שרה פכטר: "ככל שיש יותר ילדים – יותר קל לגדל אותם"

את שרה פכטר אני תופסת בדיוק בדרך מאנשהו לאיפשהו. עמוסה וגדושה בעיסוקים, אבל אף פעם לא עמוסה מספיק, כדי להגיד לא לעוד פרויקט שהיא לוקחת בו חלק. למעשה, האישה הזו, בעלת המרץ והיוזמה הבלתי פוסקים,  היא תעלומה מבחינתי. משהו בלתי מוסבר ממש. סוג של סופר וומן אמיתית.

שרה פכטר, או בשמות העט שלה מלי גרין או מלכה אשלג, היא סופרת מצליחה, תושבת ביתר, שהוציאה עד היום למעלה מעשרה ספרים, ("לא זוכרת במדויק, צריכה לבדוק"), ובנוסף היא גם מרצה ועיתונאית. לפני כשנה, עשתה הסבת מקצוע, וכיום, התווספה לרשימת העיסוקים המכובדת שלה, גם ניהול תוכן שיווקי במשרד הפרסום "אפיקים". "אמנם אין לי השכלה בתחום, אבל את המקצוע למדתי תוך כדי תנועה, ואני מאוד נהנית ממנו", היא מספרת.

פכטר מגיעה מבית חרדי, ילידת ארצות הברית במקור, שבילדותה התגוררה עם משפחתה בהתנחלות. "מאז שאני זוכרת את עצמי, נולדתי עם 'דיו' בפה. כבר בגיל 15 פרסמו את המאמרים שלי בעיתון הארץ, ובגיל 16, הוצאתי את הספר הראשון שלי. בהמשך, כנערה, כתבתי גם בעיתון המודיע. יום אחד התקשרו אליי והופתעו לשמוע קול צעיר כל כך. שאלו אותי למה אני לא באה לקחת את התשלום המגיע לי. ואני בכלל לא ידעתי שמגיע לי תשלום, פשוט שמחתי על ההזדמנות לכתוב".

את דרכה המקצועית החלה פכטר כמורה בבית ספר, אבל מאז שנולדה ביתה החמישית, הרגישה שהיא לא מסתדרת עם דרישות המקצוע, והחליטה להפוך את הכתיבה לפרנסה העיקרית שלה. 13 שנה הייתה עיתונאית בעיתונים המובילים "בקהילה" ו"מקור ראשון", והיום היא כבר שם וסמל תקשורתי מוכר בתעשייה, שכותבת טורים קבועים בין היתר, בעיתון "קו עיתונות".

עיתונאיות וסופרות חרדיות, יש היום לא מעט. איך את מסבירה את זה שדווקא את הפכת לכזה סמל תקשורתי?

"אני חושבת שזה קשור לעובדה שאני נוכחת בעיתונות כל הזמן, בטורים קבועים, מוציאה ספרים כל הזמן, ואני גם מרצה, ויש לי קשר קרוב עם הקהל שלי, אני מתקשרת איתו. אני מאוד אוהבת שכותבים לי, אוהבת לענות ולא מנותקת".

אותו הספר, בשינוי אדרת: גרסא חילונית, גרסא חרדית

אם תחפשו את הספרים של פכטר בחנויות הספרים, תגלו משהו שעשוי להפתיע אתכם, שכן לרבים מהספרים שלה, היא מוציאה שתי גרסאות שונות: גרסא 'חילונית', לציבור הכללי, וגרסא 'למהדרין', לציבור שומרי המצוות. כך למשל, הספיקה להוציא את הספר "מילים מהבטן", שהוא מדריך להריון ולידה, בהוצאת ידיעות אחרונות, שהוא הגרסה הכללית, או החילונית אם תרצו, של הספר. במקביל, הוציאה את 'אחיו התאום', שנקרא "מתנה משמיים", בהוצאת מייזליק ספרים, בגרסה החרדית שלו.

גם את "חיפשתי אותך", לציבור הכללי, תמצאו במהדורה חרדית, בשם "עוד תגיעי רחוק", וגם את "אמא זה לא משחק ילדים", הוציאה בשתי גרסאות מקבילות: האחת בהוצאת מייזליק ספרים, ו"אמא נקודה קום" שמיועד למגזר הכללי, בהוצאת מודן. ויש עוד לא מעט ספרים שהוציאה בשתי גרסאות שונות, כאמור.

למה כל ספר זקוק לשתי גרסאות בעצם?

"כי יש דברים שיש בהם שוני, וצריך להתייחס לשוני הזה. מלבד זאת, הרבה פעמים סגנון הכתיבה חייב להיות שונה. לציבור הכללי אני כותבת ביותר פתיחות, בציבור החרדי אשקול יותר את המילים שלי".

בסופו של דבר, למי הכי כיף לכתוב?

"לכולם, לאימהות ונשים בעיקר. יותר קל לכתוב למגזר הכללי, כי אני לא צריכה לחשוב על כל מילה. מצד שני, אני גם מכירה את המגזר החרדי ומשתייכת אליו, אז זה גם בסדר".

מי אמר אמא ולא קיבל?

אפרופו ספרים, בתקופה האחרונה הוציאה פכטר שני ספרים חדשים, האחד, הוא ספר מתח בן 500 עמודים(!), שיצא בסביבות פסח, ונקרא "חצויה לשניים". ובלי לבזבז זמן, לפני שלושה שבועות הוציאה את השני, שנקרא "מי אמר אמא ולא קיבל?". הספר, הוא ספר רביעי בסדרה שלמה של ספרים העוסקים בהדרכת הורים דרך הומור.

"הסדרה נכתבה בעיקר לאמהות", היא מסבירה, " חשוב לי בסדרה הזאת ההומור, לתת לנשים רגש של הנאה וצחוק, ולתת מידע וטיפים, למרות שאני מקבלת תגובות גם מאבות. הרעיון הוא, שכל פרק עומד בפני עצמו, כך שגם אם לך כאם אין כל כך זמן לקרוא - את קוראת פרק וצוחקת, וזה לא עוצר אותך מלהבין. אני נוגעת בכל הסוגיות שמעסיקות הורים, כמו גיל ההתבגרות, חוצפה של ילדים, איך קונים להם בגדים ועוד. פשוט נוגעת בנקודה, מנתחת אותה, ונותנת פתרון לפי העניין".

האם יש לך השכלה בתחום הזה של הדרכת הורים?

"האמת שלא, אבל התחלתי לפני שבע שנים לכתוב טורים בנושא, דרך נגיעה בכל מיני נושאים דתיים. עם הזמן, הטור שלי הפך ללהיט, נוצר קשר עם כל מיני הורים מכל המגזרים, שמבקשים עצות, ואני עונה לכולם מתוך הניסיון שלי, ולא מתוך השכלה נלמדת. חשוב לי להדגיש שאני לא באה במקום מנחת הורים, אבל ניסיון חיים לא נופל ממנו בעיני".

טיפ קטן שיש לך בשלוף, לקוראים שלנו?

"בטח. למשל אל תחנכו ילדים באמצע קניות, זו דעתי. זה פשוט לא נעים, ועדיף שאם ילד לא מתנהג יפה בסופר – מראש אל תביאי אותו איתך לקניות.

בנוסף, כאמא, חשוב לי להגיד, שמאוד חשוב להתייחס לאינטואיציה שלך פנימה. את יודעת הכי טוב מה צריך לעשות. גם אם קראת באיזה ספר מקצועי משהו מסוים, אבל את מכירה את הילד שלך הכי טוב ויודעת למשל שהוא כל כך שבור עכשיו, שהוא לא צריך עונש, הוא צריך בכלל חיבוק, ואם ככה את מרגישה - זה מה שאת צריכה לעשות".

כמה זמן לקח לך לכתוב את הספר?

"אני כל הזמן כותבת, אין יום שאני לא כותבת, כך שתמיד יוצאים לי ספרים. אני אפילו מכנה את עצמי 'גרפומאנית'. כתיבה זאת הנאה מטורפת בשבילי, זו תרפיה עבורי. אני יכולה לכתוב ספר בחודשיים או בשנתיים, זה משתנה. את "מי אמר אמא ולא קיבל", לקח לי בערך חצי שנה של כתיבה".

בתור מישהי שהוציאה כל כך הרבה ספרים לאור עד היום, האם יש שלב שבו ההתרגשות נעלמת, או שכל ספר זו התרגשות מחדש?

"זו התרגשות אחרת, אבל תמיד זה משמח ומרגש עבורי. אולי הקוראים כבר לא מקבלים את זה באותה התרגשות".

"ילדים לא מפריעים, הם מפרים"

מאחורי הקלעים, ובמקביל לקריירה המצליחה וללוח הזמנים הצפוף, שרה פכטר היא גם אימא ל-11 ילדים(!). "חבורה נחמדה יש לי", היא אומרת וצוחקת. "אף אחד לא מאמין שיש לי 11 ילדים, כי הם אף פעם לא הפריעו לי לעבוד במשרה מלאה. אני תמיד אומרת שילדים לא מפריעים, הם מפרים".

תגידי, עם כל הקריירה שלך, איך זה לגדל בנוסף גם 11 ילדים?

"ילדים זו עבודה. אבל גם לאמא שיש לה רק שלושה ילדים - יש בלגן. אני לא ישנה הרבה במשך השבוע, אני בעיקר משלימה שעות בשבת. אני גם טיפוס שלא לוקח דברים כבד ואני לא פרפקציוניסטית. אני  משתמשת הרבה בחד פעמי באמצע שבוע, יש לי עוזרת בימי ראשון ('מוכרחים לפחות פעם בשבוע לשקם את הבית מההריסות'), ופעם אפילו כתבתי טור על זה שפגשתי את תחתית סל הכביסה שלי לראשונה.

"אני חושבת גם שהתורה היא כל כך חכמה וגאונית, ועוזרת בקטע הזה. מלבד זאת, אני ובעלי עשינו הסכם, שפעם בשבוע אני עובדת יום ארוך והוא חוזר מוקדם, ופעם הוא. אין ספק שחייבים שיתוף פעולה של הבעל, וזה המקום להודות לו (צוחקת), וכמובן שצריך המון תפילות, זה הכי חשוב.

"חוץ מזה, עם כמה שזה עשוי להישמע מפתיע, בעיני הרבה יותר קל לגדל עשרה משלושה, כי השנים הראשונות הן הכי קשות. עד הילד החמישי הייתי בחרדות של 'מה לעשות איתם', והיום אני לא מפחדת יותר. יש שלב בהורות, שהפחד הופך לביטחון. בילד העשירי כבר למשל, אני נהנית מההורות שאי אפשר לדמיין".

יש לך זמן להיות אמא בכלל?

"יש לי זמן להיות עם הילדים, ודאי. אני מקפידה על שעות העבודה שלי, ומשתדלת להיות עם יד על הדופק, ולתת לכל ילד זמן איכות משלו. במיוחד בשבת. זה זמן שאני מטעינה אותם, והם אותי. זה פשוט יום של הטענה, פעם לא הבנתי את זה, והעדפתי בשבתות לבלות הרבה עם חברות, היום זה רק זמן של משפחה אצלי.

"צריך לזכור שהיתרון הוא בכך שאנחנו מגדלים ילדים בלי טלוויזיה. רוב האנשים שמגדלים ילדים, מבזבזים הרבה מהזמן המשותף שלהם על צפייה בה, במקום להשקיע בזמן איכות איתם. אל תשתיקו ככה את המצפון, צפייה במסך היא לא 'שעות איכות'. דווקא הילדים שגדלים בלי טלוויזיה צמודה - מקבלים הרבה יותר מההורים שלהם.

"צריך גם ללמוד לא לפחד מהילדים וגם לא להאשים אותם. נניח אני שומעת נשים שאומרות בתסכול: 'בגלל הילדים אני לא עובדת'. בואי נדייק, את לא רוצה לעבוד, או לא משתלם לך לצאת לעבוד? הכל בסדר, אבל אל תאשימי אותם, תקבלי את זה שהכל מבחירה שלך, כי ילדים באמת לא מפריעים. זה איך שאת מתייחסת אליהם.

"אני למשל גם משתדלת לצאת לעבוד בלי מצפון. אני אף פעם לא מתנצלת בפני הילדים שלי על זה. היום, אם נודה על האמת, אנחנו פחות עובדות מתוך כיף, אלא יותר מתוך צורך בפרנסה בסיסית. גם אם את עושה את זה מתוך כשרון מסוים – זה בסדר, בלי מצפון ובלי להתנצל, את האמא הכי טובה בעולם".