אם אתם גרים בגבעת שאול בירושלים, הידיעה הזו נוגעת אליכם באופן אישי. אם אינכם תושבי המקום, הידיעה הזו נוגעת עליכם בצורה עקיפה, משום שהיא תמיד יכולה להתרחש גם ליד הבית שלכם.

קראו עוד: 

ניסים שטרם הכרתם בצוק איתן

ידי הקסם של המאיירת דבורה ברזון-בנדיקט

את הפוסט הבא פרסם אתמול (ראשון) יהודה פולישוק, ברשת החברתית פייסבוק.

"שלום חברים יקרים. אחרוג ממנהגי הפעם ואבקש מכם עזרה למנוע אסון! אנחנו גרים קרוב ל-14 שנה בשכונת 'גבעת שאול' בירושלים, מעל סופר-מרקט של רשת 'יש' מבית שופרסל.
למגורים מעל סופר-מרקט יש יתרונות ו'הרבה' חסרונות, לכולם התרגלנו מזמן. אבל למחדל הזה אסור שנתרגל.
רחוב נאג'רה הוא הציר המרכזי בשכונה - שכל ילדי השכונה חוצים אותו כדי להגיע לגני הילדים ולבתי הספר. מידי בוקר חוצים את הכביש הצר הזה מאות ילדים.
ובדיוק בשעה הזו ובחלק הכי סואן ברחוב הצר הזה, מידי בוקר חונות בפראות משאיות שפורקות סחורה לסופר, וחוסמות את שדה הראייה. חוסמות את המדרכות במשטחים של סחורה ומאלצות את הילדים לרדת לכביש המסוכן. המחזה הוא הזוי, ילדים בגילאי גן משוטטים בין אוטובוסים ומשאיות ענק ומנסים לצלוח בשלום חצייה של כביש שכונתי קטן. חשוב להדגיש שלסופר יש אזור פריקה מסודר ברחוב אלקבץ האחורי, ולמרות זאת נוח להם שהסחורה מגיעה היישר לחנות.
לאחר שנים של אין ספור שיחות עם מנהלי הסניף והנהלת הרשת, שיחות והתכתבויות עם עיריית ירושלים ומשטרת התנועה, המצב נשאר ללא שינוי. התמונות הללו הן מהיום בבוקר: שימו לב לילדות הקטנות שבסך הכל מנסות להגיע לגן שמעבר לכביש. הן חוצות מאחורי משאית שמסתירה להן משאית צהובה שמגיחה ממולן ואם לא האשה שעצרה אותן, ורצה ללוות אותן ולסמן למשאית הצהובה שתעצור, זה היה קורה הבוקר הזה.
עשינו כל מה שאפשר, פנינו לכל מי שאחראי והתופעה נמשכת. עזרו לנו למנוע מוות מיותר ובטוח! כולנו לא נוכל להסתכל בעיניים של הורים שבסך הכל שלחו ילדה לגן ובגלל מחדל מתמשך של הרשויות היא לא תחזור הביתה.
שתפו עד שהאחראים במשטרת התנועה, בעיריית ירושלים, ברשת שופרסל, יתעוררו ויבינו שחייבים למנוע את האסון המיותר. שתפו לפני שיהיה מאוחר".

פורקים סחורה וחוסמים מעבר

בשיחה עם הידברות, מסביר פולישוק על הסכנה שאורבת לילדי השכונה: "רחוב אלקבץ האחורי, שמיועד לפריקת סחורה, נותר שקט באופן מפתיע. דווקא הרחוב הראשי, שבו הילדים חייבים לצעוד למקומות הלימוד, הופך להיות סכנה אמתית. צילמתי את התמונות על מנת להמחיש את גודל המלכודת. אפילו הורים אחראיים במיוחד, שאני מכיר באופן אישי, נאלצים פשוט לרדת לכבישים, לעקוף משאיות ולסכן את עצמם וילדיהם. מעבר לדוגמה השלילית שהילד מקבל, מדובר בסכנת חיים שמאיימת בכל בוקר על כולנו כאן".

בתמונה שמציג פולישוק, נראית משאית חונה על מפרץ תחנת האוטובוסים ופורקת משטחי ענק של סחורה על המדרכה. האוטובוסים שברובם מפרקיים, נאלצים לעצור למטה יותר, ומגיעים עד הצומת, שם הם חוסמים את שדה הראייה של מעבר החצייה. הילדים שלא יכולים לחצות במעבר החצייה, מנסים לעלות למעבר החצייה העליון, וכפי שרואים בתמונות עוברים בין מלגזות ומשטחי סחורה שחוסמים את המדרכה. בחלק גדול מהמקרים, מחוסר ברירה הם יורדים לכביש המאוד מסוכן וחוצים אותו בין המשאיות והאוטובוסים, כמו לדוגמא בתמונה: אמא, עליה מעיד כאחראית מאוד, שמחוסר ברירה חוצה את הכביש מאחורי המשאית בלי יכולת בכלל לראות מה קורה בכביש ממול וכל זאת בגלל שהמדרכה חסומה על ידי משטחי סחורה.
 

ההורים חוששים

בתור תושב השכונה, החליט יהודה פולישוק לצאת למלחמה דרך המרחב הוירטואלי. "אם אין אף גוף רציני ואחראי בירושלים שמוכן לקחת עלינו אחריות, אנחנו נאלצים להילחם לבד על חיינו". הוא יוצא ומתעד את הסכנה ומפיץ אותה כפי יכולתו.

הבוקר (שני) במסגרת התמונה היומית, בדרכו לקחת את בתו לגן, נתקל פולישוק במנהל הסניף. "הוא הביט בי כשהוא מסנן אלי בנימה כועסת 'ראיתי את הפוסט שפרסמת אתמול!'. עניתי לו, מצוין, הגיע הזמן שתתעוררו. הוא נופף ביד בתנועת ביטול ואמר 'שאנחנו נתעורר'? ונעלם".

בינתיים ממשיכים תושבי גבעת שאול לצעוד אל תוך הסכנה מדי בוקר, בתקווה שמישהו יבין, שהחיים שלהם שווים קצת יותר מלחם וחלב.