מדריך לשמיטה: זריעה

אסור לזרוע בשמיטה, והאיסור הוא בכל מיני הזרעים, כגון: זרעי קטניות, זרעי ירקות, זרעי פירות, זרעי תבואה, זרעי עצים (עצי פרי ועצי נוי וסרק), זרעי פרחים (לנוי או לרפואה).

אסור לזרוע אף בסוף שנת השמיטה, גם אם קליטת הזרעים תהיה בשנה השמינית.

יש אומרים שאסור לזרוע אפילו גרגיר חיטה אחת, ויש חולקים ואוסרים דווקא בשיעור גרוגרת (שיעור גרוגרת הוא כעשרים גרם).

אין לזרוע אפילו אם האדם רק מעוניין לבדוק אם הזרעים שברשותו הם טובים. וכן אדם המעוניין ללמוד את מלאכת הזריעה, אסור לו לזרוע.

אדם שעבר וזרע או נטע בשנת השמיטה, בין בשוגג ובין במזיד, חייב לעקור את מה שזרע. דין זה נוהג באילנות מאכל, ירקות ובאילנות סרק.

מה שאסור לזרוע בשמיטה הוא דווקא באדמות הנמצאות תחת כיפת השמים בין באדמת העולם, בין באדמה הנמצאת בין עציץ נקוב (היינו עציץ שבתחתיתו יש חורים) ובין בעציץ שאינו נקוב (היינו בעציץ שאין בתחתיתו נקבים כלל), אם הם תחת כיפת השמים נוהגים בהם דיני שמיטה.

אסור לזרוע בשמיטה ע"י היד או ע"י מכונה (כגון טרקטור וכדומה), או אפילו ע"י בעל חיים.  

אדם שסיים לאכול פרי ורוצה לזרוק את גרעין הפרי לגינה, הדבר מותר אפילו אם יש סיכוי שגרעין זה ייקלט בגינה. כל שאין בכוונת האדם לזרוע, הדבר מותר.

אסור לכסות זרעים שהיו מונחים על האדמה, שפעולה זו נחשבת לזריעה.

שורשים של אילן שהתגלו בשנת שמיטה אסור לכסותם בעפר, אמנם אם במקום שלא יכסו את הענפים הדבר יזיק לאילן מותר לכסותם (דין זה יבואר לקמן שכל פעולה שהיא להצלת האילן, מותרת - לפי הכללים שיתבארו לקמן).

אדם שזרע לפני השמיטה וקליטת הזרעים הייתה בשמיטה, היינו שהזרעים השרישו בשמיטה, ישנה מחלוקת אם דבר זה אסור או מותר, ולכן ראוי ולהקדים ולזרוע לפני שנת השמיטה כך שגם קליטת הזרע תתרחש לפני כניסת שנת השמיטה,  ובכל שאלה ניתן להתייעץ עם תלמיד חכם.

אילן שנעשתה בו עבודות האסורות בשמיטה, אף על פי כן הפירות מותרים באכילה.