סודות לאישה: השולחן - חלון הראווה של הארוחה

תכנון סעודה חגיגית מעורר בעקרת הבית דפיקות לב מואצות. העבודה הרבה המקדימה ארוחה שכזו והרצון להפיק אירוע מושלם דורשים ממנה את מיצוי כל יכולותיה וכשריה. היא אוספת מתכונים, טורחת במטבח -  אבל לפעמים - שוכחת כי מראהו של השולחן הערוך הינו 'חלון הראווה' המקדם את פני אורחיה, ומעניק להם את ההתרשמות הראשונית מן הסעודה עליה טרחה כה רבות.

כיוון שכמאמר הפתגם 'אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני' הרי שלאוסף הכללים, העצות והרעיונות שלפניך - חשיבות ראשונה במעלה.

האלמנטים הראשונים הקובעים את אופי עריכת השולחן הינם: המפה, המפיות ואביזרי הנוי. על גבי מפה לבנה וחגיגית נתקשה במקצת לערוך שולחן בסגנון כפרי, ולהיפך - כלים מהודרים ונאים יראו זרים על גבי מפה פשוטה.

יש לאפשר לכל אורח 'שטח מחיה' של כ45 ס"מ עומק וכ50 ס"מ רוחב. מובן כי ניתן לצמצם מעט את המידות האידיאליות הללו, אך מוטב לדעת מה נחשב למקובל.

סידורי פרחים גבוהים ומרשימים המונחים על גבי השולחן מוסיפים אומנם ליופיו - אך מקשים על השיחה בין המסובים. כדאי להקפיד על סידורי פרחים נמוכים, שעלוותם אינה מגיעה לגובה עיני היושבים סביב השולחן.

בדומה לסידורי הפרחים גם ייתר כלי השולחן ואביזרי הקישוט המונחים על גבי השולחן צריכים להיות נמוכים מגובה עיני הסועדים, כך שלא יפריעו לניהול השיחה ביניהם.

כשעורכים שולחן מניחים את הסכום על פי סדר המנות, כאשר כלי האכילה של המנה הראשונה הינם החיצוניים ביותר, ואלו כלי האכילה של המנה העיקרית (או האחרונה מבין מנות הסעודה, לא כולל הקינוח) הינם הקרובים ביותר לצלחת. את כלי הסכום יש להניח שמרחק הידית מקצה השולחן לא יהיה קטן משלושה סנטימטרים.

חוד הסכין תמיד יופנה כלפי מעלה, והלהב כלפי הצלחת.

הכף מוצבת עם השקערורית כלפי מעלה, מימין לסכינים.

כפית שנועדה למנה הראשונה (למשל לצורך אכילת סלט פירות כמעורר תאבון) יש להניח מימין לכף המרק, שכן מנה זו נאכלת לפני המרק.

את המזלג המיועד למנה שנאכלת ללא סכין, כמו למשל, סלט כבד קצוץ  - יש להניח, על פי הכללים הרשמיים, לצד הכף והסכינים, ולא בסמוך לייתר אחיו המזלגות.

כפית ומזלג שנועדו לקינוח מניחים מעל הצלחת, בצורה אופקית כשידית הכפית פונה לימין, וידית המזלג פונה לשמאל. המזלג, אגב, יונח קרוב יותר אל הצלחת.  בבתים רבים מקובל שלא להניח את כפית הקינוח על גבי השולחן, אלא להגישה לצד המנה האחרונה.

את הכוס מעמידים מימין לצלחת המרכזית, מעל ללהב הסכין המשמשת למנה העיקרית. אם מגישים גם יין - יש להניח את כוס היין מימין לכוס המים וקצת למטה ממנה.

כוסות

אין כלל קבוע הנוגע לצורתה של כוס  השתיה. לעומת זאת, עבור כוסות המיועדות למשקאות החריפים, נתקנה רשימת כללים שלמה:

יין אדום - מוגשים בכוס גדולה, עם רגל ארוכה.

יין לבן שותים בכוס שגביעה דומה לספל קפה קטן ורגלה ארוכה.

יין שמפניה ויינות תוססים - בכוס בעלת רגל ארוכה שגביעה דומה לצלחת לפתן

ליקר בכוס קטנה הדומה לכוס היין אבל קטנה ומאורכת יותר.

קוניאק - על פי רוב מוגש בכוס ליקר, אך על פי הספר יש להגישה בכוס גדולה, דמויית חבית, שמרביתה ריקה.

וודאי כי כל אורח יכול להגיע בכוחות עצמו לכל אחד מסוגי המזון המונחים על השולחן. במידת הצורך חלקי צלחות מרכזיות גדולות למספר צלחות קטנות יותר. לחילופין בקשי מבעל הבית כי לאחר שיטול לעצמו את מנתו, יעביר את קערת הסלט/מגש הפשטידה ליושב מימינו ויאמר לו: "התכבד בבקשה, והעבר את הקערה הלאה".

את המרק מומלץ להגיש אל השולחן בצלחות אישיות. הגשת המרק בכלי מרכזי, ממנו ייטול כל סועד את מנתו אינה מומלצת, כיוון שסועדים בלתי מיומנים עלולים להכתים את מפת השולחן בנתזי מרק ולבוא במבוכה.

ארוחת מזנון ('בַּר')

ארוחת מזנון מוגדרת כארוחה בהגשה עצמית. תפקידה של המארחת הינו לערוך את פרטי הסעודה בצורה מחושבת, שתסייע לסועדים להנות מן המאכלים.

ניתן לערוך ארוחת-מזנון כך שכלי הסעודה של כל סועד יונחו על גבי שולחן, ורק פרטי האוכל על גבי המזנון. לחילופין ניתן להניח גם את כלי הסעודה על גבי המזנון עצמו. 

בדרך כלל נהוג לפתוח שני שולחנות מזנון לפחות. על גבי שולחן אחד מניחים את הלחם/הלחמניות, הסלטים, המנות הראשונות והמנות העיקריות, ואילו על שולחן שני מניחים את הקינוח, לצד משקאות חמים וקרים, כוסות (לשתיה קרה) וספלים (לשתיה חמה).

את המנות יש לסדר על גבי שולחן המזנון על פי סדר אכילתם, כאשר פרטי המנה הראשונה סמוכים לערמת הצלחות. בנוסף, יש להקפיד להניח את רוטב הסלט בסמוך לסלט, ואת רוטב הבשר בסמוך לבשר.

את הצלחות עורמים בקצה השולחן, עם או בלי מפיות המפרידות ביניהן, ואת כלי הסכו"ם מניחים לצידן, כאשר המהדרים באירוח יעטפו כל סט סכום במפית נאה. 

ניתן להשתמש בקרש-גיהוץ מכוסה במפה כמזנון צדדי להנחת כוסות ובקבוקי שתייה.

פרטי מאכל בעלי עיצוב מיוחד מומלץ להניח על גבי משטחים מוגבהים, כך שימשכו אליהם את מבטי הסועדים. ניתן להגביה מאכלים אלו על ידי ארגזים או קופסאות בעלות צורות שונות המכוסים במפה.