מי מופתע מ"מדינת האסלאם"?

מאז כחודשיים, כל העולם מדבר וכותב על "מדינת האסלאם" או "מדינת הח'ליפות", כאילו זה איום חדש שמעולם לא ראינו אכזרי ומהיר התפשטות כמוהו. ללא ספק, האכזריות שבה נוהגים חברי הארגון המתבטאת בעיקר בהרג ההמוני ובהרעבה למוות של לא מוסלמים, מעוררת תחושות זוועה, בחילה ופחד בקרב רבים במזרח התיכון ומעבר לו, והמהירות שבה לוחמיו משתלטים על שטחים נרחבים גורמת לרבים להיכנס ללחץ גדול מאוד.

העולם המערבי עומד משתומם מול התופעה הזו, בעיקר משום שנדמה לו שלא היה לה אח ורע בתולדות העולם. "מדינת האסלאם" היא התוצאה המרה של "האביב הערבי" שפרץ בשלהי 2010 ושכל כך הרבה מומחים ופרשנים תיארו אותו כפתיחת הפרק הדמוקרטי בהיסטוריה של העולם הערבי, פרק שכל העולם ציפה לו בשקיקה, והנה מה שקיבלנו זו אכזבה גדולה של טרור, הרג, רמיסת זכויות אדם ואיום ממשי על מיעוטים נוצריים, יזידים ושיעים.

כל העולם עומד מתפלא, מופתע, נבהל ונלחץ, אבל באמת אין סיבה להיות מופתע, כי כל מי שלמד את תולדות האסלאם ברצינות, מתוך המקורות האסלאמיים הכתובים בערבית, מבין שמה שקורה היום בסוריה ועיראק אינו אלא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של מעשי טבח המוניים שליוו את תולדות האסלאם מראשיתו, עוד בימי מוחמד.

בשנת 626 לספירה עשו המוסלמים תחת פיקוד מוחמד טבח נורא ביהודי העיר מדינה משבט בני קורייט'ה. בשנת 627 היו יהודי הכפר ח'יבר קרבן למעשה טבח נוסף. ב-629 נטבחו היהודים בני נדיר. חיסול שבט היהודים בני קינוקאע היה השלמה של הטיהור האתני הראשון של חצי האי ערב, למעט תימן, שם הצליחו יהודים לשרוד עד היום.

אחרי מותו של מחמד ניהלו שני הח'ליפים הראשונים, אבו בכר ועומר, מלחמות עקובות מדם נגד השבטים שיצאו מהאסלאם אחרי שמוחמד מת, והם אולצו לשוב אל האסלאם לאחר שרבים מהם נטבחו. התפשטות האסלאם אל מדינות מזרח הים התיכון לוותה במעשי טבח נוראים, כשבמקומות רבים נשחטו עשרות ומאות אלפי אנשים שסירבו לקבל עליהם את "דת השלום".

לוחמים בדאעש. חסרי מעצורים

רק רשימה קצרה של מעשי טבח לאורך ההיסטוריה האסלאמית: בשנת 712 בסמרקנד (כיום אוזבקיסטן) ובסינד (כיום פקיסטן); בשנים 739 ו-750 במצרים; בעיר ביזנטיון בשנת 806; ביוון 838, 934, 935; בספרד 862; בסירקוז (סיציליה) 878; בסלוניקי 903; בארמניה 940; בהודו 1011, 1013, 1019, 1026; בארמניה 1049; בגרנדה (ספרד) 1066; בתוניס 1159; בהודו 1193; בסוריה 1268; במצרים 1275, 1276; באספאהאן (כיום איראן) 1381; בערים רבות בפרס עד 1400; בקונסטנטינופול 1453 וזו רק רשימה חלקית וקצרה.

כשמתקרבים לתקופה המודרנית – טבח הסיקים 1826, סודאן 1852, עלילת דם ורצח יהודים בדמשק 1840; טבח נוצרים בדמשק 1860; בולגריה 1875-6; טבח ביהודי פאס במרוקו 1912; רצח העם הארמני הנוצרי בתורכיה 1915; טבח יהודי חברון 1929; הטבח ביהודי בגדד (פרהוד) 1941; מגיני גוש עציון שנפלו בשבי הלגיון הערבי 1948; טבח הפלסטינים בירדן ("ספטמבר השחור") 1970; מלחמת איראן-עיראק 1980-1988 שהפילה כמיליון הרוגים; מלחמת האזרחים באלג'יריה 1992 עד 1998; טבח שני מיליון נוצרים ואנימיסטים בדרום סודאן לאורך המחצית השנייה של המאה העשרים; טבח דארפור לאורך העשור הראשון של שנות ה-2000.

11 בספטמבר 2001, הטבח בניו יורק, וושינגטון ופנסילבניה; הטבח בתחנת הרכבת של מדריד 2004; טבח לונדון 7 ביולי 2005; הטבח בחיילים האמריקניים בבסיס פורט הוד 2009; מעשי הטבח בסוריה החל במרץ 2011; פעולות הטבח ההמוניות בלוב מאז תחילת 2011 ועוד ועוד מעשי טבח והרג המוניים שליוו את תולדות האסלאם משחר הופעתו לעולם ועד ימינו אלה. לכן מבחינת ההיסטוריה אין שום סיבה להיות מופתעים ממעשי הטבח שמבצע ארגון "המדינה האסלאמית" בנכבשיו.

טבח ההמונים הוא שיטת פעולה שנועדה לשתק את האויב, לזרוע פחד בחייליו ולגרום להם לנוס כל עוד רוחם בקרבם. זה מה שקרה לפני חודשיים לחיילי צבא עיראק שהיו אמורים להגן על מוצול. גם הקוראן מחייב את המאמינים: "הכינו הם את הכוח והסוסים הרתומים שיש באפשרותכם, כדי להטיל פחד בלב אויבי אללה ואויביכם".

ארגוני האחים המוסלמים

בשנת 1924 בוטל מוסד הח'ליפות על ידי מוצטפא כמאל "אתא תורכ", כדי להצעיד את תורכיה לעבר המודרנה בסגנון אירופה. אחת התגובות למעשה זה הייתה בשנת 1928, עת נוסד במצרים ארגון "האחים המוסלמים" שמטרותיו היו (1) לסלק את הכיבוש הזר – הבריטי, הצרפתי ושאר מדינות אירופה; (2) לסלק את תרבות הזר שחדרה לחברות האסלאמיות בתורכיה ובכל מקום אחר כדי להשחיתן; (3) להשליט את השריעה האסלאמית בכל מקום שאפשר.

סיסמת "האחים המוסלמים" היא "אללה הוא מטרתנו, הקוראן הוא החוקה שלנו, הג'יהאד הוא דרכנו והמוות בשביל אללה הוא תקוותנו הנעלה ביותר". הסמל של האחים כולל את שם הארגון ומילה אחת נוספת "והכינו", זו המילה הפותחת את הפסוק מהקוראן שנזכר לעיל. הסמל מציג גם שתי חרבות המסמלות את הרעיון המלחמתי של הארגון. מעניין שבימינו אלה יש במערב אנשים הסבורים שארגון "האחים המוסלמים" זה ארגון צדקה וחסד, אף שהוא מעיד על עצמו בלוגו ובסיסמאות על אופיו האלים והג'יהאדיסטי.

מטרה משתמעת היא לאחד את כל מדינות האסלאם תחת כנפי השריעה האסלאמית וחידוש מוסד הח'ליפות. מבית המדרש של "האחים המוסלמים" יצאו עד היום ארגונים רבים: במצרים – הגיהאד; אלתכפיר ואלהג'רה; אלנאגון מן אלנאר; בקרב הפלסטינים – חמאס; הג'יהאד האסלאמי; צבא האסלאם; צבא האומה; בתוניסיה – אלנהדה; במדינות רבות – אלקאעדה; בניגריה – בוקו חראם; בפיליפינים – אבו סיאף; באינדונזיה – אלג'מאעה אלאסלאמיה; בסוריה – ג'בהת אלנוסרה; בישראל – התנועה האסלאמית; באירופה ובאמריקה – מאות ארגונים וחברות עסקיות המסונפים ל"אחים המוסלמים"; בעיראק – מדינת האסלאם בעיראק שהתרחבה גם לסוריה ולאחרונה מחקה משמה את עיראק וסוריה כדי להציג את עצמה כשליטה על כל מדינות האסלאם ובהמשך כל העולם. ארגון זה כבר מינה לאומה האסלאמית ח'ליף, אבו בכר אלבגדאדי.

על הדגל של "ארגון מדינת האסלאם" כתובה העדות האסלאמית: "אין אל מבלעדי אללה, מוחמד שליח אללה", בכתב ערבי עתיק, מעין הכתב שהיה נהוג באסלאם במאה השביעית. המלים "מחמד שליח אללה" כתובות בעיגול דומה לחותם טבעת, שעל פי המסורת היה על אצבעו של מוחמד. המילים מסודרות מלמטה למעלה, כדי שמחמד יהיה למטה ואללה יהיה מעליו.

מדינות טרור אסלאמיות נוספות

"מדינת האסלאם" שקמה על חורבות סוריה ועיראק איננה מדינת האסלאם הטרוריסטית הראשונה בעידן המודרני. "הרפובליקה האסלאמית" של איראן, שקמה במהפכת חומיני התפר השנים 1978 ו-1979 היא מדינת טרור לכל דבר: בשנותיה הראשונות היא הוציאה להורג במשפטים מבוימים עשרות אלפי איראנים שהיו מזוהים עם משטר השאה שהופל, והיא המממן, המחמש והמאמן של ארגוני טרור רבים ובראשם חיזבאללה וחמאס.

מדינת הטאלבאן שקמה באפגניסטן בשנת 1996 בעקבות הצלחת הג'יהאדיסטים לסלק את צבא ברית המועצות, הייתה מדינת טרור לכל דבר: הטאלבאן הוציאו להורג כל מי שלא פעל על פי דעתם וגישתם הרדיקלית, והם אירחו במדינתם את ארגון הטרור אלקאעדה ואפשרו לו לגדול, לפרוח ולהפיץ מוות בכל קצווי תבל. מדינת הטאלבאן חוסלה בפלישת העולם המערבי בעקבות פיגועי 2001, אבל ייתכן מאוד שהיא תשוב לקדמותה הטרוריסטית עם יציאת כוחות הקואליציה המערבית בעוד כמה חודשים.

בינתיים קמו עוד כמה "מדינות" טרור: רצועת עזה, מאז השתלט עליה ארגון הטרור חמאס, הפכה למקור לטרור נגד ישראל ובאמצעות טילים ומנהרות תקיפה. גם מצרים סבלה מהטרור החמאסי, שכן פעילי הטרור של חמאס היו בין המייסדים של "מדינת טרור" נוספת הקיימת בחצי האי סיני, ולמצרים יש הוכחות למעורבות אנשי חמאס בפיגועים בתוך מצרים, ממערב לתעלת סואץ. עד היום הפילה מדינה הטרור של סיני חללים רבים בקרב כוחות הביטחון המצריים.

בלוב המתפוררת קמו כמה מובלעות של טרור, ואחת מהן רצחה את שגריר ארה"ב בלוב, כריסטופר סטיבנס, בספטמבר 2012 עם כמה משומריו. ארגוני טרור אסלאמיים מצויים בכמה אזורים באפריקה כגון סומליה, מאלי וניגריה, והם זורעים מוות בסביבותיהם.

לכן מדינת האסלאם שקמה בחדשים האחרונים על חורבות סוריה ועיראק לא צריכה להפתיע איש, שכן התופעה הזו קיימת בעשרות השנים האחרונות, והאמצעים שהיא מפעילה מוכרים בהיסטוריה האסלאמית כבר כמעט 1400 שנה.

העולם כנראה לא יעשה דבר כנגד מדינת הטרור החדשה, כמו שהעולם עושה מעט מאוד לטפל במדינות הטרור האחרות באופן אפקטיבי ומוצלח לאורך שנים. הפלת הטאלבאן לא פתרה שום בעיה בסיסית באפגניסטן, וכך המצב במאלי לאחר הטיפול של צרפת, ובסומליה לאחר ההתערבות של אתיופיה.

לסיכום נאמר שעל העולם להתרגל לקיומן של מדינות אסלאם קיצוניות ההולכות ומתרבות, עם שאיפה להשיג נשק להשמדה המונית. היום זו איראן, ומחר עלולה זו להיות כל אחת ממדינות הטרור האחרות. העולם חייב לפתח אסטרטגיה של התמודדות עם מדינות אלה, כמו גם להתאים את חוקי המלחמה למציאות הטרוריסטית הצומחת במקומות רבים בעולם, כולל ברצועת עזה. לא ניתן להתמודד באפקטיביות עם יצורים מדיניים כאלה כשידי הלוחמים קשורות באזיקי משפטיים שנולדו בעקבות מלחמות העולם הראשונה והשניה.

רק לשם ההגינות נזכיר, שטרור מדינה היה גם בגרמניה הנאצית ובברית המועצות של סטאלין, ומעשי רצח המוניים ליוו את תולדות אירופה ואמריקה במשך מאות שנים. גם צפון קוריאה היא מדינת טרור לכל דבר, בוודאי בהיבט הפנימי. החמר-רוז' בקמבודיה ומשטר מאו טסה טונג בסין טבלו גם הם בדם אזרחיהם. העולם סבל, דימם והתקדם לתקופה המודרנית, שבה מדינות טרור פועלות כיום באופן חופשי כשהעולם עומד משותק וחסר מעש.

חופשיי כל העולם – התעוררו!!!