מדריך: כך שובתים מעבודת הקרקע

רק אדמה שהתקיימו בה ג' תנאים חייבת בשמיטה: 

 אדמת בארץ ישראל

אדמה בבעלותו של יהודי

באדמה הנמצאת תחת כיפת השמים (ולקמן יבואר דין אדמות הנמצאות בבית או בחממות)

רק באדמה נוהגים דיני שביעית, בגידולם על מים אין נוהגים דיני שביעית (ויבואר לקמן).

בין בשדה של אדם פרטי ובין בשדה של שותפים נוהגת מצוות שמיטה.

באדמה השייכת לציבור או לרשויות ציבוריות וכדומה נוהגת מצוות שמיטה. אמנם באדמות השייכות לעירייה ניתן לצרף את דעת הפוסקים, המקלים וסוברים שאין נוהגת בהם מצוות שמיטה, וממילא יהיה ניתן לעשות בהם כמה פעולות, כגון: לגזום גזר חיה וכו'. אך יש לעשות שאלת חכם בכל מקרה.

באדמת הפקר או במדבר שבארץ ישראל.

בחצר בית כנסת.

גם בעציצים הנמצאים תחת כיפת השמים נוהגים דיני שביעית, בין עציץ נקוב (היינו עציץ שבתחתיתו יש חורים) ובין בעציץ שאינו נקוב (היינו בעציץ שאין בתחתיתו נקבים כלל).

אילו מלאכות אסור לעשות בקרקע ובאילן בשמיטה

כבר התבאר לעיל שיש איסור לעשות מלאכות שונות באדמה ובאילן בשנת השמיטה, אמנם יש מלאכות האסורות מהתורה ויש מלאכות האסורות מדברי חכמים (דרבנן).

בימינו כל המלאכות אסורות מדרבנן. כל מי שעשה אחת ממלאכות אלו, אינו נחשב לאדם שעבר על מצוות עשה מן התורה אלא עבר על דברי חכמים היינו עשה איסור דרבנן.

ואלו הן המלאכות האסורות: סיקול אבנים, חרישה, עידור, זיבול, זריעה, הברכה והרכבה, נטיעת אילנות, השקאה, קצירה, זמירה, בצירה, קירסום, וכן אסור לעשות כל מלאכה הבאה להיטיב עם הקרקע או האילן.  

 סיקול שדה מאבנים ומעשבים שוטים

כל פעולה שיש בה כוונה חקלאית, היינו כל פעולה המכשירה את הקרקע לזריעה או חרישה, אסורה בשמיטה. ולכן אסור לסקל (היינו לפנות) אבנים מהשדה בין אבנים גדולות ובין אבנים קטנות.

וכן אסור לנכש עשבים משדה אם כוונתו להכשיר את הקרקע.

 אמנם פעולה שניכרת שאינה לצורך חקלאי אלא לשם ניקיון, נוי או לצורך אחר מותרת. לכן אדם או קבלן הצריך אבנים לצורך בנית חומה, מותר לו לאסוף אבנים מהשדה. אמנם ייקח רק את האבנים המונחות על קרקע ואינם נעוצות ומחוברות לקרקע, שבכך נראה שאין כוונתו למטרה חקלאית.

 מותר לסקל אבנים ממגרשי חנייה, מגרשי משחקים וכן שבילי הליכה המפריעים לתנועת העוברים ושבים.

מותר לנקות עשבים מהחצר או משטח מסוים, אם עושה כן כדי לנקות את השטח שלא יתחבאו בו נחשים או עקרבים או למנוע שריפות או אפילו אם עושה כן לנוי, אך לא יעקרם מהשורש אלא חותכם מעל פני הקרקע, ואם חייב לעקרם מהשורש - לא יעשה כן בכלי אלא ביד.

מותר לאדם לאסוף עצים יבשים, או זרדים מהקרקע לצורך מדורה, ואין לחשדו שאוסף עצים לצורך תיקון הקרקע אלא ניכר שאוסף לצורך אחר 

חציבת ופיתוח קרקע + גידור שדה

אסור לפתוח מחצב חדש בקרקע אם מתכוון לעשות שדה, שמא יאמרו שמתכוון לתקן את שדהו, אך אם חוצב שלא על מנת לעשות שדה, מותר.

אדם שהתחיל לעשות מחצב לפני שנת השמיטה, מותר לו להמשיך בחציבתו, ובתנאי שאינו מתכוון לעשות שדה.

ידוע שאסור לשמר פירות של שנת שמיטה (דין זה יבואר לקמן), ומשום כך אסור לאדם להקים גדר או לתקן פרצה בין שדהו לשדה חברו, או בין שדהו לרשות הרבים, (ואיסור זה הוא גם אם מתכוון להשאיר פתח בגדר לעוברים ושבים ואינו סוגר שדהו באופן הרמטי).

אף במקרים שמותר לשמר את שדהו (כגון מפני גנבים, גויים, בהמות, וכדומה), אסור לגדור את שדהו, וסיבת האיסור היא שהרי לצורך בניית הגדר יש לחפור תחילה יסודות, וקיים חשש שאחר חפירת היסודות יימלך האדם וישתמש בחפירה זו לצורך זריעה או נטיעה ולא לבניית הגדר. ואיסור זה הוא דווקא בין שדהו לשדה חברו. אך בין שדהו לרשות הרבים אין חשש זה, שהרי אין נוהגים לזרוע סמוך לרשות הרבים.

מותר לעשות גדר בין שדהו לרשות הרבים (באופן שמותר לשמור שדהו כגון מפני גנבים וכו') וכן מותר לחפור בורות לצורך עשיית עמודים, שכן אין דרך לזרוע סמוך לרשות הרבים.

וכן מותר לעשות גדר לבית, כדי להפריד בין הבית לרשות הרבים, ואפילו לחפור בקרקע לצורך הגדר מותר.

וכן מותר לעשות גדר בין שדהו לשדה של גוי.

וכן מותר לעשות גדר לשדהו, אם יש חשש להיזק, כגון שיטפון וכדומה.