנסה לכפות על יהודים לעזוב את דתם, אוסרת ההלכה לעבור עבירות שמכריח השלטון לעבור, לא רק בציבור אלא גם כשאין איש בסביבה. כמו כן, הצלת נפשו של היחיד נדחית לעתים מול הצלת הציבור כולו או חלקו. לכן, במקרה שיש סכנה לציבור, כגון שאויב עולה עליהם, היחידים מצווים לצאת למלחמה ולסכן את חייהם.