מושגים לשנת שמיטה: פח שמיטה

כל מאכל הקדוש בקדושת שביעית או שאריותיו, אין להשליך אותו לפח האשפה, שהרי בהשלכתם לפח נמאסו ונפסדו מלאכלם, ואסור להפסיד מאכלים הקדושים בקדושת שביעית.

מה נעשה בשאריות המזון?יש לשים את הקדוש בקדושת שביעית, קודם שנשימנו בפח, בשקית ניילון ונקשור את פתחה. פעמים רבות גם זה לא יועיל, מאחר שמכונת האשפה דוחסת את הפסולת, מלחץ שנוצר שקית הניילון נקרעת. לכן יש להניח את השקיות עם שאריות המזון בפח מיוחד (פח שמיטה) ובה יישארו עד שנפסד השארית ממאכל, קרי: עד שיתעפש. רק לאחר שהתעפש המזון או נפסד אפשר לזרוק את שקית הניילון עם הפסולת שבתוכה לפח רגיל.

מה שמים בפח שמיטה? כל שאריות המזון הקדושות בקדושת שביעית (היינו פירות וירקות מאוצר בית דין, או לחלק מבני אשכנז הנוהגים כדעת החזון איש לנהוג קדושת שביעית בפירות וירקות אף מגידולי נכרי) בין שהם חיים או מבושלים. לדוגמא: שאריות סלט, פירה תפוחי אדמה, גזע התפוח ושארית העגבנייה ועלי חסה חיצוניים. חלקי מלפפון חמוץ, בצל שבושל בסיר הבשר או בתבשיל הירקות - יש לשים בפח שמיטה. מי מרק הירקות יש פוסקים הסוברים שכעבור יום יומיים מתקלקל הטעם, ומותר לאחר מכן להשליכן לפח רגיל.

צלחת מרק או סלט שהמיסב לשולחן גמר את המנה, רק על דופני הצלחת נשארו שאריות מעטות דבוקות (שהרי לא מלקקים את הצלחות) את אותן שאריות יכול לשטוף בכיור בצורה רגילה, אך אם נשארה כמות שבדרך כלל נוהגים לאוכלה או לתתה לפני בעלי חיים יעטוף את השאריות ויזרקם לפח שמיטה.