סוד הנקודה הטובה בקצרה

אחד הדברים המעצבנים ביותר בספרים שבשמם מופיעה המילה "סוד" הוא שאתה כל הזמן מחכה שהסוד יתגלה, ובסופו של דבר אתה מרגיש שיצאת מהדלת האחורית של המבוך בידיים ריקות. הבטיחו לגלות לך משהו מופלא ומדהים, אבל אתה מרגיש שלא קיבלת כלום.

כדי לא לחטוא בכך, נתחיל בחשיפת הסוד שגילה לנו רבי נחמן. אחר כך נראה, לאט לאט, איך הוא מתחבר אלינו, לחיים שלנו. מהם המקומות שבהם אנחנו חוסמים את עצמנו, ואיך אפשר ליישם את הדברים הללו בתחומים שונים בחיינו.

הערה: הפרק הזה, באופן טבעי, כתוב בצורה מקוצרת ודחוסה מאוד. בהמשך הספר ננסה לפרוש את הדברים ולהסביר אותם בצורה מתונה ועמוקה הרבה יותר.

סודו של רבי נחמן פשוט מאוד:

בכל דבריש טוב. גם אצל אדם שנראה לך רשע גמור, וגם אם נדמה לך שיש בו 99.9% רשע ו-0.1% טוב – עדיין יש שם טוב. יש שם משהו.

האחוז הקטן של טוב שמצאת באדם – זה "האני האמתי" שלו. כל הצדדים השליליים הם רק עטיפות שאינן האמת. הם מסתירים את מי שהוא באמת.

אתה בוחר מה קורה במציאות. אתה בורא את המציאות שלך על ידי הבחירות שלך. אם תבחר ברע – תגדיל את הרע, אם תבחר בטוב – אתה בעצמך תגדיל את מידת הטוב.

באנשים אחרים יש טוב אינסופי, וכך גם בך. גם אם אתה מרגיש רע לגבי עצמך בגלל ההתנהגות שלך, יש בך המון טוב. עצם הבחירה לראות את הטוב שבך תגדיל אותו, וכך יהיה לך כוח לבחור להשתנות.

אם תסכים להאמין שאתה טוב – תוכל לבחור בטוב. נדמה לך שאתה רחוק מהטוב (אבל מובן שאתה מצוי ממש בתוכו).

גם מעט טוב הוא טוב! (בהמשך נלמד שיותר מדי טוב בבת אחת יכול לכבות את האור). כל זמן שאנחנו לא מחוברים לטוב שבנו – אנחנו מצויים בשינהרוחנית.

לא רק שאתה עושה טוב ושאתה רוצה בטוב – אתה עצמך טוב. יש לך נקודה אלוקית. עמוק בתוכך אתה מחובר תמיד לטוב הנצחי שהוא המקור המחייה את הבריאה ללא הפסק, ללא הפרדה וללא קשר למעשים.

המציאות שאנחנו רואים סביבנו היא מציאות דינמית, ובידינו נתונה האפשרות לפרש אותה.

חז"ל אמרו: "כל הפוסל − במומו פוסל". הם התכוונו שכאשר אני רואה את הצדדים השליליים באחר, זו בעצם השתקפות של הצדדים השליליים שלי עצמי, ואני רואה אותם כדי שאוכל לתקן אותם בעצמי.

אם אשנה את הדרך שבה אני רואה את האחר, או את הדרך שבה אני רואה את עצמי, אוכל להתחיל בתיקון. בסופו של דבר – שניהם ישפיעו זה על זה. אם אתחיל להסתכל על עצמי בעין טובה וסלחנית יותר − יֵצֵא שכך אסתכל גם על האחר.

בקיצור רב, סוד הנקודה הטובה הוא שבכל דבר ביקום, גם במה שנראה לנו רע ושלילי ביותר, יש נקודה טובה. הנקודה הטובה הזאת, גם אם היא כמעט נסתרת מן העין, יכולה לגדול ולהתחזק ולהוסיף טוב בלי שהמציאות החיצונית תשתנה כלל. הבחירה נתונה בידינו.

"כי כבר גילו לנו חכמינו, זכרונם לברכה, שבכל דברים גשמיים, ובכל לשונות העכו"ם, יכול למצא בהם אלקות. כי בלא אלקותו אין להם שום חיות וקיום כלל" (ליקוטי מוהר"ן, סימן לג).

כל דבר בעולמנו מקבל את החיוּת שלו מהשם. המקובלים מסבירים שלכל דבר בעולם יש מידה מסוימת של נפש, אפילו לאבן. דבר שאין בו שום חיוּת פשוט אינו יכול להתקיים בעולם.

רבי נחמן מסביר עד כמה העניין הזה מרחיק לכת: גילוי אור השם בעולם מתפשט ומחייה כל דבר בבריאה, אבל יש מקומות נמוכים כל כך, ש"לא ראוי" לאורו לשרות בהם – ודווקא בהם שורה אור גבוה עוד יותר! אור שהוא מעבר לבריאה, אור שמגיע מרחמיו האינסופיים של הבורא.

על כן, לכל דבר בעולם יש מקור קדוש. אין טעויות בבריאה. "כל דעביד רחמנא לטב עביד" (מסכת ברכות, ס ע"ב) – כל מה שעושה האל הוא לטובה. אנחנו לא תמיד מבינים את זה (ואולי אפילו בדרך כלל לא מבינים את זה...) אבל כל מה שמתחולל בעולמנו ובחיינו הוא בסופו של דבר לתכלית הטוב. מטרת העומק שלנו היא לחבר, עוד בחיינו, כמה שיותר דברים בחזרה למקור הקדוש שלהם. להבין כמה שאפשר את הטוב שנחבא גם במה שנדמה לנו רע וקשה.

"נמצא כשיש בישראל איזה נקֻדה טובה... זה הטוב הוא אחדות גמור עמו יתברך... כי כל הטוב שנמצא בכל מקום שהוא הוא הכל ממנו יתברך... הַינו הנקֻדה הטובה שאני מוצא בעצמי, שהוא בחינת אלקות בחינת טוב ה' לכל, זה הוא סומך אותי ומקיץ אותי מהשנה..."

(ליקוטי הלכות, הלכות השכמת הבוקר, הלכה א).

רבי נתן היה תלמידו הקרוב של רבי נחמן. רבי נחמן קרא את כתבי תלמידו, סמך את ידיו עליהם ואישר אותם כאילו היו שלו עצמו. כאן מגלה לנו רבי נתן עוד נקודה חשובה מאוד: "הנקֻדה הטובה שאני מוצא בעצמי, שהוא בחינת אלקות בחינת טוב" (ליקוטי הלכות).

יש בנו נשמה אלוקית, אומר רבי נתן. זוהי המהות האמתית שלנו. מעבר לכך שאני יכול למצוא טוב במה שאני עושה (גם אם בדרך כלל אני חושב שאני כישלון), מעבר לזה שאני מסוגל להבין שהרצונות שלי טובים (גם אם אני לגמרי "מפשל" בחיים) – רבי נתן אומר שלא משנה מה אני חושב על עצמי, מה עשיתי ולאן הידרדרתי – עדיין יש בי נשמה אלוקית טהורה שלא תתלכלך לעולם.

הנשמה האלוקית לא יכולה להיפגם. היא יכולה רק להתרחק. הנשמה רואה מה הגוף מעולל (ובמושג "גוף" אפשר לכרוך גם את חלקיה הנחותים יותר של הנפש), והיא מתרחקת. "כי הנשמה של כל אדם היא רואה ומשגת תמיד דברים עליונים מאד, אבל הגוף אינו יודע מהם, על כן צריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף, לראות לזכך הגוף, עד שתוכל הנשמה להודיע לו מכל מה שהיא רואה ומשגת תמיד כנ"ל" (ליקוטי מוהר"ן, סימן כב).

אני זוכר שכשהתחלתי ללמוד את תורת "אזמרה" לא הבנתי למה רבי נחמן מתייחס כל הזמן למעשים שלנו, לכך שאין ספק שעשינו משהו טוב, אפילו אם מדובר בדבר קטן – והוא רואה בכך משהו שמצביע על הטוב שלנו. לא הבנתי מדוע הוא אינו מתייחס לאותה נשמה אינסופית שבקרבנו, הנקודה האינסופית שתלמידו, רבי נתן, רמז עליה בליקוטי הלכות. ואכן, יש לרבי נחמן תורה אחרת בשם תורת "אַיֵּה", שבה הוא מגלה שגם בחושך המוחלט, במקום שבו אי אפשר למצוא טוב או קדושה, יש אור עליון אינסופי שמאיר, אור המופק מרחמיו האינסופיים של הבורא. אור שחודר כל חושך ומחזיק אותנו גם ברגעים הקשים ביותר. וכך כתוב בתורת איה: "ואפלו מקומות המטונפים או בתי עבודה זרה צריכין גם כן לקבל חיוּת ממנו יתברך. אך דע, כי הם מקבלים מבחינת מאמר סתום, שהוא בראשית מאמר סתום" (ליקוטי מוהר"ן תניינא, סימן יב).

 לאט לאט התחדדה בי ההבנה שרבי נחמן רוצה לחבר את הכול, את כל החלקים שלנו: את העשייה עם המחשבה, את הלב עם השכל ועם הגוף. רבי נחמן רוצה שהטוב העליון יתפשט ויהיה ממשי ומוחשי בכל ההוויה שלנו.

וזהו בעצם סוד הנקודה הטובה: הסוד הוא שנדמה לך שאתה מוסיף רק טיפה של טוב, אבל בעצם אתה מתחבר למערכת עמוקה של טוב, מערכת של השפעת טוב בכל המישורים, של תיקון עצמי ושל תיקון העולם. אתה מתחבר לרחמים אינסופיים.

בכל דבר ביקום, גם בדבר שנראה השלילי ביותר, ישנה נקודה טובה.

 מתוך הספר "סוד הנקודה הטובה", ספרו של רן ובר, סופר, מטפל ומנחה סדנאות ברוח החסידות. ליצירת קשר: ranweber@gmail.com