תולדות הרה"ק הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג זצ"ל

בשנת תפ"ו זרחה שמשו של הרה"ק רבי שמואל שמעלקא לאביו הרה"ק רבי צבי הירש אב"ד טשארטקוב משפחת הורוביץ לבית הלוי, נתעלה לכהן פאר כאב"ד בעיר ריטשוואל שם הקים את ישיבתו הק' המפורסמת אשר רבים מרועי ישראל הסתופפו בצילה, ומאז לא פסקה הימנו ישיבה, למרות היותו גאון מפורסם וידוע בפרישותו התוועד עם אחיו הרה"ק רבי פנחס בעל ההפלאה ונסעו יחדיו למעזריטש, לימים נתקבל בעיר שינאווא ובסוף ימיו בניקלשבורג, ביום ב' דר"ח אייר תקל"ח בהיותו בן חמישים ושתיים שנה קרא לתלמידיו ונפרד מהם ובעודו יושב על כסאו יצאה נשמתו בנשיקה ועלתה לגנזי מרומים.

"מאמר מרדכי" (ירושלים תשס"ב) ח"ב, ע' ס"ז

מעשה יסופר בימי הרבי ר' שמעלקא זי"ע בשעה שהיה רב בשינאווי אירע מעשה בקצב אחד שכל בהמות שלו נתכשרו, והיה זאת לפלא, וחקר הרבי ר' שמעלקא זי"ע על זה, ואמר לו הקצב כי יש לו אחד שמראה לו על היריד איזהו בהמות הם כשרים שיוכל לקנות, והלך הרבי ר' שמעלקא על היריד ופגע שם אחד מהצדיקים הנסתרים הרה"ק ר' נטע שינאווער זי"ע, ושאלו מאי שיאטי' דמר הכא על היריד, והשיב לו כאשר אליהו הנביא בא על היריד ממתין עליו לראותו, ושאלו מה עסקו של אליהו הנביא על היריד, והשיב, כאשר נחרב ביהמ"ק לקחו השונאים טלאים המבוקרים בלשכת הטלאים והולידו ולדות וולדי ולדות, לכך יבוא אליהו על היריד לקנות אלו הולדות כדי שלא יבואו בני ישראל לידי מעילה.

"יכהן פאר" (בענדין) דרשה לשבת הגדול, דף פ"ה טו"ד

הראה הרב הגאון מורי מניקלשבורג שפי' רש"י על הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים פירושו הכל בידי שמים לבד חוץ מיראת שמים שהוא נמי בידי אדם אבל כ"ש שהוא בידי שמים (עיין ברכות דף ל"ג ע"ב).

"זכרון זאת" פרשת בהר ע' ק"ד

(פעם אמר הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע): כשמדברים מאדם אחד אזי ממשיכים עליו מקיפין, ואפילו לאחר מותו, וכמעט שהוא כאן, והתחיל תיכף לקלס הרב דניקלשבורג הרבי ר' שמעלקא ואמר שהוא צדיק גדול וחד בדרא.

"אמרי פנחס" (קאריץ) שער ט' אות מ"ד, ע' רל"ח

...ורבינו יעקב יצחק מלובלין זצללה"ה לא עבר עליו מימיו חצות לילה בשינה ועסק בתורה וביחודים עד היום, ובספר הרמ"ז לא למד ולא שר בשיריו על פי צוואת רבו הגאון הקדוש מו"ה שמעלקי מנש"ב...

"שולחן הטהור" (קאמארנא)

הל' תפילת ערבית סי' רל"ח, ח"ב, ע' מ"ה אמרו על רבינו ר' שמעלקא מניקלשבורג שהיה לו שלוש מאות חומרות בנטילת ידים.

"שולחן הטהור" דף קמ"ח ע"א

הרבי ר' שמעלקא זי"ע, כשהיה יושב בדין היה מתעטף תחלה בטלית עד העינים, והיה אומר לבעל דין: רייד (דבר), והיה נופל עליהם פחד שלא יכלו לטעון שקר כלל.

"כתבי רבי משה מידנר" אות תתקפד

ראיתי שנשאל הרבי שמעלקא זצ"ל האיך אפשר לאהוב את חבירו אף שאינו הולך בדרך הישר, והשיב: כמו שאבר אחד באדם שלא יהיה טוב ויעשה שלא כרצונו האם יכה את האבר זה, כן כל בני ישראל כולם אחד, ולכן נצרך לאהוב את כל איש, ועי"ז יחזיר אותו למוטב.

"בית ישראל" קדושים, ע' 164

מעשה היה אצל הרבי ר' שמעלקא זצללה"ה זי"ע מנ"ש שבא לחופה לסדר קדושין ולקח הכתובה לקרות ואמר שאיננו רואה שום כתב בהכתובה, והנה הש"ץ דשם אמר לו, יסלח לי רבינו הלא מפורש הכתב על הכתובה שכתבתי, והרבי ר' שמעלקא באחת שאיננו רואה הכתב, ובשביל זה הלך לביתו ולא רצה לסדר הקדושין, ובימים מועטין נתוודע כי היה להכלה היתר לנשואין ע"י שנטבע בעלה הראשון, אבל בין כה וכה בא הנטבע ברגליו, ואיגלאי מלתא למפרע למה הר"ש לא ראה הכתב כי היתה א"א גמורה.

אדמו"ר רבי מנחם מנדל מפילץ ששמע מבעל חידושי הרי"מ - בסוף ס' בית פנחס עמ"ס יבמות ומכות

שמעתי מהרב יואל אשכנזי מטבריא זצ"ל שכשנעשה הרבי ר' שמעלקא לרבה של ניקלשבורג, ביקש מאנשי העיר שיתנו לו משכורת חודשית יותר ממה שקיבל הרב הקודם של ניקלשבורג והם הסכימו לזה, והיות שאנשי העיר היו עניים ולא היה להם כסף להוסיף למשכורת רב העיר, הסכימו ביניהם לשים שער בפתח העיר וכל מי שיכנס לעיר יתן מס שני גראצערס (שם מטבע) ומהכסף הזה יהיה גם לשלם ההוספה להרב, פעם הגיע יהודי לפתח עיר ניקלשבורג וביקשו ממנו מס, ושאל אותם איזה מס? וענו שמשלמין מס כדי שיוכלו לשלם ההוספה להרב, ושאל אותם למה הוסיפו להרב הזה יותר מרבם הקודם, ואמרו לו כיון שהוא יותר תלמיד חכם, שילם את המס ונכנס לעיר, כשנכנס לעיר אמר לעצמו, אם הוא תלמיד חכם אשאל לו פשט ברש"י, נכנס להרבי ר' שמעלקא ואמר לו: כשנכנסתי לעיר בקשו ממני לשלם מס כדי לשלם שכר הרב כיון שהוא יותר תלמיד חכם מהרב הקודם, וכיון שכן רוצה אני לשאול פשט באיזה רש"י שקשה לי פירושו, שאל לו, והרר"ש תירצו, ואח"כ דחה האיש הנ"ל התירוץ, עשה ר"ר שמעלקא תענית הפסקה ג' ימים עד שרש"י בעצמו נתגלה אליו ואמר לו הפשט, ואמר לו רש"י שבשלש מקומות סתם דבריו ולא שייך להבינו רק כשהוא בעצמו מתגלה ומסביר הדברים, והקושיא של האיש ההוא היה אחד מהשלוש מקומות אחר ג' ימים בא האיש ההוא להרבי ר' שמעלקא, ואמר לו הרר"ש הפשט, אמר האיש ההוא, שאינו יכול להיות אלא שרש"י בעצמו נתגלה להרר"ש ואמר לו הפשט, ומזה הבין הרבי ר' שמעלקא שגם להאיש ההוא נתגלה רש"י.

כ"ק מרן אדמו"ר מתולדות אהרן זצוק"ל "דברי אמונה" אחרי, ע' ק"ס

הרבי רבי שמעלקא לא היה שוכב במיטתו לישון אלא היה מנמנם מעט על שולחנו ביושבו על כסאו. פעם אמר לו הרבי רבי אלימלך מליזענסק - למה אינכם ישנים, הלא כשישנים קמים במוחין חדשים ומאירים לעבודת התפילה... ושמע בקולו ובלילה זו שכב לישון, למחרת הרגיש באמת שתפלתו היא באופן נעלה ביותר.

ואז עלה ברעיונו לפרש הפסוק בשירת הים "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה", שכך אמרו בני ישראל וכי מה חילוק לו להבורא יתברך בין ים ליבשה הלא אצלו הכל אחד הוא...

אחר התפלה אמר לו הרבי ר' אלימלך: נו... וענהו רבי רבי שמעלקא: - יא, אבער ווער קען דען איינשטעלן... [אכן כן הוא, אך מי זה יכול להסתכן בשינה].

הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלונים זצוק"ל "מאמר מרדכי" (ירושלים תשס"ב) ח"ב, ע' ס"ח

בעת שהרבי רבי שמעלקא נתמנה לרב בניקלשבורג, באו כל בני העיר לקבל פניו. ובא גם משה דעסאוער - מענדילסון שר"י, ובעת שנכנס לחדרו היסב רבי שמעלקא פניו אל הקיר וצעק: צא טמא! וחרה להנ"ל מאוד, ומסר להממשלה שרבי שמעלקא אינו יודע גרמנית, ולפי החוק הוכרח רב העיר לדעת לשון המדינה, ושלחו השלטון פקידים אל רבי שמעלקא ושאלוהו אם יודע לדבר גרמנית, וענה: "אני אינני מדבר אלא בלשון הקודש". ושאלו אותו אם לכתוב הוא יכול. וענה: יכול אני, וכתב האלפא-ביתא בגרמנית, ומונח כתב זה עד היום במוזיאון להראות יופי הכתב, ושאלוהו מה יעשו להנ"ל על שקריו, ואמר להם שיגרשוהו מן העיר, ותיכף עשו כדבריו.

[מרן (הרמ"ח מסלונים) ז"ל שמע זאת מיהודי אחד ששמעו מהרה"ק רבי אברהם מסאכטשוב בעל ה"אבני נזר" זי"ע, והוסיף הרה"ק מסאכטשוב, חבל שלא אמר שיהרגוהו, ואז היינו מתפטרים ממנו בהקדם].

הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלונים זצוק"ל "מאמר מרדכי" (ירושלים תשס"ה) ח"ג, ע' כ"ט

כשהגיע רבי משה טייטלבוים (ה"ישמח משה") לשינובה, אחרי שנתקבל כרב במקום, מסרו לו בני הקהילה הקטנה את בית הרב, הדל והצנוע, סירבה אשתו הרבנית שגודלה בבית עשירים בפרמישל לגור שם, קטן ועלוב מדי היה הבית ואין זה לכבוד הרב.

אמר לה רבי משה:

- הידעת שבבית הזה היה גר הרבי ר' שמלקה מניקלשבורג כשכיהן כרב בשינובה?

- כן, ענתה.

- ואת יודעת שלרבי ר' שמלקה היה גילוי אליהו?

- כן, שמעתי.

- אם אליהו נכנס לבית הזה ולא נעלב מדוע את מתביישת מהבית...

הרה"ח ר' יהודה לייב לוין ז"ל "חסידים מספרים" (ירושלים תשל"ט) ח"ב, ע' 145

בשנה של בצורת הוציא רבי שמעלקא את כל כליו ומכרם. את המנורה של שבת וכלי הכסף הצפינה הרבנית, שלא תשלוט בהם ידו של רבי שמעלקא.

חלפו הימים הקשים, הוציא הרבנית את המנורות ממחבואן והדליקה בהן נרות לכבוד שבת.

נאנח רבי שמעלקא, ואמר:

- כמה נפשות מישראל אפשר היה להציל, אלמלא עמדה המנורה בבית אחר...

הרה"ח ר' יהודה לייב לוין ז"ל

"חסידים מספרים" (ירושלים תשל"ט) ח"ג, ע' 255

אנכי ה' אלקיך

..שמעתי מהרב הגאון מו"ה שמואל שמעלקא אב"ד דק"ק נ"ש, כי מר"ח ניסן עד בעשור לחודש הם עשרה ימים כנגד אות י' של אדנ', ואח"כ ארבעה ימי ביקור קרבן פסח הם נגד אות ד', ואח"כ מיום הראשון של פסח עד ערב שבועות הם חמשים יום כנגד אות נ', ואח"כ יום ראשון דשבועות נגד אות א' דאדנ' [והוא צירוף ידנ"א, אותיות אדנ'] ואז נבנה המלכות עד שנתגלה אות א' במלת אנכי ה' אלקיך עכ"ל.

"עבודת ישראל" דברים (מהדורת מכון שפ"צ) ע' רט"ו

מעשי ידי טבעו בים

בשם הרב הקדוש המנוח דקהלת קודש ניקלשבורג ז"ל, על המדרש (מגילה י':) בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר להם הקב"ה, מעשי ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה, דהיינו שמלאכי השרת, בקשו לומר שירה, כדי שישמעו מצרים נעימות הקול שלהם, ויצאו נשמתם, כמו שהיה בסנחריב וחיילותיו, ששמעו שירה ממלאכי השרת, ויצאו נשמתן, אמר הקב"ה מעשי ידי טבעו בים, כלומר שהמצריים טבעו את מעשי ידי, שהם ישראל בים, דהיינו שהשליכו אותם ליאור, וצריך אני להיפרע מהם, מדה כנגד מדה שיטבעו בים.

"מאור ושמש" רמזי שביעי של פסח (מהדורת תשמ"ח)

אנא ה'

אנא ד' הושיעה נא. האריז"ל כתב בכוונת אנ"א נוטריקון "אליהו", "נדב", "אביהו". ופירש הה"ק מוה"ה שמעלקא זצלה"ה מניקלשבורג רמז נפלא בזה. כשהאדם יש לו רצון הטוב לעבודתו ית"ש אזי בעת ההוא הוא בבחי' אליהו. וזהו כוונת האריז"ל ברמז אליהו נדב ואביהו התחלת הרצון אדם לעבדו אותו ית' אז הוא בבחי' אליהו וכנ"ל.

"ויחל משה" (קאזניץ) תהלים קי"ח-כ"ה, דף כ"ד ע"ב