תולדות ה"פרי מגדים" זצ"ל

הגהמ"ח (הגה"צ רבי אברהם שלמה כ"ץ זצ"ל, אבד"ק ריסקעווע סיפר, כי בעת אשר עמד לפני הגאון האדיר רבי שמואל ענגל זצ"ל מראדימישלא בקבלת הורמנא, והיה מטייל עמו לארכה ולרחבה בדברי השו"ע והנושאי כלים, והגהמ"ח הזכיר לפניו כמה פעמים מדברי הפרמ"ג ככתבם וכלשונם, ובמקום אחד ששנה לפניו דברי הפרמ"ג בתיבת "וכיוצא בו", העיר הגאון מראדימישלא זצ"ל שלא כן כתוב שם, אלא "וכדומה"... וכזה ראה - היה מסיים הגהמ"ח - גודל גאונותו ובקיאתו המבהילה של הגאון מראדימישלא זצ"ל שכל תג ושיח מדברי הפרמ"ג היו שמורים בזכרונו וכמונח בקופסא דמי.

"דברי אש" (ירושלים תשנ"ה) ע' נ"ד

הגה"ק רבי ר' בונם מפשיסחא זצ"ל סיפר כשבא הפמ"ג אל הגה"ק רבי מנחם מענדל מלינסקא זצ"ל אביו של הרה"ק רשכבה"ג מוה"ר ר' נפתלי מראפשיץ זצ"ל, לקח ספרו וברכו שיתקבל ספרו, כי הכיר בפניו שלמד תורה לשמה. (רמתים צופים על התד"א דף פ"ד ב').

"פרי הדר" (ירושלים תשמ"א)

פעם לאחר ששב (ה"פרי מגדים") מביקור אצל המגיד, שאלוהו, איזה רושם עשו עליו בני החבריא-קדישא של המגיד, השיב הפרי-מגדים שמרגיש את עצמו כל-כך שפל לגביהם כמו להבדיל הגוי כאשר קוראים לו להדליק את הנר בבית הכנסת היהודי ביום הכיפורים.

הגה"צ רבי חיים מאיר יחיאל שפירא שליט"א אבד"ק נאראל "בצל החכמה" (קה"ת תשמ"ז) ע' 58

הה"ק מוה"ר ר' מיכל מזלאטשוב זצ"ל כיבד מאד את המחבר בעל פמ"ג כשבא אצלו, ואמר לו שהכריזו ברקיע שיזכה לקבוע הלכה כמותו על שלומד בטהרה לשם אל עולם.

הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע בספרו "עצי עדן" בהקדמתו לסדר זרעים

 פעם אחת אמר הגאון רבי נחמיה אבדק"ק סאסוב להה"ק מוה"ר שלמה שפירא זצ"ל אבדק"ק מונקאטש שיקח את הספר פרי מגדים לעיין בו, והפליא מאד בשבח הספר ומחברו, וכך היה אומר ומספר: אצלי היה בכאן הגאון מוה"ר יוס'לי (ר' יוסף תאומים בעל הפמ"ג) אשר נסע למכור ספרו, ולקחתיו ממנו, ואח"כ כאשר הצצתי בפנים ספרו פרי מגדים וראיתי והתבוננתי כי ע"פ דרכי ההוראה אשר הורגלתי מנעורי להורות, והנה הכריע הוא להיפך מאשר הכרעתי אני והוריתי כבר, ויען כי קשה עלי להרגיל את עצמי להורות ע"פ דרכו בשיטה חדשה, על כן סלקתי והנחתי הספר פמ"ג בארגזי, אבל סיים: לאברך כמוך בודאי טוב ויפה ללמוד וללמד להורות מתוך הספר פרי מגדים, כי ממנו יתד וממנה פנה, שמע אמרי ותתענג על טיבו. (בית שלמה, תולדות הגה"ק מהר"ש שפירא ממונקאטש).

"פרי הדר" (ירושלים תשמ"א) ח"א, עמ' י'

החזקת לומדי תורה

ושמרתם, דרשו זו משנה, ועשיתם, ע"מ לעשות, ואמרו במדרש, אמרו מי יוכל לעמוד, אמר משה רבינו ע"ה אם תרצו לעמוד תעסקו בתורה ותעמדו, לא אמר למדו, כי לא כ"א יוכל ללמוד, כ"ש אשה שאין בכלל לימוד, ולכבוש היצה"ר קשה מאוד אם לא בתורה, ומה יעשו שאין בני תורה, אמנם יששכר וזבולון המספיק ומקיים לומדי תורה כאלו הוא לומד בעצמו, מאחר שעל ידו לומד חבירו ופנוי מעסקי העוה"ז יש בידו כח לימוד התורה וניצול ג"כ מיצה"ר. וז"ש חז'"ל ע"י תורה וצדקה ניצול מיצה"ר. בשלמא תורה שפיר, צדקה מנלן, אלא המספיק לומדי תורה כו', וז"ש תעסק"ו בתורה עסק היינו עסקות לקיים התורה, וז"ש ושמרתם ועשיתם ללמוד ע"מ לעשות העיקר, וע"י כך, אתם נצבים היום כולכם, ואמר ראשיכם שבטיכם זקניכם כל איש ישראל, אין תימא שיתקיימו, כי לומדי תורה והשוטר מקיים דבר המשפט כאלו הוא השופט ונעשה שותף להקב"ה. אבל מי שאין בו תורה מה יעשו, ואמרו חז"ל הני נשי במאי זכיין בשכר דנמטי בנייהו לבי רב ומנטרן לגברייהו זכיין לעוה"ב, והלא יש כמה מ"ע ול"ת שחייבים, ומאי קושיא במאי יזכו לעוה"ב, אלא במאי זכיין מנצחין ליצה"ר, כמו זכנהו רבי נתן לרבנן, ניצוח, כי צופה ומבקש כו' ה' לא יעזבנו בידו ע"י התורה הוא סם חייא וממית ליצה"ר, והני נשי דאין בני תורה, כאלו מלמדה תפלות, במאי זכו וינצחו ליצח"ר, ובפרט נשים דעתן קלות ונוחות להתפתות, אמר דנמטי בנייהו ומנטרי לגברייהו ומחזיקים ידי לומדי תורה ויש להם שכר כאלו הם עצמם למדו תורה, וע"י זה יוכל לנצח היצה"ר, וז"ש טפכם נשיכם יזכו, א"כ מעתה אפילו גרך וחוטב עציך כולם יזכו, ע"י שמספיקים לת"ח שיכלו ללמוד בלי טרדה, מעלה עליהם הכתוב כאלו למדו הם.

מכתי"ק ה"פרי מגדים" זי"ע "כרם שלמה" (באבוב) אלול תשמ"א, עמ' ל'