מיזם חדש: שמיטת קרקע - גם אם אין לך קרקע

כששמחה מרגליות ומרדכי טירהויז, שני אברכי כולל 'סדיגורה' בירושלים, החלו ללמוד את הלכות השמיטה – הם אפילו לא דמיינו שמכאן עתיד לצמוח פרויקט ראשון מסוגו, המאפשר לאדם רגיל מן השורה לקיים את מצוות השמיטה 'לפי הספר'. הטריגר ליוזמה היה, שיום אחד, תוך כדי לימוד, הכתה בהם ההכרה כי לדאבון הלב אין כיום בנמצא כמעט אנשים פשוטים, אשר זוכים לשמוט את הקרקע. שהרי בשביל לשמוט קרקע – צריך ראשית להיות בעל קרקע.

עם רעיון זה, כשהוא בחיתוליו, ניגשו השניים אל האדמו"ר מסדיגורה וביקשו להיוועץ בדעתו. תחילה רצו לדעת האם יש אמת בטענתם כי כיום מועטים הם האנשים שזוכים לקיים את המצווה כפי שכתוב, והרבי אישר את הטענה. בהמשך, ביקשו את ברכתו להמשך הדרך, והרבי בירך.

מכאן ועד יישום הפרויקט בפועל – עברו כברת דרך ארוכה. אך לבסוף, בחסדי שמיים, נמצאה חלקה מתאימה שטרם נוצלה לטובת החקלאות החולשת על שטחי ענק בארץ. עם הזמן, נוספו עוד שני שותפים לפרויקט השמיטה: דוד וינברג ואברהם דיקמן.

לקיים את המצווה לפי הספר. יוזמי הפרויקט

בסופו של דבר, שמונה שנים מאוחר יותר, מפליא להתבונן בהד הגדול שיוזמה מקומית של שני אברכי כולל חוללה: מה שהתחיל כלימוד רציני של הלכות שמיטה - התגלגל חיש קל לכדי 'ארגון שמיטה', שהוקם במטרה לזכות את הרבים בכל הנוגע לשמירת מצוות השמיטה כהלכתה, וכבר קיבל את ברכתם של גדולי ישראל.

"חשבתי שמנסים לעשות קומבינה על גב הציבור התמים"

"לארגון השמיטה החלטתי להצטרף לפני שבע שנים", משחזר דיקמן. "כבעל משרד תיווך, הנוטה להטיל ספק בפרויקטים מן הסוג הזה, חשבתי לעצמי שבטח מדובר בעוד מישהו שמנסה לעשות קומבינה על חשבון גבם של אנשים ישרים ותמימים".

אלא שאז, לאחר בדיקות ממושכות, הופתע דיקמן לגלות, בניגוד לציפיותיו, שתוצאות הבדיקות עלו בקנה אחד עם הפן ההלכתי והמשפטי. "ואז לא רק שהחלטתי להצטרף לפרויקט, אלא הגדלתי לעשות, אספתי את ילדיי וסיפרתי להם שאנחנו הולכים לקנות קרקע לשם קיום מצוות השמיטה. עד היום הדף הזה שמור באחד הקלסרים של שמחה מרגליות. 'אתה זוכר את זה?', הוא שאל אותי לאחרונה בעודו מנפנף את הדף עליו מתנוססת חתימתו הילדותית של בני, כשהוא שמח כמי שאוצר באמתחתו שלל רב", מתאר דיקמן בחיוך רחב.

הרב זמיר כהן. תומך במיזם החדשני

בהמשך, ככל יהודי טוב ומאמין, שרוצה שהברכה תשרה במעשי ידיו, פנו ארבעת מיודעינו לקבל את ברכתו של הרב שמואל אליעזר שטרן, מו"צ ורב בבית הדין של הרב וואזנר. הרב אישר ובירך, אבל התהליך נמשך עוד כמה חודשים טובים. לבסוף שורטטו קווי המתאר של התוכנית – רכישת קרקע גדולה שאותה פורסים לחלקות. כל חלקה תימכר בסכום סמלי, כדי לאפשר רכישתן לאנשים רגילים מן השורה. משקיעים נמצאו, קרקע ישנה, ומה עכשיו? נשמע פשוט לקפוץ למים – לא?

אז זהו, שבנקודה זו החלו לצוץ קשיים הלכתיים לא מועטים. אט אט החלה מתבררת התמונה לאשורה: הכל צריך להיות על פי חוקי המדינה, חייבים לשמור את הקרקע בטאבו, ולסמן ולמספר כל חלקה וחלקה. "ההשקעה בפרויקט עומדת על מעל מיליון שקלים, אולם עלות הקרקע היא המרכיב היותר זניח", מסביר דיקמן, "קרקע חקלאית ניתן לקנות גם ב-100,000 ₪. אולם בהעמקה אל עובי הקורה, מסתבר ש-97% מכלל הקרקעות בארץ, שייכות בכלל למנהל מקרקעי ישראל ולא לאנשים פרטיים".

מה הבעיה בזה?

"ההלכה גורסת כי שכירות עדיין אינה מקנה זכות של בעלות, ואדם שקונה את הקרקעות של המדינה, בעצם רק מחכיר אותן ממנה. לכן, נאלצנו לכתת רגלנו לא פעם, בכדי להתחקות אחר קרקע שגם מתאימה לצרכינו וגם עונה על דרישות ההלכה. איך בכל זאת התגברנו על הקושי? זה לא היה פשוט. למעשה, זה היה מסע די מפרך שבו נאלצנו להשקיע עשרות אלפי שקלים במיפוי ומדידה, להכשרת הקרקע המתאימה, לכשזו נמצאה סוף סוף".

מה זה אומר שכל אדם מן השורה יכול בעזרתכם לשמור שמיטה כהלכתה? האם גם נשים נכללות באמירה הזו?

חיוכו של דיקמן מתרחב. "בוודאי שגם נשים יכולות להשתתף במצווה. כיום מציע ארגון השמיטה שלושה מסלולים עיקריים אותם ניתן לרכוש – חלקה בגודל אמה אחת, חלקה בגודל ארבע אמות, וחלקה בגודל של ארבע על ארבע אמות לאלו שרוצים להדר במצווה. בשנים שלפני שנת השמיטה, אנחנו דואגים להכשיר את הקרקע בעבור הרוכש – שותלים את הגידולים החקלאיים, משקים, גוזמים ומטפלים בכל מה שצריך. בשנת השמיטה השערים לקרקעות האלו נפתחים – והפירות מופקרים. הרוכש מצדו, צריך לחתום על הסכם שבעצם ממנה אותנו לרכוש ממנו את יחידת הקרקע שלו, בסוף שנת השמיטה".

נערכים לשנת השמיטה

כך שההשקעה שבה אליכם בכל מקרה. אז מה העניין? למה לא לייקר את מחיר החלקה במעט, ולהשאיר אותה ברשותו של הרוכש?

"שאלה מצוינת. לכתחילה, את צודקת שהיה הרבה יותר קל להשאיר את הקרקע אצל הבעלים. אך בירור מעמיק עם גדולי ישראל, שפך אור חדש על העניין ועזר לנו להבין את הבעייתיות ההלכתית שיש כאן, ואסביר: נגיד שהשנה אני יכול להיות סמוך ובטוח שהרוכש יקיים את מצוות השמיטה, אולם – מה יהיה בעוד שבע שנים? האם אדם מן השורה, שחסר את הידע והמשאבים, יכול להתחייב לטפל בחלקה במסירות במשך אותן שבע שנים? נגיד שכן. מה יקרה בעוד 14, 21, 28 שנה? מכיוון שבלתי אפשרי להתחייב על זה, מה שיקרה הוא שחלילה אנחנו עשויים להכשיל יהודים בזלזול במצווה הזו. לכן, בהוראת גדולי הדור, הוחלט שהרוכש יאפשר לנו למכור את הקרקע לגורם שלישי לאחר שנת השמיטה".

בוא נדבר מעט על מחירים. האם המצווה מונגשת לקהל הרחב גם מן הפן הכלכלי?

"אכן כן. זו הייתה בעצם כל המטרה – להוזיל מחירים כמה שניתן, כדי לאפשר גם לאנשים הפשוטים לזכות במצווה. ורק כדי לסבר את האוזן הייתי רוצה לגעת מעט בנקודה הזו: המחיר שאנו מבקשים עבור חלקת אדמה בגודל אמה אחת הוא 600 שקלים, שמחולקים ל-50 שקלים מדי חודש, למשך שנה. עבור ארבע אמות, המחיר הוא 1,200 שקלים, ואילו עבור החלקה המהודרת, שגודלה ארבע על ארבע – המחיר הוא 3,600 שקלים, שמחולקים ל-300 שקלים כל חודש.

"עד כה זכינו לתגובות מאד חמות על העשייה הזו, כולל המלצות וברכות של גדולי הדור – האשכנזים והספרדים כאחד. האנשים שרוכשים אצלנו את הקרקעות, מגיעים מכל סוגי הקהלים וגווני הקשת, מהארץ ומחו"ל. וניתן לראות בבירור שהמאפיין הקולקטיבי שמחבר את כולם זה לזה - הוא האהבה שלהם למצוות. זה דבר שמרגש אותנו בכל פעם מחדש, לראות כיצד דבר לא עומד בדרכם של אלו שרוצים לעשות נחת רוח לבורא עולם".