סוד הנקודה הטובה: להפיץ את הטוב – ממקומך

את אשר רוזנטל פגשתי ביום שישי בבוקר, כשהלכתי לקנות קפה עם אשתי ועם בננו התינוק. בדרך לקפה ראיתי מזווית העין איש לבוש באדום מחלק עיתונים. "בוקר טוב, איש ירא שמים עם נסיך על הידיים!" קרא לעברי. חייכתי והודיתי לו, והשבתי לו בברכת בוקר טוב. אני לא קורא את העיתון, אמרתי, אבל תודה בכל אופן.

 קנינו קפה וישבנו לרגע על ספסל ציבורי. מרחוק ראינו את אשר ממשיך לפנות לעוד אנשים. הוא קרא להם בקול ובחיוך גדול: "בוקר טוב, איש מכובד," האיש המכובד התעלם ממנו והמשיך במורד הרחוב. "בוקר טוב, אישה יפה!" קרא לעבר מישהי שייתכן כי הוא היחיד שאי פעם ראה בה יופי, והיא חייכה בביישנות והודתה לו. "בוקר טוב, אישה עם תיק," "בוקר טוב, בחור צעיר," וכך הוא המשיך לברך את העוברים והשבים, עם חיוך גדול והרבה שמחה. האווירה סביבו השתנתה. אפילו אנשים חמוצי הבעה לא הצליחו להישאר רציניים כל כך (מלבד אלה שהם ממש ממש רציניים). ואשר? הוא המשיך לברך אותם בלבביות.

חלוקת עיתונים. עבודה שאנשים רבים היו מקטרים על כך שהם נאלצים לעסוק בה... אבל לא אשר! הוא לקח את המקום שהוא נמצא בו ובחר להוסיף טוב ולשמח את העוברים והשבים.

האיש הזה סִקרן אותי, ובזמן שאשתי נכנסה לסופר תפסתי אותו לשיחה קצרה. מתברר שהוא פנסיונר בן "74 וחודש," מבט מהיר בשעונו, "וחמישה-עשר יום!" החיוך לא מש מפניו. הוא סיפר שבעברו היה מזכיר יישוב, מתכנת מחשבים ואף מרצה. לאחר שיצא לפנסיה ישב בבית והרגיש שאם הוא לא עושה משהו, הוא גמור. הוא החליט לחזור לעבוד ומצא את עצמו מחלק עיתונים. הוא שמח על ההזדמנות לפגוש אנשים, והוא עושה את המקסימום במקום שלו.

אחד מהדברים שמונע מאתנו לעשות הרבה טוב הוא התפיסה שאנחנו צריכים להיות "במקום מסוים" או עם "ידע מסוים" או לקנות לעצמנו "איכות מסוימת" כדי להפיץ את הטוב ולעשות טוב בעולם.

לפני כמה ימים פגשתי מכר מהעבר, ובסוף הפגישה איחלתי לו שיזכה להפיץ את הניחוח המיוחד שלו בעולם. הוא הסתייג. שאלתי לפשר העניין, והוא אמר שראשית הוא צריך לאסוף אותו – את הניחוח הזה – ולהתחבר אליו, ואז נראה.

מדובר באדם נפלא בעל יכולות יוצאות דופן, שרוצה לעשות המון טוב. מה מונע ממנו להוסיף טוב? הפגישה הייתה קצרה וחטופה ולא הספקנו להעמיק. סיבותיו נותרו עמו. יצא לי לחשוב על כך הרבה אחרי שנפרדנו. אני מכיר אנשים רבים שיש בהם המון טוב והם יכולים להוסיף טוב לסביבה שלהם, ובכל זאת הם חיים בתחושה תמידית שהם עדיין לא מספיק מוכנים. "אילו הייתי במקום אחר," הם אומרים, "בזמן אחר או בעבודה אחרת, הייתי יכול לעשות זאת."

זו אינה האמת. מכל מקום שבו אתה נמצא אתה יכול להתחבר לטוב. בין אם אתה מנכ"ל של חברה גדולה או עובד מחסן, אתה יכול להשפיע על הסביבה שלך. בין אם אתה משורר מוכשר או סנדלר עני, תמיד תוכל להוסיף עוד ועוד טוב.

שמעתי פעם בארה"ב סיפור על רב אחד שנסע למנהטן להעביר שיעור. הוא קם בבוקר ונכנס למונית ביחד עם תלמידו. נהג המונית היה עצבני וזעוף. הוא רטן כל הזמן וקילל, אבל הרב ישב בנחת ושיבח את הנהג. "איזה יופי אתה נוהג", הוא אמר לו. "כמה הוא נוהג בזהירות! וגם באדיבות," קרא לתלמידו. לאט לאט התרכך הנהג והתחיל לחייך. כשיצאו מהמונית הוא קרא לעבר הרב: "שיהיה לך בוקר נפלא!"

בדרך שאל התלמיד את הרב לפשר התנהגותו. אותו הנהג, הסביר הרב בחיוך, לוקח עשרות אנשים במנהטן בשעות הבוקר. העשרות הללו יפגשו מאות ואלפי אנשים. אם הוא יישאר זועף כזה – זה מה שיעביר לאחרים, אך אם אצליח לשמח אותו – במהלך היום השמחה תעבור ותדביק אלפים ואולי רבבות.

בזמן האחרון זכיתי לפגוש אנשים שמפיצים המון טוב מתוך המקום שלהם. החל מאליהו מהחומוס, שכל מי שנכנס לחומוסייה שלו יוצא עם חיוך, ועד לרב אברהם, מורה בחסד, שכל תלמיד שלו מקבל יחס אישי ומותאם למידתו. כל אחד מהם מפיץ את הטוב מנקודתו האישית, מהמקום הנוכחי שבו הוא נמצא, בלי לנסות לזוז למקום אחר, בלי לנסות לשנות, בלי לרטון ולכעוס ולהרגיש כל הזמן שהוא לא במקום הנכון.

מסתברשאתהבמקוםהנכון, כיזההמקוםשבואתהנמצא!

מתוך הספר "סוד הנקודה הטובה", ספרו של רן ובר, סופר, מטפל ומנחה סדנאות ברוח החסידות. ליצירת קשר: ranweber@gmail.com

חדש באתר הקמפוס היהודי – סדנת כתיבה ייחודית עם רן ובר, לצפייה ישירה און-ליין. אם תמיד רצית לכתוב ספר, או שסתם רצית ללמוד כתיבה באופן מסודר ומחכים, זה המקום. להרשמה לוובינר – שיעור ראשון במתנה, הקליקו כאן.