שו"ת: קנה רכב וגילה בו פגם, מתי ואיך מבטלים את העסקה?

במקרה שלפנינו ראובן מכר לשמעון רכב במחיר שהוא פחות מהמחירון. לפני הקניה, הלכו השניים לבדיקה במוסך, ונאמר לקונה שיש נזילה ברכב שעל ידי תיקון קל (החלפת גומיה) הכל יסתדר.

והנה, לאחר הקניין ותשלום התמורה נסע הקונה למוסך אחר כדי לתקן את הנזילה, שם נאמר לו שהמנוע ישבוק חיים בעוד כמה קילומטרים, היינו שהמנוע הלך. מיד הודיע הקונה למוכר על כך. אמר לו המוכר שייגש למוסך אחר, לקבל חוות דעת שנייה, אולם  גם שם נאמר לו שהמנוע "גמור".

הבין הקונה שהרכב לא שווה את המחיר, ועל כן ביקש לבטל את העסקה מחמת המום שיש בו, אלא שמאחר והתעכבו העניינים ביניהם, להחזיר המקח ולקבל התמורה, בינתיים נסע הקונה עם הרכב נסיעה של שעה וחצי לירושלים, וכן הודה בבית דין ע"כ שנסע ברכב אחרי שנודע לו על המום ברכב.

בעניינו - המוכר רוצה לקיים המקח והקונה רוצה לבטל, ועל כך שנסע ברכב טוען שמאחר וכספו בידו של המוכר ומשתמש בו –לכן רוצה להשתמש ברכב.

לאחר שמיעת הצדדים ועיון בשו"ע חושן משפט סי' רל"ב סע' ג' נמצא:

מובא בשו"ע סי' רל"ב שאם נמצא מום במקח ואין מתפייס עליו הקונה, הרי המקח בטל ומחזיר התמורה, אלא שאם משתמש הקונה במקח לאחר ידיעתו, אין המקח בטל משום ש"סבר וקיבל" היינו הסכים לקנות המקח על אף המום שבו.

והסביר הרמב"ן שמאחר ונתגלה המום, באותו הרגע בטל המקח, ברגע שהשתמש בחפץ אין הקונה רוצה להיות גזלן לכן הסכים לקנות המקח ואין המקח בטל, וכך פסקנו לו כמובא בשו"ע הנ"ל שאין המקח בטל מחמת שנשתמש בו.

אלא שצריך לדעת שבמקום שנשתמש בחפץ, במקום שהיה חייב להשתמש בו כגון: שגילה המום בזמן שהיה בנסיעה במקום מסוכן, כמו שהגמרא מביאה על אדם שקנה סוס וברכיבתו ביער גילה שאין לסוס שיניים, ברור שהסוס ימות תוך ימים ספורים כיוון שלא יכול לאכול, וזה מום המחייב ביטול מקח, אם כל זאת שנתגלה המום בהיותו במקום מסוכן יכול הקונה להמשיך להשתמש בו עד שיגיע למקום בטוח ויניחנו שם כדי להחזיר המקח.

במקום שנתגלה המום לאחר זמן רב כגון חודש, אף על פי שיכול לבטל את המקח באופן שברור שהמום היה עוד מזמן המכירה, גם שהמקח בטל וצריך להחזיר את הכסף, ברור שצריך לקזז את זמן ההשתמשות בחפץ כאילו שכר רכב או חפץ במשך הזמן שהשתמש בו כשלא ידע על המום.