לוחמה בדרום: מסר מהרב זמיר כהן

עם ישראל נמצא כעת בתקופה לא פשוטה כלל. חובתנו בשעה הזאת להתחזק בשני דברים מרכזיים: האחד הוא כח התפילה, קריאת תהילים וכו´. השני הוא התחזקות במצוות בכלל, ובאחדות בפרט.

כשמדברים על אחדות, לעתים יש לאנשים תחושה של רפיון. נדמה שמדובר במן סיסמאות באוויר. אכן, איננו יכולים לתקן וליצור אחדות בכל המקומות, כמו בממשלה למשל, אבל יש לנסות לפחות ליצור אחדות בינינו. עם ישראל מורכב מאיתנו, מהפרטים הקטנים. וכשכל אחד מאיתנו מקבל על עצמו למחול לשכן שאיתו הוא הסתכסך, לדוגמה - זוהי אחדות. לעתים פורץ סכסוך בין אחים על ירושה, אבל הוויתור שמוביל לאחדות יקר מכל דבר אחר. גם בכל הנוגע ליחסי האנוש במקומות העבודה - קורה שלאדם יש הקפדה או טענות כלפי מישהו, אבל אם הוא מקבל על עצמו ללכת בקו של שלום - התוצאה נראית אחרת לגמרי. זוהי אחדות.

בכל הנוגע להתמודדות היומיומית, חשוב להתחזק במידת הביטחון. בספר "חובת הלבבות" כותב רבינו בחיי על מידת הביטחון: "מהות הביטחון היא מנוחת נפש הבוטח, שיהיה לבו סמוך ובטוח על מי שהוא בוטח בו, שיעשה הטוב והנכון בעבורו". עם זאת, הוא ממשיך ומדגיש שעל כל אדם מוטלת חובת ההשתדלות שלו. האדם צריך לשמור על עצמו, וכן להגן על עצמו - "הבא להרגך השכם להרגו". כך יש להשתדל בכל תחום - פרנסה, זיווג וכדו´. אבל אחרי שהאדם עשה את ההשתדלות המוטלת עליו באופן סביר - מכאן והלאה עליו להיות רגוע, וכך גם בכל הנוגע למצב הביטחוני. אדם בעל אמונה בה´ יכול להגיע, באמצעות התבוננות נכונה, לביטחון ולרוגע נפשי. כמובן זה דורש התבוננות, אבל כשהקומה הראשונה - האמונה בבורא עולם - כבר נמצאת אצלך, קל לבנות את הקומה השנייה, של הביטחון בבורא עולם, על ידי התבוננות פשוטה. בזה צריכים לחזק גם את הילדים במקומות שבהם יש אזעקות ונפילות טילים, להסביר ולהמחיש שה´ שומר על עם ישראל.

היום כששומעים בחדשות שנפלו טילים ושום אדם לא נפגע - רבים מקבלים זאת כמובן מאליו. אבל כשמישהו נפגע, זה נראה לאנשים תמוה. בנקודת מבט אמיתית, זה היה צריך להיות הפוך. על פי ההיגיון, כשמפגיזים אזור מיושב על מנת לפגוע - יש המוני הרוגים. כאן אצלנו 40% מהטילים נופלים במקומות מיושבים. זה שמגיעים טילים לאזורים פתוחים - גם זה פלא. הם המחבלים מכוונים למקומות מיושבים. וגם כשנוחתים טילים באזורים מיושבים ואף צפופים - אנו רואים כל כך הרבה ניסים.

יש בידינו נבואות שלפיהן לקראת אחרית הימים, המאבק העיקרי של עם ישראל יהיה בעיקר בבני ישמעאל. בעבר הדבר לא היה כך: כשבוחנים את ההיסטוריה רואים שעיקר הסבל של עם ישראל הגיע דווקא מהנצרות. דווקא בארצות האסלאם עם ישראל די השתלב והסתדר בצורה טובה. אבל כאמור, הנבואות אמרו כבר אז שכאשר עם ישראל יגיע אל ארץ ישראל - המאבק יהיה דווקא עם בני ישמעאל. מהפן הרוחני יש לכך סיבות שונות: מכיוון שהם נימולים ומזרעו של אברהם, יש להם יותר שליטה בארץ. אבל באופן כללי, תפקידם של בני ישמעאל לעורר את עם ישראל ולרומם אותנו מבחינה רוחנית, עד שעם ישראל יגיע לשלמות הרוחנית שלו. כך תגיע הגאולה השלמה.

יש להתחזק בימים אלה גם בלימוד התורה, ובוודאי מן הראוי להקדיש כמה שיותר זמן לקריאת פרקי תהלים. זה מה שנותן את הכח לעם ישראל. ראשי אומות העולם, וגם ראשי החמאס והחיזבאללה, מזכירים תמיד את שם השם בדבריהם. ודאי שעם ישראל צריך להיות חזק יותר מהם במובן הזה. הם הרי משתמשים בשם השם כדי לטבוח ולרצוח חפים מפשע - נשים, גברים וילדים. בעם ישראל אין דבר כזה.

עלינו לזכור: כשיש אחדות גם בינינו, וכן תפילות והתחזקות כללית במצוות - אין ספק שהקב"ה נותן הגנה ושמירה על עם ישראל.

גם אם המצב הנוכחי בדרום קשה ומתיש, תמיד צריך לזכור שעם ישראל חווה צרות במשך כל ההיסטוריה שלו, ולמרות זאת עם ישראל חי וקיים לעד ולנצח נצחים. "כל כלי יוצר עליך לא יצלח, וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי". אמן ואמן.