מי היה אליהו הנביא?

הימים הם ימי בתר הממלכה המאוחדת הגדולה של שלמה המלך ע"ה, ואת השלטון תפס אחאב בן עמרי, שעשה את הרע בעיני ה'. הוא לקח לאישה את איזבל בת אתבעל (מלך צידון), עבד את הבעל (שם עבודה זרה), עסק בהפצת עבודה זרה, והרבה להכעיס את ה'. אישתו איזבל, אף הוציאה להורג נביאים רבים.

בעת ההיא פעל בישראל נביא בעל מופתים בשם אליהו, שהיה מתושבי הגלעד, והוא נשבע לאחאב, שהגשמים יעצרו ולא יהיה עוד טל ומטר במשך שנים, וכך אמנם היה. במשך אותם שנים (שנות הרעב) הסתתר אליהו, ובמשך תקופה מסוימת אף חי בבית אשה אלמנה, שהיא ובנה התפרנסו רק בזכות מופתיו של אליהו, ומפותיו לא הצטמצמו רק לתחום הפרנסה (אוכל ושתיה), אלא הוא אף הציל את בנה ממיתה.

מקץ מספר שנים, כאשר הרעב היה כבד בשומרון, אליהו נשלח שוב לאחאב מאת ה'. כאשר אליהו פוגש את אחאב, המלך מכנה אותו בתואר "עוכר ישראל", ואליהו מצדו משיב לאחאב כי הוא בעצמו עוכר ישראל בעזבו את מצוות ה', ובהלכו אחרי עבודת הבעל. אליהו אף מוסיף לבקש מאחאב, שיקבוץ את עם ישראל בהר הכרמל, וגם את ארבע מאות וחמישים מנביאי הבעל הסמוכים על שולחנה של איזבל. וכך אמנם עשה אחאב. בעמדם מול אליהו בהר הכרמל, הוא מוכיח אותם על הליכתם אחרי הבעל, ומראה להם כי אין אמת בדרכי הפולחן האלילי: נביאי הבעל לקחו פר, והתפללו לבעל מהבוקר ועד הצהריים, בתקווה שיענה להם, וישלח אש לכלות את קורבנם. אך כמובן שאין קול ואין עונה, אמונתם אמונת הבל, ואליהו אף מהתל בהם באמרו להם, שאולי הוא (=הבעל) עסוק או ישן, ולכן הם צריכים להגביה את קולם. ואמנם, הם מנסים לקרוא לבעל בקול גדול יותר במשך שעות, אך גם זה לא מועיל. בהגיע תור אליהו, הוא תיקן ובנה מזבח, ערך עליו את העצים והפר, והתפלל להקב"ה, ששמע אל תפילתו, ואש נפלה מאת ה', ואכלה את העולה ואת העצים. וכל העם ראה את הנס הגדול, נפל על פניו, ואמר כאחד: ה' הוא האלוהים! ובסיום מעמד נשגב זה, הורה אליהו להמון העם, לתפוס את נביאי הבעל כולם, וכאשר היו תחת שליטתו, הוריד אותם אל נחל קישון, ושם דן אותם למיתה.

לאחר פעילות זאת להחדרת אמונת הייחוד בקרב ההמון, ולמחיית נביאי הבעל, אליהו הקדיש את כוחותיו וכוונתו לצורך הורדת גשמים. ואמנם פעילותו הצליחה, השמים התקדרו בעבים וגשם גדול ירד. בעוד הגשם יורד, ואחאב רכב בדרכו ליזרעאל, מיהר אליהו ונצמד למרכבתו ורץ לפניה עד אשר הגיע אחאב ליזרעאל, שם דיווח אחאב לאיזבל את כל מה שהתרחש, כולל הוצאתם להורג של נביאי הבעל. איזבל כתגובה מודיעה לאחאב כי היא גוזרת על אליהו גזר דין מוות. ידיעה זאת גרמה לאליהו לברוח. תוך כדי בריחתו מגיע אליהו למדבר, שם הוא שוכב ונרדם תחת אילן אחד, ומלאך מתגלה אליו, ומצווה אותו לאכול, וכך אמנם עושה אליהו, ובכח האכילה הוא ממשיך בדרכו ומגיע עד הר חורב, שם הוא זוכה לגילוי נבואי, שדרכו הקב"ה מצווה עליו ללכת ולמשוח את אלישע בן שפט לנביא.

ויקם אליהו וילך משם, ויחפש אחר אלישע בן שפט, וימצאהו והנה הוא חורש שדה בעזרת צמדי בקר. ויעבור אליהו על פניו וישלך אליו את אדרתו, ומתוך מעמד נשֹגב זה של פגישת הנביא, הבין אלישע את רצונו של אליהו, והחליט על אתר לחבור אליו. הוא נפרד אפוא מהוריו, והלך אחרי אליהו ושירת אותו.

ויהי לאחר הדברים האלה, איש היה בעמק יזרעאל – נבות שמו, ובבעלותו היה כרם, שמיקומו נמצא בצמידות להיכלו של אחאב, שרצה להרחיב את גבול נחלתו, והציע לנבות כרם אחר או כסף בעבור רכישת כרמו. ולא אבה נבות לשמוע לדברי המלך אחאב ולמכור לו את נחלת אבותיו. אחאב לקח קשה את דבריו של נבות, וחזר לביתו זועף, ונשכב על מיטתו ולא רצה לאכול כלום. אשתו איזבל הבחינה בהתנהגותו, ושאלה אותו לפשר הדבר, והוא סיפר לה את כל אשר קרהו עם נבות היזרעאלי. היא עודדה את רוחו בכך שהבטיחה לו כי תטפל בנידון באופן אישי, ותשיג בעבורו את כרמו של נבות. וכך היא טרחה להעליל על נבות עלילה מרשעת, והוא הואשם בכפירה בהקב"ה, ובמרידה במלכות, וכעונש הוצא להורג. ובימים ההם, שהיה נהוג להלכה ולמעשה כי כאשר נידון אדם למוות בגין מרידה במלכות, אזי המלכות נוטלת את כל נכסיו, כך עלה בידו של אחאב להשתלט על כרמו של נבות.

בעת ההיא היה דבר ה' אל אליהו, שציווה עליו ללכת אל אחאב ולהוכיחו על מעשהו הרע, לאמר: "הרצחת וגם ירשת?", ולבשר לו על העונש שעתיד לפקוד אותו, את איזבל, ואת צאצאיו אחריו. וכך אמנם עשה אליהו, אך אחאב הגיב בצורה קשה למשמע דבריו: "ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו, וישם שק על בשרו ויצום, וישכב בשק, ויהלך אט". הקב"ה, שראה כי אחאב נכנע מלפניו, הורה לאליהו לבשר לו, שבעקבות מעשיו, הוא ידחה את הגזירה, ולא יביא אותה בימיו של אחאב אלא בימי בנו. אחאב מצא לבסוף את מותו מספר שנים לאחר מכן, במהלך מלחמה שנערכה בין ישראל לארם, ובנו אחזיה מלך אחריו.

זמן לא רב לאחר עלייתו של אחזיה לשלטון, הוא עבר תאונה בביתו אשר בשומרון, וכתוצאה מכך הוא נפל חולה. בהיותו שוכב על מיטת חוליו, שלח שליחים לדרוש ב"בעל זבוב" (שהיה פולחן אלילי כנעני קדום), ולבדוק האם הוא ירפא או ימות כתוצאה מחוליו. במקביל לכך, היה דבר ה' אל אליהו לאמר: "קום עלה לקראת מלאכי מלך שומרון, ודבר אליהם: המבלי אין אלוהים בישראל אתם הולכים לדרוש בבעל זבוב אלוהי עקרון, ולכן כה אמר ה': המיטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות". וישובו השליחים אל המלך אחזיה, ויבשרו לו את דבריו של אליהו. והמלך שלח שוב שליחים להביא אליו את אליהו, אך אליהו לא אבה ללכת עימהם, שמטרתם היתה לקחת אותו בחוזקה, והוא הצליח להימנע מכך על-ידי עשיית אותות ומופתים. וכך היה הדבר גם עם המשלחת השנייה ששלח אחזיה. רק כאשר הגיעה המשלחת השלישית, והעומד בראשה כרע על ברכיו לפני אליהו והתחנן לפניו, אזי דיבר מלאך ה' אל אליהו ואמר לו כי אין לו לירא מפניו, ואליהו קם והלך ביחד איתו אל המלך אחזיה, והודיע לו כי בעקבות דרישתו בבעל עקרון, והתעלמותו מהקב"ה, נגזרה עליו מיתה. וכך אומנם היה, אחזיה מת ובנו יהורם מלך תחתיו.

ויהי לאחר הדברים האלה, ולאלישע הנביא תלמידו נודע כי קרבה ובאה עת פטירתו של אליהו רבו. אליהו פנה אל אלישע, ושאל אותו מה בקשתו ממנו בטרם פטירתו. ואלישע ביקש לזכות במעלה רוחנית גבוהה מאוד. אליהו הודיע לנו כי אם הוא יהיה נוכח בשעת פטירתו, אזי תתגשם בקשתו.

"ויהי המה הולכים הלוך ודבר, והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם, ויעל אליהו בסערה השמים. ואלישע רואה והוא מצעק: אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, ולא ראהו עוד". אלישע היה נוכח אפוא בעת פטירתו של אליהו, וזכה גם הוא להיות מגדולי הנביאים שקמו אי פעם לעם היהודי.