הכירו את יוסף סגל – בחור יתום, בן 21, שניהל מאבק בן 4 שנים מול הגורמים הכי קשוחים במדינת ישראל, וגם ניצח אותם. בזכותו יזכו יתומים רבים לקצבת שארים שלא זכו לקבל, בזכות היותם חרדים.

הרבנית יהודית יוסף: מתקשה למצוא נחמה

סירבה לעבוד בשבת - פוטרה, ותקבל פיצויים 

"אבי נפטר כשהייתי בן 8", מספר סגל. "הוא הלך לישון ולא קם בבוקר. פתאומי לגמרי. יש לי גם אח שנפטר מדלקת קרום המוח", הוא ממשיך באותה נשימה, ומשאיר אותי לרגע נבוכה. "נותרתי בן יחיד לאמי".

את המאבק ברשויות החוק הוא החל בהיותו בן 17 שנים. "אמא שלי קיבלה מכתב מביטוח לאומי, ושם נכתב שבגלל שאני בחור ישיבה, כשאהיה בן 18 תופסק קצבת השארים שלי".

משמעות הדבר היא לא רק הפסקת הקצבה החודשית בסך 2,600 שקלים, אלא כל תוספת במגוון מקומות כמו עירייה – אם זה ארנונה, ביטוח לאומי – השלמת הכנסה, הכל יופסק.

הרב עובדיה יוסף זצ"ל " data-src="https://storage.hidabroot.org/OLD_MEDIA/ScreenHunter_338%20Sep.%2014%2015.44.jpg" class="lazy">סגל עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל

"אמא שלי לא יכולה לעבוד במשרה מלאה, ולכן היא מקבל השלמת הכנסה עבור חצי המשרה בה היא עובדת. ברגע שאגיע לגיל 18, היא תקבל 1000 שקלים פחות.

מתוך סקרנות, ניסה סגל להבין, מדוע העובדה שהוא בן ישיבה, מונעת ממנו את הקצבה, ומה דינם של יתומים אחרים. "ואז גיליתי שאני אזרח סוג ג'", הוא אומר. "יש אזרחים סוג א', שהם יתומים שמשרתים בצבא ומקבלים קצבה עד גיל 24, יש אזרחים סוג ב', שהם בני מיעוטים, שעל פי החוק לא מגיעה להם קצבה אולם בפועל הם מקבלים אותה עד גיל 20, ויש אותנו, יתומים חרדים, בני ישיבות, שבגיל 18 לא זכאים לשום תנאי".

"גיליתי את האפליה הזאת ומיד פניתי לביטוח לאומי. בהתחלה עם אמא שלי, ניסינו לברר מול הפקידים מה צריך לעשות כדי לזכות לקצבה. אז הם אמרו ש'חוק זה חוק', ואין מה לעשות. אם רוצים לעשות משהו – זה רק לשנות את החוק.

אז החלטת לשנות את החוק?

"בדיוק ככה", הוא עונה נחרצות. "התיישבתי בבית וכתבתי מכתבים לכל מערכות העיתונים החרדים שיש בשוק. כתבתי שאני רוצה לפעול בנושא, ואם מישהו יודע על האפליה הזאת, ומכיר את הבעיה מקרוב, שיפנה אלי. השארתי מספר טלפון. זמן קצר לאחר מכן התחילו להגיע הפניות בעשרות. בערך 50 אלמנות, מלבד יתומים בגילאים שונים, אמרו לי שכולם עם אותה בעיה. היו אלמנות שסיפרו לי שבמשך 20 שנה ניסו לפעול יחד עם ח"כ רביץ שהיה סגן שר הרווחה. אומנם עבורן זה כבר לא רלוונטי, אבל רצו לשתף במידע. כולם אמרו לי שחברי הכנסת מתחמקים, כנראה לא ראו סיכוי להצליח".

מאותו יום הוא התחיל את המאבק הארוך. הוא הגיע לכל חבר כנסת אפשרי מכל סיעה שקיימת. לא עניין אותו אם מדובר בימין, שמאל, ערבי, יהודי, לכולם הוא פנה, עם כולם ניסה להיפגש, ועם כולם שוחח טלפונית. "פניתי גם לרבנים מכל שכבות האוכלוסייה, כמובן למשפיעים ביותר, הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, הרב שלום כהן שליט"א, הגר"ח קנייבסקי שליט"א, הגראי"ל שטיינמן שליט"א, וכן לרבנים מהציונות הדתית.

"אפילו להידברות הגעתי. הרב זמיר כהן שמע את הסיפור, וניסה לעשות הכל כדי לעזור לי. דיבר עם נציגים בש"ס ויהדות התורה. הוא בירך אותי על העלאת הנושא וכל הזמן חיזק אותי. הוא אמר שאני עושה מצווה גדולה וזו זכות אמיתית. גם הרב פנגר עודד הרבה, והרב אלי עמר, וגם הרב שוורץ".

"אנשים סביבי צחקו עלי, גם חברי הכנסת כולם בהתחלה התחמקו, לגלגו, היו כאלה שבפשטות שלחו אותי להתגייס. אבל כשהם ראו שאני מקפיד להגיע לכנסת מדי ימי שני ורביעי, הם הבינו כנראה שעד שזה לא יקרה, אני לא מתכוון לעזוב שם, ושאני רציני. בסופו של דבר ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) הגיש בשיתוף ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) שהיה שליח מטעם אלי ישי, הצעת חוק לתיקון העוול. ההצעה נדחתה מיד פה אחד. לא היה אפילו אחד שתמך".

סנקציות על יתומים שלומדים גמרא

בינתיים בביטוח הלאומי הכחישו את העובדה שבני מיעוטים מקבלים קצבה. אז עו"ד יואל אייזנברג, שהתנדב לסייע, מצא בני 18 ערבים, ניגש איתם לביטוח הלאומי, ושאל בתמימות אם מגיעה להם קצבה. בביטוח הלאומי שלפו מסמך ובו כתוב שאם הם לומדים בקוראן, מגיעה להם קצבה. אבל בחור ישיבה שלומד תורה, לא מגיע לו", הוא חותם בקול כאוב.

סגל לא ויתר. הוא פנה לשר הרווחה, כחלון, ששמע את הסיפור, השתכנע לתמוך בחוק והצדיק את המאבק. אחרי מסע שכנועים מצד הח"כים החרדים, הגיש ערער. "ואז זה נתקע", אומר סגל. "נשארה התנגדות של האוצר, שהיה אז בראשות יובל שטייניץ, וסגנו, איציק כהן".

בעוד הערער תקוע, המשיך סגל להיפגש עם כל המי ומי. "לא רק רבנים וח"כים, אלא כל עסקן, כל חבר של חבר, או בעל השפעה. חברי מועצות ועיריות. בית שמש, אלעד, בת ים, אילת, חדרה, קריית מלאכי, לוד, רמלה, בני ברק, מודיעין עילית. הסברתי לכולם שאת הוויכוח של גיוס או לא, לא צריכים לערב בנושא הזה. לא צריכים להטיל סנקציות על יתום שרוצה ללמוד תורה. אני הרי לא עבריין, ולומד תורה לפי חוק. למה מגיע לי עונש? מדוע אמא שלי צריכה לסבול? אני פחות שווה מערבי"?

ומאז היו כבר בחירות, והמאזן השתנה, לא ממש לטובתו של סגל. "החרדים באופוזיציה, יש עתיד שולטים במפה, תביני לאיזה מצב נכנסתי"

זה לא מכניס לייאוש?

"זה מכניס לייאוש", הוא מודה. "עכשיו חברי הכנסת אמרו לי: 'כשהיינו בקואליציה לא הצלחנו, אתה חושב שבאופוזיציה נצליח? תראה את כל הגזירות על עולם התורה. עזוב את זה, אין סיכוי".

אבל הוא לא ויתר. "ידעתי שהכל בידיים של שר הרווחה ושר האוצר. אם הם תומכים - כולם תומכים".

מאיר כהן, שר הרווחה החדש, רצה מאוד לתמוך בסגל. הוא הביע הרבה אמפתיה ורצון לסייע, אבל הסתבר שהעוזרים הפרלמנטרים שלו - טרפדו את הפגישות שניסה לקבוע, ולא אפשרו להם להגיע למצב של פגישה. "ידעתי שהוא גר בדימונה, ואחרי בירורים הבנתי שרבני העיר הם חברי ילדות שלו, ובעלי השפעה, וכן בית חב"ד בעיר, איתם הוא בקשרים אישיים טובים. אז נסעתי לדימונה, הלכתי לרבנים ולבית חב"ד, וביקשתי מכולם שיעזרו לי לפגוש אותו. הם הסכימו, וכך מצאתי את עצמי, מלווה ברבני העיר, יחד עם הרב גליס מחב"ד, מגיעים לביתו של השר ביום שישי, מחוץ לימי העבודה שלו. קבלת הפנים הייתה לבבית וחמה. הוא שמע בכאב את הסיפור, הבין את האבסורד והבטיח לסייע.

יצע המרצע מן השק: "לא ניתן לגיטימציה ללימוד תורה"

אחרי אותה פגישה, התקיימו פגישות נוספות עם שר הרווחה, בהן השתתפו גם גורמים מהביטוח הלאומי, עו"ד רועי קרט, העוזרת שלו יעל מינץ, יהושע פולק, זבולון כלפה מהבית היהודי, נסים זאב. "ידעתי שהביטוח לאומי יתנגדו, והבאתי איתי ארבעה עו"ד. מוטי חזיזה, יהודה גוטמן, יואל אייזנברג, ויחזקאל רוזנבלום, שהגיעו בהתנדבות מלאה. הביטוח לאומי הסביר שהוא מתנגד בגלל שמדובר בהוצאה כספית גדולה מדי, של 40 מיליון שקלים".

 לפי חוות דעת עורכי הדין שהביא סגל, הגיעו לסכום של 8 מיליון, ובהמשך ניסו בביטוח הלאומי להערים על מקבלי ההחלטות בכך שהציגו את ההצעה היקרה על שולחן הכנסת, אך גם את המעשה הזה הצליח למנוע. "הסיבה השנייה והעיקרית של הביטוח הלאומי הייתה: 'לא רוצים לתת לגיטימציה לבחורי ישיבות לשבת וללמוד'".

בדרכים לא דרכים הצליח סגל לעקוף את כל המהמורות, עד שבסוף הצליח לבלבל את כל הגורמים המתנגדים שלא הגיעו לישיבת ההחלטה על ההצעה, והיא עברה פה אחד, וגרמה לדמעות של התרגשות ואושר, לזלוג כמים.

אחרי 20 דקות התקשרה העוזרת של ראש הממשלה, פרח לרנר, ואמרה לי שההצעה עברה פה אחד.

ביטוח לאומי ממשיך להתנער מהחרדים

בי"א בתמוז ההצעה עברה בקריאה שנייה ושלישית, כולם תמכו מלבד מיקי לוי, שהבטיח לשים רגליים ולטרפד את דרכו של סגל. עוד היו ויכוחים על מספר הימים בהם יחל החוק, אך חברי הכנסת לא נענו לבקשת הביטוח הלאומי וקבעו 45 יום.

אך בינתיים מקבל סגל טלפונים מיתומים ואלמנות, שמעידים כי בביטוח הלאומי ממשיכים להתעמר בהם, ולהתעלם מהחוק החדש. תירוצים והתחמקויות שונים, מונעים מהם לקבל את כספם.

סגל לא מתייאש: "ההורים שלי חינכו אותי שאין דבר העומד בפני הרצון, ומה שרוצים משיגים. בסוף מצליחים. למעשה זו הייתה צוואתו של אבי, בספר שכתב ואני הוצאתי לאור".

בינתיים ממתינים להתערבות משרד הרווחה בעניין החוק החדש. לסגל זה כבר לא יעזור, אבל כמו כולם, הוא מקווה, שבקרוב מאוד יוכלו היתומים לקבל את מה שמגיע להם, ולאלמנות וליתומים, תהיה קצת יותר רווחה ונחמה במצבם.