באה שבת – באה מנוחה

דמויות: ברוך, ציפורה וששת ילדיהם, בגילאי 4 עד 15.5.

גיאוגרפיה: מרכז הארץ.

הכנות לשבת: קניות, ניקיון ובישולים.

קניות: ביום חמישי בלילה, אחרי שהשכיבה את הקטנים, תיסע ציפורה לסופר ותערוך קנייה שבועית גדולה. לפי רשימה? "ממש לא. אני הולכת ושולפת מהמדפים מכל הבא ליד. אין לי זמן בכל השבוע לעשות קניות, אז ביום חמישי בערב אני הולכת, כרוח סערה, וממלאה את הבית. העגלה עולה על גדותיה".

מה בסל? "אני קונה באלף שקלים ולא יודעת מה קניתי. דגים, עופות, מוצרי בסיס, מוצרי חלב. המון פירות, המון ירקות, המון חומרי גלם לסלטים מעניינים. גם הרבה ממתקים לילדים, לכבוד שבת".

במיוחד לשבת: בקבוק יין לבן יבש טוב, עבור ברוך. "בעלי צוחק שכולנו במשפחה אוהבים מיץ ענבים וקוראים לזה יין. הוא אומר שזה סירופ אדום ומתוק - הכול, חוץ מיין".

ניקיון: ביום חמישי. ציפורה תנקה את הקומה למטה, ואילו את הקומה למעלה ינקו שתי הבנות הגדולות לסירוגין. מנקות טוב? "מצוין. אמנם אחר כך אני עולה אחריהן ורואה מה ששכחו אחרי המיטות, אבל רק ככה לומדים".

בישולים: ברוך עוזר בבישול. הוא אפילו אוהב לבשל. "למזלי הטוב 'נפלתי' על בעל שף", היא צוחקת. "יש שבתות שהוא מכין את כל השבת. לפעמים הוא יכול לעמוד ביום חמישי בלילה בחצות ולבשל כמה דברים, ולפעמים הוא יכול להיכנס למטבח ביום שישי לפני הצהרים ולהכין את כל השבת. אבל זה לא דבר קבוע, ואני אחראית על הבישולים. אני לעומתו לא כל כך אוהבת לבשל". בכל מקרה, עם עזרתו של ברוך או בלעדיה, ציפורה תתחיל לבשל תמיד ביום שישי. אפילו כשיש אורחים? "כן. מה הבעיה לבשל? שלוש שעות והכול גמור".

יום שישי: ציפורה עובדת במשך כל השבוע קשה, ולכן רואה ביום שישי יום חופש. "בתור אחת שקמה כל בוקר בשש אפס-אפס, יום שישי הוא יום הפינוק שלי ואני מרשה לעצמי להשכים בשבע. אחרי שאני שולחת את הילדים, אני הולכת לקנות חלות ועוגות. חוזרת הביתה, ואז מתחילה לבשל יחד עם בעלי. יש דברים שהוא עושה הכי טוב, כמו דגים. הדג שלו הוא משהו מיוחד". בניגוד למרוץ בהרבה בתים בערבי שבת, ציפורה מרשה לעצמה פסק זמן. "בשעה אחת עשרה ורבע בערך, אחרי שהבישולים גמורים, אני לוקחת לעצמי פסק זמן עד השעה שתים עשרה. יושבת, אוכלת ארוחת בוקר בנחת וקוראת קצת. ואז הילדים מגיעים". אחר כך תארגן את הבית יחד עם הילדים, תרחץ כלים ותערוך סידורים אחרונים בהחלט לפני היכנס השבת.

פרחים לשבת: "בעלי קונה הרבה פעמים. הוא גם קונה דברים לכבוד שבת שאנחנו אוהבים וששכחתי לקנות בסופר, כמו קרמבואים או עוגיות מיוחדות".

עוגת הבית: "עוגה קנויה. אני לא אופה. יש לי בת בכורה, שיודעת לאפות נפלא. היא אופה עוגות מקסימות שאף אחד לא אוכל בדרך כלל. מה לעשות, אנחנו אוהבים עוגות קנויות".

חלות: קנויות, של מאפיית פוזיילוב. "אפיתי בעבר, אבל עכשיו כבר אין לי זמן וכוח. אנחנו מאוד אוהבים את החלות של המאפייה".

תפריט בסיסי: ערב - הרבה סלטים טריים "רעננים ומדהימים". למשל? סלט פטרוזיליה, סלט עלי בייבי ועגבניות (ראו מתכון), סלט שומר, סלטי כרוב וחצילים. דגים בתנור, בדרך כלל כאלו שברוך מכין. יש גם מרק עוף קלסי עם אטריות. "אנחנו קוראים לו 'מרק עיגולי הזהב'. אבל אף אחד לא אוכל אותו כי כולם שבעים, אז הוא נשאר ליום ראשון". אחר כך יוגש עוף עם אורז ובטטות ופשטידת ברוקולי. גם היא תישאר ליום ראשון. "לפעמים הקטנים אוכלים את העוף, אבל בגלל שהסלטים, הדג והחלות טעימים כל כך, אנחנו אוכלים מהם הרבה וכבר מלאים. תמיד נשארת לי ארוחה קומפלט ליום ראשון". לקינוח יגישו בקיץ גלידות ובחורף סלט פירות "ממגוון רחב מאוד של פירות. רק כשמגיעים אורחים אני עושה דברים יותר מיוחדים לקינוח". בוקר - סלטים, ביצים קשות ובצל וצ'ולנט, "שאף אחד כמעט לא טועם ממנו". למה? "אף אחד לא אוהב". אז למה מכינים? "לכבוד שבת. גדלתי בבית שבו אכילת צ'ולנט בשבת הייתה כמו פיקוח נפש. אבי התנה את הקינוח באכילת הצ'ולנט וכולנו היינו חייבים לאכול, אז אני לא יכולה לדלג על הצ'ולנט. מצד שני, אני לא מכריחה את הילדים. לכן יוצא שרוב התבשיל לא נאכל. ביום שישי הוא זוכה ליותר פופולריות".

גיוון בתפריט: ציפורה אומרת שהתפריט די קבוע, אם כי "בסלטים אנחנו מגוונים מעט".

אורחים: הרבה פעמים, רובם מהמשפחה המורחבת. לציפורה דירה גדולה ברוך ה', אבל כשהמשפחות המתארחות הן גדולות, "וזה מה שקורה רוב הזמן", היא תשאיל בדרך כלל דירות מהשכנים. "השכנים שלי הם זוגות צעירים, אברכים עדינים שנותנים את הדירה שלהם בשמחה ובטוב לבב".

אורח אהוב במיוחד: "אנחנו אוהבים את כולם".

שולחן עורך: אחרי הדלקת נרות הבנות עורכות את השולחן לסירוגין. מפת בד ועליה ניילון תכסה את השולחן. הבנות מקפלות מפיות בדרך אמנותית ומשתמשות בכלים חד פעמיים "אבל יפים", מדגישה ציפורה. ציפורה מבקשת להוסיף ש"מי שהמציא את החד פעמי יזכה לגן עדן. כולם מברכים אותו אצלנו בשבת. במיוחד אני. בסוף הסעודה לוקחים את כל הכלים וזורקים לפח. עונג שבת אמיתי".

שולחן שבת: "אחרי הקידוש אוכלים את המנה הראשונה והסלטים. יש דברי תורה, יש זמירות. הבן שלי בן העשר מאוד אוהב להתחזן ומצטיין בזה. הוא גם דורש דרשות שמתחרות רק בדרשותיה של הילדה הקטנה בת הארבע". לשולחן תגיש את המנות הבכורה שרי, וגם שירה אחותה תעזור קצת. להוריד מהשולחן? "כולם מורידים, חוץ ממני. אפילו הקטנה שלנו מורידה כמה דברים".

סדר שבת: ברוך והבנים הולכים לבית הכנסת, וברכה ובנותיה פותחות בקבלת שבת בבית. אחר כך יערכו הבנות את השולחן וציפורה תכין את הסלטים להגשה. אחרי הסעודה כולם יושבים על הספה, "גדולים כקטנים, משוחחים וצוחקים. זה זמן משפחתי נפלא". בבוקר ישכימו ברוך והבנים לתפילה והבנות יקומו מאוחר יותר. אחרי הסעודה תפרוש ציפורה לישון, וברוך ילמד עם הבנים. סעודה שלישת משפחתית תחתום את השבת.

שבת בשבילי: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה. כך אני מרגישה. סבתא של בעלי הייתה אומרת תמיד, שרק מי ששומר שבת על כל דקדוקיה יכול ליהנות ממנה. הרי אם הייתי יכולה חלילה להעמיד מכונה בשבת או אפילו להדליק אור, זה כבר לא היה שבת. שמירת השבת מעניקה ליום הזה חלק מהיופי שלו ומהאיכות הרוחניות".

שבת בלתי נשכחת: "הייתה שבת אחת שנאלצנו, בעלי ואני, בעל כורחנו, לנסוע לשוויץ הרחוקה והקרה. השארתי בבית תינוקת בת שנתיים ודאגתי נורא מה קורה, למרות שגיסי וגיסתי הגיעו לשמור על הילדים. התארחנו במלון באותה שבת, ואני ישבתי בחדר האוכל ודמעותיי זלגו על המפה. הרגשתי ניכור וריחוק, והיה לי קשה מאוד. אמרתי לבעלי שבלי נדר, לעולם, לא משנה מה יקרה, אנחנו את השבתות שלנו לא נעשה בלי הילדים יותר. מאז, ברוך ה', אכן כך קורה".

סלט עלי בייבי ועגבניות של משפחת פוקס

מצרכים:

חבילת עלי בייבי רעננים

15-20 עגבניות שרי חצויות לאורכן

אבוקדו בשל, אבל לא רך מידי

בצל סגול קטן

5 מלפפונים חמוצים בגודל קטן

לרוטב:

1/4 כוס שמן זית

1/5 כוס חומץ

2 כפות סוכר

מלח

פלפל שחור

אופן ההכנה:

1. חותכים את האבוקדו לחתיכות גדולות.

2. חותכים את המלפפונים החמוצים לאורכם.

3. פורסים את הבצל הסגול לקשתות דקות.

4. מוסיפים את שאר הירקות, מערבבים את חומרי הרוטב ושופכים על הסלט.

5. אפשר לגוון עם פקאן סיני קצוץ מעל.

מי ששומר שבת על דקדוקיה יכול ליהנות ממנה – והם בהחלט נהנים