שבת של קיבוץ גלויות

משתתפים: ליבי, מני והדס, תינוקת חמודה בת שנה.

גיאוגרפיה: צפון הארץ.

הכנות לשבת: קניות, ניקיון ובישולים. ליבי ומני נשואים רק שנתיים ועדיין לא גיבשו דעה לגבי סדר שבת מוגדר.

פשרה: הזוג הצעיר מגיע מבתים מאוד שונים. ליבי באה מבית מסודר ומאורגן. "באחת בצהרים אימא שלי כבר הולכת לנוח". בבית של מני העניינים דינמיים גם זמן קצר לפני כניסת השבת. לכן נמצאה פשרה הוגנת: קניות וניקיון בחמישי, בישולים והשלמות בשישי.

קניות: הקניות המרכזיות מתחילות ביום חמישי. מני יערוך אותן כשלצדו מסייעת הדס. יקנו "איפה שיש מבצעים", אבל משתדלים תמיד לקנות דברים שאינם קונים במשך השבוע, כמו עגבניות שרי. ביום שישי יערכו השלמות בהולות במכולת.

געגועים לשוק: ליבי גדלה בנעוריה בשכונה קרובה לשוק והתרגלה למבצעים ולריחות. עכשיו השוק רחוק וקשה לה להתרגל לחסרונו.

בישולים: עיקר הבישולים ייעשו ביום שישי כי ליבי ומני "אוהבים אוכל טרי", אבל אם יש אורחים יחרגו ממנהגם ויתחילו בים חמישי. שניהם מבשלים. "אני על המרק, העוף והסלטים, ומני אחראי על הדגים והצ'ולנט". לאחרונה מכינה ליבי את הצ'ולנט, למרות שהיא "מתנגדת לו באופן עקרוני ובריאותי. חבל לשים כל כך הרבה דברים טובים בסיר אחד ולהרוס אותם".

הדגים של מני: מרוקאיים. לשוורצים שכנים מרוקאים חמים ונחמדים בקומה מעל, שבמקרה גם בעלי קייטרינג. אליה וקוץ בה - השכנים אינם חרדים ולכן נאלצו ליבי ומני לסרב פעם אחר פעם לשכנועים הנמרצים לטעום מהמאכלים. למרות זאת, עולה ליבי למעלה מדי פעם כדי לבקש מתכונים. באחת הפעמים נתנה לה השכנה ספר בישול מרוקאי בו היו הדגים אותם מכין מני כל שבת ו"עליהם לא מוותרים".

יום שישי: ליבי קמה, מתפללת, מנסה להעסיק את הדס שנמצאת איתה כל היום בבית ובין לבין מנסה להתחיל לבשל. ב-11 וחצי יחזור מני מה'כולל' וייקח את הדס לסיבוב קניות, מה שיעניק לליבי פסק זמן להתארגן. מ-12 וחצי מבשלים מני וליבי יחד במטבח ומנקים אותו לכבוד שבת. כשיש אורחים משתדלת ליבי לסיים מוקדם יותר, "כדי שיבואו לבית מסודר וירגישו בנוח".

נרות שבת: ליבי מדליקה 3 נרות בשמן זית. "אני משתדלת גם להתלבש בבגדי שבת ולשים פאה", היא אומרת. "אך בפועל, להתלבש לא תמיד יוצא".

פרחים: מני משתדל לקנות כל שבת וליבי מעצבת אותם באגרטלים. "אצל ההורים הייתי מעצבת כל שבת שולחן אחר, אבל היום למי יש זמן? אולי כשהילדים יגדלו".

תפריט בסיסי: הרבה סלטים, חיים ומבושלים. מה למשל? עגבניות שרי, שני סוגים לסירוגין. חסה עם חומץ ותוספות, פטריות מתובלות במלח, טחינה, פלפלים קלויים עם שום, לימון ופטרוזיליה ושני סוגי חצילים, גם כן לסירוגין. ליבי אופה את החצילים יחד עם הפלפלים באותה 'נגלה' וכך מרוויחה "בריאות וחיסכון במכה אחת". מרק עוף תכין "עם המון עצמות, פטרוזיליה, שמיר, סלרי שעושה את כל המרק ובלי אבקת מרק". ליבי לא מוותרת אף פעם על מרק עוף, "כמו שבעלי לא מוותר על הצ'ולנט". לאחרונה נוטה גם הקטנה למחנה מרק העוף. עוף - לפעמים מתוק עם דבש ולפעמים ההיפך, עם כורכום, לימון וקינמון. בדרך כלל מבשלת ליבי שתי מנות נוספות למשך השבוע.

בבוקר יתווסף לתפריט גם סלט אבוקדו עם ביצה וכמובן הצ'ולנט, "כוכב השבת".

ההיסטוריה של הצ'ולנט: את השבת הראשונה אחרי ה'שבע ברכות' החליט הזוג הצעיר, בהחלטה לא שגרתית, לעשות בבית. מני התקשר לטבחית של הישיבה כדי לבקש ממנה מתכון, ומאז הכול היסטוריה.

פירות פתיחה: מני מגיע מבית אירופאי בו נהוג לאכול פירות כמנת פתיחה, לפני סעודת שבת. "לכן הוא התרגל לפתוח את הסעודה עם משהו מתוק, ואנחנו שדרגנו את זה לגלידה".

אורחים: אוהבים מאוד, והרבה. הם גם גרים בדירה שכורה גדולה, מה שמקל על האירוח. מי מתארח? כל הסוגים: משפחה - הוריה של ליבי גרים קרוב וקופצים לפעמים לסעודות - חברים ותלמידים. לפעמים יביא מני אורחים ללא הודעה מראש ולכן תניח ליבי על השולחן צלחת מיותרת, "ליתר ביטחון". יש גם את הטרמפיסטים.

הטרמפיסטים שלנו: ביום הנישואין הראשון נסעו בני הזוג למירון. בדרך חזרה ביקשו מהם שני בחורים טרמפ. "האמת, די התלבטנו בהתחלה, אבל בסוף לקחנו אותם, שישמרו עלינו". התברר שהישיבה שלהם קרובה ממש למקום המגורים שלהם ומאז הם אורחים קבועים שלא מוותרים עליהם. "הם עוזרים לנו לנגב את הצ'ולנט".

שולחן שבת: לשוורצים מנהג מיוחד בו נטילת הידיים מתבצעת לפני הקידוש. לכן קודם כול ייטלו ידיים, מני יעשה קידוש, ישתו ומיד יברך מני על החלה בלי לדבר באמצע. ליבי תגיש סלטים ודגים יחד "כדי שלא יתמלאו מהסלטים". אחרי הדגים הפסקה ארוכה בה ישירו זמירות, ידברו דברי תורה ואם יש אורחים קצת יפטפטו. אחר כך תוגש שאר הסעודה. מני אוהב לשאול גם שאלות על פרשת השבוע ולפתור אותן יחד עם הנוכחים.

סדר שבת: בערב שבת תערוך ליבי את השולחן עם הסרוויס שקיבלה לחתונה. אחר כך תתפלל עם הקטנה קבלת שבת ותצא איתה לטיול לפגוש את אבא. "הדס חייבת טיול כל יום, אז אם לא לאור שמש לפחות לאור ירח". גם אחרי הסעודה יטיילו לפעמים, ואחר כך ילך מני ללמוד עוד קצת.

בבוקר ליבי משכימה בשעה בה קמה הקטנה. "לפעמים היא נותנת לי עוד כמה דקות של חסד". אחרי הסעודה או שיפרשו לישון או שליבי תרד עם הדס לגינה.

שבתות קיץ או חורף: חורף, כי "בשבת קצרה מרגישה שאני ממצה יותר את השבת, לא כמו בקיץ בו לפעמים השבת קצת ארוכה מדי ומאבדת מטעמה".

שבת בשבילי: "נותנת תחושה של הגבהה רוחנית. יום של מפגש אישי עם עצמי בו אני יכולה לחשוב על מה שעשיתי השבוע, להתפלל, לשמוע דברי תורה ולהחליט במה אני צריכה להשתפר".

הכי אהוב בשבת: "שני דברים: זמן הדלקת הנרות, בו אני יכולה לבקש בנחת על עצמי ועל המשפחה שלי, וזמן הקידוש בלילה, כי אני מתחברת מאוד למילים".

שבת מיוחדת: "השבת לפני שהדס נולדה. זו הייתה שבת מיוחדת שכולה ציפייה, תקווה והרבה חיזוק באמונה".

דגים מרוקאיים

מצרכים:

דג נסיכה שלם או חתוך לקוביות

3 תפוחי אדמה בינוניים

3 גזרים

פלפל אדום

פלפל אדום חריף

שן שום כתושה

כוס פטרוזיליה קצוצה

כורכום, מלח, פלפל

מעט שמן מעורב בפפריקה (שמן אדום)

להשריה: רבע כוס חומץ, רבע כוס לימון, כפית מלח

אופן ההכנה:

1. השרי את הדג בחומץ, במלח ובמיץ הלימון כדי להוציא את הטעם. מינימום חצי שעה, עדיף שעתיים.

2. קלפי את הירקות וחתכי אותם. סדרי אותם בתחתית הסיר.

3. שטפי את הדגים והניחי על מצע הירקות.

4. מלאי מים עד גובה הדגים והוסיפי כורכום, תבלינים ושן שום קצוצה.

5. בשלי 20 דקות על אש גבוהה, הנמיכי להבה והוסיפי את הפטרוזיליה עם שמן אדום.

6. כסי ובשלי עוד כחצי שעה עד שהנוזלים מצטמצמים.