המדריך ההלכתי לערב שנת השמיטה תשע"ה

ראשית, מבוא בקצרה לשנת השמיטה

נמצאים אנו בערב שנת השמיטה, שתבוא עלינו לברכה, ולכן ראוי לכל אדם ללמוד דיני שביעית, שעל ידי זה יתעורר האדם לקיים את כל דיני השביעית כהלכתה, ובזכות זה נזכה לביאת משיח צדקנו, אמן. מרן הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, בהקדמה לספרו "אור לציון שביעית", כתב, שמעלת עסק התורה וקיום המצוות בשנה השביעית גדול יותר מבשאר שנים.

כותב ה"כלי יקר" בפרשת בהר, בטעם ויסוד למצות השמיטה: שטעם מצווה זו, הוא להשריש את ישראל במידת האמונה והביטחון בקב"ה, שחשש פן בואם אל הארץ, שיתעסקו בעבודת האדמה, על המנהג הטבעי, וכאשר כביר מצאה ידם - ישכחו את ה' ויסירו ביטחונם ממנו, ויחשבו כי כוחם ועוצם ידם עשה להם את החיל הזה, ועולם כמנהגו נוהג. מתוך כך, יגיעו לחשוב חלילה, שהארץ שלהם היא, והם הבעלים ואין זולתם. על כן הוציאם ה' מן המנהג הטבעי לגמרי. כי בשש שנים, דרך האומות לעשות שני שנים זרע, ושנה אחת בור, כדי לא להכחיש חילם. והקב"ה אמר: 'שש שנים תזרע שדך, מדי שנה בשנה, ואני מבטיחך להוסיף כוחה, שלא תכחיש'.

ועוד נס בתוך נס, שאחר שזרעת שש שנים- אם בשנה הששית לא יכחיש חילה, הנה לכל הפחות לא יוסיף לה זה כוח, ואמר ה', אדרבה, שבשנה השישית יוסיף לה כח כל כך - עד שנאמר: "וצוויתי את ברכתי בשנה הששית ועשית את התבואה לשלש השנים", ועל ידי כל המופתים הללו, "אשר שמתי בידך תדע כי לי כל הארץ". ועל ידי זה יהיו עיניך נשואות אל ה', כמו שמצינו בירידת המן ליומו, כדי שיהיועיניהם נשואות אל ה' תמיד ויבטחו בו תמיד.

נביא בעזרת ה' הדרכה מפורטת בעניין נטיעת עצי מאכל, עצי סרק ,שתילים, וכו' :

א. אסור לנטוע עצי מאכל לאחר יום ט"ו באב של השנה השישית (התאריך חל כבר ביום שני שעבר) והטעם הוא מפני מראית העין, שאם ייטע עצי מאכל לאחר תאריך זה - השנה השביעית תחשב לשנה ראשונה למניין שנות ערלה, ויבואו לחשוד שנטע בשביעית. ואם עבר ונטע - יעקור, ואם לא עקר ועברו שנות ערלה - הפירות מותרים באכילה, כמבואר ברמב"ם (פרק ג' משמיטה, הלכה י"א).       

ב. האיסור הנ"ל של נטיעת עצי מאכל, הוא אף על ידי גוי. לכן, אם הגוי עבר ונטע את העץ - חייב לעקור אותו מפני החשד.

ג. הרוצה לנטוע עצי סרק, לכתחילה יש לנוטעם עד יד' אלול של ערב שנת שמיטה, כדי שהקליטה באדמה שאורכת ארבעה עשרה יום תהי לפני שנת השמיטה.

ד. זרעים לנוי ופרחים - יש לזורעם עד שלשה ימים לפני ראש השנה, בכדי שתהיה קליטתם באדמה לפני ראש השנה. אבל במקום הצורך, אפשר להקל לנוטעם עד ראש השנה. והקונה פרחים במשתלות בעציץ קטן שיש בו גוש אדמה - מותר לשותלו באדמה בגושו, עד ערב ראש השנה.

ה. יש להקדים קודם שנת השמיטה, את כל המלאכות שאפשר לעשותן בשנה השישית, כדי שלא יצטרך לעשותן בשמיטה, או כדי למעט במספר עשיית המלאכות בשנת השמיטה. כמו כן, יש לדחות בסוף שנת שמיטה את כל המלאכות שניתן לדחותם לשנה השמינית, כמבואר בחזון איש (שביעית סימן כ"א, סוף ס"ק, יז').

ו. יש לדאוג לדישון הקרקע בשנה השישית, ויש אפשרות להשתמש בדישון משולב הנקרא "איטי תמס" שנמס לאט באדמה וכך ידשנו את האדמה באופן איטי ומבוקר במשך כל שנת שמיטה (ספר קדושת הארץ שביעית, עמוד קכ"ו).

ז. בשמיטה אסור לגזום את העצים והשיחים, בין עצי מאכל ובין עצי סרק, לכן יש לדאוג לגיזום מקסימאלי של העצים והשיחים בערב שנת השמיטה, בכדי שלא יהיה צורך לגזום בשמיטה עצמה.

ח. אסור לתמוך את העצים בשנת השמיטה. לכן, יש לדאוג להכנת התמיכות קודם שנת השמיטה, והוא הדין לגבי הלבנת הגזעים והכנת צלחות השקאה.

ט. כתב בספר משפטי ארץ בשם החזון איש– חריש בין הגפנים יש לעשותו קודם השביעית, ובשביעית עצמה מותר רק לעדור במעדר במקום צורך, בשביל שלא ימות העץ.