טורים אישיים - כללי
כותב תשובה: טור אישי חדש של משה חיים
לא האמנתי שיום יבוא ואני אכתוב טור משלי, באתר עם צביון יהודי. אז איך זה התחיל? בדיוק בתקופה שבה חייתי את חיי הזוהר, הרגשתי שמשהו חסר לי. אז הלכתי לחפש תשובות לשאלות
- חיים משה
- פורסם ט' אלול התשע"ד |עודכן
בפעם הראשונה שנחשפתי לטור אישי, הייתי ילד. בכל פעם שנפל לידיי מגזין "מעריב לנוער", ישר ניגשתי לקרוא את הטורים האישיים. הרגשתי שמישהו, איפה שהוא, מזדהה עם מה שעובר עלי, ומה שאני חושב ומרגיש. לפעמים זה היה פוגע בול, ולפעמים זה היה רחוק ממני - אבל תמיד זה היה נחמד כסיפור.
לא האמנתי שיום יבוא ואני אכתוב טור משלי, באתר עם צביון דתי ועם תכנים בענייני יהדות. זה די מקביל למצבים בחיים בהם אני פוגש אדם והוא אומר לי: "לעשות תשובה? הצחקת אותי..." אני מחייך חיוך קטן ואומר: "גם אני חשבתי כך". היום אני חושב אחרת. ואומר לעצמי "איפה הייתי באותם ימים"?.
השינוי אצלי התחיל בתקופה שחייתי את חיי ב"עולם הזוהר. הרגשתי שם שמשהו לא נכון, משהו היה חסר לי (חלילה, שזה לא ישמע כאילו אני בא בקטע של ביקורת - ממש לא!). מה שקרה זה שההתנהלות שלי, חיי היום יום סביב התקשורת והבוהמה, בשלב מסוים הפסיקו לספק אותי, ואז התחלתי לשאול את עצמי שאלות. במה אני שונה משאר האנשים בעולם? אני מתנהג כמוהם, חושב כמוהם, אוכל כמוהם. במה אני כיהודי שונה?
חיפשתי תכלית לקיום שלי כפרט בעולם, ותכלית לקיום בכלל. התחלתי לקרוא הרבה, ללמוד איך העם היהודי חי במשך אלפי שנים, ומה קרה בשנים האחרונות. הגעתי למסקנה שמה שהחזיק אותנו וייחד אותנו כעם במשך אלפי שנים - ועד היום, זה קיום המצוות, שמירת השבת והחגים.
גם היום ב"ה יש בינינו יהודים יקרים שמקדישים את חייהם ללימוד התורה, מקיימים מצוות ושומרים על הזהות שלנו. אומנם לצערי בקושי גדול למול אחינו אשר מתחברים יותר לעולם המערבי ולתרבות של הגויים, ושחושבים שקיום המצוות זה עניין ארכאי.
דבר אחד אני יודע, והוא זה שהתורה הקדושה לעולם תתקיים. אוהביה ושומריה ידבקו בה עד לביאת משיח צדקנו בע"ה, וכולי תקווה שיצטרפו לשורותינו עוד יהודים יקרים, שידעו להבחין בין עולם האמת לעולם השקר.
השבוע החזרנו את הילדים למסגרות החינוכיות באשר הן. נכון שאנחנו אנשים שצריכים לעבוד, ולא תמיד נמצאים עם ילדינו מספיק זמן במהלך היום. הדבר שדורש מאיתנו לתת יותר יחס ותשומת לב לילדים כאשר אנחנו מגיעים מאוחר הביתה. הילדים זקוקים לנו, במיוחד בעולם כל כך עמוס ולחוץ. למרות שיש "קרירה", ונדרשת מאיתנו פרנסה, אבל מה היא שווה כשזה פוגע בילדים? חשוב מאוד להתעניין בילדים, לשאול איך היה בלימודים ומה קורה עם החברים, וכן לתת הרבה אהבה ותשומת לב, גם במעט הזמן שאנחנו מבלים איתם.
נפגש גם בשבוע הבא!
עמוד הפייסבוק של משה חיים, לחצו כאן.
צפו בראיון עם משה חיים, בתכנית "בכיוון אחר":