אלול – זה הזמן למאזן

זה בדיוק כמו בקאוצ'ינג. אתה יושב, עוצם עיניים, וחושב איך אתה רוצה לצבוע את העתיד שלך. איך בדיוק הוא ייראה, דקה אחר דקה. עם אלו מסגרות ואלו רקעים. אתה יושב וכותב על נייר בצורה הכי ברורה - מה היית רוצה שיהיה לך בעוד שנה מעכשיו. או אולי יותר נכון: מה אתה תהיה בעוד שנה מעכשיו. איזה סוג של אדם אתה תהיה. עצור לרגע, שים לב מה מציק לך, מה חוסם אותך, אלו דברים הכי מפריעים לך בחיים, אלו תכונות מהוות עבורך מכשול לחיים נורמאלים. אולי אלו התפרצויות כעס על הכביש? אולי זו קמצנות בפרגונים וחיוכים? אולי סתם מצב רוח רע מפעם לפעם? יחסים בלתי תקינים עם הסביבה? חוסר בשליטה עצמית? מה היית מצפה מהחיים שלך בדיוק היום בעוד חמש שנים?

תיזכר רגע בתאריך הזה, כ' באלול ה'תשע"ג. כמעט ערב ראש השנה הנוכחית. מה הבטחת לעצמך אז שיהיה לך עכשיו? כמה מתוך זה מומש? אתה חייב להיות בהתקדמות. בשביל זה יש תכנית לחודש, לשנה, לחומש, ולכל החיים. צריך לסמן מטרה ברת ביצוע, לעמוד בה, ולעבור למטלה הבאה. החיים נמצאים אך ורק בידיים שלך. תחליט מה אתה רוצה, מה אתה מסוגל, ולך תבצע. החיים הם רק שלך. אתה היחיד שתשלם את המחיר אם הם לא יהיו מושלמים, ואתה היחיד שתצטרך לבצע את המשימות בכדי שהם יהיו מושלמים. אתה היחיד שתגדיר לעצמך משימות וקצב התקדמות - אתה הבוס של עצמך. ולמעשה, אתה גם העובד של עצמך.

החיים זורמים, זה כמו לשבת ברכבת מהירה. הנוף חולף במהירות - הוא נוף מדהים, אבל לא תמיד מצליחים ליהנות ממנו ולמצות אותו. החיים חולפים במהירות. לא תמיד אנחנו קולטים את ההזדמנויות. הלחץ, למהר לעבודה, לעשות אותה כל הזמן ובצורה הכי טובה. לפעמים מרוב בלגן אנחנו שוכחים את העיקר, את עצמנו. בדיוק בשביל זה יש לנו אלול פעם בשנה. חודש אחד לנקות את הראש, להיזכר היטב מה היו המטרות האמיתיות שלנו. מה הבטחנו לעצמינו כשהיינו קטנים לעשות ולהיות כשנהיה גדולים. מה איחלנו לעצמינו בחום כשעמדנו תחת החופה, מה הבטחנו לעצמנו ביום בו התחלנו לעבוד. מה, בעצם, אנחנו מצפים מעצמנו.

קוראים לזה "לחזור בתשובה", אבל זה הרבה יותר כמו "לחזור לעצמך" - לאפס את המכשיר, לסמן מחדש את היעד, ו-צא!

בהצלחה.