אוצר בית דין - סקירה היסטורית ועכשווית

בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות, כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן מידו ונותנים לו מזון שלוש סעודות והשאר מכניסים לאוצר שבעיר. הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלים ואורין (קוטפים) אותם ועושים מהם דבילה (תאנים מיובשים בעיגול כעוגה) ומכניסין אותם לאוצר שבעיר ומחלקים מהם ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו (תוספתא שביעית פ"ח הלכה י).

קראו עוד: 

כיצד קונים פירות וירקות בשנת השמיטה?

מושגים הלכתיים לשנת השמיטה

מדברי התוספתא מבורר שהפירות הפקר ובית דין מעמידים פועלים לקטיפת הפירות, שימורם וחלוקתם.

א. נמצאנו למדים שבמטעים, בפרדסים, ובכרמים, שהפקר הם בשנת השמיטה, היבולים קדושיםבקדושת שביעית ואסורים בלקיטה ובסחורה ובית- דין החזיקו בהם לטובת הציבור וחילקו פירותיהם בשווה לכל אחד מבני העיר או משאר עיירות, כמות למזון שתספיק עד החלוקה הבאה, שאם יקבלו יותר, חוששים שמא מקבלי הפירות יסחרו בהם. (בירקות הדבר אינו מעשי מאחר ואינם משתמרים ואינם מצויים בשדות בשנת השמיטה, שהרי נזרעים מדי שנה בשנה. ובתקופת המעבר, חודש תשרי כמעט ואין ירקות בשדות. לשיטת החזו"א הדבר שייך במיני תבואה.

ב. לממוני אוצר בית דין מותר לעשות דברים שלפרט (לאדם פרטי) אסור לעשות

1. ללקוט את היבולים כבשאר שנים.

2. לקבוע את המחיר לפי חישוב ההוצאות.

3. רשאים למדוד ולשקול שהרי אינם מוכרים אלא מחלקים.

4. אינם צריכים לבערם בהגיע זמן הביעור.

5. למנוע מאנשים ללקוט מן ההפקר בכמות שהיא יותר ממזון ג' סעודות. התשלום אינו נתפס בקדושת שביעית, מאחר ואינו ניתן תמורת הפרי אלא תמורת ההוצאות השוטפות.

כיצד מקימים אוצר בית דין? הבעלים מפקירים שדותיהם ומוסרים שטר הפקר לבית דין. וזה נוסח שטרהפקר - אנחנו החתומים מטה, הננו מפקירים הפקר גמור את כל הפירות וכל יבול אדמותינו בארץ הקודש, שיש בהם חשש שביעית ומעתה ידינו מסולקות מכל הנ"ל לכל. לראיה ואות אמת באנו על החתום שנת... היא השנה השביעית למניננו המקובל על פי הגאונים הראשונים ז"ל.

בית דין ממנה לרוב את בעל הקרקע להיות שלוחם לטפל בעצים ובלקיטת הפירות, ומוסרים לבעל הקרקע שטר הרשאה וזה נוסחו. שטר הרשאה -  אנחנו בית דין צדק החתומים מטה לקחנו תחת רשותנו את כל הפירות וכל היבול שיש בהם חשש שביעית של כל החותמים על שטר ההפקר המחובר לשטר הרשאה זה, ובכח בי"ד יפה הננו נותנים להם רשות לבעלים של הקרקעות הנ"ל להתעסק בטיפול ומכירת כל היבול המופקר, לקחת שכר טרחתם ועמלם ומחיר כל הכלים והמכשירים הנדרשים לפירות הנ"ל וכל היבול הנ"ל ע"י המתעסקים במכירתם כנ"ל מיד ליד, או ע"י שליחיהם יהא הכל לא מחיר הפירות כי אם מחיר הטורח והמכשירים, והננו נותנים רשות לבעלי הקרקע הנ"ל המפקירים, שימנו ברשותינו שליחים וקאמיסיונין להמציא להם את שכר הטורח והמכשירים הנ"ל, וכל מה שיעשו יעשו רק על דעתנו וברשותנו על פי ההרשאה הנתונה להם בזה. ולראיה באנו על החתום פה עיר הקדש. שנת... נאום....

תחנת חלוקה מאוצר בית דין

 לרוב אוצר בית דין פותח תחנות חלוקה מיוחדות לחלוקת הפירות מאוצר בית דין. כמות הפרי שבחלוקה נקבעת לפי גודלה של המשפחה. משפחה בעלת נפשות רבות תקבל יותר פרי ממשפחה בעלת נפשות מועטות. בשמיטות שעברו מכרו ממוני אוצר בית דין פנקס תלושים ובהגיע זמן החלוקה התפרסמה ההודעה שתלוש מס מזכה בתפוחים, תפוזים וכדומה. משפחות מרובות ילדים קבלו פנקסים ותלושים בצבע אדום. משפחות בינוניות קבלו פנקסים בצבע ירוק. משפחות בעלות 3- 2 נפשות קבלו פנקסים כחולים. בתחנות החלוקה נתנו את הכמות המיועדת על פי מספר וצבע התלוש.

והרי לפניכם מודעה שהתפרסמה בירושלים בשמיטה שנת תר"ע: "הגיע זמן לחלק השקדים של שביעית מהגנות אשר בעליהן קיימו בהם מצות "ושבתה הארץ" כדין תורתנו הקדושה, על כן כל מי שרוצה לקחת חלק בהשקדים הנ"ל ולהתנהג בהם בקדושת שביעית יבואו לאלה האנשים הרשומים מטה".

לקיטה מן ההפקר

מי שלא מסר יבולו לאוצר בית דין, ואוצר בית דין לא לקח את היבול תחת חסותו, כדוגמת בעלי חצרות הבתים שבחצרם עומדים מספר עצי תפוז, עצי גפן, עלי נענע וכדומה, רשאי כל אדם ללקוט כמות המספקת לצרכו, וישמור בהם כל דיני קדושת פירות שביעית. בפירות ההדר לדעת כל הפוסקים קדושת שביעית תהיה ביבולים הנלקטים בשנה השמינית, שהם מחנטת השנה השביעית.

לסוברים כדעת החזון איש זצוק"ל ביבולי פרי ההדר נוהגת קדושת שביעית הן בפירות שחנטו בשישית ונלקטו בשביעית והן בפירות שחנטו בשביעית ונלקטו בשמינית.

קניה בשוק המקומי

אספקת פירות וירקות מן השוק המקומי תתאפשר למי שאין בעירו חנות שמיטה או אוצר בית דין, אך ורק בתנאים הבאים.

1. בירקות כשעדיין לא הגיע זמן ספיחין, או זמן ביעור.

2. בפירות העץ כשעדיין לא הגיע זמן ביעור. במקרה והגיע זמן איסור ספיחין או זמן ביעור, אין שום אפשרות לקנות מאותם מינים, אלא בחנויות השמיטה בלבד.

3. אין למסור דמי הפירות לסוחר החשוד על השביעית, לכן התמורה תוכל להינתן באחד האופנים הבאים:

בהבלעה - באותה חנות או דוכן בו מוכרים פירות וירקות, נקנה גם דברים שאינם קדושים בקדושת שביעית, לדוגמא בחורף, חדשים תשרי- אייר, נקנה גם תפוחים, ונאמר לבעל החנות שהתשלום עבור כל הקניה יהיה רק עבור התפוחים שאינם קדושים בקדושת שביעית. הבלענו את מחיר היבול הקדושבקדושת שביעית בתשלום היבול שאינו קדוש, כך שאת הירקות קבלנו במתנה ללא תמורה 4. בתשלום ע"י שייק - אם קנה בהקפה יכול לשלם אחר כך בשייק. שקים אינם נתפסים בקדושת שביעית

5. נפתח דף רישום חוב, ונשלם את התמורה רק לאחר שאכלנו את היבול הקדוש בקדושת שביעית

6. תשלום בכרטיס אשראי וכדומה.

לא נשקול את היבול, אלא הירקן יתן באומד. בקיאותו תעמוד לו בהבחנה.

סיכום ההלכה: זכור דרך הקניה בחנויות שאינן תחנות חלוקה מועדת השמיטה או אוצר בית דין היא רק במקומות שאין חנויות שמיטה, או שהמאכל נצרך מאוד ולא נמצא, ומכל מקום למעשה יש לשאול במצבים אלו רב פוסק (במאמר זה נעזרתי בספר המטבח בשמיטה הרב היימן).