תולדות הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זצ"ל

רבינו האדמו"ר הצעיר (הרה"ק רבי אשר מסטאלין בן הבית אהרן זי"ע) אמר: יש לנו בקבלה מהצדיקים, שהרה"ק רבי אהרן הגדול וחתנו המגיד מטשרנאביל, היו שני האותיות הראשונים של השם הגדול.

"ברכת אהרן" (קארלין) עמ' ג'

הרה"ק רבי דוד לייקיס זי"ע (חתנו של המגיד מטשערנוביל בזיוו"ש) האריך ימים ושנים עד למאד, ומסופר שכשהיה בן שמונים שנה שלח לדבר נכבדות עם בת ארנדער אחד שהיא היתה בת י"ח, וסירב הארנדער באמרו שישאיר אלמנה צעירה, והבטיח לו הרה"ק ר"ד לייקיס שיוליד ממנה בת ועוד יזכה להכניסה לחופה וכך הוה שנולדה בת והיתה זיווגו של המגיד מטשערנוביל זי"ע, ובאמת האריך ימים שהוא היה עוד בזמן הבעש"ט (שאצל הבעש"ט היו שלש ר' דוד'ס הרה"ק ר' דוד פארקעס זי"ע, והרה"ק ר' דוד מיקלאיווער זי"ע, והרה"ק ר' דוד לייקעס זי"ע), ומסופר כשדיברו נכבדות להמגיד מטשערנוביל עם בתו לא רצה ר"ד לייקיס להסכים, כי אמר שרואה שהמגיד מטשערנוביל צריך להעמיד י"ב שבטים והיה לו מזיווג ראשון כבר שלש, וא"כ צריך להעמיד עוד תשע ומבתו ראה שאי אפשר שיהיה לה כ"א חמש בנים וא"כ היא תהא צריכה להסתלק, ואמר לו המגיד מטשערנוביל שיש לו עצה על כך שיכניס בחשבון עוד ד' נכדים ובני בנים הרי הם כבנים ותוכל להשאר בחיים, וחשבו ד' נכדים ואחד מהם היה הרה"ק רבי דוד מזלאטיפול זי"ע.

כ"ק מרן אדמו"ר מהר"ם מראחמיסטריווקא זצוק"ל

אספר לכם מעשה אמת המקובל בידינו מה שהיה אצל הרב הקדוש המפורסם מו"ה מרדכי מטשערנאביל זי"ע, כי נתנוהו במאסר ל"ע בפקודת שרי המלוכה, (כאשר אירע כה פעמים בימים ההם, לפני מאה שנה, בגלילות מלכות רוסיא) ולא יכלו אוהביו לפעול ולהוציאו מידם כי היה השופט השר רשע גדול, רק יכלו לפעול עכ"פ שיכניסו לו שם טלית ותפילין וכל חפציו הצריכים לו ומאכל ומשתה וכיוצא, וגם זאת אשר היה דרכו תמיד לעשות צדקה בסתר ובגלוי והיה רגיל לחלק לעניי עירו ביום ה' לצרכי שבת קודש, ובאו העניים סמוך לבית המאסר ודרך חלון הקטן שם אשר פתחו נתן להם חלקו לשבוע כפי רגילתו, ולנשים עניות הניח דרך החלון מטבעות שיקחו להם, ובאת אשה אחת להחלון ורצה להניח בעדה נדבתו על החלון ואמרה כי אינה צריכה למעות רק לשאול שאלה א', ויאמר לה שאל, ותאמר הלא אחז"ל (בב"ק דף נ' ע"א) מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא וכו' שלישית אמר להם עלתה, אמרו לה מי העלוך, אמרה זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו, אמרו לו (לרחב"ד) וכו' אלא כך אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו (פירש"י לחפור בורות ומערות לעולי רגלים) יכשל בו זרעו (בתמי') ואחרי שאביכם (הוא הרה"ק המפורסם מו"ה נחום מטשערנאביל בע"ס מאור עינים) עסק בפדיון שבויים (וגם אתם בעצמכם עסקתם בפדיון שבויים) איך יכשל בו זרעו שאתם נתפסתם לשביה בבית הסוהר (עד כאן שאלת האשה הנעלמה והנפלאה אז) והשיב לה הה"ק הן מה אשיב לכם הלא גם בעיני יפלא זאת, והשיבה לו כי על כן הנני מברככם שתצאו מיד לחפשי מהשביה, והאשה הלכה לה ובאותו יום מיד בא שר בית הסוהר וצוה לילך לו לביתו (מבלי ידע מאין בא זאת כנ"ל), והה"ק מהר"ם זי"ע הבין כי לא דבר פשוט הוא אשה שבאת בשאלה וברכתה הנ"ל, ועשה פעולות בתפלות עד שגילו לו מן השמים כי זהו היתה רחל אמנו שבאת לשאול מהגמ' כדי לעורר רחמי שמים ובברכתה הועילה מיד לחירותו, ע"כ העובדא הלז.

ועיי"ש שמסיים בזה"ל: ומעתה אמנו רחל הקדושה ראי נא בשפלותינו וצרותינו באחרית ימי גלותינו, ואם בעד צדיק אחד באת מן השמים להצילו מן הסהר בטענה הנ"ל, והרי בניך לאלפים ורבבות וריבי רבבות נתונים בצרה ובשביה בגלות המר והארוך הלז והרי אבותינו ואבות אבותינו הק' מסרו נפשם מעולם בעד כלל ישראל וקיימו פדיון שבויים לכלל ישראל בין בכלל בין בפרטן בין בגופם בין לנשמתם ומדוע דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו זרעו הם זרעיהם כלל ישראל הטבועים בבוץ הגלות והשביה, ומדוע תחשי ח"ו בטענה זו לפני כסא הכבוד ית"ש להצילם ולגאלם במהרה בימינו בשנה זאת, עכדה"ק.

"שער יששכר" (מונקאטש)

מתוך דרשה שאמר לפני התקיעות חודש תשרי, מאמר תקע בשופר, אות כ"ה. שמעתי מהרה"צ רבי משה מידנר בשם הרה"ק רבי מאטילע טשארנובלר: חסידים הם האותיות, מקודם צריך לדבק עצמו עם חסידים נעשה מזה אותיות אח"כ כשבאים אל הצדיק הוא עושה מהאותיות תיבות.

קונטרס "ליקוטים יקרים" (מהרה"צ רבי אהרן יוסף לוריא זצ"ל)

ידוע שהרה"ק (מהר"ש) מבעלז זי"ע שלח את בנו הרה"ק רבי משה מקאריב זי"ע לחתונה שהיה צריך להיות שם המגיד מטשערנאביל זי"ע, ושלח אתו קוויטל עם פדיון ואמר לו שיראה בדיוק מה הוא עושה עם הקויטל ועם הכסף, וכשחזר אמר לאביו שאת הקוויטל הוא שם סביב אצבעו והכסף שם בוועסט הפנימי, ואמר לו אביו הרה"ק מבעלז שאין זה פלא דזה ששם הקוויטל שלי סביב אצבעו משום דאז יותר קל לו לפעול ישועות וזה ששם הכסף בוועסט הפנימי, אני יאמר לך בשביל מה הוא משתמש בכסף הזה, דידוע דאצל הרבי הקדוש מלובלין זי"ע היה לו בערב פסח מצות צדיקים בינונים ורשעים, צדיקים היה לוקח לעצמו ובינונים היה מחלק לעולם, והיה שנה אחת שלא היה לו שום מצות צדיקים והיה מאד שבור מזה, ופתאום הגיע שליח מהמחותן מטשערנאביל והביא לו מצות צדיקים, וזה היה מרחק רב מטשערנאביל ללובלין, ומי שיכול ללכת מרחק כזה מטשערנאביל ללובלין בערב פסח לכאלה אנשים הוא צריך את הכסף, דידוע שהמגיד מטשערנאביל היה מפרנס את הל"ו צדיקים נסתרים, והרה"ק מבעלז (מהרי"ד) זי"ע סיפר פעם את המעשה הזה והוסיף שמי שאינו מאמין שהמגיד מטשערנאביל זי"ע היה מפרנס את הצדיקים נסתרים הוא אפיקורס, וכמו שאמר הרה"ק מצאנז בשו"ת דברי חיים שמי שאינו מאמין שהאור החיים הקדוש נכתב ברוה"ק הוא אפיקורס.

[וכ"ק מרן אדמו"ר [מהר"ימ זצוק"ל] מראחמיסטריווקא (שליט"א) סיפר ששמע מאדמו"ר בעל "בית ישראל" מגור ששמע מחסיד זקן מחסידי קאצק שהיה בעת יציאת נשמה אצל הרה"ק רבי מרדכי מטשרנובל זי"ע, וזקף המגיד מטשרנובל עשר אצבעותיו ואמר גלוי וידוע לפניך רבוש"ע שאין לי שום חטא בזה העולם רק חטא אחד שהייתי יכול רייסין מער געלט ביי דער עולם ואבקש שתמחול לי על זה].

כ"ק מרן אדמו"ר מטשערנאביל שליט"א קונטרס "דברי תורה" פר' ויצא, תשמ"ט

ראיתי בשם הה"ק הר"מ מטשערנאביל ז"ל עה"פ (תהלים ל"ג) "הנה עין ה' אל יראיו וגו'" כי מלת מות אם תשים בו אות ע' אחר המ' יהיה מעות, והצדיק יש לו כח להפוך את מות ולגרום שפע ופרנסה, וזה הפירוש הנה עין ה' אל יראיו, שה' נתן ליראים אות ע' במתנה, ועי"ז גורמים "להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב" דפח"ח.

הגה"ח רבי יוסף פאצאנאווסקי הי"ד "פרדס יוסף" פר' מקץ, ע' ש"י

רבי חיים צבי אייזנבאך ז"ל סיפר ששמע מהרבי מאפטא שהיה פה בא"י (נכדו של בעל "אור למים" זי"ע) שפעם אחת היה הוא (הרבי מאפטא הנ"ל) אצל המגיד מטריסק זי"ע, וישב שם יהודי וסיפר סיפור, ואמר לו המגיד מטריסק שיספר שוב הסיפור וסיפר כך: שפעם אחת הוא המספר בא להמגיד מטשערנאביל זי"ע וביקש להיפרד ממנו מאחר וברצונו לנסוע לארץ ישראל, וברכו המגיד לשלום, ותוכניתו היה ליסוע לא"י מעיר לעיר, ואירע דבר פלא שבכל עיר שבא פגש ביהודי שבירכו לשלום ושאלהו לאן הוא נוסע הלאה, וא"ל לעיירה פלוני וכשבא לשם כבר פגש שוב ביהודי הזה, וכן היה דרכו בכל עיירה שלא היה רואה אותו רק בכניסה לעיירה, עד שהגיע ליער אחד וכשהיה צריך לעבור את היער פגע ביהודי הנ"ל, והיהודי אמר לו עמוד, והיהודי צעק את הפסוק תפול עליהם אימתה ופחד וגו', ומיד החלו הגזלנים שנחבאו שם לרוץ לכל עבר, וכך היה שעה אחת עד ששקט היער, וא"ל היהודי עכשיו תוכל ליסוע ישר עד לא"י בלא שום מכשול, וכשנפרד ממנו שאל להיהודי מיהו, מכיון שהם נפרדים כבר ושוב לא יראנו, וא"ל שהוא שליח של המגיד מטשרנובל להולכת כספים לנסתרים, ופעם אחת מסר לו המגיד לב' משפחות לאחת י"ח רובל ולשנית ל"ו רובל, וכשבא לאותה עיירה הלך תחלה למקום שהיה צריך למסור אל הל"ו רובל ולא מצא שם את הבעה"ב, ורק ראה שיש שם ב"ה הרחבה, והלך בינתיים למקום שהיה צריך למסור את הח"י רובל, וראה שם דחקות גדולה, והחליט להחליף את הכסף ונתן להם את הל"ו רובל, ולהשני נתן את הח"י רובל, וכשחזר להמגיד מטשערנובל גער בו ואמר לו שאין לו מה להתערב בעניניו ושוב לא ישלח אותו, אך הוא בכל זאת ביקש מהמגיד שיתן לו איזה שהוא שליחות א"ל המגיד מכיון שיש עכשיו יהודי שהוא צריך לעלות לא"י ורוצה לעבור דרך זה היער וצריך שמירה, על כן תלך ותגיד לו את הפסוק תפול וגו' שיהיה לשמירה, וכל זה סיפר היהודי בעצמו להמגיד מטריסק זי"ע, והרבי מאפטא הנ"ל שמע זאת מפיו וסיפר לרח"צ אייזנבך ז"ל.

כ"ק מרן אדמו"ר מהרי"מ מראחמיסטריווקא זצוק"ל

ושמעתי ממורי הקדוש מטשערנאביל שגילו לו מן השמים בחלום ע"י נשמת צדיק א' שהיה בעולם העליון ג' מאות שנה שמסדרין למעלה איברי משיח צדקינו, ואמר לו רמ"ז ע"ז שנמצא כתוב ברש"י בתנ"ך סידרא בלע"ז והיינו שמסדרין איברין של משיח ע"י הלע"ז דווקא, והענין עמוק הוא מאד.

"שארית ישראל" (ווילעדניק) שער הזמנים, שער ב' מאמר ג', דף י"ב טו"ג עיי"ש

בשם הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע הטעם לתוספות שבת דכשם שצריכים להכין דברים גשמיים לשבת כגון אוכלים ומשקים כמו"כ צריך להכין עצמו ברוחניות, וזה התוספות שבת שאנו מקיימים קודם השבת.

"מקור ברוך" (סרט-ויזניץ) לקוטים, ע' של"ח

הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע אמר: "צריך כל אחד מישראל להיות לו בתוך הטו"ת ספרו של הרה"ק רבי מרדכי מטשערנובל זי"ע "לקוטי תורה" וללמוד בו בכל יום מלובש בתפילין וזה סגולה גדולה".

הרה"צ רבי אהרן דוד טווערסקי זצ"ל אב"ד גראשקוב "יחס טשרנובל-בית מרדכי" פרק ג' אות ד', עמוד 16

...וספר הקדוש שנמצא כעת מן הקדוש מטשארנבל מוהר"ר מרדכי הדבק בו כי הוא כולו קודש קדשים צחצחות.

"היכל הברכה" (קאמארנא) פר' דברים, דף י"ח טו"א

רמ"צ שמרלר סיפר כי חסידי טשערנוביל בצפת היו מדליקים במוצאי ל"ג בעומר במירון הדלקה להילולא של הרה"ק ר"מ מרימנוב זי"ע, ובל"ה בעומר היו נוסעים במיוחד על ציונו של הרשב"י להדליק הדלקה והיו שרים בר יוחאי, ואילו אצל הרה"ק ר"ד מטאלנא היו שרים בל"ה בעומר בר נחמני, במקום בר יוחאי.

כ"ק מרן אדמו"ר מהרי"מ מראחמיסטריווקא זצוק"ל ל"ה בעומר תשמ"ג

אא"ז (הרה"ק מהר"מ מטשערנאבעל) זי"ע היה מרבה בנסיעותיו בערים ובעיירות והיה מצרף את בניו הק' ומלמדם את דרכו. באחת מנסיעותיו הגיע לעיירה ואמר לו המרא דאתרא שיוכל לעבור לפני התיבה בש"ק בתנאי שינהג כמנהג המקום, ואא"ז זי"ע החריש, ובש"ק התפלל לפני התיבה ובהגיעו לקדושה במוסף אמר "כתר" כמנהג החסידים, לאחר התפילה אמר לו המרא דאתרא שלא בא בטרוניא אך תורה היא וללמוד הוא צריך, ולמה שינה מאשר התנה עמו, השיב לו אא"ז זי"ע מה יכולתי לעשות כשבאתי ל"קדושת כתר" זכרתי מה שאמר המרא דאתרא שלא לומר "כתר", אבל המרא דעלמא כולה אומר כן לומר "כתר", דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין.

כ"ק מרן אדמו"ר מטאלנא זצוק"ל שיח יחוננו - הילולא קדישא מהר"ם מטשרנוביל, כ' אייר תשמ"ט, חיפה ת"ו

הרה"ק הר"ר בער המגיד הק' ממעזריטש זי"ע גילה פעם לתלמידיו הק', כי יש בכחו לפעול בשמים על איזה נשמה קדושה שתרד לעלמא הדין, ועדיין אינו יודע את מי לברך שיזכה בה. לאחר זמן אירע מעשה והמגיד הקדוש השתתף באיזה חתונה וגם הרה"ק בעל מאור עינים מטשערנאביל זי"ע היה שם, וכשקראו להמגיד הקדוש להמצוה טאנץ, והיה צריך ליתן "שבת געלט" להבדחן כנהוג, לא היה לו ממון ליתן, נתן לו הרה"ק בעל מאור עינים זי"ע מטבע ליתן להבדחן ל"שבת געלט", אחר כך בקש המאור עינים מהמגיד הק', כי בעבור הטובה שעשה לו בנתינת המטבע, יזכה באותה נשמה קדושה שעומדת לרדת להאי עלמא, והסכים המגיד הק' לזה, רק אמר שגם הרה"ק ר' פנחס מקאריץ צריך להסכים על זה, ונסע המאור עינים לקאריץ וקיבל גם הסכמת הר"ר פנחס'ל, ואח"כ נולד להמאור עינים בן וקראו שמו בישראל "מרדכי", הוא הרה"ק ר"ר מרדכי מטשערנאביל זי"ע.

כ"ק מרן אדמו"ר מטאהש שליט"א "עבודת עבודה" (קנדה תשנ"ד) ע' שמ"ב

בפנקס של עיר מזריטש כתוב... שהמגיד (ממעזריטש) צוה שחוץ מבניו לא ילך שום איש על ציונו. ר' מאטילי מצ'רנובל היה בהאניפולי והלך על ציון המגיד - "אני מבניו" אמר, כי אבי היה מתלמידיו וכל המלמד את בן חברו תורה כו'.

"אהלי יעקב" (הוסיאטין) ח"ב, ע' י"ח טו"ב

כשהגיע פעם הרה"ק ר' מאטיל מצ'רנוביל לאיזה עיר שהיו לו שם הרבה חסידים, וכמובן שיצאו החסידים לקדם את פניו, והיה שם דוחק גדול וכולם הצטופפו לקבל שלום מהרבי, במרחק מקום מההצטופפות עמד איזה אברך והחליף בראשו מחשבות וחשב, אם בצדיק אחד שבא לעיר אחד ובאים אליו רק חסידיו ישנו צפיפות ודוחק גדול כזה, מה יהיה כשיבוא משיח צדקינו, וכל קהל בני ישראל יתקבצו ויבואו לפניו מכל קצוות תבל, איזה צפיפות ואיזה דוחק יהיה אז, הר"ר מאטיל הרגיש מיד במחשבותיו של האברך וקרא אותו: אברך אברך בוא הנה, משמע, כשיבוא משיח צדקינו, יהיה מרווח גדול, כי כולם יתחבאו ויתביישו להראות פניהם לפני מלך המשיח כמו שכתוב (ישעי' ב') ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפחד ה' והדר גאונו.

הרה"ח ר' יאיר שוורצמן ז"ל "יהי אור" (ירושלים תשנ"ח) ע' קכ"ז, אות רל"ג

כ"ק מרן (מהר"א מבעלזא) זי"ע סיפר פעם - בעת "לעקיך און בראנפין" - על אודות זקינו הצה"ק רבי יצחק מאיר מז'ינקוב זי"ע, (בהילולא דיליה דחל ביום ב' אדר או בהזדמנות אחרת), כי אביו הרה"ק מאפטא זי"ע, ציווהו וזירזו פעם על עניני עבודת השם שיעפיל מעלה, גבוה מעל גבוה, וישיג יותר ויותר בקנייני העבודה. ואביו ציין בתוך דבריו: "כ'מיין נישט זאהלסט זיין אזוי ווי די טשערנאבל'ער קינדער...!" (-אין כוונתי עד כדי מדריגת בני הרה"ק

מטשערנאביל ז"ל).

וכאן הבן שואל: אבא, מדוע לא?... השיבו אביו על-אתר וגילה, שהוא היה בשמים וראה שם צרור נשמות מונח בצד. ושאל שם בגנזי שחקים עליהם. השיבו לו: שכולם חוששים ומפחדים לקחתם. כי עתיד להיות עמם טוב עד למאוד או איפכא ח"ו... רחמנא לישזבן.

והוסיף הרה"ק מאפטא בזה"ל: "דער ריסישער [-הכוונה להרה"ק המגיד רבי מאטל'ע טשערנאבל'ער] האט זיי גענומען און עס איז איהם געלונגען! - - -" (עלה בידו ולקחם, ראה סימן ברכה והצליח!)

[שמעתי זאת מפי אחד המשמשים ש"ב הרה"ח ר' מרדכי'לע וועבער הי"ו ששמע את הסיפור מפ"ק של מרן זי"ע, וחרוט בזכרונו עיקר ותמצית המעשה הזה].

הרה"ג ר' אהרן פאללאק שליט"א "ביתו נאוה קודש", חודש ניסן ח"א, ע' קל"א [ועיי"ש עוד באריכות]

הקדים רפואה למכה

...ושער החמשים הוא בסוד היובל שנת החמשים סוד עלמא דחירות כמ"ש וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור... וזה היא בחי' מרדכי כמו שאיתא מרדכי מה"ת מנין שנאמר ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור, שהיא בחי' דרור וחירות, ולכן היום בל"ה בעומר שבו היא ספירת מלכות שבהוד שנשלם ספירת הוד מתחיל בו ההתגלות משער החמשים שהוא בסוד שנת החמשים דרור ונתעורר עלמא דחירות עכ"י, וזה היה בחי' אאמו"ר זצוקללה"ה ולכן היה הסתלקותו בל"ה בעומר בספירת מלכות שבהוד בבחי' ומרדכי יצא בלבוש מלכות ועלה לעלמא דחירות, ...והנה הקב"ה מקדים הרפואה למכה, ופטירת צדיקים מן העולם נקרא בשם מכה כמו שדרשו רז"ל ע"פ ומכה אשר לא כתובה זו מיתת צדיקים, כי צדיק אבד לדורו אבד, והקדים השי"ת את הרפואה למכה במה שהיה פטירת אבי הק' ז"ל ביום זה בספירת מלכות שבהוד שבו נתעורר בחי' שנת החמשים דרור בחי' מרדכי מר דרור שנתעורר בו עלמא דחירות עכ"י, וזה מרומז במרדכ"י שבאתב"ש בגימ' פק"ד, כי אותיות שלפני צר"ה הם אותיות פק"ד שהוא הרפואה קודם למכה, ונזכה שיהיה קץ וסוף לכל צרותינו ותחלה וראש לפדיון נפשינו ויפקדנו השי"ת בפקידה לטב, ויגאלנו גאולה שלימה בכו"פ ברו"ג בחומ"ר בבי"א.

"מגן אברהם" (טריסק) לפר' אמור ויומא דהלולא, עמוד 61