הלכה ומצוות
דיני פרוזבול בשנת שמיטה
בעבר היו יהודים שנמנעו מלהלוות כסף זה לזה בגלל שמיטת הכספים. הלל הזקן ראה בעיה זו, ומיד התקין פתרון הלכתי, ושמו "פרוזבול". מה זה אומר לגבי ימינו?
- יוסף גולדפרנדי
- פורסם כ"ו אלול התשע"ד |עודכן
אדם הנמנע מלהלוות לחברו כסף קודם שנת המשיטה משום שיודע שבסיום שנת השמיטה הוא מאבד את חובו, עובר על "לא תעשה", וחטא גדול הוא. אלא צריך להלוות כסף לחברו, והקב"ה הבטיח שכר מצווה זו בעולם הזה. בהיסטוריה של העם היהודי היו יהודים שנמנעו מלהלוות כסף זה לזה בגלל שמיטת הכספים. הלל הזקן ראה בעיה זו, ומיד התקין פתרון הלכתי, ושמו "פרוזבול", הפרוזבול היא תקנה שמונעת מהחוב להישמט אלא החוב נשאר גם אחרי שנת השמיטה, ובכך תיקן שימשיכו העם להלוות כסף זה לזה, ולא יעברו על איסורים הלכתיים. הסבר המושג "פרוזבול" : "פרוז" – תקנת, "בול" – עשירים (פרוזבול = תקנת עשירים).
פרוזבול מועיל רק בזמן שהשמיטה היא מדרבנן, כמו בימינו. אבל בזמן שהשמיטה מדאורייתא, אין נוהג דין פרוזבול. את הפרוזבול כותבים רק בבית דין חשוב, היינו בפני שלושה אנשים הבקיאים בדיני שמיטה. נוסח הפרוזבול הוא: "מוסרני לכם פלוני ופלוני ופלוני הדיינים, שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה", וחותמים עליו הדיינים או העדים (ואין צריך לפרט בשטר את שמות של המלווה והלווה). נוסח שטר פרוזבול הנוהג מאות שנים בעיר הקודש ירושלים הוא כך: "בפנינו עדים החתומים מטה. בא פלוני ואמר לנו היו עלי עדים שהנני מוסר כל חוב שיש לי לבית דין צדק פה עיר הקודש ירושלים תיבנה ותיכונן. הלא הם, הרב פלוני, והרב פלוני, והרב פלוני, שאגבנו כל זמן שארצה", וחותמים עליו שני העדים.
אדם שאינו רוצה לבוא לבית דין ולעשות את התקנה בפני בית דין, יכול לומר את נוסח הפרוזבול בפני שני עדים (ואעפ"י שקרובי משפחה פסולים לעדות, בעדות לפרוזבול, ניתן להעיד גם ע"י קרובי משפחה).
אדם יכול למנות שליח שילך לבית דין במקומו כדי לעשות שטר פרוזבול, ויאמר השליח בבית דין: "שפלוני מוסר לכם את חובותיו". הפרוזבול מועיל רק לחובות שנעשו לפני כתיבת הפרוזבול, אך אם נעשו הלוואות נוספות לאחר כתיבת הפרוזבול, צריך פרוזבול נוסף להלוואות החדשות.
יש הנוהגים לעשות את שטר הפרוזבול בתחילת שנת השמיטה ויש הנוהגים לעשותו בסוף שנת השמיטה וכן המנהג (לעשות את השטר בסוף שנת השמיטה).
הלכה היא, שאסור לכתוב בחול המועד, אמנם אדם שחושש שלא ימצא בזמן אחר בית דין לכתוב לו את הפרוזבול, מותר לכתוב את הפרוזבול גם בחול המועד.
יתום קטן שנפלו לו בירושה הלוואות שהיו לאביו, אינם צריכים פרוזבול. אין חוב הלוואה נשמט בסוף שנת השמיטה, מפני שבית דין הוא אביהם של יתומים, ורואים שכל שטרות החוב של היתומים כמסורים לבית דין. ההלכה היא שהמוסר שטרותיו לבית דין אין שביעית משמטתו. אמנם יתום גדול חייב לעשות פרוזבול על חובות שחייבים למורישו. ואם בכל זאת לא ידע ולא עשה פרוזבול, עדיין יכול לגבות חובו, שאומרים שהיה שטר פרוזבול למורישו ואבד או שהתנה המוריש עם הלווה שלא ישמטנו בשביעית.
המנהלים קופות גמילות חסדים שהלוו כסף לציבור, אין חובות הלוואה נשמטים בסוף שנת השמיטה, מפני ששטרותיו של בית דין אין שביעית משמטתם. ולכן מעיקר הדין אינם צריכים לעשות שטר פרוזבול. וטוב שאם יש למנהל זה הלוואות אישיות, שיכלול בשטר הפרוזבול האישי שלו את ההלוואות שיש לו בגמ"ח.
אמנם אדם המלווה מכספו האישי, צריך לעשות פרוזבול, כשאר כל ההלוואות.
אדם שהוא בעל גמ"ח מכספם של תורמים שונים, צריך לעשות פרוזבול, כשאר כל ההלוואות.
מנהלי בנקים חייבים לעשות שטר פרוזבול, כדי שיכולו לגבות חובות שחייבים להם. ודי שיעשו שטר פרוזבול אחד ובו יכללו את כל חובות הבנק.
תלמידי חכמים שהלוו זה לזה, אינם חייבים לכתוב שטר פרוזבול, אלא יכול לומר בעל פה לתלמידיו: "מוסרני לכם שכל חוב שיש לי אגבנו כל זמן שארצה", מפני שלתמידי חכמים יודעים ששמיטת כספים בזמן הזה היא מדרבנן, ובדברים בלבד היא נידחת (ואף בזמן הזה יש לנו דין תלמיד חכם).
אדם שאינו שומר תורה ומצוות ואינו יודע כלל על עניין הפרוזבול, יכול חברו לעשות לו שטר פרוזבול אפילו שלא מידיעתו, כך שלא ישמטו כל ההלוואות שחייבים לו, וכך יכול לגבותם כדין, שכן זכין לאדם שלא בפניו.
בעלי תשובה שכשהיו חילוניים גבו חובות אחר השמיטה ללא פרוזבול, יש צדדים להקל עליהם שלא להחזיר את הכסף ללוים. אך אם זוכרים מי היו הלווים, טוב שיגשו אליהם ויבקשו שימחלו להם מה שגבו מהם.
אדם עשה שטר פרוזבול, ואיבד שטר זה, עדיין יכול הוא לגבות את חובו. אדם ששכח לכתוב שטר פרוזבול והוא נמצא ממש שעות ספורות לפני סיומה של שנת השמיטה, יאמר בפני שני עדים את נוסח הפרוזבול, כדי שיוכל עדיין לגבות חובו. ואפילו נזכר רק בבין השמשות לפני שהשנה החדשה נכנסת - יעשה כן.
אדם שלא כתב שטר פרוזבול והסתיימה שנת השמיטה, איבד אות חובו אצל הלווה, ולכן אם בא הלווה להחזיר לו את כספו, צריך המלווה לומר "משמט אני". ואפילו הלווה מתעקש להחזיר את הכסף, אסור למלווה לקחת כסף זה כלל וכלל. ואפילו אם נתן לו את הכסף, יחזיר לו מיד. ואם הלווה מתעקש להחזיר את הכסף, צריך הלווה לומר שהכסף הוא שלו ממש, ושנותן למלווה את הכסף במתנה גמורה ולא בתורת הלוואה.
אדם המחזיר חוב שעברה עליו השמיטה, שלא עשו עליו שטר פרוזבול, אין רוח חכמים נוחה הימנו.
יש לך חשבון בנק? עליך לחתום על שטר פרוזבול בהקדם. היכנסו לטופס המהיר - שירות מטעם הידברות
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>