יוזמה מרגשת: חקלאים לומדים חברותא בנושא השמיטה

לפני מספר שנים, החליט הרב מנחם מנדל מנדלזון, בנו של רב היישוב קוממיות ר' בנימין מנדלזון ז"ל, להרים את הכפפה בנושא השמיטה, ולנסות לארגן לימוד של חקלאים בצורה יסודית את הנושא. ברבות הימים הסתבר, שהרב מנדלסון קרא וחזה כבר אז את המפה העכשווית, שמציגה עובדות לא מרנינות במיוחד: מעטים החקלאים שבאמת מכירים את מצוות השמיטה לאשורה.

על מנת לקדם את הרעיון שלו בזמנו, פנה הרב לארגון ייחודי, בשם "איילת השחר" בראשותו של הרב שלמה רענן - ששם לו למטרה לקדם כמה שאפשר לימוד תורה טלפוני בזוגות, בדרך של "חברותא". הרב מנדלסון הציע את הרעיון, וזה התקבל בהתלהבות. מאז, לדאבון הלב, אמנם נפטר הרב מנדלסון, לפני כארבע שנים, אולם הפרויקט שיזם, ממשיך לפעול במלוא המרץ. במיוחד בתקופה האחרונה, ערב כניסתנו לשנת שמיטה – מתווספים יותר ויותר חקלאים שלומדים את הנושא ברצינות, על מנת לקיימו. מאות מהם, שזו להם, כאמור, לחלוטין הפעם הראשונה להתוודע לנושא זה.

גילי מכלוף במושב שקף בכרם

זאת ועוד, במטרה להרחיב את מימדי הפרויקט, להגיע לקהלים חדשים ולחשוף בפניהם את חשיבות מצוות השמיטה - הואצה פעילות החברותות בשנתיים האחרונות. בתוך כך, הוכנסו גם נושאים נוספים שעוסקים במצוות התלויות בארץ לחומר הלימוד, כמו: כלאיים, תרומות ומעשרות, ערלה ונושאים נוספים. לצורך הפרויקט החשוב, הוכשרו תלמידי ישיבות ואברכים רבים ברחבי הארץ – כדי שיוכלו לשמש כחברותא לחקלאים השונים, וללמוד יחד איתם את ההלכות הרלוונטיות.

רפאל קרסניצקי, הוא אחד מהם.

קרסניצקי, 35, שהחל את דרכו בפרויקט החברותות של ארגון 'איילת השחר' לפני כשמונה שנים, הוא אברך הלומד בכולל האברכים 'מיר' שבמודיעין עילית, והוא זה האמון על הכוונה הלכתית בלימוד החומר (על מנת להפיק ממנו את התועלת המקסימלית) וכן על ניהול כללי של פרויקט השמיטה. "ככל בני האדם, כולנו עסוקים מאוד בחיי היום-יום", הוא מסביר, "וקורה שלא תמיד יוצא לחברותות לקיים את השיחה שנקבעה ביניהם בפועל. תפקידי הוא להיות החוליה המקשרת בין האברך לחקלאי ולוודא כי השיחות ביניהן יתבצעו בפועל. מלבד זאת, אנחנו גם משתדלים להצטוות לכנסים שהארגון עורך בקרוב למאה מושבים ברחבי הארץ, לסייע בהפעלת המוקד הטלפוני ולפעול כמה שניתן מול גופי הכשרות השונים - במטרה להגדיל את מעגל שומרי השמיטה".

"החקלאים נוכחו לדעת: 'לא בשמיים היא'"

מהם אחוזי ההתעניינות וההיענות של החקלאים בפועל?

"מסתבר שמדובר באחוזים די גבוהים של התעניינות, עם תקווה להכפיל ולשלש אותם ברגע שהחקלאים יבינו שמדובר בדבר קל לביצוע. ישנם חקלאים שחוששים, כי לימוד הלכות השביעית הוא מסכת מסובכת של חוקים קשים ליישום, אולם זוהי טעות ביסודה", מסביר קרסינצקי. "בכל דבר חדש שלומדים בפעם הראשונה, ישנו קושי מסוים שצריך להתגבר עליו, וברגע שעוברים את המשוכה הזו – הכל נהיה קל יותר. חקלאים רבים שנרתעו בתחילה ובכל זאת נתנו לזה צ'אנס, נוכחו לדעת ש'לא בשמיים היא', וכי היישום הוא נגיש וקל לכל מי שרוצה בזה, ומבין את החשיבות והברכה ששמירת המצווה יכולה להעניק לו".

כנס בנושא שמיטה

כמו כן, לפרויקט הופק גם סרטון הסברה ייחודי מטעם "איילת השחר", שממש מראה עין בעין את הברכה ביבול, לה זוכים החקלאים לפני שנת השמיטה. "בכל שנה אני קוצר מהשטח שלי, בערך 46-47, חבילות קש לפרות וסוסים. בשנה שעברה, אספתי 128 חבילות. לא ייאמן, פי שלוש יותר", אומר חקלאי אחד. לדבריו מצטרף גם יוסף דוד, חקלאי ממושב מנוחה שברשותו כרמי ענבים. "שנה שביעית ושמינית", אומר דוד, "נתנו הכרמים יבול אולי פי שתיים ממה שהיה בשנה רגילה". חקלאי נוסף, רפאל מור-יוסף, ממושב שדה צבי מספר: "עשיתי שמיטה זה פעם שלישית. כל פעם אחרי זה, היבול שלי יותר טוב. ברוך ה', גם כח וגם פרנסה היה יותר טוב". סיפורים אלו מצטרפים לסוללת סיפורים אחרים – עשרות חקלאים שרואים את ה' עין בעין, בכל שמיטה ושמיטה שהם שומרים.

אגב, האם הברכה מובטחת בכל מקרה - לחקלאי ששומר את מצוות השמיטה?

קרסניצקי מחייך. "מרגש לראות את הנכונות של החקלאים, לשמור את השמיטה ולדקדק בהלכותיה, גם בלי שום קשר לכך שהתורה מבטיחה את הברכה הזו. 'וציוויתי ברכתי לשנה השישית' – כתוב בתורה, כך שלמעשה ודאי שהברכה קיימת. אבל אנחנו לא מבטיחים שום דבר. וכי אנו יכולים לדעת חשבונות שמיים – למי מגיעה ברכה ולמי לא? הרי מבואר בתורה בפירוש, שישנם כמה וכמה דברים שיכולים למנוע את הברכה מלהתקיים. מצוות השמיטה, ככל מצווה אחרת שאנו מקיימים, היא בגדר השתדלות לקיים את ציווי ה', ובטח שלא על מנת לקבל פרס. עם זאת, אנחנו עדים לסיפורי הצלחה רבים, של חקלאים ששמרו שמיטה כהלכתה וזכו לברכה במעשי ידיהם".

"אין ספק ששמירת שמיטה זה ניסיון גדול באמונה"

מסתבר, שלצד החיוב ההלכתי הנוגע לחקלאים, ומצווה אותם לשמוט את שדותיהם, והברכה לה זוכים רבים מהם בעקבות כך, יש גם לא מעט קשיים. אלה, מצריכים מסירות נפש אמתית וויתורים על מנת לקיים את מצוות השמיטה כהלכתה. את הראשון בהם, תוכלו לשער לבד: החשש גדול. אין זה קל עבור חקלאי, פשוט לשמוט את שדהו, ולהפקיר אותו למשך שנה שלמה, לאחר עבודה כל כך מאומצת ואינטנסיבית סביבו בעבר.

גילי מכלוף. נערכים לשנת שמיטה

קושי נוסף, קשור להסכמי שיווק, איתם עובדים החקלאים: כחלק מכך, הם מחויבים לספק סחורה גם בשנת השמיטה, בה אינם יכולים לעבוד את האדמה ומחויבים להפקיר אותה לכל. בשיטה זו, עובדים רוב החקלאים בארץ, כך הם משווקים את הגידולים שלהם, ובדרך זו מתפרנסים. אז מה עושים, אתם שואלים? "מדובר בקושי שניתן לצלוח", אומר קרסניצקי, "אמנם מדובר בתהליך של משא ומתן, אבל זה אפשרי".

נוסף על כך, צריך לדעת שישנם לא מעט קשיים שמערימה גם הממשלה. חקלאי שמעביד עובד זר למשל, לא יוכל לנייד אותו מעבודתו בקרקע המושבתת לטובת עבודה אחרת. מי שירצה בכל זאת לעשות זאת, יצטרך להגיש בקשה ולקבל אישור מיוחד.

קושי נוסף, נעוץ בעובדה שישנן הכנות פיזיות שחקלאי צריך לבצע בשדהו, כגון גיזום גס בכרמים ובעצים והכנות נוספות המפורטות בחוברת המונפקת על ידי משרד החקלאות. אך כל אלו, עדיין נחשבים לקשיים מינוריים ביחס לקושי האמיתי, שאף עשוי להניא כליל את החקלאים מקיום המצווה – איך וממה מתפרנסים, אם לא משווקים כלום בשנת שמיטה?

"בדיוק בשביל זה, הוקמה עמותת 'קרן השביעית' בראשותו של הרב בן ציון קוגלר", מסביר קרסינצקי. "הקרן אמונה על איסוף תרומות מארגונים שונים, בכדי לתמוך כלכלית במהלך שנת השמיטה, בחקלאים המקיימים את המצווה. כמובן שלא תמיד מגיעים לכולם, אך השאיפה היא לעזור כמה שיותר. העמותה עובדת מסביב לשעון ואני יודע על מאות אברכים שנרתמים לעשייה ותורמים כסף בחפץ לב, כדי שהחקלאי יחזיק מעמד וישמור שמיטה בכל מחיר".

ומה עם הממשלה, היא לא עוזרת במשהו?

"דווקא כן. ישנו תקציב ממשלתי על סך 100 מיליון שקלים שהוקצה לנושא השמיטה. אלא שרובו הולך למה שנקרא 'היתר מכירה', שהטיפול בו דורש הרבה מאד תקציבים. בשורה התחתונה, מה שנשאר מכל זה עבור החקלאים הוא בערך 18 מיליון שקלים. השנה, הוקצה תקציב מאד גדול לכרמים ששובתים בשנת השמיטה, שזו בשורה משמחת בפני עצמה. אלא שעל מנת לזכות בעזרה מהממשלה, חקלאי צריך לנהל רשמים מסודרים לאורך כל השנה. מלבד זאת, חשוב לדעת איך להגיש את הבקשה כראוי. אלו נושאים שאנו נתקלים בהם לא אחת במסגרת פרויקט החברותות הטלפוני, ואנחנו משתדלים לענות על הכל ולעזור לכמה שיותר חקלאים".

לסיכום, מבקש קרסינצקי לחזק את ידיהם של החקלאים המקבלים על עצמם את מצוות השמיטה. "אין ספק ששמירת מצוות השמיטה זה ניסיון גדול באמונה, אבל לא בכדי, התבטא פעם אחד מגדולי הדור שאיני זוכר את שמו, ואמר שחקלאי ששובת בשנת השמיטה ושומר אותה כהלכתה – כשיבוא משיח, אותו חקלאי יזכה לקבל פניו מתוך שמחה. מכאן, שזו זכות עצומה".

מעוניינים גם אתם להצטרף לפרויקט החברותות הטלפוניות של ארגון איילת השחר, וללמוד את הלכות השמיטה השונות? תוכלו ליצור קשר בטלפון 073-232-2229